וואטסאפ פניה בווטצאפ עו"ד מאיה רוטנברג ישיר
En

צור קשר

מוגבל ל500 תווים בעברית בלבד
checked

החלטה בעניין קביעת "מועד קרע" בגירושין (תלה"מ 23107-08-20)

14/10/2021

 

במסגרת התובענה הרכושית שבפני מתעורר צורך לקבוע את "מועד הקרע" שבין הצדדים, לצורך איזון המשאבים בהתאם לסע׳ 5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג-1973 וזאת בהיעדר הסכמה בין הצדדים.

רקע כללי:

1.   הצדדים, בני זוג נשואים, התחתנו בשנת 1992 לערך, באתיופיה, עלו לארץ בשנת 1994 ולהם 5 ילדים משותפים, כולם בגירים.

כמו כן, לתובעת 4 ילדים נוספים מנישואיה הקודמים.

2.    כפי העולה מכתבי הטענות ומעדויות הצדדים, חייהם המשותפים של הצדדים היו קשים ורווי מתחים, כאשר לשיטת התובעת, הנתבע נהג בה באלימות ומסמך שהוגש בעניין (ת/1) זה מלמד על כי כבר בשנת 2010 התקבלו דיווחים על אלימות, שבגינם אף נעצר לכאורה הנתבע.

3.    על אף שהנתבע מכחיש זאת, הרי שגם לשיטתו, משנת 2017 לערך, הצדדים אינם חיים עוד תחת קורת גג אחת והתובעת באמצעות ילדיה מנישואין קודמים מונעים ממנו להגיע לדירה המשותפת (טענה שעל אף טענות התובעת לאלימות מתמשכת, הוכחשו על ידה).

4.    בין הצדדים התנהל הליך יישוב סכסוך, שנפתח ע״י הנתבע בחודש 1.2020, בסמוך למועד בו, לשיטת התובעת, עזב הנתבע את הבית.


 

5.  ביום 10.8.2021 הגישה התובעת תובענה רכושית, במסגרתה עתרה לחלוקה בלתי שוויונית של הרכוש, לרבות פירוק שיתוף ואיזון משאבים וביום 10.3.2021 הגיש הנתבע כתב הגנתו.

6.  ביום 29.9.2021 התקיים דיון הוכחות, בסוגיית מעד הקרע וזאת לנוכח הפערים בגרסאות הצדדים בסוגיה זו ובו נשמעו עדויות הצדדים ועדיהם.

להלן יפורטו טענות הצדדים, הרלוונטיות לסוגיה שבפני;

טענות התובעת:

7.  בשנת 2017 הגישה התובעת בקשה ליישוב סכסוך, כאשר לדבריה בפגישת המהו״ת, לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות, למעט העובדה כי שניהם חפצו בגירושין כבר אז (סע׳ 2.2 לכתב התביעה).

8.  במהלך החיים המשותפים סבלה התובעת מאלימות פיזית וכלכלית ונאלצה, לדבריה, לשאת בכל הוצאות הבית והילדים משכרה הזעום, בעוד הנתבע שומר את הכנסותיו שלו לעצמו.

9.  לשיטת התובעת המשבר האחרון שפקד את הצדדים, אירע כשמונה חודשים בטרם הגישה תביעתה (סע׳ 2.5 לכתב התביעה), כאשר לדבריה במועד זה, עזב הנתבע באופן סופי את הדירה המשותפת.

10   . לצדדים דירת מגורים משותפת, בעיר XXXולדברי התובעת היא זו ששילמה את המשכנתא לבדה

מחשבונה, ללא סיוע כלכלי מצד הנתבע.

11   .בעדותה טענה התובעת כי על אף האמור בכתב תביעתה, הנתבע מעולם לא עזב את הבית באופן

מוחלט, אלא נהג לאורך כל השנים לשהות לסירוגין בבית (עמי 12, ש׳ 26-32 לפרוטוקול מיום 29.9.2021). "הוא בא לבית, הוא אוכל, שותה... לפעמים בשעה 12מתקשר שהוא בא ואני פותחת לו דלת. אנחנו כמו רגיל, ישנים, רגיל הוא הולך לעבודה שלו ואני הולכת לעבודה שלי" (עמי 14, ש׳ 3-5), זאת לצד מגורים בבית אמו או בדירות שכורות במקביל.

