מחיקת תביעה להפחתת מזונות בשל העדר סמכות עניינית המוקנית לבית הדין הרבני (תמ"ש 70558-12-20)

עניינה של החלטה זו בעתירת המבקשת לסלק על הסף תביעת המשיב להקטנת מזונות, בשל העדר סמכות עניינית. המשיב טוען כי הסמכות מסורה לבית משפט זה בשל מהות ההליך.

עיון בכתבי הטענות מלמד כי הליך בעניין מזונות הילדים מתנהל בבית הדין הרבני, לרבות דיון מיום 14.11.19, בו העלה האב טענותיו בעניין גובה דמי המזונות, מבלי להעלות כל טענה בעניין הסמכות. מכאן כי נתן הסכמתו לבירור ההליך בבית הדין, ובכך הוקנתה הסמכות לבית הדין, על פי סעיף 9 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) תשי״ג - 1953.

זאת ועוד, ביום 28.7.20 ניתנה החלטתו המפורשת של בית הדין הרבני לפיה הסמכות העניינית בענייני המזונות מסורה לבית הדין ולא לבית המשפט. מדובר בהחלטה חלוטה. נוכח האמור ועל יסוד עקרון כיבוד הערכאות (בג״צ 8497/00פלמן נ׳ פלמן, תק-על 2003 (1) 773), לא היה כל מקום להגיש התובענה לבית משפט זה.

תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט - 2018, החלה על הליך זה מכח תקנה 4 לתקנות סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ״א- 2020, קובעת כי יש להשית חיוב בהוצאות בגין כל בקשה.

בעניין שלפנינו, הגשת הבקשה גרמה למבקשת הוצאות מיותרות. שעה שהבקשה הוגשה בסמוך למועד הגשת בתביעה, יכול היה ב״כ התובע לעתור למחיקת התביעה עם הגשת הבקשה, אך לא השכיל לעשות כן ועמד על בקשתו. במצב דברים זה עליו לשאת בהוצאות המבקשת.

לאור האמור לעיל, מוחלט כדלקמן:

1. הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת ועל כן התביעה נמחקת ודיון שנקבע מבוטל.

2.    המשיב ישלם הוצאות המבקשת בגובה 5,000 ₪, תוך 30 יום.

3.    בכך מסתיים בירור ההליך ולכן ייסגר התיק.

החלטה זו ניתנת לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתנה היום, ו׳ חשוון תשפ״ב, 12 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.