: פס"ד בנוגע לשאלת מסגרות חינוך של קטינים (תלה"מ 39345-03-21, תלה"מ 4303-04-21)

 

 

3.           בהסכם הגירושין נקבע הסדר של אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות שוויונית באופן בו בימים א׳ ב׳ הקטינים שוהים עם האב , בימים ג׳, ד׳ עם האם, ימי ה׳ עם ההורה עמו לא שוהים בסוף שבוע , סופ״ש לסירוגין מיום ו׳ ועד יום א׳, חגים בחלקים שווים ולסירוגין.

4.           עוד ולעניינינו נקבע בהסכם הגירושין, בין היתר, כדלקמן:

״4.2. בכוונת ההורים להישאר להתגורר בתחומי העיר ***, כדי לאפשר המשך קיומה של האחריות ההורית המשותפת וההסדר המפורט, גם בעתיד. ככל שהורה לא יכול להישאר, ויעבור להתגורר במקום שלא יאפשר לילדים נגישות פשוטה למוסדות החינוך ולפעילויות החברתיות והחינוכיות האחרות מבתי שני ההורים, ינהלו מו״מ לשינוי הסדרי השהייה ובהעדר הסכמה יפנו להחלטת בית משפט.

4.2.1. מעבר למגורים ב ****, ****, **** או סביבתם הקרובה לא יהווה סיבה להפסקת האחריות ההורית המשותפת. עם זאת מוסדות החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי כשהורה אחד יישאר ב***, יישארו ב***.

4.4 כתובת הילדים תירשם בכתובת האם אלא אם יחול 4.2.1.

4.7 בהגיע כל ילד אל גיל בית הספר הוא ישתלב בחינוך הממלכתי, אלא אם תהא הסכמה אחרת. ככל שתתחייב החלטה בין שני אזורי רישום, יהא אזור הרישום של מגורי האם בסיס להחלטה, אלא אם תהא התנגדות עקרונית מהותית למסגרת הספציפית, או אם יחול 4.2.1.

4.19 בכל מקרה בו לא יגיעו להסכמות בנושא מנושאי המשמורת /האחריות ההורית/ הסדרי שהייה , בעצמם או בגישור , יפנו הצדדים למתאם הורי מוסכם או כזה שימונה ע״י בית המשפט והמלצתו תהווה בסיס לשינוי בהסדרים.

4.22 ככל שהורה יעבור להתגורר באופן שלא יאפשר קיום אחריות משותפת ו/או הסדרי שהייה כאמור, ולא תהיה הסכמה על משמעות השינוי, העדיפות במשמורת תהא להורה שנשאר בעיר המגורים המשותפת".

4.22.1 בכל מקרה לא ייעשה שינוי מגורים אלא לאחר שסוכמו ההסדרים החדשים המהותיים והכספיים, בגישור, בתיאום הורי או החלטת בית המשפט. להורה הנשאר שמורה הזכות להגיש בקשה לצו מניעה למעבר עד להחלטה והסדרה"

5.           במרוצת חודש אוגוסט 2020 האם עברה להתגורר במושב ***. אגב מעבר האם ועל אף הוראות ההסכם התעוררה מחלוקת בית הצדדים באשר לזהות מוסדות החינוך. בעוד האם עותרת לרישום הקטינים למוסד חינוכי בסמוך לאזור מגוריה ושינוי כתובת הקטינים בהתאם.)הקטינה *** כבר בשנת הלימודים הקרובה והקטין *** החל משנת הלימודים הבאה ועם עלייתו לכיתה א׳ כאשר יוסיף ללמוד בשנת תשפ״ב בגן *** ב***),

טוען האב כי הסכם הגירושין שבין הצדדים מכתיב תוצאה אחת לפיה יוסיפו הקטינים ללמוד במוסדות חינוך ב*** תוך רישום כתובתם על פי כתובת מגוריו.

6.           כפועל יוצא מכך אף התעוררה מחלוקת בשאלת חלוקת הסדרי הנסיעה.

לעניין זה יוער , כי בהחלטתי מיום 5.2.20 שניתנה במסגרת הליך י״ס 27388-01-21 קבעתי שעד מתן החלטה אחרת יישמר הסטטוס קוו כפי שנהג טרם הגשת התביעות בקשר עם הסדרי הנסיעה, כך שבפועל ונכון למועד זה הנטל מוטל במלואו לפתחה של האם.

7.           להשלמת הרקע העובדתי יצוין כי לאחר הודעת האם בדבר כוונתה לעבור למושב *** הצדדים פנו למגשרת עוה״ד *** . לאחר פגישה שהתקיימה בנוכחות שני הצדדים העלתה המגשרת על הכתב טיוטת נספח להסכם הגירושין (צורף נספח 1 לכתב הגנה בתלה״מ 4303-04-21).ברם הדבר לא התגבש לכדי הסכם חתום מה שהוביל להגשת התביעות.

8.           ביום 19.5.21 הוגש תסקיר מטעם עו״ס משפחה הגב׳ *** אשר נחתם גם על ידי מנהלת מחלקת רווחה במ.א. *** הגב׳ ***, במסגרתו הומלץ להורות על רישום הקטינה *** בשנת הלימודים תשפ״ב בבית ספר *** בעיר ***.

9.           בהחלטתי בדיון מיום 25.5.21 ועל רקע טענות האם בדבר אופן עריכת התסקיר התבקשה העו״ס להגיש תסקיר משלים הכולל גם המלצות צופות פני עתיד וכן להביא את קולם של הקטינים זאת ככל הניתן בשים לב לגילם.

ביום 6.6.21 הוגש תסקיר משלים ע״י העו״ס לאחר שזו נפגשה עם הקטינים. העו״ס שבה וחזרה על המלצתה בתסקיר הראשון תוך הבהרה כי ההמלצה נכונה משנת הלימודים הקרובה והלאה.

10.         דיון ההוכחות התקיים ביום 15.7.21. בהתאם לבקשת האם, זומנה גם העו״ס לצורך חקירתה. בפתח הדיון התייצבו באולם בית המשפט הגב׳ *** פקידת סעד מחוזית לסדרי דין והגב׳ *** - מנהלת מחלקת רווחה ב- *** אשר מצאו כל אחת בתורה להבהיר כי אף שהתסקיר הוגש על ידי עו״ס משפחה ולא עו״ס סדרי דין המצויה בחופשת מחלה ממושכת, הוא נערך בליווי והדרכה שלהן והוגש לבית המשפט רק לאחר מתן אישור מטעמן.

11.         ביום 29.7.21 נשמעו סיכומי הצדדים בע״פ.

במהלך הדיון הוצג לפני הצדדים מתווה לסיום המחלוקת בהסכמה. מתווה זה היווה בסיס לתחלופת תגובות ותשובות בין הצדדים אך הדבר לא הבשיל לבסוף לכדי הסכמה.

תמצית טענות האב

12.         האם קיבלה הסכמתו של האב למעבר אך זאת בכפוף לכך שהסכמותיהם באותה עת יקרמו עור וגידים בהסכם סדור ומחייב בפני המגשרת עוה״ד ***.

משהבין האב כי אין בדעת האם לקדם את הטיוטה שהוכנה על ידי המגשרת לכדי חתימה אזי הסכמתו המותנית התאיינה מבחינה משפטית וחוזית.

13.         סעיף 4.22.1 להסכם הגירושין קובע כי לא ייעשה כל שינוי מגורים על ידי מי מהצדדים אלא לאחר שסוכמו ההסדרים החדשים בגישור. האם הפרה את ההסכם בין הצדדים וביצעה המעבר טרם גובש הסדר חדש.

14.         האם התחייבה בפני האב על שתי סוגיות הליבה שהיו חשובות לו- הסדרת מוסדות החינוך של הקטינים ב *** והטלת נטל ההסעות במועדים שאין מסגרות חינוך על האם בלבד. גם הסכמה זו הופרה על ידה.

15.         סעיף 4.2.1 להסכם הגירושין מורה באופן ברור כי היה ומי מההורים עובר להתגורר ביישובי הלוויין של העיר *** או בסביבתם הקרובה אזי מוסדות החינוך יישארו ב ***. לטענת האב המעבר ליישוב *** מקיים אחר האמור בסעיף זה מהטעמים הבאים: הסדר אחריות הורית משותפת ממשיך להתקיים, האם לא תבעה שינוי משמורת, לא מדובר במרחק שלא מאפשר את קיום האחריות המשותפת שאם לא כן היה מקום לפנות לס׳ 4.22 להסכם, התחייבויות הצדדים הנובעות מהמעבר קיבלו ביטוי בטיוטת נספח להסכם גירושין שערכה עוה״ד *** ולא בכדי האם התנגדה כי עוה״ד *** תגיע לעדות.

16.         עמדת האם לפיה מקום בו היה האב מסכים האב להותיר הקטינים בחינוך *** גם בבית ספר יסודי לא הייתה מתנגדת לשילובם במוסדות חינוך ב***, מלמד כי אין טעם הקשור לטובת הקטינים המצביע על עדיפות בשילובם במוסדות חינוך בקרבת מגורי האם דווקא.

17.        תסקיר העו״ס שניתן בליווי עו״ס לסדרי דין המחוזית ממליץ על קביעת מסגרות החינוך בעיר *** ונותן גושפנקא לעמדת האב באשר לזמינותו לקטינים. התסקיר השני הוסיף וחידד את ההמלצות שניתנו תוך שהובהר כי הילדים רוצים להישאר ב- ***. המלצות העו״ס לא נסתרו.

18.        הקטין *** ממילא ממשיך לפקוד מסגרת חינוכית בעיר *** לפחות בשנת הלימודים הקרובה ואין מקום לפצל את מסגרות החינוך של הקטינים.

19.        האב זמין לקטינים ואף לו מערכת תמיכה גדולה ב- ***. גם משפחתה של האם גרה ב-***. דווקא האם היא זו אשר מבקשת סיוע מהאב בימים שלא היו מוסדות חינוך ולא להפך.

תמצית טענות האם

20.        האב נתן הסכמתו למעבר המגורים למושב *** ואולם חזר בו לאחר מכן. נוכח האמור פנו לעו״ד **** לגישור.

לאחר פגישת הגישור שהתקיימה, נתן שוב האב אור ירוק לחתימת הסכם השכירות במושב. בסופו של דבר, הליך הגישור בין הצדדים לא התגבש לכדי הסכמה סופית.

הגם כי הסכם הגירושין קובע כי יש להסדיר סוגיית המעבר טרם ביצוע המעבר בפועל, הרי שהאב הסכים למעבר ולא נקט בהגשת צו מניעה חרף שעברו שלושה שבועות משליחת ההסכם ועד המעבר.

21.        ס׳ 4.2.1 להסכם הגירושין אינו חל כיוון שמגורי הקטינים לא הועתקו לאחד מהישובים המנויים בהסכם או לסביבתם הקרובה. בהתאם לס׳ 4.7. להסכם ככל שתידרש החלטה בין שני אזורי רישום תהיה עדיפות לאזור רישום מגורי האם. כמו כן קובע ההסכם חלוקת נסיעות שווה בין ההורים.

22.        חל שינוי נסיבות בזמינות האב לקטינים עת החל לעבוד בעיר ***.

בשים לב לשגרת חייה ועבודתה של האם (***) ושעות עבודתה הגמישות, היא זמינה לקטינים בכל שעות היממה וזאת בניגוד לאב שעובד ב*** ונעזר בסביבתו הקרובה על מנת לאסוף הקטינים ממסגרות החינוך .

23.         האב הציג גרסה מתחמקת באשר לזמינות שלו כאשר נמנע מלצרף דו״ח המלמד על היקף עבודתו ותנאי העבודה. חשבון פשוט של שעות עבודתו מלמד כי הוא לא יכול לקחת ולהחזיר את הקטינים כפי טענתו.

24.         המרחק בין *** ל*** אינו מאפשר נגישות קרובה למוסדות החינוך בעיר ***. טובתם של הקטינים להיות עם אחד מהוריהם ולא עם סבא/סבתא/ בת זוגתו של האב /בייביסיטר כאשר הסדרי השהייה של קטינים צריכים להתבצע עם הוריהם ולא עם בני המשפחה המורחבת .

25.         קביעת מוסד החינוך של הקטינים בסמוך לאם תאפשר לה להקל על האב כאשר הוא אינו יכול לאסוף את הקטינים וכן להיות קרובה לקטינים בהתראה קצרה גם כאשר הם חולים ונדרש להוציאם בשעה מוקדמת מהמסגרת.

26.         העו״ס שהגישה את הדו״ח הינה חסרת ניסיון ואינה משמשת כעו״ס לסדרי דין. התסקיר לא ערוך כמקובל ולא מתייחס למסגרת החינוכית של הקטין תוך הצגת חסרונות ויתרונות של כל חלופה וכן לחלוקת נטל הנסיעות. גם לגופו של עניין, הדו״ח לא תרם מאומה מבחינת טובת הקטינים.

דיון והכרעה

27.         המחלוקת שבין הצדדים עוסקת ראש בראשונה בפרשנות הסכם הגירושין. בנוסף, טוענת האם בתביעתה כי בכל מקרה חל שינוי נסיבות הנגזר הן מהמעבר והן משינוי אופי עבודתו של האב וזמינותו לקטינים המצדיק מתן הסעדים המפורטים בתביעתה.

28.         ודוק, לאחר שעיינתי בכלל המידע אשר הונח לפניי וכן שמעתי את הצדדים באתי לכלל מסקנה כי בשאלה המרכזית שבמחלוקת הנוגעת לזהות מוסדות החינוך ואשר מטבע הדברים לה השלכה על רישום כתובת הקטינים במשרד הפנים, דין תביעת האב להתקבל .

.29

אנמק מסקנתי.

כנקודת מוצא לא מצאתי לקבל פרשנות האם באשר להוראות הסכם הגירושין , ודרך החלתו על עניינם של הצדדים במצב הדברים שנוצר.

30.         כאמור ס׳ 4.2.1 להסכם קובע כי :

״מעבר למגורים ב***, ***, *** או סביבתם הקרובה לא יהווה סיבה להפסקת האחריות ההורית המשותפת. עם זאת מוסדות החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי כשהורה אחד יישאר ב***, יישארו ב***."(ההדגשה אינה במקור).

הסעיף אינו מגדיר מהי "סביבתם הקרובה". לעמדת האם משעה שלא עברה לאחד מישוביי הלווין המנויים בסעיף הרי שסעיף זה אינו חל (ר׳ ס׳ 51 לכתב התביעה).

ואולם ככל שניתן להסיק מעמדה זו כי האם אינה רואה במושב ***, המרוחק לצורך ההמחשה מישוב הלווין ״***״ כ-15-20 דקות נסיעה, ״סביבה קרובה״ ברי כי בהתאם להוראות ס׳ 4.2 סיפא להסכם היה עליה לעורר סוגיית חלוקת זמני השהות והאחריות ההורית ומהטעם שהמרחק שנוצר אינו מאפשר עוד קיום הסדר שוויוני הקבוע בהסכם.

ברם האם כלל לא עתרה במישור זה. ואמנם הצדדים מוסיפים לקיים אחר חלוקת זמני השהות השוויונית הקבועה בהסכם באופן סדיר מאז מעברה לפני שנה. התנהלות זו תומכת במסקנה כי האם בדרך הילוכה מגדירה את הישוב אליו עברה כ״סביבתם הקרובה״ .

ואמנם קריאת הסעיף כפשוטו מלמדנו כי כל עוד המעבר לא מהווה סיבה להפסקת האחריות ההורית המשותפת המגלמת בתוכה חלוקת זמני שהות שווה, הרי שהדבר בגדר מעבר לסביבה קרובה. משכך וכאשר שאלת זמני השהות כלל לא על הפרק הרי שלעניות דעתי לא נותר ספק כי יש להחיל הוראות סעיף זה על עניינינו.

31.         לא זו בלבד כי צודק האב כאשר טוען כי מקום בו סבורה האם שהמרחק שנוצר מהעיר *** עם מעבר מגוריה ל*** לא מאפשר קיומו של הסדר שוויוני אזי עליה להתמודד עם הוראות ס׳ 4.22 הקובע כי "..העדיפות במשמורת תהא להורה שנשאר בעיר המגורים המשותפת".

האם לא טענה כלל במישור זה ואף הדגישה בחקירתה כי "... אני לא חושבת גם שהמעבר לשם פוגע במשמורת או באחריות הורית משותפת. אם הייתי עוברת לחיפה זה היה נוגד את זה״ (פ׳ 15.7.21 עמ׳ 17 ש׳ 22-23), כדי ללמד כי אינה סבורה שהמרחק שנוצר מכתיב כל שינוי בחלוקת זמני השהות ובהסדר שנקבע וזה מובילנו חזרה להוראות ס׳ 4.2.1.

32.         גם טענת האם כי יש לפנות לס׳ 4.4 או 4.7 להסכם הגירושין המעניקים עדיפות לרישום הקטינים בכתובת האם יש בה משום התעלמות מיתר הוראות ההסכם בדגש על הוראות ס׳ 4.2.1 ו- 4.22 הנזכרים לעיל ואין בידי לקבלה.

33.         מצאתי אפוא לקבל טענת האב כי הפרשנות אותה העניקה האם לס׳ 4 רבתי להסכם הינה חלקית, ולא עולה בהלימה עם קריאה של הסכם הגירושין כמקשה אחת.

34.         משעה שאין מחלוקת כי בין הצדדים לא התגבשה כל הסכמה אחרת ביחס למוסדות החינוך של הקטינים, נוכח האמור לעיל ובראי הוראות הסכם הגירושין יש לקבוע את מסגרות החינוך של הקטינים בעיר ***.

35.         מסקנתי עומדת בעינה אף בבואי לבחון טענות האם הכרוכות אחר שינוי נסיבות מהותי במצב הדברים. כפי שיבואר להלן לא הוכח לפניי שינוי נסיבות המצדיק שינוי הסכמות הצדדים בהסכם הגירושין.

36.         עיקר טענתה של האם נסוב סביב זמינותו של האב לקטינים מעת שהחל לעבוד ב***.

ואולם טענה זו לא הוכחה והיא אף עומדת בניגוד לאמור בתסקיר העו״ס ולדברים שמסרה בחקירתה המלמדים על מעורבות מלאה של האב גם בלקיחה והשבה של הקטינים ממסגרות

החינוך:

ש:         "...הציג לך שעות לגבי ימי ושעות העבודה שלו?

ת:          ביקשתי דוח חינוכי מהגננת שכתבה שם באופן מפורש שהאב מגיע

לקחת את הילדים בימים בהם המשמורת אצלו. גם אם לא הוא דואג שבת הזוג שלו *** או הסבתא ייקחו את הילדים. דרך אגב ביקשתי דוח חינוכי של *** וגם שם נכתב אותו דבר.

ש:         אני מבין כי המידע שאת הסתמכת עליו ובדקת אותו הוא שבימים

שהילדים שוהים אצל האב הוא על פי רוב שאוסף אותם מהמוסד החינוכי בסוף יום?

ת:          נכון."

) פר׳ מיום 15.7.21 חקירת העו״ס עמי 12 ש׳ 10 -16).

37.         האב הבהיר בחקירתו כי מאז חודש 12/20 עובד בחברה חדשה כאשר שעות עבודתו גמישות, הוא קובע את הלו״ז כפי שרוצה ועל כן יש ימים בהם עובד מהבית וימים ב*** והוא מקפיד להוציא את הקטינים ממוסדות החינוך.)עמ׳ 24 - 27 ש׳ 8)

לא הובאה כל ראיה לסתור עדות זו. עדותו נמסרה באופן קוהרנטי ומשכנע ואני מוצאת לתן בה אמון.

38.         בנוסף, לא מצאתי כל פסול בכך כי האב נעזר לעיתים בבני משפחתו המורחבת דבר שהוא טבעי ומתבקש כחלק בלתי נפרד מהתפתחות הקטינים ואיני מוצאת כי הדבר פוגע בכל דרך בטובתם.

39.         אין חולק שעסקינן בשני הורים מיטיבים לקטינים, זמינים וקשובים לכל צרכיהם כל העת ואין בעניין זה עדיפות לאחד ההורים בין אם מקום עבודתו סמוך למוסד החינוכי אם לאו. התמונה העובדתית המצטיירת מאז גירושי הצדדים מלמדת כי הצדדים משכילים לקיים אחר חלוקת זמני השהות השווה ללא קשיים, תוך שיתוף פעולה ומעורבות מלאה ורציפה בחיי הקטינים. לא הוכח אחרת.

40 . בהינתן האמור, לא מצאתי כל בסיס לטענה כי קיימת עדיפות לרישום הקטינים באזור מגורי האם דווקא. הדברים מוצאים חיזוק בדברי האם עצמה עת הבהירה כי לו הייתה ניתנת הסכמת האב להמשיך שילוב הקטינים במוסדות *** ב*** גם ביסודי , לא הייתה עותרת לקביעת מוסדות החינוך בסמוך לאזור מגוריה. (פר׳ דיון מיום 15.7.2 בעמ׳ 20 ש׳ 23-26 ועמ׳ 21 ש׳ 1-2).

41.         הצדדים כל אחד בתורו מצא להאריך בנימוקים באשר לעדיפות הקיימת לסביבת מגוריו. סבורני כי הדבר אינו נדרש. התמונה העובדתית מלמדת כי לקטינים שני בתים מרכזיים על כל האמור והמשתמע מכך. כל בית עם יתרונותיו היחסיים ללא עדיפות בולטת לאחד הבתים. מכאן שיש לחזור להוראות הסכם הגירושין ולפרשנות ההסכם אשר כאמור מובילה לתוצאה של רישום הקטינים למוסדות חינוך בעיר ***.

42.         בנוסף לאמור וכנדבך המחזק מסקנתי יש להביא בחשבון את המלצות העו״ס שניתנו לאחר שמיעת קולם של הקטינים. לטענת האם נפל פגם באופן עריכת התסקיר שלא על פי כללי התע״ס.

ברם, משעה שהובהר כי מסקנות התסקיר גובשו בליווי, פיקוח ואישור של פקידת סעד מחוזית לסדרי דין ומנהלת מחלקת רווחה במ.א. ***ותכנו משקף מהות של תסקיר

אין בטענת האם כדי לאיין המלצות העו״ס ובפרט משלא נסתרו בחקירתה. אף התרשמתי מעדותה הקולחת של העו״ס .

43.         מכל המקובץ נקבע אפוא, כי רישום הקטינים ייעשה במוסדות חינוך בעיר ***, בהתאמה תשונה כתובתם במשרד הפנים לכתובת מגורי האב.

44.         אשר למחלוקת הנוגעת לחלוקת נטל הנסיעות בין הצדדים-

לטענת האם על רקע מעברה ל*** יש להידרש ולהתאים נטל הנסיעות למצב הדברים החדש תוך קביעה של חלוקה שוויונית ביחס לכל הנסיעות הנדרשות הן בשגרה והן בימים בהם לא מתקיימת מסגרת חינוכית.

לטענת האב מנגד יש לחייב האם במלוא נטל ניוד הקטינים וזאת משבחרה לעבור. כאמור, נכון למועד זה האם נושאת בנטל הנסיעות המלא.

45.         בהסכם הגירושין לא ניתנה התייחסות מיוחדת לסוגיית נטל ההסעות. בפועל מרבית המעברים בוצעו דרך מסגרות החינוך כאשר כל צד אחראי לקחת את הקטינים בעת ימי השהות שלהם עמו.

46.         לא מצאתי כל מקום לסטות מההסדר הקבוע לעניין איסוף והשבה ממסגרות החינוך אך בשל מעברה של האם. כשם שלא בוצע כל שינוי במתכונת זמני השהות ואף לא הונחה עתירה לשנותם אין מקום להתייחס לסוגיה זו באופן מובחן ונפרד.

לדברים משנה תוקף משנלמד כי האם בחרה לבצע המעבר על כל המשמעויות הכרוכות בכך טרם הסדירה סוגיה זו כמו גם יתר המחלוקות אל מול האב ואף שטיוטת הסכם אשר גובשה על ידי המגשרת לא נחתמה ובאופן העומד בניגוד להוראות ס׳ 4.22.1 להסכם הקובע כי לא יעשה שינוי מגורים טרם סוכמו ההסדרים החדשים.

בעדותה אישורה האם כי בעת המעבר נותרו מחלוקות שלא באו על פתרונן (עמי 19 ש׳ 14-20) אם כי סברה שהצדדים יסדירו זאת לאחר מכן.

47.         יש אם כן להוסיף ולנהוג בהתאם להסדר שנהג מאז נחתם הסכם הגירושין בו כל צד לוקח ומחזיר את הקטינים ממסגרות החינוך ואל מסגרות החינוך בעת שהות הקטינים עימו .

48.         באשר לאותם מקרים בהם המעברים של הקטינים לא יתבצעו דרך מוסדות החינוך, אם בחגים חופשות וכיוצ״ב ועת הסכם הגירושין שותק לעניין זה מצאתי כי באיזון הראוי הנגזר בין היתר מהאחריות ההורית השווה , עת על פי תוצאת פסק הדין תידרש האם לנטל מוגבר של הסעת הקטינים בימי שגרה נוכח המרחק מביתה, ועל מנת שלא ליצור הכבדה יתרה על צד אחד תקבע חלוקה שוויונית לפיה הורה אחד לוקח והורה אחד מחזיר.

סיכום

50. מכל המקובץ לעיל נקבע כדלקמן:

א.

הקטינים ילמדו במוסדות חינוך בעיר ***. מששוריין זה מכבר בהסכמת הצדדים מקום לקטינה בבית הספר ״***״ בעיר איני נדרשת למתן הוראות קונקרטיות נוספות לעניין זה.

ב.           הקטין יוסיף ללמוד בגן ה***ב*** בשנת הלימודים הקרובה. בחירת המוסד החינוכי בעתיד תעשה בהסכמה ושיתוף פעולה של הצדדים. כל עוד לא נקבע אחרת יהא זה מוסד חינוכי בעיר ***.

ג.            כתובת הקטינים במשרד הפנים תקבע לפי כתובת האב בעיר ***.

ד.           כל צד יהא אחראי על הסעת הקטינים למוסדות החינוך וממוסדות החינוך בזמני השהות עמו. מעברים שאינם דרך מוסדות החינוך יחולקו באופן שוויוני לפיו צד אחד לוקח וצד שני מחזיר.

52. בשאלת ההוצאות - נוכח תוצאות פסק הדין וכן בהביאי בחשבון התנהלות הצדדים אגב ניהול ההליך, אמצא לפסוק הוצאות לטובת האב בסכום מתון של 5000 ₪ אשר ישולמו על ידי האם בתוך 30 יום.

לפנים משורת הדין ועת עסקינן בעניינם של קטינים לא אחייב את הצדדים בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

בזה תם בירור ההליך.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור את התיקים.

ניתנה היום, י' אלול תשפ״א, 18 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.

אפרת שהם-דליות ,שופטת

בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע

תלה״מ 39345-03-21

תלה״מ 4303-04-21

בפני כבוד השופטת אפרת שהם דליות

תובע/ נתבע                                    פלוני

 

נגד

פלונית

נתבעת/תובעת                               

בעניין הקטינים: 1. ***

2.    ***