En

צור קשר

checked

השופט ניר זיתוני: החלטה בבקשת האב לחלק את השימוש בבית הנישואין לאחר הגירושין (תלה"מ 24715-02-22)

8/06/2022

 

1.     לפני בקשת הנתבע מיום 26.4.22 למתן סעד זמני המורה על חלוקת בית הנישואין ב ע"י מחיצה כך שכל אחד מהצדדים ישתמש ביחידה או קומה נפרדת עד להכרעה בתביעה העיקרית לפירוק השיתוף בנכסי הצדדים . לחילופין מבוקש לחלק את השימוש בבית כך שכל אחד מהצדדים ישתמש בבית במשך שבוע , או כל חלוקת זמנים אחרת שבית המשפט יקבע . הצדדים בני העדה הדרוזית , נישאו ביום והתגרשו ביום לצדדים שני ילדים יליד ו , ילידת . הנתבע טוען כי בנית בית הנשואין הושלמה על ידו ועל ידי אביו לפני הנישואין , כאשר 100 מ"ר מהבית נרשמו על שם התובעת רק לצורך נטילת משכנתא . נטען כי לאחר הגירושין סירבה התובעת לעזוב את הבית כמוסכם . מחודש המבקש גר אצל הוריו ולאחר מכן שכר דירה בבנין השייך לאחיו . נטען כי הבית מורכב משתי קומות , כאשר הקומה התחתונה מושכרת לעסקים והקומה העליונה שימשה למגורי הצדדים . שטח כל קומה 185 מ"ר .

2.     ביום 15.5.22 הוגשה תגובת המשיבה . נטען כי דירת המגורים בקומה השניה היא בעלת כניסה אחת ואינה ניתנת לחלוקה . עוד נטען כי מגורי הצדדים לאחר הגירושין תחת קורת גג אחת ואף כל מפגש ביניהם ,  יגררו חרם דתי . למבקשת ולילדי הצדדים אין מקום מגורים אחר שכן הוריה גרים בבית צר , אליו חזרה אחותה שהתגרשה . במהלך חיי הנישואין עבדה המשיבה כ והשקיעה את כל שכרה בבנית הבית . המבקש משלם את החזרי המשכנתא אך אינו משלם מזונות . המשיבה מכרה מתנות חתונה וזהב כדי לסלק חובות שרבצו על הבית . דירת המגורים נבנתה במאמץ משותף של שני הצדדים לאורך תקופת הנישואין . היתר הבניה נרשם ע"ש הצדדים . הבית נרשם ע"ש שני הצדדים בטאבו . המבקש מקבל לבדו את דמי השכירות בגין העסקים בקומה הראשונה בסך 10,000 ש"ח לחודש .  חלוקת הדירה תגביר את המתח בין הצדדים ותביא להתמשכות הסכסוך . המבקש שותה אלכוהול לשוכרה , הטריד קטינה מ ובעבר היה אלים כלפי המשיבה באופן שהצריך מעורבות המשטרה . המשיבה מסכימה כי הבקשה תוכרע על בסיס החומר הכתוב . המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה ולחייב בהוצאות .   

3.     ביום 24.5.22 הוגשה תשובת המבקש לתגובת המשיבה . הקומה השניה ניתנת לחלוקה שכן יש שתי כניסות משני כיוונים שונים . הטענה לחרם דתי אינה מדויקת ואינה נכונה כי נוכח ההפרדה המוצעת לא מדובר במגורים תחת קורת גג אחת והצדדים לא יראו זה את זה . ככל שהחרם הדתי משמעותי מבחינת האישה עליה לצאת מהבית כפי שהתחייבה . יש מקרים רבים בהם דרוזים גרושים חיים באותה קומה המחולקת לשתי דירות נפרדות ולא הוטל עליהם חרם דתי . המשיבה העלילה על המבקש עלילות שווא . להורי המשיבה בית ענק בן שתי קומות . הוריה גרים בקומה הראשונה והיא יכולה לגור בקומה השניה . אחותה של המשיבה אינה גרה עם ההורים אלא בדירה שכורה ב . ילדי הצדדים רוצים שהמבקש ישוב לבית , שכן הם מבלים עימו את מרבית זמנם . דמי השכירות בקומה התחתונה משולמים רק עבור שתי יחידות בסך של 1,200 ש"ח.   המבקש מוכן שהמשיבה תגור בקומה התחתונה ותכשיר אותה למגורים . המבקש לא שותה אלכוהול ועובד במשמרות ב  . המבקש מעולם לא היה אלים ולראיה מצורף המידע הפלילי שלו שאינו כולל כל רישום . המבקש מציע חלופה שלישית לפיה המשיבה תצא כעת מהבית לתקופה של שנה וארבעה חודשים , כפי שעשה המבקש עד כה .  המבקש מותיר לשיקול דעת בית המשפט את השאלה האם לקבוע דיון בבקשה .

4.     לאחר עיון  בבקשה , בתגובה ובתשובה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות , ללא צו להוצאות מהטעמים שיפורטו להלן .

5.     ראשית , למעשה מדובר בבקשה לצו עשה זמני במסגרתה מבוקש לקבל במסגרת החלטה זמנית סעד דומה לסעד שהתבקש בתביעה  העיקרית . רק במקרים נדירים ינתן סעד שכזה . לא שוכנעתי כי המקרה שלפני הינו אחד מאותם מקרים נדירים .

6.     שנית , הטענה לפיה יש מקרים רבים בהם בני זוג לשעבר המשתייכים לעדה הדרוזית גרים לאחר הגירושין בדירה שחולקה לשתי דירות או בשתי קומות באותו בנין מבלי שיוטל עליהם חרם דתי , היא טענה עובדתית הטעונה הוכחה . במקרה שלפני הטענה טרם הוכחה . לא הוצגו החלטות של בית המשפט לעניני משפחה הקובעות סידור שכזה במסגרת החלטה זמנית. לא הוצגו החלטות של בית הדין הדתי הדרוזי בהן נקבע כי סידור שכזה הוא לגיטימי מבחינה דתית ואינו מוביל להטלת חרם .

7.     שלישית , לא מצאתי הסכמה של הצדדים בנוגע לחלוקת נטל ההוצאות בגין הכשרת הקומה התחתונה למגורים או בגין חלוקת בית הנישואין לשתי יחידות דיור נפרדות .

8.     רביעית , לא ברור כיצד אפשר לצפות כי הצדדים לא יפגשו זה את זה כאשר הם מתגוררים באותו בנין ואף באותה קומה .

9.     חמישית , נוכח הטענות החמורות שהצדדים מעלים זה כנגד זה ונוכח העובדה כי חרף היותם מיוצגים לא השכילו הצדדים להסדיר את חלוקת הרכוש שנה וארבעה חודשים  לאחר הפירוד וחמישה חודשים לאחר גירושין , ברי כי מגורים שלהם באותו בנין אינם לטובת הקטינים  . גם החלפת השימוש בבית הנישואין כך שהאישה תצא מהבית והאיש יכנס אליו , אינה מתיישבת עם טובת הקטינים ליציבות במקום המגורים עד להכרעה בתביעה הרכושית .

10.  שישית , למבקש יש אפשרות חלופית לתת מענה לשימוש הבלעדי שהמשיבה מבצעת בבית הנשואין באמצעות תביעה לדמי שימוש ראויים .

11.  על כן , הבקשה נדחית . כיוון שהבקשה הוכרעה ללא דיון באולם בית המשפט  וכיוון שהמבקש הציג מסמכים המטילים ספק בנכונות חלק מטענות המשיבה , אין צו להוצאות .

 

הנוסח המקורי של ההחלטה ניתן ביום 25.5.22 .

 

 

 

 

ניתנה היום, ט' סיוון תשפ"ב, 08 יוני 2022, בהעדר הצדדים.

 

          
בית משפט לענייני משפחה בקריות

 
תלה"מ24715-02-22


תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני

 

בקשה מס' 2


  
בפני  כבוד השופט ניר זיתוני


מבקש/נתבע

האב


נגד


משיבה/תובעת

האם

 


 


החלטה– נוסח מותר לפרסום
                                                                           

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה השופט ניר זיתוני: החלטה בבקשת האב לחלק את השימוש בבית הנישואין לאחר הגירושין (תלה"מ 24715-02-22): 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
3 מדרגים
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד