השופטת יפעת שקדי שץ: פסק דין בעניין בקשה למתן צו הגנה לפי סעיף 3 לחוק מניעת אלימות במשפחה

לטענתו, ״המחנכת של ---הגישה דיווח סמוי לרווחה בעקבות שיתוף של — שאמא כולאת אותה ואת — ב—. התקיימה חקירה סמויה, במסגרתה הקטינים נחקרו".

האב ציין, כי יש הצדקה למתן הצו מאחר ו״יש חשש של אלימות כלפי הקטינים, לרבות אלימות נפשית".

האב הוסיף ופרט, כי הסתבר לו שג׳ דיווחה שהאם --- ובעקבות דיווח שהוגש על סמך דיווחה של ג׳ למורה, בוצעה חקירה סמויה שהובילה למעצרה של האם אשר שוחררה למחרת למעצר בית.

6.        בדיון טען האב, כי הרווחה והמשטרה הפצירו בו להגיש את הבקשה )עמ׳ 1, ש׳ 13).

עוד טען האב להזנחה והרעבה )עמי 1, ש׳ 22), ולטענתו הוא התריע על כך בפני הרשויות השונות כבר לפני כשנתיים וחצי )עמ׳ 2, ש׳ 27).

האב הסביר, כי הבקשה הוגשה במועד בו הסתיימה הרחקתה של האם מהקטינים, כשבמקביל מנוהלת חקירת משטרה בעניין החשדות שהועלו נגדה.

7.        לאחר ששמעתי את המבקש ובא כוחו במעמד צד אחד ולאחר שהושמעה לי הקלטה של שיחה בין אמה של האם וב׳ )לגביה ראו התייחסות בסעיפים 10-9 להחלטה זו), ניתן צו להגנתם של הקטינים עד למועד הדיון במעמד הצדדים )28.3.2024) והוריתי כי בשלב זה לא תתקיים שהות של האם עם הקטינים.

בהתאם להוראות סעיף 2)ז) לחוק ניתנה הודעה לעו"ס לחוק הנוער מהמחלקה לשירותים חברתיים ב        וכן התבקש תסקיר בכל הנוגע למסוכנות האם וכן ביחס לאפשרות של

שמירת קשר בין הקטינים והאם.

נוסף על האמור, הוריתי על עיון בתיק החקירה; הוריתי על מינוי אפוטרופוס לדין ועל הגשת עמדה בקשר להליך.

ב.        בקשת האס להגשת ראיות שהוצגו בדיון

8.        האם ביקשה, טרם הגשת תשובתה, לקבל לידיה את הראיות שעל בסיסן ניתן צו במעמד צד אחד כשהן ערוכות כדין.

9.        ביום 27.3.2024 הוריתי כדלקמן:

"על אף הגמישות הנוהגת בהליך זה בכל הנוגע לסדרי דין וראיות (סעיף 8(ב) לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ״א־1991) קייס ספק בכל הנוגע לאפשרות להסתמך על ההקלטה שהושמעה בדיון כראיה להוכחת טענות המבקש (הן בשל האופן בו היא הוצגה, הן בהיותה הקלטה של קטין והן בשל הצגתה על ידי האב שאינו צד לשיחה).

מאחר וההקלטה הושמעה לבית המשפט הדבר תועד בפרוטוקול וצוין בהחלטה, אך אין בכך כדי ללמד על מעמדה של ההקלטה כראיה בהליך זה (כפי שהוגשה), על קבילותה ועל משקלה.

האם תגיש תצהיר תשובה המתייחס לטענות האב כפי שפורטו בבקשה ובדיון.

ככל והיא מבקשת לעשות כן, תתייחס לדברים בהתאם לתוכן ההקלטה המצוין בפרוטוקול (עמי 2, ש׳ 12-6), כאשר ברור שאין בידיה יכולת להתייחס לדברים באופן מדויק שעה שההקלטה לא הועברה לעיונה קודם הגשת התצהיר.

ככל והאב עומד על קבלת ההקלטה כראיה שעל בית המשפט לבחון כחלק מהמסכת הראייתית בתיק זה, ולאור ההבהרה כי ההקלטה המקורית אינה בידיו כעת, יוודא התייצבות הסבתא כדי שניתן יהיה לשמוע את עדותה במידת הצורך.

יובהר, כי אין באמור לעיל כדי ללמד על החלטת בית המשפט לקבל את ההקלטה כראיה וההוראה בדבר התייצבות הסבתא ניתנה משיקולי יעילות, ככל וכך יוחלט.

עוד יובהר, כי ככל והאב עומד על ההקלטה כראיה שיש להסתמך עליה, תידרש עמדת האפוט׳ לדין בענין זה בפתח הדיון.

סרטון לא הוצג במעמד הדיון (עמי 2, ש׳ 15)״.

10.      הסבתא, אמה של האם, לא התייצבה לדיון במעמד הצדדים (עמי 4, ש׳12) וההקלטה לא הוצגה בדיון שהתקיים במעמד הצדדים.

ג.        תסקיר עו״ס לחוק הנוער

11.      כאמור, עו״ס לפי חוק הנוער התבקשה להגיש תסקיר בהתאם להוראות 2(ז) לחוק ובכלל כך בכל הנוגע למסוכנות האם וביחס לקיומה של אפשרות לשמירת קשר בין האם לבין ילדיה.

12.      בתסקיר ציינה העו״ס, כי דיווחה למשטרה שג׳ סיפרה ש--- כעונש, לאחר שרב אתה.

צוין, כי באותו דיווח תוארו קשיים נוספים בבית האם בנוגע ליכולת ההתארגנות שלה לצרכים שונים של הבת ונוקשות חינוכית בבית.

העו״ס הוסיפה שבחקירת הילדים שהתקיימה שיתפו שני הקטינים שהאם —.

בסיכום הדברים מציינת העו״ס כך:

"מהשיחות האינטנסיביות שהתקיימו עם ההורים במהלך הימים מאז נעצרה האם, התרשמנו ששני ההורים אוהבים את הילדים ורוצים בטובתם.

לאור התנהלות האם והחשד לכליאת הבן ב--- שנמצא ב---, קיימת חשיבות לקבלת הערכה פסיכיאטרית מעודכנת ומקיפה אודות מצבה, תוך התייחסות לרמת המסוכנות, יכולת השיפוט והאיזון הנפשי שלה.

בנוסף, עולה צורך בהערכת התפקוד ההורי של האם, טיפול רגשי לילדים והדרכה לשני הורים.

עד לקבלת ממצאים, ועל מנת למנוע נתק בין הילדים לאמם, יש צורך בקביעת מפגשים ביניהם במסגרת מוגנת של מרכז קשר".

13.      לאחר תיאור למצבם הכללי של הקטינים, לאחר סקירת האירוע בגינו הוצא צו ההגנה והתייחסות ההורים לאירוע, ניתנו המלצות העו״ס, כך:

א.       האם תעבור הערכה פסיכיאטרית מקיפה על מצבה, תוך התייחסות לרמת המסוכנות, יכולת השיפוט והאיזון הנפשי שלה;

ב.        מפגשים של האם והילדים יתקיימו במרכז קשר ב------ . מפגש ראשון נקבע ביום

—שעה-------- ;

ג.        בהתאם לדיווחים ממרכז הקשר על אופן המפגשים בין האם והילדים, תבחן בהמשך אפשרות להרחבת המפגשים מחוץ למרכז הקשר תחת ליווי;

ד.        שני ההורים והילדים יופנו להערכה וטיפול במסגרת היחידה לשלום הילד. צוין כי זמינות היחידה לתחילת הטיפול היא בעוד כחודש עד חמישה שבועות, וכי ממומלץ שגם בן זוגה של האם ישתתף בטיפול, בכפוף להמלצות הצוות המטפל.

ד.        עמדת האפוט' לדין:

14.      כאפוט׳ לדין לקטינים מונתה עו״ד נדין חאמד גרה.

15.      לאחר קבלת המינוי ערכה האפוט׳ לדין ביקורי בית בבתי ההורים ושוחחה עמם ועם הקטינים, וכן שוחחה עם עו״ס חוק נוער, עם האפוט׳ לדין שייצגה את הקטינים בהליכי עבר ועם באי כוח הצדדים.

16.      האפוט׳ לדין פרטה, כי ג׳ ציינה-------------- (סעיף 4 לעמדה);----------- (סעיפים 6-5).

האפוט׳ לדין הציגה את שנאמר לה על ידי האם בדבר קושי בהתארגנות בשעות הבוקר, לעיתים בשל           (סעיפים 46-45).

17.      עמדת האפוס׳ לדין היא שיש לאמץ את המלצות התסקיר.

ה.       תגובת האס

18.      האם הגישה תצהיר תשובה. סרם אדרש לתוכן תשובתה יצוין כי האם           , ולכן

מצויים בביתה ---. לדבריה, האירוע הנסען הוא אירוע בודד אשר הוצא מהקשרו, וזו גרסתה כפי שהובאה בתשובתה:

״40. ...---- ו....... , שיחקו כהרגלס................ ובתוך כך, הס יצאו

ונכנסו מה---.

41.     ........... תוך כדי משחק, התפתח ויכוח בין ב׳ לג׳...................

וכתוצאה ממנו, החלה ג׳ לבכות.

42.     האס נזעקה וניסתה להרגיע את הרוחות, תחילה על ידי "הפרדת

כוחות״, ותוך כבוד לב׳ החמוד............... כך נשאר ב׳ בחצר----

להבנתו ובמסגרת משחק התפקידים שהוא כה אוהב והמשיבה ניסתה להרגיע את ג׳ הבוכייה. לא מן הנמנע, כי בעת הזו, נכנס ב׳ ל--- ובאותה דרך גס יצא ממנו.

43.   יודגש, כי זמן קצר לאחר שג׳ נרגעה, שבו הילדיס לשחק כהרגלס..."

19.      האם ציינה כי היא בחרה לאמץ שיסת חינוך הנהוגה בדנמרק בדגש על רווחת הילדים והקניית חופש ועידוד חשיבה עצמאית.

20.      לסענת האם, יש לדחות את הבקשה על הסף, ולהפנות את האב להליך מתאים. לדבריה, מדובר במחזור סענות של האב אשר נדחו במסגרת ההליך בבית הדין הרבני. לטענתה, האב עשה ועושה שימוש שגוי ומניפולסיבי בהליך המשפטי, וכי הוא וסביבתו פועלים כדי ליצור ניכור הורי.

לטענתה, הבקשה מתבססת "על "ראיות", פרסומים בתקשורת, שיצאו מסעם משטרת ישראל", וכי יש פער בין הדיווח התקשורתי לבין העובדות.

21.      עוד טענה האם כי היא נעצרה ביום-------- ושוחררה למחרת, וכי הבקשה הוגשה ביום   ,

שלא בסמיכות הנדרשת להתרחשות הנטענת.

22.      לטענתה, היא נעצרה בחשד לאירוע אחד ביחס לב׳ ושוחררה בהארכת מעצר ראשונה לאחר שלא נמצאה מסוכנות, וההגבלות נועדו לשרת את מניעת שיבוש החקירה בלבד.

לטענתה, טענת האב לגבי חשיפתו לאירוע הנטען דרך צדדים שלישיים מצביעה על מקומו בחיי הקטינים וציינה, כי על אף חלוף כשבועיים האב טרם הגיש תלונה או את הראיות הנטענות שיש בידיו.

23.      ביום 28.3.2024 התקיים דיון במעמד הצדדים, באי כוחם והאפוט׳ לדין. במהלך הדיון נחקרו הצדדים ונשמעו סיכומים בעל פה.

24.      עדות האב:

במסגרת הדיון האב נחקר ואישר שמעולם לא שמע דבר דומה לאירוע הנטען מהילדים )עמ׳ 7, ש׳ 2).

האב העיד כי לא הוא הגיש את התלונה במשטרה אלא הרווחה )עמי 7, ש׳ 8), עמד על כך שלא הוא יזם את הליך הגשת צו ההגנה אלא מכיוון שהרווחה והמשטרה הפצירו בו )עמי 8, ש׳ 18) וכי הגיש בקשה ליישוב סכסוך מאחר שהרווחה היא זו שהפצירה בו )עמ׳ 8, ש׳ 16).

עוד השיב האב, כי בזמן שעבר הוא לא הגיש תלונה )עמ׳ 7, ש׳ 9), וכי הוא שומע בלילה את הבכי של הקטינים שלא רוצים לחזור לאמם )עמ׳ 9, ש׳ 23).

25.      עדות האגם:

האם העידה כי בבית יש —.

לגבי האירוע הנטען, העידה האם כי שני הילדים שיחקו ב— ששימש כמחנה שבו הם שמו צעצועים )עמ׳ 13, ש׳ 14).

לדבריה, היא התנגדה שהבן ישחק שם אבל הוא רצה את ה--- וסידר לו עמדה למשחק, אחר כך הילדים רבו ואז היא הרימה את הבן והניחה אותו "איפה שהוא ישב עם הצעצועים" )עמ׳ 13, ש׳ 22).

לדבריה, המשחק היה ב--- והיא אפשרה לו )עמ׳ 13, ש׳ 25).

האם נשאלה האם הבן היה נעול והשיבה "יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. מבחינתי זה לא משנה כלום כי זה לא שאני נעלתי. אני הנחתי אותו שם כדי לשים אותו בסביבה הבטוחה שלו" )עמ׳ 13, ש׳ 31).

האם העידה כי אין הבדל בין מצב שהבן נועל את עצמו לבין מצב שהבת נועלת אותו, וכי הבן ישב מולה )עמ׳ 13, ש׳ 27).

26.      בתום הדיון סיכמו באי כח הצדדים את הטענות בעל פה )עמ׳ 15, ש׳ 7 - עמ׳ 16, ש׳ 25).

ז. דיון והכרעה

27.      סעיף 3 לחוק מפרט את התנאים למתן צו הגנה.

נקבע, כי בית המשפט רשאי לתת צו הגנה מפני אדם אם סמוך לפני הגשת הבקשה נהג אדם באלימות כלפי בן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין.

עוד נקבע, כי ינתן צו הגנה כאשר התנהגותו של האדם נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחה או בנסיבות בהן התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן המשפחה ניהול סביר ותקין של חייו.

28.      נטל ההוכחה בדבר הצורך בצו הגנה מוטל על כתפיו של מבקש הצו והוא נבחן בהתאם למאזן ההסתברויות הנהוג במשפט האזרחי (ה״ט (ב״ש) 65864-11-20פלונית נ׳ אלמוני (10.12.2020)).

29.      על כן, בכדי להיעתר לבקשה, כפי שהוגשה, על בית המשפט לבחון האם עמד המבקש בנטל המוטל עליו להוכחת הטענות בכמות ובעוצמה הנדרשת.

30.      בבקשה טען האב, כאמור, כי האם ״כלאה את ילדיה הקטנים ב—" (סעיפים 4.א., 10 וכן בפירוט בתצהיר הנלווה לבקשה). בעדותו בדיון מיום 21.3.2024 טען האב, כי הסתבר במשטרה שהאם ״—".

עם זאת, מהתסקיר שהוגש עולה, כי הדיווח של העו״ס (הדיווח שהוגש למשטרה) התבסס על דבריה של ג׳ כי ״---״. כלומר הדיווח שהוגש למשטרה מתייחס לאירוע יחיד כלפי הבן בי.

31.      האב, בהגינותו, העיד כי דבר האירוע נודע לו באמצעות פניה של העו״ס וכי לא שמע על דבר כזה מהילדים קודם לכן (עמ׳ 6, ש׳ 32 - עמ׳ 7, ש׳ 2). כלומר, מעבר למידע שנמסר לאב על ידי העו״ס, מעבר למידע שפורסם בתקשורת וככל שנמסר לאב מידע נוסף על ידי הילדים לאחר מעשה או על ידי המשטרה - אין לאב למעשה ידיעה אישית אודות האירוע בגינו הוגשה התלונה למשטרה.

32.      אקדים ואומר שיש אי בהירות ביחס לגרסתה של האם ביחס לאירוע נשוא התלונה:

האם הצהירה (סעיפים 42-41 לתצהיר), כי הילדים רבו והיא ניסתה "להפריד כוחות", ב׳ נשאר בחצר במסגרת משחק תפקידים שהוא נוהג לשחק והיא הלכה להרגיע את ג׳ ו״לא מן הנמנע כי בעת הזו נכנס —ל— של — ובאותה דרך גם יצא ממנו", כלומר ב׳ נשאר לבד ויתכן שנכנס לבד ל— ; ואילו כאשר נחקרה האם, היא העידה שהיא הרימה את ב׳ והניחה אותו ב—, היכן שישב קודם לכן עם צעצועיו (עמ׳ 13, ש׳ 23-18).

כאשר נשאלה האם על ידי בית המשפט האם היה ב׳ נעול השיבה האם, כי היא הניחה את ב׳ ב­-- כי זו הסביבה הבטוחה שלו והיא אינה יודעת אם הוא היה נעול וכי היא לא נעלה אותו (עמ׳ 13, ש׳ 32-31).

כלומר, מעדותה של האם לא ברור האם ב׳ נכנס ל--- בעצמו בעת ששהה בחצר ללא נוכחות האם )כפי שמשתמע מהניסוח בתצהיר) או שהאם הכניסה אותו כדי להרגיע אותו )כפי שטענה בעדות).

אציין, בהקשר של העדר העקביות ואי הבהירות, כי האפוט׳ לדין ציינה, כי האם אמרה לה, כי הילדים שיחקו שניהם עם ה--- )שלא כפי שטענה בחקירתה ושלא כפי שהוצג בתצהיר) ומאחר והם רבו היא הוציאה את ג׳ והשאירה את ב׳ )סעיף 34 לעמדת האפוט׳ לדין).

אם כן, מבלי להתייחס לעדויות בתיק החקירה, בהתבסס רק על העדות שהוגשה בתצהיר והעדות שנשמעה בפניי מסתבר, כי אכן התרחש אירוע בו שהה ב׳ ב---בעקבות מריבה עם ג׳. לא ניתן לקבוע, על סמך העדויות שהוצגו לפניי, האם היה נעול ומי נעל אותו.

אציין, כי יש קושי עם אי ההתאמה של הגרסה שנוסחה בתצהיר להצגת הדברים באופן חופשי בעדות בדיון; וכי העדות בדיון תואמת יותר את הגרסה שהוצגה על ידי ג׳ לגורמי החינוך בהתאם לדיווח העו״ס בתסקיר )לדברי העו״ס ג׳ מסרה שב׳ ננעל כעונש והאם העידה שהכניסה את ב׳ ל— אך לא נעלה אותו) ולדברי שני הקטינים כפי שפרטה העו״ס בהתייחס לחקירת הילדים.

אי ההתאמה בגרסאות האם - מאחר שמדובר במוגנות של ילדים - מצדיק שאבחן את האפשרות שהאירוע התקיים בנסיבות הקיצוניות ביותר.

אוסיף, כי גם אם יתברר בסוף החקירות, כי האירוע התרחש בגרסה המקלה ביותר )הגרסה שנוסחה בתצהיר וההתייחסות של האם בדיון) - יש קושי לקבוע שאין כל חשש כלפי הקטינים וכי מוגנותם של הקטינים ברורה מעל כל ספק, בנסיבות בהן יש בידי ילד רך בשנים לנעול את עצמו ב--- במהלך משחק או שיש בידי אחותו לנעול אותו )עמ׳ 13, ש׳ 28-26) והאם לא יודעת לומר האם הוא היה נעול ב— או לא )עמ׳ 13, ש׳ 31).

33.     בירור נסיבות האירוע וחילוץ מסקנה ביחס לחומרת הדברים יעשה כמובן על ידי המשטרה,

אשר בידיה חקירת הילדים וראיות נוספות מסוגים שונים, אולם במישור הדברים הרלבנטי להליך זה ולבית משפט זה אני סבורה, שגם אם התקיימה הגרסה הקיצונית, המתבססת על הדיווח של ג׳ ועל בסיסה הוגש הדיווח למשטרה - כליאת ב׳ על ידי האם כעונש על מריבה עם ג׳ )עמ׳ 2 לתסקיר), וגם אם יסתבר כי האירוע שהתרחש הוא חמור וקיצוני כפי שדווח )תוך הדגשה, כי הראיות שבפניי אינן מספיקות כדי לקבוע זאת ואיני יכולה לקבוע האם ב׳ ננעל על ידי האם במכוון, כעונש, וכמה זמן שהה ב---) - איני סבורה שאירוע זה מצדיק היעתרות לסעד כפי שהתבקש בבקשה ואף לא הגבלת המפגשים בין האם לקטינים לשעה בשבוע במרכז קשר למשך זמן שאינו תחום מבעוד מועד.

34.     אסביר -

34.1         בהסכמת הצדדים )הסכמה אשר קיבלה תוקף של פסק דין על ידי בית הדין הרבני), זמני השהות של הקטינים בשני הבתים התקיימו באופן שווה.

משך השנים לא התקבלו דיווחים מגורמים שאינם בני משפחה על חשש לקטינים ולא תועדה אינדיקציה למסוכנות קודם לאירוע הנטען )אדגיש - ההתייחסות היא לגורמי חוץ )חינוך, רווחה, שכנים וכוי) ולא לבני משפחה מעורבים).

כלומר, על פניו, גם אם התרחש האירוע בגרסתו הקיצונית )ענין, אשר ככל שהתרחש דורש טיפול ומעורבות), לא מתועדים אירועים קודמים ולא התעורר חשש לקטינים קודם לכן על ידי גורמי חוץ.

34.2         מעבר משהות של מחצית הזמן בבית האם למפגש קצר ומפוקח עלול לגרום לקרע בין האם והקטינים, לנזק קשה לריפוי ולהעמקת תפיסתה של האם כמזיקה לקטינים בעיני הקטינים.

