השופטת כרמית חדד: החלטה בבקשה בעניין המצאת מסמכים למומחים לשם הגשת חוות דעת (תמ"ש 25220-09-20)

2.   ביום 10.09.2020 הגישה התובעת את התובענה שבכותרת במסגרתה עתרה לאכוף מינויים של המומחים, וזאת לטענתה על רקע סירובו של הנתבע לפעול על פי ההחלטה כאמור.

3.   כאמור לעיל ביום 14.03.2021 התקיים קדם משפט בעניינם של הצדדים, בדיון ניתנה החלטת בית המשפט הנכבד לפיה לצורך הכרעה בשאלת קיומו של הסכם מחייב בין הצדדים רשאי הנתבע להגיש המסמכים שהוחלפו בין הצדדים במסגרת מו״מ. כן נקבע כי לאחר הגשת המסמכים יהא ב״כ התובעת רשאי להודיע לאילו מסמכים הוא מתנגד כי ישמשו ראיה בתיק, ולאחר הגשת טיעוני הצדדים לעניין זה ייקבע המשך ההליכים בתובענה, לרבות בשאלת מינוי המומחים.

4.   ב"כ התובעת עתר לעיכוב ביצוע ההחלטה לצורך הגשת ערעור, ולאור הסכמת ב״כ הנתבע עוכב ביצוע ההחלטה בעניין הגשת המסמכים למשך 30 יום. ביום 16.03.2021 הגישה התובעת הודעתה לפיה היא מוותרת על ההחלטה לעיכוב ביצוע.

5.   ביום 13.04.2021 הגיש הנתבע המסמכים לתמיכה בטענותיו ביחס לגיבוש ההסכמות בין הצדדים כפועל יוצא מן ההחלטה מיום 31.10.2019 וכן תרשומות ותכתובות מפגישות מו״מ בין הצדדים. לטענתו, התובעת התנהלה בחוסר תום לב בניסיונה להביא לשינוי הסכמות אלו, עליהם לטענתו הסתמכו הצדדים ואף שינו מצבם בהתאם אליהן. כן טען הנתבע כי השתכללות ההסכם הן בהתנהגות והן בכתב, מעידים כי נכרת חוזה בין הצדדים, והמו״מ נועד לצורך השלמת נושאי המשמורת, הסדרי השהות והמזונות, אשר נותרו פתוחים על ידי בית המשפט הנכבד.

6.   ביום 30.04.2021 הגישה התובעת תגובתה למסמכים שהגיש הנתבע במסגרתה טענה כי הצדדים ניהלו מו״מ ארוך והחליפו ביניהם הודעות וטיוטות לצורך כך, אך לטענתה מעולם לא הצליחו לגבש הסכמה סופית לתשלום סכום האיזון, לא חתמו על הסכם על תשלום זה, וכן לא ביצעו אותו. לטענת התובעת לצורך הוכחת טענות הנתבע היה עליו להגיש הסכם חתום על ידי הצדדים המעיד כי גמרו בדעתם להגיע להסכמות, ומשלא עשה כן יש לדחות על הסף את המסמכים שהגיש. כן טענה התובעת כי הנתבע מעלים המחלוקת בעניין קיזוז המיסים מטבלת האיזון שהגיש מטעמו, אשר לטענת התובעת גם בעניינה ניסו הצדדים לנהל מו״מ ולא הגיעו להסכמות.

7.   ביום 10.05.2021 הגיש הנתבע תשובתו לתגובת המשיבה לפיה המסמכים שהגיש מלמדים כי הצדדים פעלו יחד בהתאם להסכם לו נתן בית המשפט תוקף של החלטה, והניסיונות להגיע לטיוטת הסכם אינם אלא הוצאה לפועל של החלטת בית המשפט ומשכך לא נדרש הסכם חתום. כן טען הנתבע כי מאחר ונושאי המשמורת והמזונות להסכם זה נותרו פתוחים, ביקשו הצדדים להכניס את ההסכמות שגובשו והוצאו אל הפועל. בנוסף טען הנתבע כי הצדדים הגיעו להסכמות ומימשו אותם כדוגמת חלוקת כספים, מכוניות, זכויות, קבעו שווי דירה וחילקו מטלטלין. אשר לטענת הנתבעת ביחס לסוגיית המיסוי השיב הנתבע כי המדובר בהסכמה בין הצדדים לקביעת מנגנון בין הצדדים להיוון כספי הפנסיה, כאשר לטענתו מעולם לא הייתה מחלוקת ביחס לזכויות התובעת בקופות הנזילות. נוסף על כך שב הנתבע על טענתו לפיה חילופי ב״כ של התובעת הם אלה אשר הביאו לסיכול וטריפת הקלפים בין הצדדים, אשר בוצעו לטענת הנתבע בחוסר תום לב ובאופן מכוון תוך ניצול והטעייה.

דיון והכרעה:

8. אקדים ואציין כי התובענה מצויה בשלבים מקדמיים וטרם הוגשו או נשמעו כלל הראיות. חלק מטענות הצדדים הן טענות עובדתיות שלא ניתן להכריע בהן קודם שמיעת ראיות לרבות טענות בעניין הסכם בהתנהגות או ניהול מו״מ בחוסר תום לב. עם זאת לאחר עיון באשר הוגש לרבות במסמכים שהוגשו על ידי הנתבע מצאתי כי אין באשר הוגש בשלב זה כדי למנוע מינוי מומחים ומתן הוראות לשם הגשת חוות דעת.

9.    להוכחת טענות הנתבע ביחס להסכמות שגובשו הגיש הוא מעל 250 מסמכים מתוכם מעל 100 עמודים של תדפיסי מסרונים בין הצדדים אשר חלקם סומן והודגש על ידי הנתבע. כמו כן הוגשו תכתובות מייל בין ב״כ הצדדים וטיוטות הסכם לא חתומות אליהם צורפו טבלאות תחשיבים.

10.  אין צריך לומר, ובעניין זה אין מחלוקת בין הצדדים, כי בפועל לא נחתם הסכם כתוב.

11. בשלב זה, לא ניתן לקבוע כי די באסופת המסמכים שהוגשו על מנת ללמד על כי התגבש בין הצדדים הסכם מחייב וזאת מן הנימוקים כפי שיפורטו להלן.

12.  טיוטות ההסכמים שהוגשו נושאים כיתוב בכותרתם לפיו אלו מוחלפים במסגרת מו״מ והם אינם חתומים על ידי הצדדים או מי מהם או מי מבאי כוחם. הגם שבמסגרת תכתובות או תרשומות עולה כי לכאורה היו עניינים שהוסכם עליהם הרי שעל פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות לא ניתן לקבוע בשלב זה כי מדובר בהסכמות שעומדות בפני עצמן להבדיל מהסכמות במסגרת הסכם כולל המסיים את המחלוקות.

13. אכן נראה כי חלק מן ההסכמות, לרבות כאלו שאינן רכושיות כבר יושמו ויצאו אל הפועל כמו הסכמת הנתבע לרישום הקטינה בעיר ...והסכמת התובעת לבטל התלונה במשטרה כמו גם כיסוי חלק מן החיובים והחשבונות. עם זאת, במקום בו היו הסכמות רכושיות שכבר יושמו ויצאו או הפועל הרי שאין בכך כדי למנוע ביצוע איזון על פי העקרונות שאושרו תוך שקלול אותם הסכמות שבוצעו בפועל בפרט שעה שלכאורה נראה כי הצדדים ביצעו אותן הסכמות תוך כוונה לקזז ההתחייבויות במסגרת ההסכם שייחתם.

14. עיון בהודעות שהודגשו על ידי הנתבע אף הן אינן מלמדות באופן ברור על קיומה של הסכמה מחייבת ולכאורה ההיפך הוא הנכון. עולה מהן כי התקיים משא ומתן ארוך וכי לא היתה הסכמה לאופן ביצוע האיזון הסופי בדגש על תחשיבי האיזון.

כך לדוגמה בהודעות מ - 16.12.2019 הצדדים שולחים הודעות המתייחסות לטיוטת הסכם ולתנאי נוסף שהועלה על ידי ב״כ הקודם של התובעת. בהודעות מיום 17.12.2019 התובעת מציינת כי הנתבע מתנהל לפי הסכם שלא נחתם עדיין והצדדים קובעים לסגור את ההסכם משמע ההסכם טרם גובש.

בהודעות מיום 22.12.2019 עולה כי לצדדים מחלוקת ביחס לזמני השהות. בהודעות מיום 27.12.2019 ובמענה לטענות התובעת כי הנתבע מפר את ההסכם טוען הנתבע שהוא אינו מפר הסכם כולל הסכם "שלא חתום בכלל". בהמשך חודש דצמבר הצדדים עוד מחליפים הודעות ביחס למסמכים חסרים. בהודעה מיום 30.12.2019 התובעת מציינת שההסכם שנשלח אליה אינו משקף את מה שסיכמו הצדדים.

בהמשך בהודעות מיום 09.01.2020 עולה כי התובעת שלחה לנתבע טיוטת הסכם עם הערות.

בהודעות מיום 11.01.2020 מציינת התובעת כי שילמה סכום כסף עבור אשראי ושסיכמו שיתקזזו על הסכום. התובעת מבקשת שהנתבע ישלם כבר עכשיו בגין הסכום מאחר שהמו"מ נמשך זמן רב. בהמשך ההודעות שוב מחליפים הצדדים דברים אודות ההערות לטיוטת ההסכם שנשלחו על ידי הנתבע.

בהודעה מיום 15.01.2020 התובעת מציינת שאי מנוס מפניה לבית המשפט שכן לטענתה הערות הנתבע נוגדות את ההסכמות בגישור.

בהודעה מיום 02.02.2020 התובעת פונה לנתבע שיוסיף להסכם הערות בהתאם למה שדובר ביניהם. בהודעות מיום 05.02.2020 הצדדים מתייחסים לנוסח הסכם עם שינויים שמבצע הנתבע בהמשך בהודעה מיום 07.02.2020 נרשמה הודעה על ידי התובעת בזו הלשון "מבינה שלא נגיע להסכמות" ובהמשך שוב מוזכרת פניה לבית המשפט שיכריע. בהודעות מיום 20.02.2020 מדובר על חוזה שנשלח לתובעת אשר תעבור עליו.

בהודעות מיום 10.03.2020 עולה כי התובעת שלחה הערות להסכם והיא מבקשת מן הנתבע לעבור על ההסכם ואז יקבעו מועד לחתימה. בהודעות מיום 12.03.2020 שולחת התובעת לנתבע העתק הודעת ב״כ הנתבע לפיה ההסכם שנשלח מסורבל והיא מציעה לקיים פגישה מרובעת כשלטענת הנתבע שינתה התובעת מהוראות ההסכם. במסגרת הודעות אלו הנתבע כותב "חלק מהשינויים אנחנו לא מסכימים" והתובעת כותבת "אז נלך לבית המשפט".

בהודעות מיום 16.03.2020 הצדדים מתאמים ביניהם עניינים הקשורים בין היתר להפרדת חשבונות כולל הסכמה של הנתבע לכיסוי יתרת חובה "על החשבון".

בהודעות מתחילת חודש אוגוסט 2020כחודש קודם הגשת התובענה דנן עולה כי עלתה מחלוקת בין הצדדים ביחס לניכוי המס מכספים שאינם נזילים. הנתבע כותב לתובעת "עדיף שנלך יחד לאקטואר יגיד לנו איך לחלק את הכסף ואז אף אחד לא ירגיש שהוא נדפק" והתובעת משיבה "אז אודיע לעורך דין שלי שהולכים לאקטואר". בסיום השיחה נראה שעלתה הצעה כספית שהנתבע ביקש לבדוק אותה. בהודעות מיום 31.08.2020 הצדדים מתאמים סגירת חשבון בבנק

....

בהודעות מתחילת חודש ספטמבר 2020 מפנה התובעת את הנתבע לבא כוחה על מנת לדבר על ההסכם.

הדברים לעיל מובאים בתמצית מתוך ההודעות שהודגשו על ידי הנתבע וכאמור לעיל אלו מלמדות לכאורה על הליך מו״מ ארוך במהלכו עלה בידי הדברים להסדיר עניינים נקודתיים אגב העברות כספים תוך ציון שהתשלומים הם לקיזוז בהמשך או "על החשבון" אולם לא ניתן לקבוע על יסוד ההודעות או יתר המסכים שהוגשו כי התגבש הסכם כולל מחייב. דווקא העובדה שהצדדים נדברו פעם אחר פעם להשלים ההסכמות על מנת לחתום על הסכם יכולות ללמד לכאורה כי הצדדים כיוונו להגיע להסכם כולל ולחתימה עליו אולם הדבר לא עלה בידיהם.

15. כאן המקום לציין כי הסכם ממון בין הצדדים טעון אישור בית המשפט או בית הדין בהתאם להוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל״ג - 1973 (ס׳ 2(א)) כתנאי לתוקפו.

גם מקום בו צדדים הגיעו להסכמות על יסוד עקרונות שאושרו כדין יכול שיידרש גם אישורו של ההסכם המאוחר והמפרט ליישום אותם עקרונות.

בענייננו דומה כי לכאורה הצורך באישור ההסכם לא היה שנוי במחלוקת במהלך המו״מ שכן טיוטות ההסכמים שהוגשו נועדו לשם הגשתם לאישור בית המשפט והדבר צויין באופן מפורש בטיוטות. יתרה מכך, חלק מהוראות ההסכם לכאורה משנות מן העקרונות שהוסכם עליהן דוגמת ההסכמה לכאורה על קביעת שווי הדירה ללא חוות דעת.

מעבר לכך, סבורני כי במקום בו העקרונות שאושרו הם כלליים ואינם כוללים התייחסות מפורטת לביצוע האיזון הרי שהכף נוטה לכאורה עבר הצורך באישור ההסכמות הפרטניות ביחס לאופן ביצוע האיזון.

האמור לעיל כפוף כמובן לחריג שנקבע בפסיקה לכלל המחייב אישור הסכם ממון כתנאי לתוקפו, וזאת במקום בו הצדדים נהגו על פי הסכם בפועל חרף העובדה שההסכם לא אושר, מכח עקרון תום הלב והמניעות. חריג זה הוכר בנסיבות בהן העלאת הטענה כנגד תוקפו של ההסכם באה בשלב מאוחר לאחר החתימה עליו, במהלך התקופה האמורה פעלו הצדדים לפי ההסכם ובן הזוג שטוען כנגד תוקף ההסכם חתם עליו מתוך רצון חופשי ומודעות מלאה להשלכותיו (ראו ע״א 151/85רודן נ׳ רודןפ״ד לט(3) 186(.

כאמור לעיל הוכחת קיומו של החריג שבפסיקה מצריכה בין היתר בירור עובדתי אולם בהיותו חריג השמור למקרים מיוחדים ונסיבות חריגות בלבד לא מצאתי כי אפשרות הוכחת הנסיבות להחלת החריג האמור מצדיק בשלב זה שלא למנות מומחים לשם קידום בירור התובענה בכללותה.

16. מכל המקובץ לעיל אני מורה כי אין בטענות הנתבע כדי למנוע מתן הוראות לשם הגשת חוות דעת על ידי המומחים שמונו בהחלטה מיום 31.10.2019 בה״ט 28355-10-19.

יש לציין כי בניגוד לטענות הנתבע כאמור לעיל אין בהמשך פעולות המומחים והגשת חוות הדעת כדי להכריע בתובענה לגופה שעניינה אכיפת ההסכם כולו לרבות הכרעה בעניין הזכויות הסוציאליות.

הגשת חוות דעת המומחים בשלב זה יש בה כדי ליתן בידי הצדדים ובידי בית המשפט תמונה ברורה של זכויות וחובות הצדדים האחד כלפי משנהו. כאמור לעיל זמן קצר לפני הגשת התביעה הצדדים עצמם נדברו ביניהם לפנות לאקטואר לשם בחינת הזכויות והחובות של הצדדים.

בבוא בית המשפט ליתן פסק דין מן הראוי שיהיו לפניו כלל הנתונים לשם הכרעה כוללת בכל אחת מאפשרויות ההכרעה הנתונות לבית המשפט במסגרת התובענה ולצורך כך יש להניח לפני בית המשפט חוות דעת מומחים אודות שווי הזכויות והחובות מושא איזון המשאבים בין הצדדים.

במקום בו יתקבלו טענות הנתבע אין כל מניעה למתן הוראות על פי אשר ייקבע ובמידת הצורך להורות על חיוב מי מהצדדים בהוצאות כלפי משנהו.

17.    לפיכך בקשת התובעת בעניין המצאת מסמכים למומחים לשם הגשת חוות דעת מתקבלת.

אני מורה כי הצדדים יפעלו לשם המצאת המסמכים לידי המומחים על פי דרישות המומחים תוך 14 יום.

מצופה כי חוות הדעת תוגשנה תוך 60 יום.

בייכ הצדדים ימציאו החלטה זו לידי המומחים.

הנתבע יישא בהוצאות התובעת בגין הבקשות בסך של 2,500 ₪.

החלטה זו מותרת בפרסום ללא פרטים מזהים

ניתנה היום, ל' תשרי תשפ"ב, 06 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.

כרמית חדד. שופטת

בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ״ש 25220-09-20
תיק חיצוני: סוג זיהוי צד א'
מספר בקשה:8
בפני כבי השופטת כרמית חדד