שופט ירון אלטרזון: החלטה במסגרת תביעה רכושית בבקשה למחיקה על הסף בשל טענת חוסר כנות ופרוצדורה (תלה"מ 43282-07-24)

1.      במסגרת תביעה רכושית אשר הגישה המשיבה (בכובעה כתובעת) כנגד המבקש (בכובעו כנתבע) הגיש המבקש  "בקשה למחיקת התביעה" כשתגובה לבקשה הוגשה.

 

 

רקע על ההליכים המשפטיים אשר התנהלו בין הצדדים וכאלה התלויים ועומדים בינהם אשר אינם במחלוקת.

 

2.      המשיבה כאן עתרה לבית משפט זה בבקשתה ליישוב סכסוך כנגד המבקש כאן ביום 06.03.2024 כשביום 02.07.2024  הסתיים ההליך בפסק דין, י"ס: 13306-03-24 .  

 

3.      ביום 16.07.2024 הגישה התובעת כנגד הנתבע תביעה רכושית בבית משפט זה.

 

4.      ביום 22.07.2024 הגישה התובעת כנגד הנתבע את תביעתה לגירושין, כתובתה ומזונות קטינה בבית הדין הרבני האזורי בנתניה.

 

5.      ביום 28.07.2024 הגיש הנתבע כנגד התובעת את תביעתו הכרוכה (תביעה לגירושין, מזונות, משמורת ורכוש), בבית הדין האזורי בנתניה, כשלטענתו נודע לו על הגשת התביעה הרכושית לבית המשפט כאן רק ביום 31.07.2024.  

 

תמצית טענות המבקש

 

6.      טענתו הראשונה של המבקש כי קיימת מחלוקת לגבי כנות הגשת כתב התביעה הרכושית בבית משפט כאן וכן לגבי אופן ההגשה אשר הוגשה בעלמה ללא פירוט, ללא מסמכים מאמתים באופן שיקשה על המשיב וגם על בית המשפט לברר התביעה כראוי.

7.      טענה נוספת שהעלה המבקש היא שמשמעות פיצול התביעות בשתי ערכאות באופן שהתביעה הרכושית הוגשה בבית המשפט לענייני משפחה ואילו התביעה לכתובה הוגשה בבית הדין הרבני האזורי בנתניה עולה בכדי הטעיית בית הדין הרבני בתביעה לכתובה, נוכח הרכוש הרב שצברו הצדדים במרוצת השנים, הרכוש הרב שנצבר לזכותה של המבקשת גם במחצית החלוקה, גם בכספים הפנויים שנותרו לה, (להבנתי הכוונה היא לבטח לכספים שיוותרו לה), בזכויות הסוציאליות והפנסיוניות וגובה השתכרותה, "הגם שאין לאישה כל עילה לתבוע כתבותה, וכל המהלך הינו ציני כדי להלך אימים על המבקש" (כך נרשם במקור י.א.).

 

8.      בנוסף טוען המבקש בסע' 10 ו – 11 לבקשתו כי כי הרכוש הרב כאמור לא פורט בכתב התביעה לגירושין אשר הגישה המשיבה כאן בבית הדין הרבני האזורי בנתניה.

 

9.      במאמר מוסגר אציין כי לא ירדתי לסוף דעתו של המבקש כיצד ניתן להעלות טענות על מחדלים לכאורה בהגשת תביעה כלשהי בערכאה אחת, (חוסר פירוט אודות זכויות שהאישה צברה לזכותה או אי צרוף מסמכים), במסגרת הליך בערכאה אחרת.

 

10.  בנוסף טוען המבקש כי המשיבה כאן לא פעלה בהתאם לתקנה 15 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, הקובע כדלקמן:

"

15. (א) לכתב הטענות יצורפו מסמכים אלה בלבד והם יהיו נספחי כתב הטענות:

          (1) העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות; אם המסמך   

                אינו ברשותו, יצוין בידי מי או היכן הוא מצוי, למיטב ידיעת בעל הדין; "

 

דהיינו המשיבה לא תמכה את טענותיה במסמכים המוכיחים את אותן טענות, ונראה כי טענה זו עולה בקנה אחד עם הכלל הנהוג בבית המשפט לענייני משפחה לפיו הצדדים יתנהלו "בקלפים פתוחים" ומשכך הם פני הדברים עותר המבקש למחוק את התביעה. 

 

11.   עוד מוסיף המבקש כי בטופס הרצאת הפרטים לא "צויין דבר וחצי וגם מסמכים נאותים לא הוצגו שם" (כך נרשם במקור – י.א.), כשהוא מוסיף כי כתב התביעה אשר הוגש ביום 16.07.24 נמסר למבקש רק ביום 31.07.24 ולא תוך חמישה ימים כמתחייב בתקנות.

 

 

 

 

תמצית טענות המשיבה

 

12.   הסעד לו עותר המבקש – מחיקה על הסף - הינו סעד חריג וקיצוני הפוגע בזכות הגישה לערכאות המוכרת כזכות בסיסית, לכן בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לצורך מחיקת הליך רק כמוצא אחרון ובמקרים בהם אין אפשרות אחרת.

 

13.   בית המשפט אינו נדרש להכריע בתביעה לגופו של עניין בשלב בחינת הבקשה למחיקה על הסף אלא עליו לבחון האם לתביעה סיכוי להתקבל ולו גם הקלוש ביותר כשב"כ המשיבה מפנה לפסיקה רלוונטית בעניין.

 

14.   המשיבה מוסיפה וטוענת כי פיצול ההליכים הינה זכות לגיטימית השמורה לכל מי שמנהל הליכים בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה, והעלאת הטענה כי "הדבר יגרום להשחתת זמנם של מותבים שונים לשווא" אינה טענה משפטית.

 

15.   המשיבה מתייחסת בתגובתה גם לטענת המבקש כי " כתב התביעה אינו מראה כל פרט מהטענות שנתבעות , ולכן בית המשפט אינו יכול להתבסס על האמור בהכרעת התביעה..." (כך נרשם במקור י.א.), כשהיא מציינת כי דווקא המבקש הוא זה אשר לא הגיש לתביעתו הכרוכה אשר הגיש כאמור בבית הדין הרבני האזורי צרופות ואסמכתאות לטענותיו כשהיא מצרפת העתק כתב התביעה אשר הוגש לבד"ר, ועל כך נאמר "הפוסל במומו פוסל".

 

16.    המשיבה מסיימת את טיעוניה כשהיא מתארת התנהלות בחוסר תום לב מצידו של המבקש דווקא וטוענת כי בקשתו רצופת שקרים ואי דיוקים מתוך ניסיון נואש מצידו להשיג רווחים כלכליים במסגרת הליך הגירושין.

 

דיון והכרעה

 

17.   על מנת להכריע בבקשה נראה כי יש לבחון כל אחת מטענות המבקש ובהתאם להכריע בבקשה זו.

 

18.   בפתח הדברים אודה כי לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו של המבקש בבקשתו זו, שהרי כלל ידוע הוא כי משהגישה התובעת את תביעתה הרכושית ביום 16.07.24 ואילו המשיב הגיש את תביעתו הכרוכה לכאורה רק ביום 28.07.24, עובדה אשר אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים, (ראה סע' 5 – 6 לכתב התביעה), כי אז סוגיית מרוץ הסמכויות הוכרעה לפי מבחן זמני ההגשה, או במילים פשוטות "מי הגיש קודם".

 

19.   בנוסף לא ברור על איזו כנות מדבר המבקש שהרי מבחן הכנות, שהינו מבחן אחד מתוך שלושה מבחנים אשר נקבעו לגבי לצורך בחינת "כשירותה" של תביעה כרוכה אשר הוגשה בבית הדין הרבני להתברר שם ולא בבית המשפט לענייני משפחה וזאת אך רק כשהיא מוגשת קודם להגשת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה.

 

אולם זה לא המקרה בתיק זה.

 

ראו לעניין זה ע"א 118/80 גיבעולי נ' גיבעולי פ"ד לד (4) – שם נקבע "המבחן המשולש" לצורך בחינת "כשירותה" של תביעה כרוכה רק כאשר היא מוגשת כרונולוגית לפני פתיחת ההליך בבית המשפט לענייני משפחה ובו בזמן מועלית בפני בית המשפט טענה לחוסר סמכות עניינית.

 

20.   גם טענתו של המבקש כי התביעה הוגשה בעלמה וללא פירוט תוך השמטת פרטים אינה מדוייקת כשהוא מפנה גם לתקנה 15 (א) ( 1) לתקסד"א , תשע"ט – 2018 , לא מזכה אותו בסעד המבוקש.

 

21.    עיון בכתב התביעה מעלה כי התובעת ציינה בכתב התביעה בראשי פרקים את הנכסים הרכושיים שהיא מעוניינת לשיטתה לאזן עם הנתבע במסגרת איזון המשאבים.

 

לגבי נכסי מקרקעין בארץ – צויינה כתובתם המדוייקת ביחד עם סימני זיהוי של כל אחד מהם - צויינו מספרי הגושים והחלקות.

 

לגבי הנכס ב - X נרשם פרט זיהוי כללי בלבד בנימוק כי מלוא המסמכים מצויים בעניין מצויים בידי המבקש עצמו.

 

לגבי כלי הרכב - נרשמו פרטים מזהים של כלי הרכב הרשום ע"ש המבקש – דגם ומס' רישוי.

 

לגבי חשבונות בנק, כספי חיסכון חשבון מט"ח, כספים בשתי קרן השקעות, כספים בחברת מנורה, קופ"ג בחב' אנליסט, הלוואות / חובות, פיצוי כספי בגין תביעה נזיקית של הבת י' - כל אלה פורטו בכתב התביעה לכל הפחות עם פרטי זיהויי מינימלים אשר ניתן יהא להשלימם בנקל.

 

22.   אכן לא נעלמה מעיני העובדה כי לא צורפו מסמכים התומכים בתביעתה של המשיבה, שמא מפאת קוצר הזמן שמא מכל סיבה אחרת, אולם בכל מקרה ולכל היותר לדעתי מדובר במחדל הנמצא ברף הנמוך של המחדלים, בעיקר מכיוון שניתן לרפאו במסגרת תצהירי העדות הראשית מצידה של המשיבה או בדמות בקשה לצו גילוי מסמכים מטעמו של הנתבע, בכל מקרה ניתן "לבוא חשבון" עם התובעת בשל מחדלה זה במסגרת חיובה בהוצאות משפט.

 

23.   בנוסף לכל זאת יש לזכור את סמכותו הטבועה והטבעית של בית המשפט שלו שמורה הזכות לבקש השלמת מסמכים ובצרוף הוראת סע' 8 א' לחוק בית המשפט לענייני משפחה , התשנ"ה – 1995 המעניק לבית המשפט את הגמישות הדיונית הנדרשת והכל בניסיונו לברור וחקר האמת.

 

24.   גם טענת המבקש בדבר פיצול הסעדים לא ברורה. ראשית, בחירת הערכאה לצורך התדיינות הינה זכות יסוד המוענקת לבעל דין, בכפוף למגבלות הסמכות העניינית כמובן, כשיש לזכור כי לחלק מהסעדים להם עתרה המבקשת בבית הדין הרבני בנתניה נתונה סמכות ייחודית, (גירושין וכתובה).

 

האם פיצול הנושאים לדיון בערכאות השונות, כשרוח הדברים ברורה, הינה הטעייה ? בוודאי שלא. זו זכות המוענקת על פי דין, כשיודגש שוב כי המדובר בזכות לגיטימית אשר אמורה לשקף את הלך רוח המאפיין את אותו בעל דין, דהיינו הטיעונים בשתי הערכאות עולים בהלימה אחת, משתלבים זה בזה ומשלימים זה את זה ולא סותרים זה את זה, דבר המעיד על תום לב.   

 

25.   לא נעלמה מעיני טענת המבקש אשר מנסה להוכיח כי תביעתה הרכושית של המשיבה בבית משפט זה אמורה לאיין את זכאותה לכאורה לכתובה כפי הנראה בהסתמך על פס"ד של בית הדין הרבני בתל אביב במסגרת תיק 968581/3 , (פס"ד הידוע בכינויו העממי: " אין כפל מיבצעים בבד"ר"),  לפיו לא ניתן לקבל כתובה במקרה של זכאות לחלוקה של רכוש משותף, יחד עם זאת אני סבור כי מאחר ואנו נמצאים בשלב מקדמי מאוד של ההליכים בין הצדדים הרי שלא ניתן לדעת כיצד יסתיים הליך איזון המשאבים של הצדדים, כשלכל היותר ניתן יהא למחוק את תביעה הכתובה בבוא העת במעלה הדרך ככל שיידרש.

 

26.    המבקש מפנה לטופס הרצאת הפרטים אשר צורף לכתב התביעה וטוען כי  "לא צויין דבר וחצי דבר וגם מסמכים נאותים לא הוצגו שם". ראשית, להרצאת הפרטים המצורפת לתביעה רכושית אין צורף לצרף "מסמכים נאותים" , בנוסף עיון בטופס הרצאת הפרטים דווקא מלמד כי התובעת מילאה אותו בפרטים כנדרש, כך שטענה זו גם כן אינה ברורה.

