En

צור קשר

checked

השופט שאול שוחט: החלטה בבר"ע של כונסת נכסים על החלטה שלא לחלט ממשיבה את הפיקדון לקניית דירה (רמ"ש 46263-10-21)

14/11/2021

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת ענת הלר כריש, בתלה"מ 8886-05-21 ), מיום 30.9.21, בבקשה למתן הוראות שהוגשה ע״י המבקשת, כונסת נכסים.

העובדות הצריכות לעניין

המשיבים 1-2 בני זוג לשעבר שהתגרשו בשנת 2020 (להלן:״המשיבה" ו-"המשיב" בהתאמה) ובבעלותם דירת מגורים (להלן: "הדירה"(.

ביום 18.6.20 , במסגרת התביעה הרכושית שמתבררת בין הצדדים ( תלה"מ 8886-05-20), ניתן על ידי בית המשפט קמא צו לפירוק השיתוף בדירה וביהמ״ש קמא מינה את באי כוח הצדדים דאז, המבקשת והמשיבה 3, ככונסות נכסים לצורך מכירת הדירה.


 

כונסות הנכסים ביצעו עבודתן נאמנה: הזמינו שמאות, פרסמו מודעה בעיתון להזמנה להציע הצעות והתמחרות נקבעה ליום 4.1.21.

ביום 4.1.21 התקיימה התמחרות בסיומה נקבעה המשיבה כזוכה בהתמחרות.

טיוטות הסכם מכר הועברו ע״י כונסות הנכסים למשיבה אך היא נמנעה מלחתום עליהם. גם ארכה מטעם ביהמ״ש קמא, שניתנה ביום 2.6.21, להשלמת המכר בהתאם להתמחרות בתוך 60 ימים שאחרת "אשקול לחיוב להורות על ביטול המכר למשיבה וביצוע התמחרות נוספת בשוק החופשי"לא הועילה. המשיבה נמנעה מלחתום על הסכם המכר כשהטעם העיקרי לכך נובע מהעלאת דרישה לכך שבעלה, המשיב, יתן לה גט.

ביום 3.8.21, בחלוף כ-7 חודשים מאז התקיימה ההתמחרות, ומשהסכם מכר לא נחתם, עתרה המבקשת, בכובעה ככונסת נכסים, בבקשה למתן הוראות לביהמ"ש קמא (בקשה מס'19 בנט). בבקשה זו עתרה כונסת הנכסים להורות על ביטול זכייתה של המשיבה בהתמחרות; להורות לכונסים לשוב ולפעול למכירת הדירה בשוק החופשי במסגרת הליך הכינוס; וכמו כן - להתיר חילוט התשלום שהפקידה המשיבה בסך 96,000 ₪, 10% מהצעתה, שהופקד כתנאי להשתתפות בהתמחרות לפי ההזמנה להציע הצעות.

ביום 30.9.21, לאחר קבלת תגובות הצדדים לבקשה, ניתנה החלטת ביהמ״ש קמא שמקבלת באופן חלקי את הבקשה. ביהמ״ש קמא נעתר לבקשה להורות על ביטול זכייתה של המשיבה בהתמחרות, תוך קביעה כי לא נקבע שגירושי הצדדים הם תנאי להשלמת המכר וגם לא ניתן ללמוד כי הטעם לכך שלא סודר גט בין הצדדים נעוץ במשיב דווקא. באשר לבקשה לחילוט הפיקדון - זו נדחתה בנימוק כי "הואיל והפיקדון שהפקידה המשיבה במסגרת ההתמחרות נועד להבטיח רצינות, הרי בנסיבות בהן בוטלה זכיית המשיבה במקרה זה, להבדיל ממקרה בו זוכה חוזר בו מהצעתו, אין מקום לחלט את התשלום שהפקידה ועל כן אני מורה כי הוא יושב לידיה. למען הסר ספק, אין באמור כדי לשלול טענה כספית נגד המשיבה בגין התנהלותה, אלא אך כדי לדחות את הבקשה לחילוט הפיקדון".

המבקשת, כונסת הנכסים, בתפקידה ככונסת נכסים, לא שבעה רצון מההחלטה ומכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור הגישה המבקשת גם בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה וזאת במטרה למנוע השבת הפיקדון (שניתן בהמחאה בנקאית( לידי המשיבה. לבקשה לעיכוב ביצוע התבקשה והוגשה תגובת המשיבה.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה אני מחליט לדחות אותה ללא צורך בקבלת תגובה.

בבקשת רשות הערעור (כמו גם בבקשה לעיכוב ביצוע( טוענת המבקשת, כי ביהמ״ש קמא שגה בקביעתו לפיה הפיקדון הופקד "אך ורק להבטיח רצינות". המבקשת מסבירה כי בהזמנה להציע הצעות הובהר ברחל בתך הקטנה כי הפיקדון ( שניתן בהמחאה בנקאית( יחולט לטובת קופת כינוס הנכסים בכל מקרה שבו המציע שהצעתו תתקבל ״יחזור בו ממנה מכל סיבה שהיא״ . מכל מקום, טוענת המבקשת, כי המשיבה הייתה "לא רצינית בעליל" ולא בכדי זכייתה בוטלה על ידי ביהמ״ש קמא ולכן לא הייתה הצדקה שלא לחלט את העירבון לטובת קופת הכינוס כפי שהתבקש.

המשיבה, בתגובתה לעיכוב ביצוע טענה כי היא לא חזרה בה ומעולם לא ביקשה לחזור בה מזכייתה ועומדת גם היום על רצונה לממש את זכייתה. לטענתה, הבעל שלח שליחים והצהיר על רצונו ל״שלום בית" כאשר רצונה הטוב שלה לשלום בית הוא שהוביל לתוצאה שחלוף הזמן פעל כנגדה וזו הסיבה היחידה לביטול זכייתה ע״י ביהמ״ש.

המחלוקת שהובאה במסגרת הבר״ע היא אולי ראויה לבירור. דא עקא, מקריאת בקשת רשות הערעור, חזור ושוב, התקשיתי להבין את המעמד של המבקשת, כונסת נכסים שהגישה את הבר״ע בכובעה זה (ויובהר כי המשיב, שהמבקשת שימשה בעבר באת כוחו, מיוצג ע"י עו"ד אחר( בנקיטת ההליך. מבקשת רשות הערעור לא עולה מקור סמכותה של כונסת הנכסים להלין על הוראות שניתנו לה על- ידי בית המשפט קמא שמינה אותה.

כונס הנכסים הוא פקיד בית המשפט ופועל בשמו. בהליכי הכינוס בית המשפט מפקח פיקוח מהותי על הכונס שמונה מטעמו להבדיל מפיקוח פורמלי שהוא בגדר מתן גושפנקה בלבד למה שנעשה (ראו בהרחבה בפרק בספרי המשותף עם עוה״ד דוד שאוה, סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה, הוצאת מחשבות, תש"ע-2009, בעמי 308-311(. בתקנות סדר הדין האזרחי (הן בתקנות משנת תשמ"ד-1984 , הן באלו משנת תשע"ט-2018 והן באלו המיוחדות לבית המשפט לענייני משפחה( אין הוראה שמסדירה את דרך פנייתו של כונס הנכסים לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כמו במקרה שהיה לפני ביהמ״ש קמא. ברם, אין ללמוד מכך שדרך זו אינה קיימת. עצם מינויו של כונס נכסים מעמיד אותו תחת פיקוחו והדרכתו של בית המשפט ומכאן שאם הוא זקוק להדרכה בעניין מסוים שנוגע למילוי תפקידו, יכול הוא לפנות לבית המשפט בבקשת הוראות ( ראו והשוו לדברי השופט לנדוי בע״א 635/71שיווק מוצרי אוטורקס בע״מ נ׳ מרגוליס, פ״ד כו (1) 682, בעמי 687(.

נתן בית המשפט הוראות לכונס הנכסים שמינה, בין אם אלו לרוחו של אותו כונס נכסים ובין אם לאו, נשאלת השאלה מה מקור סמכותו של כונס הנכסים לתקוף את אותה הוראה במסגרת ערעור עצמאי שלו שמוגש בתפקידו ככונס נכסים? כונס הנכסים כמו כל אדם אחר שמונה על ידי בית המשפט לתפקיד מסוים או להיות ממונה על רכוש כלשהו, מכהן כפקיד בית המשפט ומשמש כ״ידו הארוכה של בית המשפט" לצורך אותו העניין. היעלה על הדעת שה״יד" תתקוף את ה״גוף" אליו היא משתייכת? לכונס הנכסים, כבעל תפקיד, כמובן שיש מעמד ורשאי הוא להגיש ערעור לעניין שכרו אבל זה החריג ולא הכלל ומזה לא ניתן להקיש דבר לגבי מעמד כונס הנכסים להגשת ערעור על הוראות שניתנו לו ושאינן לרוחו. בע״א 453/81קלוזנר נ׳ עמל הנגב בע״מ, פ״ד לו (4) 225, מציין כבי השופט בייסקי את הדברים הבאים:

"...אך מאז ומתמיד נזקק בית משפט זה לערעורים בעניין שכרם של כונסי נכסים או פרקי חברות, אשר מונו על ידי בית המשפט, בין שהערעור היה מטעם כונס הנכסים, שהלין על מיעוט השכר שנקבע לו, או על ידי בעל דין, שקבל על הגזמה בשכר שנקצב לו, כשכונס הנכסים או המפרק הוא המשיב....לעניין קביעת שכר בלבד הופך בעל המינוי כעין תובע, במסגרת ההליך שבו הוא מונה, בעת שהוא מגיש תביעתו לקביעת שכרו, ומשניתן צו חיוב בנדון, אין הוא שונה לעניין ערעור מכל צו אחר, שניתן בגדר הסמכות". (שם בעמי 228,230. הדגשות שלי שישי).

החלטת ביהמ״ש קמא מושא הבר״ע לא קובעת דבר בכל הנוגע לשכר הכינוס. היא אינה קובעת שכונסות הנכסים לא יקבלו שכר בגין עבודתן עד כה או כי עבודתן עד כה והצורך לנהל התמחרות נוספת לא תבוא לידי ביטוי בשכר שיפסק. למעשה, נראה כי ביהמ״ש קמא אף רמז בהחלטתו כי יכול ותהיה להתנהלות המשיבה השלכה על שכר הכונסות שיפסק ואופן חלוקתו (ככל שלכך התכוון ביהמ״ש קמא באמירה כי ״למען הסר ספק, אין באמור כדי לשלול טענה כספית נגד המשיבה בגין התנהלותה").

המבקשת, כונסת הנכסים, פעלה באופן מעורר הערצה לקידום הליך הכינוס. לא ניתן לומר שפעלה רק לטובת לקוחה לשעבר שהרי עתירתה לפני ביהמ״ש קמא הייתה לחילוט הפיקדון לטובת קופת הכינוס. גם לא ניתן לומר כי בקשתה לפני ביהמ״ש קמא לחילוט הפיקדון בנסיבות שתוארו, בקשה שאם הייתה מתקבלת הייתה מביאה להעשרת קופת הכינוס, הייתה לא לגטימית או חורגת מתפקידה. אף ביהמ״ש קמא לא קבע אחרת. ברם, משניתנה החלטת בית המשפט קמא בבקשה למתן הוראות שהגישה המבקשת בכובעה ככונסת נכסים בעניין זה ומשההוראות ניתנו, שומה היה על המבקשת ככונסת נכסים לכבדן ככתבן וכלשונן. ככל שמי מהצדדים הישירים להליך, הבעל והאשה, להם האינטרס הישיר בתוצאות התביעה המתבררת, השגות כלפי אותה החלטה - היו אלו יכולים להגיש בקשת רשות ערעור מטעמם כלפיה. בחירת כונסת הנכסים להגיש בקשת רשות ערעור מטעמה (ככונסת נכסים( על הוראות שניתנו לה על-ידי הגוף שמינה אותה (שלא לחלט ההמחאה שנתנה בידיה כבטוחה על-ידי המשיבה ( נעשתה לטעמי ללא מעמד מתאים.

ראו והשוו - כונס נכסים בהוצל״פ ״על כונס נכסים״, עודד מאור ,שופט אסף דגני, עורך דין, עמי -228229.

סוף דבר

בקשת רשות הערעור נדחית.

משנדחתה בקשת רשות הערעור נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה במסגרתה.

לא התבקשה תגובה לבקשת רשות ערעור.

הגם שהתבקשה והוגשה תגובה לבקשה לעיכוב ביצוע לא ייעשה צו להוצאות.

העירבון על פירותיו יושב למבקשת באמצעות בא כוחה.

מתיר פרסום ההחלטה במתכונת בה נחתמה, בהיעדר שמות המשיבים 1-2 ופרטים מזהים אחרים.

ניתנה היום, י׳ כסלו תשפ״ב, 14 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.

שאול שוחט, שופט, סגן הנשיא

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים
רמ״ש 46263-10-21 עו״ד דוריס גולשה נצר, כונסת נכסים נ׳ ח.ק. ואחי
תיק חיצוני: 8886-05-20
לפני כב' השופט שאול שוחט, סגן נשיא

החלטה

דרג את הכתבהדירוג כתבה השופט שאול שוחט: החלטה בבר"ע של כונסת נכסים על החלטה שלא לחלט ממשיבה את הפיקדון לקניית דירה (רמ"ש 46263-10-21): 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד