השופטת פאני גילת: החלטה בבקשה לצו הגנה (ה"ט 59356-10-21)

לטענתה, האופן והטון שבו נאמרו הדברים, על רקע האירוע מליל ה- 23.10.2021, הובילו אותה להגשת הבקשה שלפני.

8.           בסמוך לפני הדיון שנקבע, כאמור, לצורך בירור הבקשה במעמד הצדדים, הוגש תצהיר התשובה של המשיב במסגרתו נטען, בין היתר, כי מדובר בבקשה משוללת כל יסוד אשר הוגשה משיקולים טקטיים, על מנת לזכות ביתרונות רכושיים.

לטענתו, הצדדים מתגוררים בבית שהוא בבעלותו הבלעדית אשר המבקשת חפצה להדירו ממנו. יצוין, כי במהלך הדיון במעמד הצדדים נטען על ידי המשיב בעניין זה, כי בעלותו הבלעדית בבית הוסדרה באמצעות הסכם ממון שנערך על ידי הצדדים טרם נישואיהם ואושר בידי נוטריון.

המשיב מכחיש את טענות המבקשת כעולה מבקשתה ומלין גם על תפקודה ההורי.

9.           בפתח הדיון שהתקיים במעמד הצדדים ונוכח טענותיהם, נעשה ניסיון מצד בית המשפט להביא אותם להסכמות, אולם הדבר לא צלח והצדדים התבצרו בעמדותיהם.

לפיכך, הם נחקרו על גרסאותיהם ובאי כוחם סיכמו הטענות בעל פה בתום הדיון.

10.        הסוגיה המונחת לפתחנו מוסדרת באמצעות החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ״א- 1991 ( להלן: "החוק").

בסעיף 3 לחוק מנויות העילות למתן צו הגנה כנגד בן משפחה, וזוהי לשונו:

״3...רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

(1)       בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירות מין או

כלא אותו שלא כדין;

(2)     התנהגות נותנת בסיסי סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;

(3)     התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת; או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו".

11.        לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים וטענות באי כוחם המלומדים, מצאתי כי במקרה שלפנינו הגם שאין חולק כי לא היה מעשה של אלימות פיזית מצד המשיב כלפי המבקשת, האירוע נושא הבקשה, על שני חלקיו- הן הניסיון להביא את המבקשת לפתוח את דלת חדר השינה והן דברי המשיב אליה לאחר חקירתו במשטרה, מקים עילה למתן צו הגנה מכח החוק, והכל כפי שיפורט להלן.

12.        אין המדובר אמנם במקרה מובהק של התנהגות אלימה, אולם לאחר שבחנתי הראיות

שלפני וגרסאות הצדדים, מצאתי כי בנסיבות העניין שלפנינו ובמרקם העדין מאוד של מערכת היחסים בין הצדדים, התנהגות המשיב כלפי המבקשת התפרשה על ידה כמאיימת.

13.        ודוק, אכן וכפי שטוען בא כוחה בסיכומיו, הבקשה הוגשה על ידי המבקשת באופן ספונטני ובלא שקדמו לה הליכים משפטיים נוספים בהם היא נקטה כנגד המשיב.

מהשיח שהתקיים בבית משפט עולה, כי ברקע נטושה מחלוקת בין הצדדים בעניין רכושם, ולא מן הנמנע כי נוצר מתח סביב מחלוקת זו ויכול שגם סביב מחלוקות נוספות הנטושות ביניהם וביהמ״ש אינו מודע להן.

כך או כך, אין חולק כי המשיב פנה לבית משפט זה תחילה בבקשה ליישוב סכסוך ולאחרונה בתובענות שהוגשו על ידו וכי הוא גמר עומר בדעתו להתגרש מהמבקשת.

14.        לא התרשמתי כי באמצעות הבקשה שלפניי מנסה המבקשת להרחיק את המשיב מביתו מטעמים טקטיים.

15.        עוד יצוין כי, על פי מסמך שצורף על ידי המבקשת לבקשה ומדבריה שלה, בעת הזו מחלימה היא ממחלת ה... ומטופלת במרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים ....

עוד עולה מן המסמך האמור, כי נוכח אירועי המשבר בחיי המבקשת בשנתיים האחרונות וההתדרדרות במצבה הנפשי, החליט המשיב להביא את נישואיהם אל קצם.

על פי התרשמות אנשי הטיפול, המבקשת סובלת מהפרעת הסתגלות המשפיעה כיום על כל תחומי התפקוד הנפשי שלה, והיא לוקחת חלק בתוכנית טיפול הכוללת טיפול ומעקב פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי, טיפול קבוצתי וטיפול סוציאלי.

16.        ב״כ המשיב טוען כי הבקשה היא פרי דמיונה של המבקשת, תלושה מן המציאות והולדתה כפי הנראה במצבה הנפשי כמתואר במסמך האמור שהיא עצמה הציגה בפני ביהמ״ש.

17.        לא מן הנמנע, כי הפרשנות הסובייקטיבית של המבקשת לאירוע נושא הבקשה שונה מזו של המשיב, ואולי אף לו הייתה מתועדת באמצעים טכנולוגיים, הייתה ניתנת לה פרשנות אובייקטיבית שונה.

דא עקא, שאין בכך כדי לקבוע ממצאים בדבר חוסר הכנות שיש בהגשת הבקשה, העדר מהימנות של המבקשת ושימוש לרעה בהליכי המשפט כטענת המשיב.

דווקא על רקע מצבה הנפשי של המבקשת ומצב הדחק שבו היא נתונה בעת הזו, ניתן להבין כי פנייה אליה בשעת לילה, תוך נקישות על דלתה, אשר לא מן הנמנע כי נעשו בכעס ובחוזקה וקריאה אליה לפתוח את הדלת, גרמו לפחד ולחשש בקירבה.

18.        אכן, בבוא בית המשפט לבחון קיומה או העדרה של עילה למתן צו הגנה לפי החוק, אל לו להסתפק בתחושה סובייקטיבית כזו או אחרת של מי מבעלי הדין ועליו לבסס את ממצאיו על התשתית הראייתית שהובאה לפניו.

19.        במקרה דנא, כל שהובא בפני ביהמ״ש הוא גרסאות הצדדים שאינן קוטביות זו לזו, היות שהצדדים אינם חלוקים על עצם קרות האירוע נושא הבקשה על שני ראשיו.

20.        לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים, מצאתי לקבל את גרסת המבקשת.

21.        בחקירתו הנגדית של המשיב, נמסרו על ידו פרטים אשר אין להם ביטוי בתצהיר התשובה שלו כדוגמת הטענה בדבר פנייה מצדו לבן הצדדים שיקיש עבורו על דלת חדר השינה לאחר שהמבקשת סירבה לפתוח אותה.

כך גם לא ציין המשיב בתצהירו, כי הנקישות שלו על דלת חדר השינה היו עדינות.

בהינתן גרסה כבושה זו, דווקא האפשרות המסתברת יותר היא, שברקע מערכת היחסים בין הצדדים והמתיחות המאפיינת אותה, משסירבה המבקשת לפתוח את דלת חדר השינה, כאשר לטענת המשיב הוא ביקש להיכנס אל החדר על מנת ליטול מתוכו את בגדי השינה שלו (הגם שמרבית פרטי הביגוד שלו מאוחסנים בארון הבגדים של בן הצדדים), הוא כעס, והוא שהקיש על הדלת בחוזקה.

יוזכר, כי מדובר היה בשעת לילה - עובדה המעצימה לשיטתי את אופייה המאיים של התנהגות זו.

22.        גם בעניין האמירה של המשיב כלפי המבקשת כי הוא ישוב אל בית המשפחה למחרת בשעה 12:00, מצאתי להעדיף את גרסתה.

יצוין כי גם בעניין זה נמסרה ע״י המשיב במסגרת חקירתו הנגדית גרסה שונה מזו המופיעה בתצהיר התשובה שלו, עת במסגרת החקירה הנגדית הוא טען שאמר את הדברים לילדיהם של הצדדים, בעוד שבתצהיר התשובה שלו טען, כי הוא אמר את הדברים למבקשת על מנת לתאם עמה ציפיות, נוכח הסיטואציה המורכבת אליה נקלעו הצדדים.

עדות המבקשת בעניין זה כמו גם בעניין הקודם, נמצאה מהימנה עלי והגיונית יותר מאשר גרסת המשיב.

23.        משכך ובראי כלל הנסיבות האופפות את המקרה דנא ואת מערכת היחסים בין הצדדים בעת הזו ובפרט משהתרשמתי, כי המחלוקת בעניין הרכוש, כפי הנראה, מעסיקה את הצדדים וכך גם גורל נישואיהם מן הסתם, נראה כי האירועים עליהם מבוססת הבקשה עולים כדי מעשי אלימות מצד המשיב כלפי המבקשת, אם כי ברף התחתון מאוד.

24.         יובהר כי, גם טון מאיים, שפת גוף מאיימת או התנהגות אחרת הנושאת אופי מאיים, עשויים להיחשב בנסיבות מסוימות מעשי אלימות.

25.         לא נעלם מעיני, כי המשיב הפקיד מיוזמתו את נשקו האישי עוד טרם הוגשה התלונה במשטרה והבקשה שלפניי, אך אין בכך כדי להעלות או להוריד לעניין האירוע נושא הבקשה. בהקשר זה יוער, גם אם בשולי הדברים, כי מצאתי לקבל גם את גרסת המבקשת בעניין סירובו של המשיב למסור לה את קוד הכספת שבו הוחזק כפי הנראה דרך קבע נשקו האישי וגם בכך ובעמימות שנוצרה סביב שאלת החזקת הנשק בבית הצדדים אם לאו, ניתן לראות התנהגות מאיימת מצדו של המשיב.

26.         הנה כי כן ואף כי מצאתי, כי מדובר במקרה הבא בגדר איזו מן העילות למתן צו הגנה שבחוק, תוך שמצאתי כאמור כי עסקינן באלימות ברף התחתון, בשקלול כלל האינטרסים והזכויות של הצדדים ומבלי להביע עמדה בעניין טענותיהם בדבר הזכויות בבית המגורים ו/או טענות אחרות בפן הממוני או הרכושי, אני מוצאת להיעתר לבקשה במובן זה שצו ההגנה שניתן במעמד צד אחד ביום 25.10.2021 יוארך למשך 45 יום מיום הינתנו.

27.         בהינתן התוצאה אליה הגעתי, איני מוצאת לעשות צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

28.         למען הסר ספק מובהר, כי אין באמור כדי לגרוע מסיפת ההחלטה אשר ניתנה ביום 1.11.2021 בתום הדיון בעניין דרכי ההתקשרות בין הצדדים והקשר ביניהם סביב ענייני ילדיהם הקטינים, ואין בצו ההגנה שניתן כדי למנוע או להגביל את הקשר בין המשיב וילדיהם הקטינים של הצדדים או מי מהם.

29.         ההחלטה ניתנת לפרסום במאגרים המשפטיים, תוך השמטת שמות הצדדים או פרטים מזהים נוספים.

30.         בכך תם הדיון בהליך והמזכירות תסגור את התיק.

ההחלטה תומצא לצדדים באמצעות באי כוחם.

ניתנה היום, כ״ח חשוון תשפ״ב, 03 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.

בית משפט לענייני משפחה בקריית גת

ה״ט59356-10-21 פלונית נ׳ פלוני

בפני: כב׳ השופטת פאני גילת כהן
המבקשת פלונית

המשיב פלוני

החלטה