12   .אשר על כן, לשיטת התובעת טרם בשלה העת לקבוע "מועד קרע", שכן זה לשיטתה צריך להיקבע

למועד הגירושין בפועל, או למצער, למועד בו הגישה את התביעה.

טענות הנתבע:

13   .הצדדים פרודים משנת 2017 ועל כן, לדברי הנתבע, יש לקבוע את מועד הקרע למועד זה (סע׳ 5

לכתב ההגנה).

14   .בסוגיית תשלום הוצאות הבית, הנתבע כפר בטענות התובעת וטען כי במהלך השנים נשא בכלכלת

הבית והעביר תשלומים לטובת תשלומי המשכנתא.

15   .לדבריו, התובעת עושה שימוש בלעדי בדירת המגורים ומאפשרת לשני ילדיה מנישואים קודמים

להתגורר בה, תוך שהללו מונעים ממנו להתגורר בה ומהלכים עליו אימים. על כן לשיטתו יש לחייב את התובעת בדמי שימוש ראויים בגין השימוש בדירה משנת 2017.

16   .על אף האמור בכתב ההגנה, בעדותו טען הנתבע כי בין השנים 2015 - 2018 הוא גר בבית אמו

והחל משנת 2018 הוא מתגורר בדירות שכורות (עמי 26, ש׳ 7-9).

דיון והכרעה:

17   .ככלל, ברירת המחדל הקבועה בדין ביחס למועד בו יש לאזן את נכסי הצדדים "הינה עם התרת

הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג״, כפי הקבוע בסע׳ 5לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג-1973 (להלן: "החוק").

18   .החריגים לכך נקבעו בסע׳ 5א לחוק, כדלהלן. שם, בס״ק (א) נקבע כי הזכות לאיזון משאבים לפי

סעיף 5, יכולה להתגבש אף בטרם פקיעת הנישואין, בתנאי שהוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:

(1)         חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:

(א)         הליך להתרת נישואין;

(ב)          תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין,התשכ״ט-1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11;

(2)         קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפסקה זו אס ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג.

19. בתמ״ש (פ״ת) 38559-05-11ת.ס נ׳ ד.ס (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 1.12.13) סיכם כבי השופט צ׳ ויצמן את פסיקות בתי המשפט בכל הנוגע לקביעת מועד הקרע בין בני זוג, כדלקמן:

"כך נקבע שעל בית המשפט לבחון, בין השאר, מתי חל שבר בלתי ניתן לאיחוי ביחסי הצדדיס או מתי הגיעו הנישואין לסיומס "דה פקטו"? מהו המועד בו החלו בני הזוג בפועל להפריד רכושם ולהתנהל התנהלות כלכלית עצמאית ללא קשר לבן הזוג האחר? האס החל להתפתח קשר זוגי בין מי מבני הזוגעס צד שלישי המלמד על ריקן חיי הנישואין מתוכן? וכיוצ״ב...

ודוק,אותו "מועד" אחריו אנו תריס צריך שיצביע באופן ברור על "קרע שאינו ניתן לאיחוי", על "שבירת כלס" מוחלטת, רגע ממנו אין חזרה ותקומה למערכת הזוגית של הצדדיס, רגע אשר ממנו והלאה יהא ברור כי בני הזוגנוהגיס בניהס כמו זריס -"שלי שלי ושלך שלך"".

20. בעמ״ש (חיי) 23541-01-17פלונית נ׳ פלוני (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 9.8.17), הובהר כי הקרע ייתכן במספר מישורים:

יקרע פיזי - ובכלל זה יציאה מבית המגוריס, הפרדת מגוריס, נקיטה בהליכיס משפטייס. קרע כלכלי - ובכלל זה הפסקת ניהול משק הבית במשותף.

קרע זוגי - ובכלל זה הפרת נאמנות מצד בן הזוג, אלימות בין בני הזוג, הגשת תלונה במשטרה על אלימות ועוד.

לבית המשפט שיקול דעת בנדון, בהתאס לנסיבות המקרה שבפניו".

21. גרסאות הצדדים בעניין מועד הפרדת המגורים לוטות בערפל וכפי האמור לעיל בקצרה, הללו הציגו גרסאות סותרות בסוגיה זו.

