השופט יחזקאל אליהו: גירושין החלטה בבקשה למתן צו לפירוק שיתוף מיידי בדירת המגורים של הצדדים (תלה"מ 17667-02-22)

 

 

1.           לפניי בקשת המבקש למתן צו לפירוק שיתוף מיידי בדירת המגורים של הצדדים. בעניינם של הצדדים התקיימו כבר 3 קדמי משפט במועדים 24.2.22, 10.5.22 ו- 7.9.22. במסגרת דיונים אלה ניסה בית המשפט להביא הצדדים להסכמות לפיה תרכוש המשיבה את חלקו של המבקש בהתאם לשמאיות שנערכו על ידם אך זאת ללא הצלחה.

 

 

2.           ס' 37 (א) חוק המקרקעין קובע עקרון-על, לפיו כל שותף במקרקעין משותפים יכול ורשאי להביא, לרצונו, לפירוק השיתוף (רע"א 1017/97יצחק רידלביץ נ' יצחק מודעי, פ"ד נב(4) 625 [1998]) עקרון המתיישב היטב עם זכות היסוד של חופש הקניין. אמנם, כאשר מדובר בפירוק שיתוף בין בני זוג, שיקולים מתחום דיני המשפחה עשויים להביא לעיכוב בפירוק השיתוף, במטרה להביא להסדר רכושי כולל ותוך יישום חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (ראו, בע"מ 1955/17פלונית נ' פלוני[פורסם בנבו] (ניתן ביום 18.4.2017; שחר ליפשיץ, השיתוף הזוגי  (תשע"ו-2016) 166 - 168).

 

3.           ברמ"ש (תל אביב-יפו) 46935-03-20 ג.ר נ' א.ר [פורסם בנבו] (24.6.20] נקבע ע"י כב' השופט שאול שוחט:

"במקרים המתאימים אין מניעה להשעות את זכותו הקניינית של בעל דין להשתחרר משותפות כפויה (זכות הקבועה בסעיף 37(א) לחוק המקרקעין), כאשר ההשעיה האמורה משרתת את החתירה להסדר סופי, כולל והוגן המהווה כאמור תכלית ראויה, ובלבד שהיא לא נעשית במידה העולה על הנדרש (ראו לעניין זה בע"מ 8873/06פלוני נ' פלונית (7.6.07); רמ"ש 37388-06-12ט' מ' נ' ר' מ' (5.8.2012).

ברמ"ש 37388-06-12ט' מ' נ' ר' מ' הנ"ל עמדתי על שיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית בעניין ועל השיקולים שצריכים להישקל על ידה כפי שנקבעו בפסיקה:

 

"הכלל, אפוא, הוא בירור מאוחד. החריג עניין נפרד. שיקול הדעת בידי בית המשפט. מתחם שיקול הדעת, בכל הנוגע ל"עת" (סעיף 37(א) לחוק המקרקעין) בה יפריד בית המשפט בין הדברים, רחב.

 

היטיב לתאר זאת סגן הנשיא, כב' שופט אסף זגורי:

 

"התנועה על ציר ההחלטות האפשריות, בין קוטב ההחלטה בדבר פירוק שיתוף מיידי בדירת המגורים של בני הזוג לבין קוטב ההחלטה בדבר עיכוב פירוק השיתוף או דחייתו לזמן מסוים, היא תנועה משולבת המוכפפת לערכים ולנסיבות גם יחד. הנסיבות הן אמנם תמיד ספציפיות אך גם כפופות לתכליות כלליות שנקבעו בפסיקה ובין אלה מתקיימים יחסי גומלין. יחסי הגומלין משרטטים את נתיב ההכרעה השיפוטית" (תמ"ש (טב')   8856-07-10 פלוני נ' אלמונית; 11.11.2010).

 

עניין לנו, אפוא, באיזון בין מועדים – מועד פירוק השיתוף מחד ומועד האיזון מאידך.

 

בפרשה זו אף נמנו מבחני העזר הנדרשים – שאינם בגדר רשימה סגורה – לצורך קבלת ההכרעה הנכונה:

א.     הסיכוי להגיע להסדרה הגונה וכוללת של הסכסוך בתוך זמן סביר.

ב.     מורכבות הסכסוך.

ג.      החלשת כוח מיקוח וסחיטה של בן הזוג האחר.

ד.     הנזק העלול להיגרם מעיכוב פירוק השיתוף.

ה.     השלכות על צדדים שלישיים.

ו.      העלאת דרישת הפירוק בתום לב."

 

4.           בעניינו כבר מכתבי הטענות ובוודאי שלאחר קדם המשפט הראשון ברור כי הנכס העיקרי של הצדדים הינו דירת המגורים והמשך ניהול ההליכים, לא יהא בו כדי להצמיח למי מהצדדים כספים ו/או נכסים משמעותיים אשר מכוחם יוכל מי מהצדדים לרכוש את חלקו של הצד השני בקיזוזם של אלה. הצדדים נשואים זמן קצר יחסית מאז 17/-/-- ולפיכך אף הזכויות הסוציאליות שצברו הינם בסכומים נמוכים ואלה אף אינם נזילים ובית המשפט ממילא גם אינו יכול לכפות על מי מהצדדים להוון אותם.

              באשר לטענת המשיבה באשר למזונות הקטינים, הרי שלאלה נפסקו מזונות זמניים והתובענות כולן קבועות להוכחות ליום 12.3.22 ובכל מקרה עם מכירת הדירה, יידרש בית המשפט לעניין המדור. 

5.           פרט לכך בהעדר הסכמה בין הצדדים באשר למחיר אין בית המשפט יכול לכפות על המשיב למכור למשיבה את חלקו בזכויות בדירה בהתאם לשמאויות.       

שאלה זו של זכאות, בן/ת הזוג לדין קדימה בעת פירוק שיתוף בדירה משותפת, נדונה בהרחבה והוכרעה בתמ"ש (ת"א) 12712-07-16פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (2.2.17), בהחלטה אשר נתנה ע"י כב' השופט יהורם שקד, תוך אזכור נרחב של ההלכה הפסוקה בנדון. במסגרת ההחלטה נקבע, כי מרגע שניתן צו לפירוק שיתוף בתובענה שהגיש אחד מבני הזוג, אין תחולה למנגנון זכות הקדימה הקבוע בסעיף 101 לחוק המקרקעין, ועל בן זוג המעוניין לרכוש את הנכס, ליטול חלק בהליך ההתמחרות ככל משתתף אחר. עוד נקבע כי מימוש הנכס צריך להיעשות תוך התחשבות בזכות הקניינית של הבעלים הנוספים לממשו בתמורה הגבוהה ביותר שניתן; עריכת התמחרות היא דרישה לגיטימית של בן הזוג, המבקש להשיא לא רק את חלקו בנכס אלא גם את חלקו של בן זוגו. עוד על פי הפסיקה התמחרות לרכישת הבית צריכה להיות כללית, ופתוחה גם לצדדים שלישיים, בכדי להשיא את רווחיהם של האיש והאישה מזכויותיהם בנכס. עוד ראו לעניין זה עמ"ש (חיפה) 38445-08-17 פלוני נ' אלמונית [פורסם בנבו] (5.10.18); בעמ"ש (חי') 23541-01-17פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (9.8.17).

6.           עם זאת ועל מנת למנוע כל תקלה מובהר כבר עתה כי לבן הזוג שמורה הזכות להשוות את הצעתו להצעה הגבוהה ביותר, ברם היא אינה מזכה אותו "לשבת על הגדר" בלי לקחת חלק בהתמחרות (ראו והשוו רמ"ש (י-ם) 38658-09-13עזבון המנוחה פ.א. ז"ל נ' .ב.ת[פורסם בנבו] (18.11.2013). מימוש הנכס צריך להיעשות תוך התחשבות בזכות הקניינית של הבעלים הנוספים לממשו בתמורה הגבוהה ביותר שניתן לקבל (ר' רע"א 972/10פלוני נ' פלונית[פורסם בנבו] (3.3.2010).

ההסדר המשפטי צריך להגן על זכות הקניין של כל בעלי הנכס. השוואת המחיר להצעה הגבוהה ביותר ללא התמחרות עלולה לקפח את הבעלים האחר, שכן השתתפות בהתמחרות מאפשרת ליתר המציעים להעלות את גובה ההצעה.

 

עוד ראו לעניין זה בע"מ 4051/16 פלוני נ' פלונית[פורסם בנבו] (8.6.16) ו-רמ"ש (באר שבע) 57182-11-16 מ.ב נ' ש.ב [פורסם בנבו] (27.1.17).

 

7.           לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי יש מקום להמשיך ולעכב את פירוק השיתוף בין הצדדים בהעדר הסכמה ובפרט נוכח עצימות הסכסוך ביניהם ומשכך ניתן בזה צו לפירוק השיתוף בדירה.

 

              לשם ביצוע פסק הדין הנני מורה על מינוי ב"כ הצדדים ככונסי נכסים במשותף מובהר כי בהעדר שיתוף פעולה בין הצדדים ימנה בית המשפט כונס חיצוני. כונסי הנכסים יגישו צו פורמאלי לחתימה.

 

8.           המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

 

ניתן היום,  כ"ט חשוון תשפ"ג, 23 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.