השופטת לירון זרבל קדשאי: חלוקת רכוש משותף מינוי מומחה נוסף לצורך הערכה מחודשת של נכסי איש (תלה"מ 44707-05-19)

החלטה בעניין מינוי מומחה נוסף, קביעת היקף סמכויותיו והנשיאה בשכר טרחתו, וכן הוראות ביחס להמשך ההליכים בכללותם.

 

1.       ההליכים בין הצדדים שבפניי מתנהלים תקופה ממושכת וראשיתם בפניי המותב הקודם. מאז חודש 5/2019 תלויים ועומדים שלושה הליכים שמתנהלים זה לצד זה–בעניין מזונות הקטינים, האחריות ההורית, וסוגיית הרכוש המשותף. מצויים אנו בין גדרי זו האחרונה. נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הצמיחו מחלוקת חריפה ומורכבת – במישור המשפטי והחשבונאי כאחד - בנוגעלהערכת שווי החברות שבבעלות הנתבע וחלקהּ של התובעת בהן.

 

2.       סוגיה זו כילתה משאבים וזמן שיפוטי רב ונדרשת לפתרון מהותי ודיוני. לאחר שהוגשה חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט לצורך איזון משאבים ולהערכת שווי עסקיו של הנתבע(להלן: "חוות דעת המומחה שמוּנה"),והמומחה נחקר על חוות דעתו, יש מקום לברר האם מסקנות המומחה מקדמות את ההכרעה במחלוקת, או שמא יש מקום בנסיבות העניין למנות מומחה נוסף מטעם בית המשפט. ככל שהתשובה חיובית, יש לעמוד על היקף הסוגיות להן יידרש המומחה הנוסף.

 

תמצית הרקע הרלוונטי

 

3.       אפתח ואציין שהימשכות ההליכים בענייננו סבבה סביב חוות דעת המומחה שמוּנה והעיכוב הרב שבעריכתה, ובליבתה הערכת שווי החברות שבבעלות הנתבע. חוות הדעת הושלמה רק בשלהי שנת 2022 (כ-3.5 שנים לאחר פתיחת ההליכים וכ-3 שניםממועד מינוי המומחה). על פי הנקוב בחוות הדעת, וכפי שעלה מדברי המומחה בחקירתו והןמהחלטות שהוציא המותב הקודם תחת ידיו, את עיקר השיהוי יש לייחס לנתבע ולהימנעותו מהמצאת מסמכים למומחה, מסמכים להם נדרש לשם ביצוע עבודתו ועמד על קבלתם. יובהר כי דרישות המומחה להמצאת מסמכים אומצו בהחלטות חלוטות מפי המותב הקודם.

 

4.       הצדדים נישאו בשנת 2009 ונפרדו בחודש פברואר 2019. לאורך רוב שנות נישואיהם עבד האיש כשכיר בתפקידי ניהול בחברות לממכר מוצרי טואלטיקה, היגיינה וכיו"ב (להלן: " מוצרי פארם"). פחות משנה לפני מועד הקרע (בחודש 5/2018) פתח האיש עסק עצמאי והקים חברה למכירת מוצרי פארם (חברת "[...]" אשר בשנת 2020 שינתה שמה ל"[...] בע"מ", להלן: "החברה"). כעולה מחוות הדעת "בהמשך ולאחר המועד הקובע התפתח העסק באופן משמעותי ביותר, וקיים מארג מורכב של חברות בבעלות האיש בארץ וב[חו"ל] וחב' בבעלות בת הזוג ופעולות הדדיות בינהן".

 

5.       הערכת שווי החברות שבבעלות הנתבע נערכה בשיטת DCF(Discounted Cash Flows), היינו, שיטת היוון תזרימי המזומנים בשוק החופשי. על פי שיטה זו "שווי העסק הינו הערך הנוכחי של תזרים המזומנים החופשי המיוצר בתקופת התחזית שנקבעה". מאחר וחלף זמן ניכר עד להשלמת חוות הדעת במהלכו הצטברו נתונים עדכניים הנוגעים לשווי החברה ותזרים מזומניה, דרש ועשה המומחה שימוש בנתונים אלו במסגרת הערכת שוויה של החברה.

 

6.       ביום 19.3.24 נחקר המומחה על חוות דעתו. המומחה עמד בין היתר על כך שהצמיחה בעסקיו של הנתבע היתה צפויה כבר במועד הקובע וכי הצמיחה היא פריהרחבת הפעילות העסקית באותו התחום. עוד הבהיר כי המדובר אפוא בהערכת שווי החברה "על סמך תחזית של הרווחים הפנויים לחלוקה בעתיד" (עמ' 40 ש' 6) וכי "א[י]ך אנחנו יודעים מה יהיה בעתיד? אנחנו משתמשים בנתונים שידועים לנו מן העבר... אבל כשאני מכין את חוות הדעת חלק מהנתונים ידועים לי" (עמ' 40 ש' 1-12). עוד הבהיר כי "השווי שלה [של החברה- לז"ק] זה תחזית של העתיד כאשר חלק מהעתיד הוא ידוע, צריך להשתמש בנתונים האלה..." (עמ' 43 ש' 7-8).

 

7.       במסגרת חוות הדעת עמד המומחה בסעיף ט4 על החברה בחו"ל שבבעלות הנתבע (...), בציינו, בין היתר, כי לטענת הנתבע החברה נרכשה על ידו רק ב- 7.1.2020 (לאחר המועד הקובע) וכי "החב' [בחו"ל] פעלה אך ורק בשנת 2020, ובשנת 2021 ואילך חדלה מפעילות מסחרית. כמו כן לטענתו לא היה קיים מרווח בין עלות הסחורות שנקנו מספקים לבין עלות הסחורות בספרי [החברה] בע"מ, כך שלא היה 'רווח כלוא' בין שתי החב'". המומחה עמד עוד על כך שלטענת הנתבע טרם הוכנו דוחות מבוקרים של החברה בחו"ל נכון למועד דרישות המומחה להמצאתם וכי בהתאם למאזן הבוחן לשנת 2020 החברה מצויה בהפסד. בנסיבות אלו קבע המומחה בחוות דעתו כי "מאחר שכך ומכיוון שלא נתקבל מידע הסותר את טענות האיש ועל בסיס המידע שנתקבל, לא לקחתי בחשבון השלכות שתיתכנה לקיום הח' בחו"ל, על שווי החברה [החברה] בע"מ".

 

8.       לכאורה, עמדה זו של המומחה מעוררת קושי, שהוצף במסגרת חקירתו הנגדית של המומחה.בהקשר זה נשאל והשיב בין היתר כך:

 

"ש.  אני אראה לך עכשיו מסמכים שסותרים את המסמכים של האיש. ראשית, אין מחלוקת שבדוחות של חברת [החברה] לשנה 2019, בביאור מס' 8 כתוב חברה קשורה. מה הסכום שרשום שם?

ת.     494,496.

ש.    ובמאזן בוחן שממש מופיע אחרי – בעניין ספקים מופיעה חברה [בחו"ל] באיזה סכום?

ת.    אותו סכום.

ש.    אז אפשר להגיד, למרות ששאלתי את זה ולא קיבלתי תשובה, אפשר להגיד שהחברה [בחו"ל] היא החברה הקשורה?

ת.    במקרה הזה – כן.

ש.    ואנחנו ב 2019. ב 2019 הרי הגשנו בקשה לבית המשפט. היו פעולות ב 800,000 ב 2019 ו 2020 בחברה, כאשר הוא עדיין לא היה הבעלים של החברה [בחו"ל]לטענתו. גם בשנת 2020 מופיעה חברה קשורה, של 442,000 – מפנה אותך לביאור 8 משנת 2020 שבו מופיעה גם חברה קשורה בדוחות הכספיים. ושם מופיע סכום של 442,324. אז גם ב 2020 היתה פעילות והיא חלק מהספקים.

ת.    כן, יש כאן חברה קשורה בסכום שאמרת.

ש.    שהיא החברה [בחו"ל]? על ה 424 אין מחלוקת שזו החברה [בחו"ל]?

ת.    נכון. יש פה במאזן בוחן לשנת 2020, בפירוט הספקים, בכרטיס 33002 – היתרה היא 375,550.

ש.    אז אין מחלוקת שהחברה [בחו"ל] מעורבת ב[חברה] כחברה קשורה כספק?

ת.    כן."

 

9.       בעקבות תשובות המומחה בחקירתו הנגדית ומשעה שמאמצים רבים לקרב בין עמדות הצדדים לא צלחו, עתרה התובעת להורות למומחה להשלים את חוות דעתו ביחס לחברה בחו"ל. לאור ממצאי חקירת המומחה, משנמצא כי חוות דעתו של המומחה חסרה בהקשר זה, הוריתי כבר בהחלטתי מיום 8.1.24 למומחה שמונה להשלים את חוות דעתו לעניין החברה בחו"ל.

 

10.    ביום 11.4.24 הודיע המומחה לבית המשפט כי בשל העומס הרב במשרדו וכמות המשאבים הנדרשת לבירור הסוגיה, לא יוכל לקבל על עצמו את מלאכת השלמת חוות דעת לעניין החברה בחו"ל, וביקש לבטל את המשך מינויו כמומחה בתיק. בעקבות זאת נדרשה עמדת הצדדים לגבי המשך ניהול ההליך.

 

11.    התובעת מצידה הלינה על כי הודעת המומחה הנה תוצאה של התנהלות הנתבע והקשיים שהמשיך להערים בנוגע להמצאת מסמכים מצדו. עם זאת הסכימה כי אין מנוס בנסיבות שנוצרו ממינוי מומחה נוסף שיחווה דעתו אך בעניין החברה בחו"ל, בד בבד עם מתן סמכויות בירור וחקירה למומחה והשתת שכר טרחתו במלואו על הנתבע.

 

12.    הנתבע בתגובתו עתר אף הוא למינוי מומחה נוסף, אך עתר, במיוחד במסגרת השלמת הטיעון שניתנה לו, להרחיב את סמכויות המומחה שימונהכך שיבחן מחדש את שווין של חברות האיש נכון למועד הקובע, בציינו כי לא ניתן לערוך חוות דעת לעניין החברה בחו"ל במנותק מחוות הדעת הנוגעת לחברה העיקרית, שכן השתיים כרוכות זו בזו. לטענתו, החברה בחו"ל הנה חברת "מעבר" שנועדה להתגבר על העדר האפשרות לקיים קשרי מסחר ישירים עם חברות שאינן נמצאות במדינות השייכות לאיחוד האירופאי. לשיטתו, על המומחה שימונה להידרש לתמונה בכללותה ולקשרי הפעילות של החברה בחו"ל, למניעת הערכת שווי כפולה. כך ביתר שאת מקום בו התובעת עותרת להעניק למומחה סמכויות חקירה נרחבות.

 

13.    בתשובתה לתגובת הנתבעטענה התובעת כי הבקשה להורות למומחה לערוך חוות דעת חדשה ביחסלשווי עסקיו של הנתבע בכללותם ולא רק בהקשר לחברה בחו"ל, נובעת מרצונו של הנתבע לחתור תחת חוות דעת המומחהשהוגשה לתיק, ממנה אינו שבע רצון, לבטלה ולהחליפה באחרת ואגב כך להאריך עוד את ההליכים. את מורת רוחו מחוות דעת המומחה שמונה הביע הנתבע אף בעבר. לשיטתה, אין כל מניעה להעריך בנפרד את שוויה של החברה בחו"ל ואין בסיס לערוך חוות דעת כוללת חדשה.

 

דיון והכרעה

 

14.    עסקינן כאמור בהליך המתנהל זמן ממושך. נמצא, כי חוות הדעת שהוגשה בשלהי שנת 2022 הנה חסרה ודרושה השלמה. המומחה שמונה הודיע כי לא יוכל להשלים מלאכתו. שני הצדדים תמימי דעים כי יש למנות מומחה נוסף והם חלוקים בנוגע להיקף הנושאים להם יידרש המומחה הנוסף. בעוד התובעת סבורה כי על המומחה הנוסף להידרש לבחינה צרה המתמקדת בשווי החברה בחו"ל בלבד, עותר הנתבע לעריכת חוות דעת שתכלול את כלל הנושאים הרכושיים. בתוך כך יש לזכור כי בין הצדדים מחלוקת מהותית חריפה בשאלה מה חלקהּ של התובעת בעסקי הנתבע שצמחו לאחר מועד הקרע ומה משמעות השימוש בנתוני אמת המשקפים את מצב העסקים לאחר המועד הקובע.

 

15.    תקנה 88(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 מעניקה לבית המשפט שיקול דעת רחב בכל הנוגע למינוי מומחים מטעמו ומתן הוראות, כלשונה - "[...] בית המשפט רשאי בכל עת למנות מטעמו מומחה, כמה מומחים או צוות של מומחים למתן חוות דעת בעניין שבמומחיות, ולתת מזמן לזמן הוראות והנחיות בנוגע למילוי התפקיד".תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) תשפ"א – 2020 מחילה על ענייני משפחה את תקנות סדר הדין האזרחי על הליכים בביהמ"ש לענייני משפחה בשינויים המחויבים וכל עוד לא נקבע אחרת.

 

16.    ההלכה הרווחת היא כי "בכל הנוגע לסמכות זו של בית המשפט, הודגש בפסיקה כי כאשר נותר בלבו של בית המשפט ספק בשאלה מקצועית שבמחלוקת, לא זו בלבד שהוא רשאי למנות מומחה מטעמו בכל שלב, אלא שלעתים ראוי לעשות כן, וזאת גם לאחר שמיעת הראיות ובמקרים המתאימים אף לאחר הגשת הסיכומים" (רע"א 7459/22 ‏שירותי בריאות כללית נ' פלוני, מיום 5.12.22).

 

17.    יתירה מכך, שיקול דעתו של בית המשפט לענייני משפחה רחב אף יותר. מקור ראשון לכך הוא הנקוב בסעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, כי "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק". הוראה דומה מצויה עוד בתקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020. בהקשר זה קבע עוד בית המשפט העליון, בשינויים המחויבים לענייננו:

 

"שיקול הדעת הרחב המסור לבית המשפט לעניני משפחה בסוגית מינוי המומחים עולה בקנה אחד גם עם מגמת החוק להגמיש את המסגרת הדיונית בבית המשפט לענייני משפחה – 'כידוע, גישת המחוקק, המוצאת ביטויה בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, היא גמישות בנושא ראיות וסדרי דין'[...]ועוד: ההוראות החולשות על מינוי מומחים בבתי המשפט לענייני משפחה[...] עולות בקנה אחד עם המגמה שעמדה ביסוד קביעתם של סדרי הדין בבתי משפט אלה, לפיה 'רמת המעורבות של השופט חייבת להיות גבוהה ויכולת הנגישות שלו לחומר הראיות והזמנת העדים וחקירתם צריכה להיות בעלת היקף רחב' (דין וחשבון הועדה לבחינת יישום דיני המשפחה (תשמ"ז), בעמ' 28)[...]

 

המחוקק אף לא נעל את השער, אם גם כחריג, להגשת חוות דעת מטעמם של בעלי הדין לאחר שהוגשה חוות דעת על ידי מומחה בית המשפט (סעיף 8(ג) ). וכבר אמרנו, כי חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט אינה "בבחינת 'כזה ראה וקדש'[...] השאלה אם יש לפתוח את הדלת לחריג שבסעיף 8(ג) היא שאלה קונקרטית תלוית נסיבות, וממילא אין להיעתר למשאלתו של המבקש לקבוע אמות מידה כלליות לעניין השימוש בסעיף. ניתן רק לומר, כי הדבר עשוי להתארע אם אין בית המשפט חש בנוח כלפי אשר הוצג בפניו על-ידי המומחה, לאחר כלל ההליכים שהתנהלו בפניו, ומבקש הוא להשלים את התמונה בטרם יכריע" (בע"מ 5471/13פלוני נ' פלוני, מיום 28.8.13).

 

18.    בית המשפט המחוזי בחיפה קבע במקרה שהובא בפניו כי "עוד נדגיש, כי פסיקת בית המשפט העליון קובעת בבירור, כי מקום בו בית המשפט סבור, שלא קיבל מענה חד-משמעי למחלוקת הניצבת בפניו, ונותר בלבו ספק לגבי ההכרעה הראויה בשאלה העומדת לדיון ולהכרעה, רשאי הוא להורות על מינויו של מומחה נוסף על מנת שיסייע בידו להגיע להחלטה מושכלת" (עמ"ש (חי') 52415-01-21‏ ‏פלונים נ' אלמונים, מיום 6.7.21 (ההדגשה אינה במקור); ר' גם תמ"ש (ראשל"צ) 10339-03-12‏ ‏ש.ס.צ נ' י.צ, מיום 18.2.16).

 

19.    על רקע שיקול הדעת הרחב המסור לביהמ"ש בכלל ולביהמ"ש לענייני משפחה בפרט בסוגיית מינוי מומחים וקביעת סמכויותיהם, ולאחר שבחנתי את עמדות הצדדים והסוגיות שבמחלוקת, הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה זה נדרש מינויו של מומחה נוסף וכי על מומחה זה יש להטיל את מלאכת הכנת חוות דעת נוספת שתערך מבראשית ותכלול התייחסות לכלל הסוגיות הרכושיות שבמחלוקת ואשר בפניו אף תעמוד חוות דעת המומחה שמונה והוא יתייחס לאמור בה במסגרת חוות דעתו. להלן נימוקיי.

 

20.    ראשית, אין מחלוקת כי חוות הדעת שערך המומחה שמונה נמצאה חסרה, משעה שאינה כוללת את הבירור הנדרש בעניין החברה בחו"ל. המומחה שמונה הודיע לביהמ"ש כי אין באפשרותו להשלים את חוות דעתו והצדדים תמימי דעים כי בנסיבות אלה יש למנות מומחה נוסף. הדעת נותנת כי ככלל, חוות דעת המוגשת לביהמ"ש צריכה להיערך מתחילתה ועד סופה על ידי אותו מומחה, ולא לשיעורין ועל ידי מומחים שונים, אשר עשויים להיות בעלי גישות שונות לסוגיות המובאות לפתחם, באופן העלול להקשות על גזירת מסקנה אחידה מעמדותיהם.

 

21.    שנית, מחקירת המומחה עולה לכאורה כי התקיימו קשרי גומלין בין החברה בחו"ל לחברת [החברה] לפני ואחרי המועד הקובע. בתוך כך יש לבחון האם החברה בחו"ל אכן פעלה רק בשנת 2020, האם היתה ספק של חברת[החברה], או שמא ספק-לכאורה ומה הנפקות החשבונאית של הדבר, האם היה קיים "רווח כלוא" בזיקה לשתי החברות, האם יש להעריך את שוויה של החברה בחו"ל כחלק ממצבת הרכוש המשותף ומה הזיקה בין החברה בחו"ל לבין המועד הקובע, וכפועל יוצא מכך, מה חלקה של התובעת בחברה זו, אם בכלל. מבלי להקדים או להביע דעה בסוגיה, תלויה ועומדת טענת הנתבע כי שתי החברות כרוכות זו בזו – תהא הכוונה אשר תהא. שאלת היחסים וההשפעה בין שתי החברות נדרשת בירור ומצדיקה לעניות דעת ביהמ"ש הדרשות המומחה למארג העסקי בכללותו.

 

22.    שלישית, הערכת שווי חברה יכול להתבצע במספר דרכים ועל בסיס שיטות שונות. יש למנוע מצב בוחוות הדעת תושלם בנקודה ספציפית על בסיס שיטת הערכת שווי שונה,בנוגע לאותו מארג עסקי.

 

23.    רביעית, מעבר לחסר שבחוות דעת המומחה שמונה ובצורך להשלימו,בתיק זה יידרש ביהמ"ש בסופו של הליך להכרעה בסוגיה מורכבתשעניינה קביעת חלקהּ של התובעת בעסקיו של הנתבע שצמחו באופן מואץ וניכרלאחר המועד הקובע. אגב כך יידרש ביהמ"ש להכריע, בין היתר, האם מדובר בתהליך צמיחה צפוי וטבעי שזרעיו נזרעו קודם למועד הקרע אם לאו;מה משמעות השימוש בנתוני "אמת" מאוחרים למועד הקובע; כיצד הדבר מתיישב עם שיטת הערכת השווי שנבחרה וכיו"ב. המדובר במחלוקת משמעותית, המערבת הן שאלות מתחום המשפט והן שאלות מתחום הכלכלה, החשבונאות והערכת שווי. משמצב הדברים בענייננו במילא מחייב מינוי מומחה נוסף אשר יידרש לעניינם הרכושי של הצדדים, ובשים לב לטיבה ומורכבותה של המחלוקת, יש טעם ממשי בכך שהמומחה הנוסף יתן אף הוא דעתו לסוגיה שבמחלוקת ובכך יסייע לביהמ"ש להגיע לחקר האמת ולמתן הכרעה מושכלת.

 

24.    נוכח כלל האמור לעיל, מצאתי לקבוע כך:

 

א.    ימונה מומחה נוסף - רו"ח [...]בכפוף להסכמתו(להלן: "המומחה הנוסף"), לצורך הגשת חוות דעת בדבר איזון זכויות הצדדים ולרבות הערכת שווי של כלל עסקיו של הנתבע (כולל החברה בחו"ל).

 

ב.     להתרשמות ביהמ"ש כאמור יכול ותהיינה גישות או שיטות חשבונאיות-מקצועיות שונות ביחס לסוגיות שבפנינו. בנסיבות אלומצאתי כי יש מקום לחשוף את המומחה הנוסף לחוות הדעת שהוגשה לתיק, על מנת לשפוך אור גם על אותן גישות שונות הניתנות לאבחון ולאפשר לו להתייחס לאמור בה (ר' רע"א 6158/22 ‏גינדי אחזקות דירות יוקרה בע"מ, לעיל;ת"א (הרצ') 1713-06-16‏ ‏הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ, מיום 22.11.19).

 

ג.      אדגיש, כי אין מקום להורות על מחיקת חוות הדעת שהוגשה לתיק או על פסילתה. אין בענייננו כל עילה לכך. בהקשר זה כבר נקבע כי "מינוי מומחה נוסף אינו שולל את האפשרות להסתמך על חוות הדעת של המומחה הראשון, שהיא עדיין חלק מחומר הראיות בתיק" (רע"א 7863/17 ‏‏ פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ, לעיל; תמ"ש (ראשל"צ) 10339-03-12‏‏ ש.ס.צ נ' י.צ, מיום 18.2.16; ת"א (הרצ') 39037-01-21 סוהא מצארווה -גומעה נ' חאולה עבד אלח'אלק, מיום 19.3.23; תאד"מ (חי') 36394-02-22 עידן הנדסת מעליות ושירותים 2016 בע"מ נ' א.ס.א חסון בע"מ, מיום 6.8.23).

 

ד.     מאחר והיתה זו בקשת האיש כי תערך חוות דעת כוללת חדשה ובשים לב לפערים הכלכליים בין הצדדים, אני מורה כי בשלב זה הנתבע יישא במלוא עלות חוות הדעת החדשה.

 

ה.     ביהמ"ש ער להימשכות ההליכים בעניינם של הצדדים אך סבור כי בשלב זה לא יהיה בעריכת חוות הדעת כדי להאריך את ההליך באופן שאינו סביר, שכן מלוא ההחלטות החלוטות שניתנו בתיק לעניין סוגי המסמכים הנדרשים ומועדם עומדות על כנן וממילא המסמכים נאספו זה מכבר ורוכזו לצורך העברתם למומחה שמונה, כך שיש להניח כי לא יגרם עיכוב נוסףבהגשתם.