עם זאת, דומה כי אין מחלוקת כי יחסי הצדדים עלו על שרטון ואינם ניתנים עוד לאיחוי. בין אם נכונה טענת התובעת לפיה הפירוד נגרם בעטיו של הנתבע, שרעה וממשיך "לרעות בשדות זרים", מתעלם מצרכיה ומצרכי הבית ומגיע לדירה המשותפת באופן שרירותי בכל עת שחפץ בכך, תוך שביתר הזמן הוא מתגורר בדירות שכורות או בבית אמו ובין אם נאמץ את טענת הנתבע, לפיה הוא עזב את הבית כבר בשנת 2017.

22. אשר על כן, אני סבור כי לנוכח מה שהוכח בפני, לרבות העולה מעדויות בנותיהן של הצדדים וחברו של הנתבע, בין הצדדים קיים קרע שיש בגינו לראות את הצדדים ככאלה החיים בנפרד, אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה, כפי החלופה הנקובה בסע׳ 5א(א)(2) לחוק.

23. בענייננו, לאחר שבחנתי היטב את טענות הצדדים והראיות אשר הובאו מטעמם עד כה, הגעתי לכלל מסקנה כי המועד בו אין מחלוקת כי הנתבע עזב את הבית (בסמוך למועד בו הגיש תובענה לישוב סכסוך) קרי בתחילת חודש 1.2020, הוא המועד בו קיימת גמירת דעת לשים קץ לנישואי הצדדים והוא בגדר נקודת השבר המשמעותית ביחסי הצדדים אותה יש לראות כמועד הקרע ביניהם.

24. אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה טרם השתכלל מועד קרע ויש לקבוע אותו למועד עתידי, בו יתגרשו הצדדים בפועל. כך גם אין בידי לקבל את הטענה לפיה רק במועד הגשת התובענה שבכותרת השתכלל מועד הקרע, שכן, גם לדברי התובעת עצמה (בכתב תביעתה) הנתבע עזב את הבית כשמונה חודשים לפני המועד בו הגישה את התובענה (כפי הנראה בסמוך למועד בו הוגשה על ידו תובענה ליישוב סכסוך).

25. עם זאת, גם אין בידי לקבל את טענת הנתבע לפיה יש לקבוע את מועד עזיבתו את הבית, לשיטתו (בשנת 2017) כמועד הקרע. שכן דומה כי דפוס זה של פרידות לסירוגין, הינו דפוס פעולה שסיגלו לעצמם הצדדים (ראו ת/1- מסמך משנת 2010 המעיד כי המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה משך 11 שנים קודם למועד עריכת המסמך, על רקע בעיות אלימות, שכרות, הזנחה ועוד), תוך שלשליטת הנתבע עצמו, על אף עזיבתו את הבית, הוא נשא בהוצאות השוטפות ובתשלומי המשכנתא.

26. עדות חברו של הנתבע, אינה מלמדת כי הנתבע לא התגורר לסירוגין עם התובעת בדירה המשותפת (כפי טענת התובעת) שכן גם לדברי העד, בסופי שבוע, הוא לא שהה עם הנתבע, שכן במועדים אלה נסע לשהות לצד אשתו ב XXX(ראו עמי 29, ש׳ 24). מעדותו של העד אף עלה כי מזה למעלה משנה הוא אינו מתגורר עם הנתבע, כך שנהיר כי ביחס לתקופה זו, אין בעדותו כדי לסתור את טענת התובעת.

27. כך גם עדויות בנות הצדדים, חיזקו במידת מה את הטענה לפיה דפוס החיים המשותפים של הצדדים התקבע סביב מגורים משותפים לסירוגין, תוך שלא נהיר מתי הופרדו באופן סופי, עד כי ניתן ליחס לאותו מועד ספציפי, קרע שאינו ניתן לאיחוי.

28.לסיום אומר, כי הוי ידוע כי הרציונל שהביא לתיקון החקיקה (תיקון מס׳ 4 לחוק), אשר הקנה לביהמ״ש סמכות להורות על איזון משאבים במועד המוקדם ממועד פקיעת הנישואים בפועל (סע׳ 5א לחוק) נבע מתוך רצון למנוע שימוש לרעה במתן הגט לצורך השגת הישגים רכושיים שלא כדין.