ככל שקיים חשש מהתנהלות של האם במצבי לחץ עם הקטינים ניתן לוודא את תקינות תפקודה וללוות אותה באופן שיאפשר הגנה על הקטינים מבלי לשלם את המחיר הנלווה לצמצום כה קיצוני בזמני השהות ולקיומם בפיקוח.

34.3         במסגרת השיקולים שנשקלים בעת הערכת הנזק שבקביעת מפגשים במרכז קשר אל מול התועלת שבפיקוח יש לתת מקום משמעותי להרחקת הקטינים מאחותם למחצה, איתה הם רגילים לשהות מחצית מהזמן.

הנזק שבהפרדת אחים הוא ברור ומובן וקיום מפגשים בהיקף של שעה בשבוע במרכז קשר יוביל בהכרח להפרדה האמורה.

34.4         עוד יש לשקול את סיכוי להתממשות נזק של פגיעה משמעותית בקשר בין הקטינים והאם. האב העיד אמנם, כי מקומה של האם בחיי הקטינים חשוב לו וכי הוא פועל אך מתוך דאגה לקטינים )עמי 9, ש׳ 26-19). אך גם אם אקבל את דבריו של האב בכל הנוגע לחשיבות הקשר של הקטינים עם האם בעיניו וגם אם אניח כי הוא יפעל כמיטב יכולתו כדי להימנע מפגיעה בקשר )תוך הדגשה שהענין לא התברר ולא יתברר במסגרת הליך זה והוא אינו חלק מהמסכת הרלבנטית כאן), מעורבותה של אמה של האם במערכת היחסים בין הצדדים, הקושי בקשר בין האם לאמה, מעורבותה הפעילה של הסבתא בדיווחים אודות פעולותיה, לכאורה, של האם כלפי הקטינים )עמי 7, ש׳ 35-26), מעורבותה בהקלטת הקטינים בכל הנוגע לאירוע הנטען, ומעורבותה של אמה של האם בחיי הילדים בבית האב )עמי 8, ש׳ 7-1) עלולה לגרום לפגיעה קשה בקשר בין האם והקטינים ככל שהשהות תהיה באופן מלא בבית האב.

35.     על כן, לאחר ששקלתי את חומרת האירוע )תוך הדגשת טווח העדר הבהירות ביחס לחומרתו,

טווח שיתברר ויתבהר עם השלמת חקירת המשטרה) ולקחתי בחשבון את הסיכוי שהאירוע התרחש באופן החמור ביותר שנטען )תוך הדגשה, כי איני יכולה לקבוע זאת על סמך החומר המצוי בפניי), איני סבורה שאימוץ המלצות התסקיר בכל הנוגע לאופן קיום זמני השהות ייטיב עם הקטינים ויסב תועלת שעולה על הנזק בנקודת זמן זו.

עם זאת, על אף שאיני מקבלת את ההמלצה בדבר קיום מפגשים במרכז הקשר, בכדי להימנע מהארכת תקופת הנתק, ככל שסבורה העו״ס כי תהיה תועלת בקיום המפגש שכבר נקבע ביום 3.4.2024, כמפגש יחיד, בין כדי לפקח על אופן קיומו של המפגש הראשון בין האם והקטינים ובין כדי להתרשם מהאינטראקציה בכדי לדייק את ההמלצות שמתבקשות בפסק דין זה להלן - אני מתירה את קיומו, והכל בהתאם לשיקול דעתה של העו״ס.

36.     לאחר שנאמר כל האמור, על אף הספק בדבר נסיבות האירוע הנטען - ברור שהתקיים אירוע בו שהה ב׳ ב— )בין אם ננעל במכוון, כעונש )כפי שנאמר על ידי ג׳, על פי התיאור בתסקיר); בין אם הושם כדי להרגיע אותו )כפי שהעידה האם), בין שיחק לבדו וננעל )כפי שנוסח בתצהיר, באופן שלא תאם את העדות החופשית בדיון ואת דברי הקטינים כפי שהוצג בתסקיר) - מדובר במקרה שדורש טיפול, ליווי ובירור מעמיק.

על כך אוסיף, כי מדברי הקטינים, כפי שהובאו בעמדת האפוט׳ לדין; מפירוט הדברים בתסקיר )עמ׳ 2) ; מעצם הפניה של ג׳ לגורמי החינוך ומדבריה של האם עצמה בכל הנוגע לקשיים אותם היא חווה בשגרת היומיום עם הקטינים )סעיפים 45-44 לעמדת האפוט׳ לדין) נדמה, כי גם אם לא מתקיימת מסוכנות במידה שנטענה בבקשה שלפניי וגם אם אין הצדקה למניעת קשר שלא בפיקוח, נדרשת מעורבות גורמי רווחה, יש צורך בהעמקת הבירור ביחס לאופן ההתנהלות ההורית בבית האם והכרח בליווי טיפולי.

משכך, ההמלצות המפורטות בסעיפים 1 ו- 4 לתסקיר מקובלות עליי ואני מורה על אימוצן.

37.     מעיון בעמדת האפוט׳ לדין ומהפירוט בתסקיר עולה, כי עמדת הילדים בכל הנוגע לאירועים מורכבת וכי הקטינים חווים את האירוע הנטען עם קושי וכן מתארים קשיים נוספים בבית האם.

לתחושות הקשות של הקטינים יש להוסיף את המשמעות של תיאור הדברים בפני כל הגורמים המעורבים והעמקת העיסוק באירוע הנטען )לרבות על ידי בני משפחה מעורבים, כפי שעלה מההקלטה שהוצגה בדיון).

על הקשיים בקשר )כפי שנלמד מהעמדה ומהדיווח, המתייחס, בין היתר, לשיפור במצבו של ב׳ בגן מאז השהות בבית האב) מתווסף הקושי העולה מאופן המעורבות של הקטינים ואופן הצגת הדברים על ידי בני המשפחה.

משכך, איני סבורה כי ניתן, בנקודת זמן זו, לשוב לקיים את זמני השהות כפי שנהגו קודם לאירוע, להתייחס לאירועי השבועות האחרונים כאילו לא התרחשו, להתעלם מעצם הדיווח על ידי ג׳ למורה, להתעלם מהתחושות שהוצגו בפני האפוס׳ לדין ומהקושי הכנה שהביעה האם.

כאמור, לאחר שבחנתי את המסכת הראייתית שבפניי המתייחסת לאירוע, לא מצאתי כי יש הצדקה להגביל את השהות לשהות מפוקחת בלבד ואף סברתי שהדבר אינו לסובת הקטינים אולם גם איני סבורה שייטיב עם הקטינים לשוב לבית האם כאילו לא קרה דבר.

חזק מכך - השבת הקטינים לבית האם בהתעלם מהתחושות הקשות שהובאו מפי הקטינים ובהתעלם מהדיווח עלול להוביל לפגיעה חמורה בקשר.

38.     אני סבורה, כי יש לבנות תכנית התערבות וליווי טיפולי, להשקיע מחשבה של גורמי הטיפול במפגש הראשון עם האם לאחר אירועי השבוע, באופן חידוש הקשר והשבת השהות בהדרגה וטיבו של הליווי שתקבל האם גם בהיבט של הקשיים היומיומיים, גם בשים לב לדיווחים אודות פרקטיקות חינוך הנוהגות בבית וגם לאור האירועים שהתרחשו בשבועות האחרונים אשר דורשים התנהלות זהירה, מחושבת, הורית ואחראית כלפי הקטינים.

39.     עו״ס מהמחלקה לשירותים חברתיים ב— מתבקשים להציג המלצה בדבר אופן חידוש השהות בבית האם )מהתסקיר נדמה, כי עלתה אפשרות של הצמדת סומכת לפרק זמן מסוים), הליווי הטיפולי המותאם באופן מיידי )גם לאם וגם לקטינים, ככל שסבורה העו״ס שיש בכך צורך) ודרך המעורבות של גורמי הרווחה )בין לצרכים טיפוליים, בין לצרכי דיווח ובין לצרכי פיקוח).

לאור משך הזמן שצויין בתסקיר לאפשרות הטיפול בקהילה, מתבקשת העו״ס לתקשר בענין זה עם האפוט׳ לדין ועם האם בכדי שתבחן אפשרות של מענה טיפולי פרטי שייתן מענה מיידי ויאפשר פעולות מהירות.

אדגיש, כי איני סבורה שניתן להורות על כינון זמני שהות כפי שנהגו קודם לכן ללא ליווי טיפולי וכי אני סבורה שהמתנה וחלוף זמן יעמיקו את הקשיים, יקשיחו את הלבבות, יקשו על עיבוד החוויות הנוכחיות ולא יאפשרו נירמול היחסים לאחר האירועים האחרונים.

40.     אני ערה לעומס המוטל על המחלקה לשירותים חברתיים אולם לאור טיבן של הטענות, לאור הנתק של הקטינים מהאם, לאור החשש מהשלכות של התארכות הנתק בצד החשש של הנזק שעלול להיגרם מקיום קשר שלא באופן מתוכנן, מתואם עם גורמי טיפול ורגיש לצרכי הקטינים - מתבקש העו״ס להגיש המלצותיה )לאחר שיחה עם האם ובדיקת אפשרות של מענה טיפולי פרטי) עד ליום 4.4.2024. במידת האפשר, התסקיר שיוגש יכלול התייחסות לעמדות ההורים ביחס למתווה המוצע, כדי לחסוך בזמן תגובות.

41.      עד למתן החלטה שתתקבל לאחר הגשת ההמלצות, לא יתקיימו מפגשים בין האם והקטינים אלא אם תסבור העו״ס, בהתאם לשיקול דעתה, כי יש מקום לקיים מפגש אחד במרכז הקשר, כאמור בסעיף 35 לעיל, או במסגרת אחרת כלשהי עם ליווי מתאים )בין גורם מפקח ובין גורם תמיכה).

42.      אם כן, לסיכום הדברים -

אני מאמצת את המלצות התסקיר כמפורט בסעיפים 1 ו-4 לתסקיר.

עד ליום 7.4.2024תודיע האם על צפי הגשת ההערכה הפסיכיאטרית.

איני מקבלת את המלצות התסקיר ביחס לקיום מפגשים במרכז קשר )למעט האפשרות לקיים מפגש יחיד, אשר כבר תואם, לצרכי פיקוח, תמיכה והתרשמות לצורך דיוק ההמלצות הטיפוליות, כאמור בסעיף 35 לעיל).

לאחר קבלת תסקיר משלים תינתן החלטה נוספת בענין זה.

בכדי לאפשר קיום מפגש/ים עד לקבלת ההחלטה המשלימה וכן בכדי לאפשר גמישות ומתן מענה מיידי, ניתנות בזה סמכויות לעו״ס לסדרי דין על פי סעיפים 19 ו - 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ״ב - 1962 לקבוע/לשנות את זמני השהות בין האם והקטינים.

מאחר ומדובר בהליך של בקשה למתן צו הגנה, מאחר וזו אינה הפלטפורמה המתאימהלהסדרת זמני שהות לטווח ארוך, מאחר ובין הצדדים יש הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, כךשיש לנקוט בהליכים המתאימים ככל ומי מהצדדים סבור שיש הצדקה משפטית לשינוי הקביעות לטווח ארוך - תוקף הסמכויות למשך 90 ימים.

43.      אשר לבקשת האם לחייב את האב בהוצאות - מקובלת עליי עמדת האב, כי לא הוא יזם את ההליכים כלפי האם וכי הוא פעל בעקבות דיווח של גורמי חינוך ורווחה. עוד מקובל עליי, כי כאשר מתקבל דיווח כפי שהתקבל על ידי המורה, יש הכרח לפעול לבירור הטענות באופן מיידי ויסודי, כפי שפעלה העו״ס. הדברים שהוצגו מפיה של ג׳ הם חמורים ואילו הדברים לא היו נבדקים ולא היו מטופלים ברצינות וביסודיות, היו גורמי הרווחה חוטאים לתפקידם.

אין בכך שהבקשה לא התקבלה באופן עליה עמד האב כדי להוביל למסקנה כי מדובר בהליך סרק שלא צריך היה להתברר. לאור הטענות שהוצגו וטיבה של התלונה שהוגשה, פעל האב כנדרש כאשר הניח את הדברים לבירור על ידי בית המשפט ואין בכך שלא נעתרתי לסעדים המבוקשים כדי להוביל להצדקה בחיוב האב בהוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים, לאפוט׳ לדין, למחלקה לשירותים חברתיים ב........................................................................................................

ותקבע תזכורת למעקב אחר הגשת התסקיר המשלים ביום 4.4.2024 ואחר הודעת האגם ביום 7.4.2024 ותסגור את התיק.

למען הסדר הטוב יובהר, כי החלטה משלימה לענין סדרי הקשר, אופן קיומם בטווח הקצר והמלצות טיפוליות נלוות תינתן במסגרת הליך זה )על אף מתן פסק דין וסגירת התיק). ההתנהלות מעבר לאמור, במידת הצורך, תעשה במסגרת הליכים אחרים מתאימים.

ניתן היום, י״ט אדר ב׳ תשפ״ד, 29 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.

 

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

ה״ט 50251-03-24 פלוני נ׳ אלמונית

תיק חיצוני:

לפני כבוד השופטת יפעת שקדי שץ

פסק דין

 

יפעת שקדי שץ, שופטת