השופט בן שלו: החלטה בבקשה להארכת תוקפו של צו הגנה בין בני זוג (ה''ט 43932-01-24)

 

בקשה להארכת תוקפו של צו הגנה שניתן בהחלטה מנומקת מיום 31.1.24  בהליך שבכותרת (להלן: "הבקשה", "ההחלטה" ו"הצו", לפי העניין).

 

1.     הצדדים שלפניי נשואים מאז שנת 2003 ולהם שלושה ילדים, מהם בת אחת קטינה.  אין זה ההליך הראשון שמנהלים הצדדים לפניי.

 

2.     במסגרת זאת,  אף ניתן  ביום 25.6.23 צו הגנה בהליך קודם כנגד המשיב, בהעדר התייצבות מטעמו, וזאת בין היתר לאור טענות בדבר איומים שהשמיע המשיב כנגד המבקשת, כמו גם התנהלות קיצונית שלו גם למול מעסיקיה.

 

כן מתנהל בין הצדדים הליך רכושי שהגישה המבקשת כנגד המשיב בחודשים האחרונים וקבוע לדיון בעת הקרובה.

 

3.     ההחלטה ניתנה כאמור  ביום 31.1.24 וזאת לאחר שהצדדים שניהם נשמעו לפניי. ההחלטה מדברת בעד עצמה. בין היתר קיבלתי במסגרת ההחלטה את גרסתה של המבקשת לפיה אכן איים המשיב על המבקשת במעשי אלימות (לכל הפחות); פירטתי את התנהלותו החריגה של המשיב בדיון, שהתעטף בשמיכה במהלך כל הדיון ואף הבהיר בדיון שמורא הדין איננו ניצב לפניו; הבהרתי שמזה חודשים מייחס המשיב למבקשת טענות קונספירטיביות לאורן אף מצא להפגין מחוץ  למקום עבודתה; וציינתי כי דומה שהמשיב לא השלים (לא כל שכן עד תום) עם הפירוד בין הצדדים.

 

כפועל יוצא קבעתי כי קמה עילה למתן צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א- 1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה") ולאור הנסיבות שפורטו לעיל  מצאתי שיש להעמיד את הצו על משך ברירת המחדל המרבית לאותו השלב ואף קבעתי גדרי הרחקה משמעותיים, של קילומטר אחד מהבית שבו מתגוררת המבקשת. כן  ניתנו בהחלטה הוראות נוספות, בהן הנחייה למשטרת ישראל לסייע למבקשת בביצוע הצו, פנייה למחלקה לשירותים חברתיים ולעו"ס המחוזית על מנת שתבחנה כיצד ניתן לסייע למבקשת כמו גם במידת הצורך לסייע בהתמודדות עם מצבו של המשיב. 

 

עוד ניתנה בהחלטה הוראה בהתאם להוראות סעיף 2א(ד) לחוק למניעת אלימות במשפחה, שבה הוזמנה חוות דעת של עו"ס מגייס ומעריך בדבר התאמת המשיב לטיפול .

 

4.     ביום 1.2.24 התקבלה לתיק בקשה מטעם מנהלת מחוז ירושלים של משרד הרווחה והביטחון החברתי לפיה לאור העדרו של גורם מקצועי האמון על ביצוע התפקיד של עריכת חוות דעת כמפורט לעיל, לא ניתן להגיש חוות דעת שכזו בהתאם להוראות סעיף 2א(ד) לחוק למניעת אלימות במשפחה.

 

5.     ביום 18.4.24 הוגשה הבקשה שלפניי, היא בקשת המבקשת להאריך את תוקפו של צו ההגנה. הבקשה נשענה בין היתר בהעתקי הודעות שלפי הנטען שלח המשיב אשר יש בהן לכאורה כדי ללמד על הפרת הצו. כן נטען כי לבד מהתנהלות של המשיב והאיומים המילוליים  ביום 17.2.24 נאלצה המבקשת להגיש תלונה נוספת כנגד המשיב במשטרה עת נהג למול רכבה באופן שסיכן אותה ואת שתי בנותיהן של הצדדים.