 

ו.      אני מורה בנוסף כבר עתה כי ככל ומלוא המסמכים להם יידרש המומחה החדש לא יומצאו לו בתוך 30 יום ממועד הודעת המומחה על המסמכים הדרושים לו, יינתנו בידי המומחה סמכויות בירור וחקירה והוא יורשה לעתור למתן צווים למסירת מידע מכל רשות או מוסד נדרש ביחס לכלל עסקיו של הנתבע וביחס לכל מועד שימצא לנכון.

 

 

 

הוראות בנוגע להמשך ניהול ההליכים

 

25.    בסיפת החלטתי זו אתייחס לדיון שנערך ביום 4.6.24 במסגרתו הושלמה חקירתם הנגדית של הצדדים לעניין תביעת המזונות והקטינים. בפן הרכושי הוסכם כי לאחר השלמת חוות דעת המומחה, תינתן לצדדים זכות להשלמת חקירתם.

 

26.    לצורך שלמות התמונה ומתן פסק דין מושכל בראי טובת הקטינים, בכוונת ביהמ"ש להורות על הכנת תסקיר סופי מטעם העו"ס בעניין חלוקה סופית של זמני השהות של הקטינים. הוראה בנדון תינתן בתיק המתאים.

 

27.    בחלוף 45 יום ממועד הגשת התסקיר תגיש התובעת סיכומיה בתביעת המזונות ובתביעה בעניין הקטינים. 45 יום לאחר מכן יוגשו סיכומי הנתבע. היקף הסיכומים לא יעלה על 10 עמודים (ללא נספחים).

 

28.    בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, ומבלי להתעלם מהניסיונות הרבים שנעשו להשגת מתווה מוסכם עד כה, מוצע לצדדים לשוב ולשקול להסכים כדלקמן:

 

א.      יורחבו זמני השהות עם האב ליום נוסף באמצע השבוע אחת לשבועיים כבקשתו, בכפוף להותרת דמי המזונות השוטפים על כנם וכן לכך שהצדדים יישאו בהוצאות החריגות של הקטינים ביחס של 70% (האב) ו- 30% (האם).

 

ב.       חלף מינוי מומחה נוסף, הכרוך בעלויות ובהימשכות ההליכיםועל מנת להימנע מהצורך לעסוק בעתיד גם בסוגיית הסיבות להימשכות ההליכים ומשמעותן, מוצע לצדדים לשוב ולשקול השגת מתווה מוסכם גם בפן הרכושי, באופן שהאיש ישלם לאישה סך של 1 מיליון ₪ בפריסה סבירה כפי שימצא לנכון (חלף 720,000 ₪ שהוצעו במעמד הדיון ובלא צורך בהעברת סך של 600,000 ₪ לקטינים כפי שהוצע), חלקו של האיש בבית הצדדים יועבר ע"ש האישה וכלל ההליכים יסגרו בפסק דין סופי.

 

סוף דבר

 

29.    ככל ולא תתקבל הודעה בהתאם לאמור בסעיף 28 בתוך 15 ימים, ביהמ"ש יפעל בהתאם לאמור בסעיף 24 ויינתן צו למינוי המומחה בתיק הרכושי ולהגשת תסקיר בתיק הנוגע לקטינים וההוראות בדבר הגשת סיכומים בתיק המזונות והקטינים תכנסנה לתוקפן.

 

החלטתי תומצא לצדדים והתיק ייקבע למעקב.

 

ההחלטה מותרת לפרסום בכפוף להשמטת פרטים מזהים ותקוני הגהה.

 

ניתנה היום, י"ב סיוון תשפ"ד, 18 יוני 2024, בהעדר הצדדים.

בפניי :             כבוד השופטת לירון זרבל קדשאי

           

 

 

המבקש :                     פלוני

הנתבע                               

 

נ  ג  ד

 

 

המשיבה :                   פלונית

התובעת