 

27.   טענתו האחרונה של המבקש היא כי המבקשת לא המציאה לו את כתבי בי-הדין תוך 5 ימים ממועד הגשתם כהוראות תקנות סדר הדין האזרחי. ראשית אציין כי בהתאם לתקנה 160 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 הרי שהמועד למסירת כתבי בי-דין לצד השני מיום  הגשתם כשמדובר בתובע מיוצג הינו  שלושה ימים ולא חמישה ימים.

 

 

28.   בתקנה 160 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 נקבע מהו המועד שיש להמציא כתבי בי - דין כשהנתבע אינו מיוצג כדלקמן:

 

" חובת המצאה

 

160.

המציא בעל דין המיוצג בידי עורך דין מסמך לבית המשפט, ימציא עורך הדין את העתקו לבעל הדין שכנגד בלא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים ממועד ההמצאה לבית המשפט או זמן סביר לפני מועד הדיון שנקבע, לפי המוקדם; אם בעל הדין אינו מיוצג בידי עורך דין, יגיש את המסמך למזכירות בית המשפט, שתפעל להמצאתו."

 

29.   בתקנה 1 לתקנות בתי המשפט (פגרות), תשמ"ג – 1983 נקבע כדלקמן:

" תקופות פגרה

1.      תקופות הפגרה בבית המשפט העליון, בבתי המשפט המחוזיים, בבתי משפט השלום ובבתי המשפט לעניינים מקומיים (להלן – בית המשפט), יהיו מדי שנה כדלקמן:

 

(1)     פגרת סוכות – מיום י"ד בתשרי ועד יום כ"ב בתשרי;

 

(2)    פגרת הפסח – מיום י"ד בניסן עד יום כ"א בניסן;

 

(3)    פגרת הקיץ – מיום 21 ביולי עד יום 5 בספטמבר. "

 

30.   בתקנה 4  לתקנות בתי המשפט (פגרות), תשמ"ג – 1983 נקבע כדלקמן:

 

" יום ו' כפגרה

 

4.      במנין ימי תקופה שנקבעה בחיקוק, או שנקבעה בידי בית משפט, בידי רשם, יראו את יום ו' בשבוע כיום פגרה, אם הוא היום האחרון לפתיחת הליך או לביצועה של פעולה במהלך הליך בבית משפט. "

 

31.   כתב התביעה הוגש ביום 16.07.24 ונמסר לנתבע ביום 31.07.24, כשעיון ביומן הקלנדרי מעלה כי ה – 16.07.2024 היה יום שלישי דהיינו המסירה של כתבי בי-הדין הייתה אמורה להתבצע ליד הנתבע עד ליום 19.07.2024, אשר היה יום שישי, כלומר ניתן היה להגיש את כתבי בי-דין ביום ראשון שלאחר מכן, 21.07.2023, דא עקא פגרת הקיץ החלה בדיוק באותו יום ראשון שלאחר מכן, דהיינו ביום 21.07.2023 , (המועד בו החלה פגרת הקיץ) ,  כך שניתן היה להמציא את כתבי בי-הדין לידי הנתבע עד ליום 06.09.2023 לכל המאוחר.

 

32.   מכאן שניתן היה למסור לנתבע את כתבי בי-הדין עד ליום 06.09.2023 לכאורה, לפיכך גם טענה

נדחית.

 

 

 

לסיכום:

 

33.   "הבקשה למחיקת כתב התביעה" - נדחית.

 

34.   הסמכות לדון בתביעת הרכוש בין הצדדים הינה לבית משפט זה.

 

35.   אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה הוצאות משפט בגין בקשה זו בסך של 2,000 ₪ תוך 30 ימים מהיום.

 

36.   עד ליום 03.11.24  התובעת תמציא לתיק בית המשפט העתק נסחי טאבו עדכניים של כל הנכסים משותפים לטענתה ו/או כל מסך חשבונאי ו/או מסמך מכל סוג אחר אשר קיים בידיה ושיש בו בכדי לשפוך אור על כל הנכסים בהם היא מעוניינת לבצע איזון משאבים לשיטתה.

 

במקביל יועבר העתק לידי ב"כ הנתבע.

 

37.   הנתבע יגיש כתב הגנה בתיק עד ליום 22.12.24  ויעביר העתק לב"כ התובעת.

 

38.   הצדדים יפעלו בהתאם להוראות תקנות 36 – 34 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 .

 

39.   נקבע לדיון קדם משפט ליום 06.02.2024 בשעה 12:00.  

 

40.   המזכירות תמציא לצדדים ותעדכן יומני בהתאם.  

 

41.   ניתן לפירסום ללא פרטים מזהים.

 

 

 

ניתנה היום, י"ח תשרי תשפ"ה, 20 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.