 

6.     המשיב הגיש תגובה כתובה במסגרתה ביקש לדחות את הבקשה, טען שבמשך כ- 21 שנות נישואים המשיב לא נקט כנגד המבקשת באלימות כלשהי,  טען כי  המבקשת קיבלה סעד שלא כדין בהעדר כל סכנה ספציפית לשלום המבקשת, כי המבקשת מתנהלת שלא בתום לב עת הצדדים מנהלים משא ומתן מחוץ  לכותלי בית המשפט, וכי ההודעות האמורות נשלחו טרם מתן הצו.

 

7.     ביום 8.5.24 קיימתי דיון במעמד הצדדים במהלכו לא הגיעו הצדדים לכלל הבנות והם אף נחקרו על תצהיריהם לבקשת המשיב.

 

ניתנה לצדדים להגיש סיכומיהם בכתב.

 

8.     המבקשת מבהירה, כי התנהגותו של המשיב השתנתה באחת באופן קיצוני, וחרף נסיונותיה להגיע עמו להסדר המשלב גם ליווי טיפולי משמעותי ולשקול גם את שאלת שלום הבית, המשיב ממשיך בהתנהגותו הקיצונית והמסוכנת. לפיכך, כל עוד אין המשיב מגלה נכונות של ממש להליך טיפולי משמעותי בליווי פסיכיאטרי, תעמוד על הארכת הצו. המבקשת מבהירה כי המשיב עצמו מודע למצבו ואף מודה בכך. המבקשת מבהירה כי המשיב המשיך לשלוח הודעות נאצה נגדה גם לאחר מתן הצו, ומזכירה את האירוע הנטען מיום 17.2.24 בו כמעט התנגש ברכבה במכוון ואף הוציא את בתם א' מקבוצת ה"ווטסאפ" המשפחתית, לאור הודעות הנאצה שהמשיך לשלוח כנגד המבקשת. המבקשת מבהירה כי המשיב הודה במחשבותיו התכופות באשר למשיבה וכי לא אמר אמת לבית המשפט עת טען תחילה כי אינו זקוק לכל טיפול פסיכיאטרי ואילו בהמשך, הודה בחקירתו כי נוטל טיפול פסיכיאטרי תרופתי. עדויותיו, לדבריה, אינן מאפשרות להבין מהו מצבו הנפשי האמתית לאשורו באופן שלא מסיר את החשש מפניו.  כך גם לדבריה סתר המשיב עצמו בחקירתו באשר למקום מגוריו. המבקשת טוענת כי לכל הפחות יש להאריך את צו ההגנה עד אשר יתקבל תסקיר בדבר מצבו של המשיב. עוד חוזרת המבקשת על חומרת הממצאים שנקבעו כתשתית למתן הצו מלכתחילה ועותרת להורות על קבלת תסקיר . המבקשת מבהירה כי ככל שיתקבל תסקיר חיובי והמשיב לאחר מכן יתחייב לקבל טיפול ולהתמיד בכך, תסכים לבחון את  נושא "שלום הבית", אלא שלדבריה, העת עודנה מוקדמת לכך.

 

9.     המשיב עותר לדחות את הבקשה ולהשית על המבקשת הוצאות משפט. לדבריו המבקשת לא אמרה אמת ועדותה הוכחה כבלתי מהימנה, מקום בו עתרה כנגדו בתביעה רכושית ובמהלך מתוכנן גם עתרה למתן צו הגנה כנגדו. לדבריו, המבקשת ניצלה את מצבו מלכתחילה עת לא היה מיוצג וכי הלכה למעשה לא היה אלים כנגדה. לדבריו על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בטרם הוא מרחיק אדם מביתו וכי ההודעות שצירפה המבקשת אינן נושאות תאריך. לדבריו, הוא לא הכחיש כי מקבל טיפול תרופתי במשך שנים והוא אף מלין על כך שהמבקשת אישרה שהוא בעל ואב נהדר. עוד מלין המשיב על כך שהמבקשת הסתירה מבית המשפט דבר פגישה עימו ב"צימרים/סוויטות" מספר פעמים לאחר מתן הצו (עמ' 4 לסיכומי המשיב). שעה שלדבריו "... כל חטאו של המשיב היה שכינה את המבקשת 'זונה' ו'שרמוטה' כאשר הבין שזנתה תחתיו..." (סעיף 11 לסיכומיו), המבקשת אף לא טרחה לציין שהמשיב התנצל ולקח אחריות על דבריו אלה ויותר מכך אף איימה עליו כי אם לא יסכים להאריך את תוקף הצו, היא תעשה בו שימוש לרעה. מכל אלה עתר המשיב לדחיית הבקשה ולחיוב המבקשת בהוצאות.

 

10.  לאחר הגשת הסיכומים, אף צירף המשיב ביום 21.5.24 רישום ביקור אצל פסיכיאטר מיום 20.5.24  שבו צוין הטיפול התרופתי שנרשם לו. ניתנה למבקשת הזדמנות להגיב לתיעוד זה. במסגרת תגובתה זו ביקשה המבקשת להותיר את צו ההגנה על כנו ולהורות למשיב לאחר קבלת תסקיר להתחייב לקבלת טיפול ולהתמיד בכך.

 

11.  לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במלוא המצוי בתיק הגעתי לכלל מסקנה שיש מקום להאריך את הצו לשלושה חודשים נוספים מעת פקיעתו, בין היתר מנימוקי המבקשת. ראשית אציין כי לא מצאתי שעסקינן במזימה של המבקשת כל עיקר. תחת זאת התרשמתי שהמבקשת מצויה עתה במצב בלתי אפשרי ונתונה בין הפטיש לסדן, מקום בו מחד גיסא, היא אמנם מאוימת מהתנהגותו של המשיב, אולם מאידך גיסא מייחסת את האמור לשינוי משמעותי לרעה במצבו הנפשי.

 

12.  בניגוד לנסיונו של המשיב לייחס להתנהלותו ממד אגבי, הממצאים והמסקנות שנקבעו בהחלטתי מיום 29.1.24 מדברים בעד עצמם, אינם מתייחסים אך ורק לסערת רגשות שבה היה מצוי המשיב כי אם הרבה למעלה מכך ומתייחסים קונקרטית לסיכון שהוכח לפניי אשר נשקף אותה העת מן המשיב.

 

13.  מדובר במי שבמשך חודשים ארוכים התנהל כנגד המבקשת אל מול אחרים  תוך הטחת האשמות בדבר בגידתה הנטענת בו; במי שנקבע שאיים בפגיעה פיזית במבקשת; במי שמעמד הדיון השיפוטי לא הניא אותו מלטעון טענות מזימתיות קשות כנגד המבקשת ובמי שכעולה מהתיעוד שהונח לפניי לכל הפחות באופן חלקי, אף לא חשש מלהמשיך בקו זה גם לאחר הדיון.

 

14.  שכן לכל הפחות חלק מההודעות שצירפה המבקשת לבקשתה,  מגלות שהמשיב לא חדל מהתנהלותו. כך  צורפה הודעת נאצה שנשלחה לפיה נטען על ידי המשיב לצד ג' ביום 21.2.24 שבה חזר המשיב על האשמותיו כנגד המבקשת והתבטא בדברי נאצה גם בהקשרה של המבקשת. לכל הפחות ביחס להודעה זו בניגוד לטענות המשיב לא מדובר שנשלחה לפני שניתן הצו כי אם כשלושה שבועות לאחר מכן.

 

 

 

 

15.  כך גם צורפה הודעה ששלח המשיב  בקבוצת הווטס אפ המשפחתית כדלקמן: "..חבל על ( כך במקור- ב.ש.) תמתחו את החבל אני חוזר לבית שלי בקרוב אז חבל באמת אני ברוך השם עכשיו רחוק אך בקרוב בבית שלי אז תחשבו על זה תודה הכל זמני בחיים והזמן לא עוצר לרגע...". ההסבר שנתן המשיב בחקירתו לפניי לדברים אלה,  איננו מספק (ראו למשל עמוד 15 לפרוטוקול).

 

לא למותר לציין שמהודעה זו  לבדה ניתן ללמוד רכיבים של איום, גם אם משתמע.

 

16.  בהתחשב במובהקות הקביעות והממצאים שנקבעו במסגרת ההחלטה,  די במשלוח ההודעות דלעיל כדי ללמדנו שהחשש מפני מסוכנותו של המשיב לא הופג מאז ניתן הצו, באופן שיש מקום להורות על הארכת תוקפו.  אלא שבכך לא סגי.

 

17.  בעדותו לפניי חזר המשיב וטען בין היתר כי הוא איננו עובד מאחר ש "...אני לא מסוגל, אני כל היום במחשבות, אני רוצה אותה, אני כל היום חושב עליה,  אני נפגשתי איתה למטרת שלום בית, ביקשתי סליחה, בכיתי גם...." עמ' 13 לפרוטוקול שורות 4-6.  יש בדברים אלה, אשר מאששים מפי המשיב מחשבות בעלות סממנים כפייתיים באשר למבקשת, כדי לבסס אף הם ולתמוך במסקנה שלפיה לכל הפחות החשש מפני התנהלות לא צפויה של המשיב עודנו שריר וקיים.

 

18.  אם לא די בכך, הרי שדומני שהמשיב לא נותן די הצורך דעתו לתחינתה של המבקשת, שנשמעה לא פעם בדיונים שונים לרבות בדיון האחרון לפניי, לפיה היא מבקשת שיבצע אבחון ויטופל. זאת, הואיל והיא דואגת גם למשיב עצמו אולם בנקודת הזמן הנוכחית היא חוששת מפני התנהלותו שאיננה צפויה.

 

אלא שדומני שהמשיב מבכר להתנהל באופן  לעומתי כנגד  המבקשת מבלי בהכרח ליתן דעתו להשלכת התנהלות זו הן על הסיכוי  להשגת שלום בית  בו לטענתו הוא חפץ ויותר מכך, להשלכת התנהלות זו גם על יתר באי הבית, בהם בנות הצדדים. שכן הן בהודעה שצורפה לבקשה להארכת תוקף הצו והן בדבריו לפניי, הבהיר המשיב היטב  שהוא עומד על חזרה לבית ממנו הורחק, גם אם משמעות הדברים היא יציאתן של בנותיהם מן הבית (ראו: עמוד 15, שורות 4-8 לפרוטוקול). 

 

19.  הדברים מעוררים תמיהה שעה שאין מחלוקת בין הצדדים כי לצדדים דירה נוספת בXXX שאותה יכול לכאורה  להסדיר למגוריו ולו באופן זמני, אולם גם בדיון בבית המשפט טען המשיב כי איננו מוכן לעשות כן הואיל והוא חפץ לחזור  למשק (עמוד 13-14 לפרוטוקול).

 

20.  ואם לא די בכך, הרי שבחקירתו הנגדית ולשאלת בית המשפט  מדוע לא יכבד את רצונה של המבקשת, ציין: "..אין לי היכן  לישון. בית משפט יכול לעצור אותי? ..." (ראו עמוד 15 ש' 19 לפרוטוקול).

 

לא זו בלבד שהטענה לפיה אין למשיב מקום מגורים חלופי איננה מדויקת בלשון המעטה, הרי שאמירה זו כשלעצמה משקפת חזרה על אמירות מן הדיון הראשון בבקשה למתן צו, שבהם הבהיר המשיב כי מורא ההחלטה השיפוטית איננו בהכרח משפיע על מארג השיקולים שלו.

 

21.  בכל אלה יש כדי ללמד, כי קמה הצדקה להארכת תוקפו של צו ההגנה.

 

22.  נתתי דעתי לכך שהמבקשת אישרה בדיון, כי בימים שקדמו לדיון אכן נפגשה עם המשיב כפי הנראה בשתי הזדמנויות, וזאת חרף קיומו של הצו. אין להקל בכך ראש. אלא שהתנהלותו של המשיב כפי שפורטה לעיל איננה מאפשרת לראות בעצם קיומם של המפגשים בלבד כנתונים המובילים לביטול הצורך בהארכת הצו. אף לא ניתן להתעלם מתחושת השבר שחווה לא רק המשיב כי אם גם המבקשת עצמה, אשר נתתי אמון בדבריה לפני.

 

23.  כך, בין היתר, תיארה המבקשת – מבלי להשחיר את המשיב – את מצב הדברים אותו חווה: "... אני מתמודד תקופה לא קצרה של דברים שמחמירים. אני עמדתי במעמד הבקשה לצו הראשון ביקשתי ממנו עזרה. ר' במקום לא טוב וזקוק לעזרה. את מחובתך לאחר שתצאי מהדלת הזו תדאגי לו. הוא אבא של הילדים שלי, אני נשואה לו 21 שנה. אם את יכולה ללא קשר לתשובה תעזרי לר' שארוויח בעל שהיה בעלי 23 שנה חברים ובעלי הוא אבא נהדר לבעלי שלי עד היום. הילדים שלי מפסידים אבא. ביום שתצאי מהדלת הזו תעזרי לו. מקצינה מדי יום כשאת מקבלת טלפונים מספרים לך שאת בוגדת, שהבנות שלך על בסיס שבועי מקבלות הודעה שהן צריכות לחפש את המקום שלהם שאמא שלהם זונה. אלה דברים שאני מתמודדת איתם. ר' החליט שאני בגדתי. שאת מדברת על גבר נהדר אני הייתי צריכה להוכיח שלא בגדתי (בוכה)..." (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 5 – 14).

 

 

ואמנם, בכל הדיונים שבהם נכחה המבקשת התרשמתי לא ממי מבקשת להעליל על בן זוגה עלילות, כי אם ממי שנקלעה לסיטואציה בלתי אפשרית כמעט, שבה לאור שינוי קיצוני בהתנהלותו של בן זוגה ואבי ילדיה במשך שנים ארוכות, פורק דה-פקטו התא המשפחתי והיא עצמה נאלצה להצר צעדיה מחשש מפני תגובותיו של המשיב. דאגתה של המבקשת למשיב עצמו – לאור השינוי הקיצוני הנטען בהתנהלותו – היתה ברורה והתרשמתי מכנות הדברים שציינה לפני, ללא שהיה בהם בהכרח כדי להוביל ליתרון דיוני כזה או אחר. אלא שלצד זאת, התרשמתי גם מחששה הכנה והנמשך של המבקשת מפני התנהלותו של המשיב.

 

24.  ואכן, בחקירתה אישרה המבקשת מיד כי אמנם נפגשה עם המשיב בימים קדמו לדיון. ההסבר שנתנה, משקף את הדואליות שניכרה ותוארה לעיל, ומדבר בעד עצמו: "....ש: בגלל שאת עומדת על הבקשה אני לא רוצה להלבין פניך בפני בית המשפט, אך יש לי הקלטות צילומים סרטונים שבשבוע האחרון היית עם ר' בצימר. ת: באמת? אל תקראי לזה צימר אלא בסוויטה שהוא הזמין. זה אמת איני מכחישה. ביום רביעי שהוא שלח הודעה לבנות הרמתי אליו טלפון אמרתי שחייב לעצור את זה. הבנות שלי מתפרקות זה משהו שאי אפשר להביא ולהמחיש בבית המשפט. הילדות שלי לא יודעות מה לעשות עם עצמן. ביום רביעי אני הזמנתי את השיחה. לאחר שכתבתי לו הודעה אם אפשר להתקשר למרות שאנו בצו הזה. ביקשתי והתקשרתי ואמרתי לו ר' זה חייב להיפסק אני רוצה שתשמע לא מא' ולא מל' שאמרת לו שאני לא הסמכתי שהוא ייכנס לבית באותו היום. אמרתי לו אני בכלל לא הייתי צד בעניין השופט לא דיבר איתי. אמרתי לו אני מתחננת בוא נלך לטיפול. זה הוגש הבקשה ויום רביעי אחרי אני יזמתי את השיחה. ר' התעקש ניפגש, הוא אמר לי תשמרי לי חסד של 20 שנה נישואין, נפגשתי איתו. נפגשתי איתו אני הייתי הבנות שלי ידעו שנפגשתי איתו ועדכנתי חברה איפה אנו נמצאים. נפגשתי איתו בתוך הרכב, זה מקום ציבורי, ליד עגלת קפה. הדבר היחיד שיצא לי מהפה שאני מבקשת יבקש סליחה הוא יודע מה הוא עשה..." (עמ' 10 שורות 4 – 16 לפרוטוקול).

 

אינני מוצא לבוא חשבון עם המבקשת על כי ניסתה – כדבריה שלה - לנסות ולמצוא מזור עצמאי לסיטואציה המורכבת שלפניה ניצבים כלל בני הבית.

 

25.  זאת ועוד – מן האסמכתאות שצירף המשיב נמצאנו למדים, כי לכל הפחות ברקע לאירועים נושאי ההליך שלפני נעוץ מצבו הרפואי הנוכחי ; מצב שבגינו כך עולה עתה, הוא מטופל תרופתית. לא למותר לציין כי התיעוד שצירף המשיב איננו בבחינת חוות דעת בדבר היעדר מסוכנות, לא כל שכן חוות דעת המבהירה את מצבו הרפואי והשלכותיו.

במיוחד בהתחשב באירועים שהובילו למתן הצו לכתחילה ולהנמקות ההחלטה, יש במצבו הרפואי של המשיב כדי לחזק את המסקנה שלפיה כברירת מחדל, ובהיעדר כל חוות דעת המצביעה על היעדר מסוכנות מצדו, קמה הצדקה להארכת תוקף הצו.

 

26.  חרף לשונם הבוטה שלא לצורך לפרקים גם של סיכומי המשיב, שבה המבקשת והבהירה כי בהתחשב בעבר המשפחתי תהא נכונה לבחון בחיוב גם כניסה להליך של שלום בית ככל שהמשיב יתחייב באופן מהותי על אבחון ועל הליך טיפולי – רפואי מפוקח ומלווה בטיפול גורמי הרווחה, שאף התבקשו על ידה לערוך תסקיר. יותר מכל, יש בכך גם כדי לשקף פעם נוספת את ההתרשמות שלפיה אין מדובר במי שמבקשת להשחיר שלא לצורך את בן זוגה, כי אם במי שמבקשת למצוא מזור לסיטואציה המורכבת עד מאד אליה נקלעו היא והתא המשפחתי כולו.

 

27.  שעה שהמבקשת עצמה עותרת להארכת צו ההגנה בנסיבות שפורטו, לא מצאתי די הצדקה בהליך שלפני להורות על הגשתו של תסקיר כבקשת המבקשת, על חשבונם של פונים אחרים ללשכות הרווחה וממתינים לתורם, ועת לא יהא בכך כדי לסייע הלכה למעשה בהכרעה לגופה של בקשתה. כמובן שככל שאיזה מן הצדדים יפנה להגשת הליכים בהם תהיה רלוונטיות לכך, שמורה להם האפשרות לעתור בהתאם. 

 

28.  לפיכך, ולאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומאריך בזה את הצו עד ליום 31.7.24 (ועד בכלל).

לפנים משורת הדין, וחרף עתירתו של המשיב דווקא לחיוב בהוצאות, איני עושה צו להוצאות.

ההחלטה מותרת בפרסום בהשמטת פרטיהם המזהים של הצדדים ובני משפחתם.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

 

ניתנה היום, י"ט אייר תשפ"ד, 27 מאי 2024, בהעדר הצדדים.