29. בדברי ההסבר לתיקון החקיקה (ה״ח הכנסת תשס״ז מס׳ 163 עמי 240), בעקבותיו תוקן החוק (בשנת 2008) הובאו דברי המלומד אריאל רוזן צבי, דיני המשפחה בישראל - בין קודש לחול, תל אביב, 1990, עמי 156-157 אודות נקודות התורפה של החוק עד למועד התיקון, בין היתר בהיותו מעודד סרבנות גט ומעניק כוח בלתי שוויוני לצד שאינו מעוניין בגירושין.

30. בעניינו, דומה כי על אף רצונה של התובעת להתגרש, כפי הצהרתה בכתב התביעה ובעדותה, היא נמנעת מלעשות כן, תוך שהיא ממשיכה להתגורר בדירה המשותפת, באופן שבו, לכל הפחות לטענת הנתבע, נמנעת ממנו (באמצעות ילדי התובעת) האפשרות להמשיך ולהתגורר בה וזאת בה בעת שהיא מבקשת לקבוע את מועד הקרע למועד הגירושין בפועל (מועד עתידי וספקולטיבי), כאשר טרם הוגשה על ידי מי מהצדדים תביעת גירושין.

31. אשר על כן, גם מטעמים של צדק ויעילות דיונית אני סבור כי קיים הכרח בקביעת מועד קרע מוקדם למועד הגירושין בפועל, ולא מן הנמנע כי ההחלטה בעניין זה אף תסייע לצדדים להביא לכדי סיום פרק ארוך של חיי נישואים, שגרם לשניהם סבל רב (ראו ת/1 ועדותה של התובעת עצמה).

32. סע׳ 5א(ג) לחוק מקנה לבית המשפט סמכות להתנות את ביצוע פסק הדין בהפקדת כתב הסכמה להתרת נישואין, לרבות כתב הסכמה למתן גט או לקבלת גט, מצד המבקש, בבית הדין או בבית המשפט המוסמך להתיר את נישואי בני הזוג וסע׳ 5א(ד) לחוק קובע כי בית המשפט רשאי לעכב את ביצוע פסק הדין אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בעניין התרת הנישואין.

33. אשר על כן ועל מנת להביא לכדי ביצוע את הוראות סע ו׳ להחלטתי מיום 30.6.2021 בעניין פירוק השיתוף בדירת המגורים, אני מורה לצדדים לפעול ללא דיחוי על מנת להגיש, ככל הניתן באופן מוסכם, תובענה לגירושין לבית הדין הרבני המוסמך.

34. מובהר כבר עתה כי ככל שהנתבע יגיש תובענה לגירושין והתובעת תתנגד לה, תחול החלטתי מיום 30.6.2021 למרות זאת.

35. במאמר מוסגר אציין כי הגם שמועד הקרע הוא על דרך הכלל המועד על פיו יבחנו היקף הנכסים והזכויות ברי-האיזון בין הצדדים, כמו גם שווים, הרי שבמקרים מתאימים ולאור הסמכויות המוקנות לבית המשפט לפי סעיפים 6 ו- 8 לחוק, ניתן לקבוע את אופן ביצוע ומועדי הביצוע לאיזון משאבים אף לאחר מועד הקרע (ר׳ למשל עמ״ש (מרכז) 19796-09-17צ׳ נ׳ צ׳ (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 13.9.18). סוגיה זו תיבחן בעת שמיעת הראיות.

36.    סיכומם של דברים, לאור האמור לעיל, אני קובע כי מועד הקרע ביחסי הצדדים אירע ביום

1.1.2020.

37.    ההחלטה מותרת בפרסום בהשמטת פרטים מזהים ושמות הצדדים.

ניתנה היום, ח׳ חשוון תשפ״ב, 14 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.

 

אריאל ממן, שופט

 

 

בית משפט לענייני משפחה בקריית גת
תלה״מ 23107-08-20 פלונית נ׳ פלוני
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופט אריאל ממן
התובעת פלונית

נגד
הנתבע פלוני

החלטה

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה החלטה בעניין קביעת "מועד קרע" בגירושין (תלה"מ 23107-08-20): 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
2 מדרגים

פרסומים אחרונים בעיתונות

 

 


 

יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד