En

צור קשר

checked

השופטת שלי אייזנברג: החלטה בעניין איזון זכויות פנסיה (תלה"מ 70391-11-18)

25/07/2021

 

 

1.    הצדדים בני זוג שנישאו זה לזו כדמו״י ביום --- ומנישואיהם נולדו להם 3 ילדים כולם בגירים.

2.    במסגרת התביעה דנן, הוריתי על מינוי רו״ח — )להלן: "המומחה"), להערכת זכויות הצדדים מכל מקור לרבות זכויות מעבודה, תוך קביעת אופן האיזון המוצע של הזכויות, שחלקן לפידיון מיידי וחלקן לפידיון דחוי. בהתאם להסכמות הצדדים המועד הקובע לצורך עריכת האיזון והתחשיב האקטוארי נקבע כ- 1/9/18.

3.    ביום 12.6.19 נערכה חוות דעת המומחה וביום 3.7.19 לאחר קבלת שאלות הבהרה מטעם ב״כ התובע הוגש מטעם המומחה סיכום חוות דעת מתוקן )להלן: "חוות דעת המומחה").

4.    בדיון שהתקיים בפני ביום 24.10.19 עלה כי הצדדים מסכימים לאמץ את חוות דעת המומחה ואולם חלוקים איזו חלופה מהחלופות שהציע המומחה יש לאמץ: פדיון מיידי או דחוי.

בהחלטה מיום 3.11.2019 הוריתי כי איזון המשאבים בין הצדדים יבוצע בהתאם לחלופההשנייה המפורטת בחוות דעת המומחה המתוקנת מיום 4.7.19, כדלקמן:

״2.1 איזון נוכחי, על הבעל להעביר לאישה כיום סך של 534,149 ₪.

2.2    בעת פרישת האישה מעבודתה ... על האישה להעביר לבעל סך של 26,451 ₪...

בנוסף, במידה ובעת פרישתה תקבל האישה מענקי פרישה נוספים, הרי חלק הבעל בהם יהיה 50% לפי יחס תקופת החיים המשותפת...

2.3    איזון הפרשי שכר במסגרת הסכם "היעדר קביעות (ביטחון תעסוקתי)" ל---... בחודש יולי 2029, על הבעל להעביר לאישה סכום חד פעמי על סך 8,397 ₪...


 

2.4  איזון זכויות פנסיוניות."

כמו כן, נחתמו פסיקתות שערך המומחה המופנות אל קרנות הפנסיה, בהתאם לחוק חלוקת חיסכון פנסיוני בני זוג שנפרדו תשע״ד- 2014 )להלן: ״חוק חלוקת חיסכון פנסיוני״), ולפיהן:

    חלקה של הנתבעת מגמלת התובע ב— נקבע בשיעור של 42.89% מהגמלה נטו החלמהגמלה לחודש יוני 2019 ועד לאריכות ימים.

    חלקו של התובע בגמלת הנתבעת נקבע בשיעור של 37.59% מהגמלה נטו מיום שתפרוש הנתבעת מעבודתה ועד לאריכות ימים.

5.    הואיל ובהחלטתי מיום 3.11.2019 הוריתי למומחה לערוך התחשבנות כספית לגבי הלוואות

ששולמו, הגיש המומחה סיכום מעודכן לחוות הדעת, לפיו יש להוסיף לסכום לאיזון מיידי שעל התובע להעביר לנתבעת סך כולל של 37,826 ₪                   )35,076 ₪ הפרשי גמלה לחודשים

6/2019-11/2019 + 2750 ₪ התחשבנות ההלוואות).

6.   לאחר שהוריתי למומחה לבדוק את החישוב שערך לעניין רכיב "היעדר קביעת ביטחון תעסוקתי״ - הודיע המומחה ביום 28.2.2021 כי יש לתקן את הסכום הנקוב בסע׳ 2.3 לחוות דעתו, באופן שהסכום לאיזון בגין רכיב זה יעמוד על 6,688₪.

7.   בדיון שהתקיים ביום 7.3.2021 הגיעו הצדדים להסכמות נוספות בעניינים הרכושיים, אשר קיבלו תוקף של פסק דין. בין היתר הוסכם:

    הצדדים יעבירו את הפסיקתות החתומות אל קרנות הפנסיה על מנת שהנתבעת תקבל את חלקה בזכויות הפנסיה המשותפות ישירות על ידי קרן הגמלאות של ---.

    ככל וקרן הגמלאות לא תספיק לעדכן את רישום הפסיקתא בפנקסיה במהלך חודש מרץ 2021, ידאג התובע להעביר ב- 1.4.21 את חלקה בפנסיה ישירות מחשבונו.

    יערכו קיזוזים שונים מתוך הכספים שכל צד יקבל ממכירת הבית. בין היתר יקוזז מחלקו של התובע הסכום לאיזון בהתאם לחוות דעת האקטואר מיום 3.7.19 וכן חלקה של הנתבעת בתשלומי הפנסיה מהמועד הקובע ועד ליום 1.4.2021.

ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בדיון מיום 7.3.2021 קיבלו תוקף של פסק דין.

8.   להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 6.6.2021 הודיעו הצדדים כי הוסכם ביניהם שהתובע יעביר לידי הנתבעת מתוך חלקו בתמורת הדירה, סך כולל של 399,024 ₪(סך של 534,149 ₪ שיש להעביר לה בהתאם לחוו״ד האקטואר בקיזוז הסך של 135,125 ₪ עליו הוסכם בין הצדדים). הסכמות אלו אושרו וקיבלו תוקף של החלטה ביום 7.6.2021.

הסוגיה שבמחלוקת:

9.    ביום 4.5.2021 הודיעה הנתבעת, כי פנתה למנהלת הגמלאות בבקשה לרישום הפסיקתא בהתאם לחוק חלוקת חיסכון פנסיוני, אך נדהמה לגלות מתשובתה, כי היא תהא זכאית לקבל את חלקה בגמלה רק מחודש 10/2025, וכי מהקצבה המגיעה לה תבוצע הפחתה בשיעור 2.8%. התובעת סברה כי הנתבע ידע על כך והעלים זאת ממנה ומבית המשפט, ועתרה להורות למנהלת הגמלאות לקיים אחר הפסיקתא ולהעביר לה את חלקה.

10. מאידך טען התובע, שהעביר לנתבעת את חלקה בגמלה בחודשים 3/2021 ו- 4/2021 וזאת מבלי שידע כי הנתבעת אינה זכאית לחלקה בגמלה עד 10/2025. לפיכך, עתר התובע להורות על קיזוז הסכומים שכבר שילם לתובעת עבור חלקה בגמלה, מתוך הכספים שעליו להעביר לה בהתאם לפסק הדין.

11. מעיון בתשובת מנהלת הגמלאות שצורפה, עולה כי הואיל והתובע הוא ---, שפרש לפני גיל הפרישה בשל מצב רפואי, הרי שבהתאם להוראות סע׳ 58א)ב))2) לחוק שירות המדינה )גמלאות) )נוסח משולב) התש״ל - 1970, ניתן יהיה להעביר לבת הזוג לשעבר את חלקה בקצבת הפרישה רק מהחודש שלאחר הגיע הנתבע לגיל 57, היינו באוקטובר 2025.

באשר להפחתת הסך של 2.8% משמדובר בהפחתה על פי חוק, הסכום המופחת מנוכה בחלקים שווים מהצדדים.

12. בהחלטתי מיום 1.6.2021 הוריתי להעביר את תשובת מנהלת הגמלאות להתייחסות המומחה. כן הוריתי לתובע להמשיך להעביר ישירות לנתבעת את התשלום החודשי בגין חלקה בגמלה, וזאת עד להחלטה אחרת.

13. ביום 6.6.2021 התקבלה הודעת המומחה, לפיה כלל את הגמלה המוקדמת שמקבל התובע באיזון הזכויות, לאור הפסיקה הרווחת לפיה גמלה מוקדמת של --- ואנשי קבע גם לפני גיל הפרישה החוקי הינה משותפת, למעט מקרים חריגים. המומחה אף הפנה לבע״מ 4860/16 הדן בחלוקת פנסיה רפואית מוקדמת. עוד ציין המומחה, כי חרף עמדת מנהלת הגמלאות באשר למועד התשלום - הרי שאין מניעה כי עד אז יעביר התובע ישירות לנתבעת את חלקה בגמלה.

14. הנתבעת הודיעה כי עמדת המומחה מקובלת עליה והיא מבקשת לתת לה תוקף של החלטה. לטענתה, במסגרת ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים, ויתרה על הפרשי ריבית והצמדה המגיעים לה עבור תשלומי הגמלה שלא שולמו לה במועדם, מתוך ידיעה כי תקבל את הכספים רטרואקטיבית במועד מכירת הבית. הנתבעת הוסיפה כי ייתכן ולא היו נערכים ויתורים מצידה, לו ידעה כי היא אינה זכאית לגמלה עתה. כן טענה הנתבעת להסתמכות על חלקה בגמלה לשם השלמת הכנסותיה.

הנתבעת טענה, כי על התובע לשלם לה 109,494 ₪ המהווים חלקה בגמלה לתקופה 6/2019 ועד 3/2021 כולל. לפיכך יש להעמיד את סכום הקיזוז על סך של 25,631 ₪ )הסך של 135,125 ₪ עליו הוסכם בין הצדדים בניכוי 109,494 ₪).

15. התובע הודיע כי לא ברור כיצד המומחה מחווה דעתו לפיה על הנתבעת לקבל את חלקה בגמלה כבר כעת, בעוד שהדבר נוגד את החוק ואינו אפשרי שכן התובע הופרש מהמערכת בשל סיבות רפואיות. מכאן עותר התובע שלא לקבל את עמדת המומחה, וכן להורות על השבת הסכומים שהתובע כבר העביר לנתבעת עבור חלקה בגמלה באופן שבסה״כ יקוזז מתוך הכספים המגיעים לנתבעת סך של 150,767 ₪ )היינו 135,125 ₪ עליהם הוסכם, בצירוף 15,642 ₪ סך הכספים שכבר שולמו לנתבעת עבור חלקה בגמלה).

דיון

16. יש להבחין בין אי זכאות עקרונית של הנתבעת לחלקה בגמלה המוקדמת שמקבל התובע, לבין חוסר היכולת הטכנית להעביר לנתבעת כיום את חלקה בגמלה ישירות ע״י הגורם המבטח.

גמלה מוקדמת היא תשלום חודשי שמשלם המעביד לעובד שפרש מעבודתו לפני הגיעו לגיל הפרישה הקבוע בחוק ובתקנוני קרנות הפנסיה. התשלום משולם עד הגיע העובד לגיל הפנסיה וממועד זה ואילך משולמת הפנסיה הרגילה. הדין המהותי מכיר עקרונית ובהתאם לנסיבות, בקצבת הגמלה המוקדמת כנכס בר איזון. )ראה בע״מ 4860/16 פלונית נ׳ פלוני )פורסם בנבו), עמ״ש 8939-06-20 מ. נ׳ מ. [פורסם בנבו] )12.11.20)

17. מטענות התובע כעת עולה, כי הוא שולל את עצם זכאותה של הנתבעת בחלקה בפנסיה המוקדמת, והוא עותר להשבת הסכומים ששילם לידיה עד כה.

טענה זו אין בידי לקבל, הן מהפן המהותי והן מהפן הדיוני.

18. הגם שהתובע טען כי תשלום חלקה של הנתבעת בפנסיה המוקדמת ׳נוגד את החוקי, הרי שהתובע לא טרח לנמק טענתו זו ולהצביע על קיומה של עילה כלשהי אשר יש בה כדי לשלול מהנתבעת את חלקה בגמלה המוקדמת ולתמוך אותה במסמכים. התובע לא הציג נתונים כלשהם בדבר הנסיבות הרפואיות אשר הביאו לפרישתו המוקדמת; לא התייחס למהותה ומטרתה של הקצבה המשולמת לו - האם מדובר בקצבת נכות או שמא המדובר בקצבת פרישה; והתובע אף לא טרח להפנות לאסמכתאות משפטיות אשר יש בהן כדי לבסס את טענותיו.

19.   לא ניתן להתעלם אף ממועד העלאת הטענה על ידי התובע.

הדעת נותנת, כי בעל דין אשר יצא לפנסיה מוקדמת מסיבות רפואיות וסבור כי בת זוגו אינה זכאית לחלקה בגמלה המשולמת לו בגין כך - יעלה את הטענה בהזדמנות הראשונה.

התובע, לא טען טענה זו בשום שלב מהלך הליכים אלו, נהפוך הוא:

א            בתביעה הרכושית שהגיש הוא עצמו ב- 11/2018 - תביעה אשר הוגשה טרם פרישתו,

ציין כי הוא עתיד לפרוש בינואר 2019 מבלי שציין כי פרישתו הנה על רקע רפואי. ראה סעיף 19 לכתב התביעה. לא זו בלבד אלא שהתובע עתר בתביעתו לחלוקת זכויות הצדדים בחלקים שווים בהתאם לחוק יחסי ממון - ראה סעיף 22 לכתב התביעה;

ב.           חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט איזנה את הגמלה לה זכאי התובע באופן מיידי, כאשר התובע העביר למומחה שאלות הבהרה מבלי להתייחס לסוגיה זו. כאן המקום להדגיש כי במסגרת ההליך נדרש המומחה מספר פעמים לתקן את חוות דעתו, כאשר לא נשמעה כל טענה מצד התובע לעניין חלוקת הגמלה, היותה גמלה רפואית שאינה ברת חלוקת בשלב זה.

ג.            ביום שהתקיים ביום 24.10.19 טען התובע באמצעות ב״כ בהתייחס לחוות דעת המומחה כדלקמן:

"לעניין חווה״ד- מבחינתנו אין אופציה לאמץ את החלופה הראשונה של היוון...

אנו מבקשים לאמץ את חוות הדעת לעניין איזון המשאבים תוך אימוץ החלופה השניה כפוף להשלמת חוות הדעת בעניין ההתחשבנות בחשבון המשותף גם ממועד הקרע עד למועד מתן ההחלטה מיום 22.3.19 וכן ממועד מתן ההחלטה ועד היום.

בהחלטה מנומקת שניתנה ביום 3.11.19 קיבל בית המשפט את עמדת התובע וקבע איזון המשאבים יבוצע בהתאם לחלופה השנייה שקבע המומחה וחתם על פסיקתות לקרנות הפנסיה.

ד.            יתר על כן, בירור התיק הסתיים זה מכבר, הצדדים הגיעו להסכמות בענייני הרכוש

אשר קיבלו תוקף של פסק דין ביום 7.3.2021. הצדדים הכתיבו הסכמות לפרוטקול כדלקמן:

״1. מאחר והצדדים לא היו מודעים לכך שנחתמו פסיקתות לקרנות הפנסיה, הם ידאגו להעביר אותם מיד לקרנות הפנסיה, על מנת שהאישה תקבל את חלקה בזכויות הפנסה המשותפות ישירות ע״י קרן הגימלאות של ---. מוסכם כי ככל וקרן הגימלאות לא תספיק לעדכן את רישום הפסיקתא בפנקסיה במהלך חודש מרץ, ידאג הבעל להעביר ב- 1.4.21 לאישה את חלקה בפנסיה ישירות מחשבונו".

20. למעשה התיק נותר פתוח מטעמים טכניים בלבד, כאשר בהחלטתי מיום 7.3.2021 הוריתי כי יוותר תלוי ועומד עד לקבלת דיווחי הצדדים לעניין מכירת הבית וביצוע הקיזוזים, או ככל שיהיה צורך בהוראות נוספות על ידי בית המשפט.

בפועל, התובע "נזכר" להעלות טענותיו רק לאחר סיום ההליכים בפסק דין, בעקבות הודעת מנהלת הגמלאות לעיל, ומבלי שסיפק כל הסבר לכבישת טענתו זו. מדובר בשיהוי ניכר שאינו מוצדק ואף נגוע בחוסר תום לב. כוונת הצדדים ובעיקר כוונת התובע להעביר לנתבעת מחצית מהגימלה לה הוא זכאי בגין עבודתו נלמדת לאורכו ולרוחבו של ההליך.

אשר על כן, אין מקום לטענות התובע כנגד זכאות זו, ואין מקום לסטות מקביעות המומחה בחוות דעתו.

21. באשר לאופן התשלום לידי הנתבעת - סע׳ 1 לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו תשע״ד - 2014 )להלן: "חוק חלוקת חיסכון פנסיוני"), קובע כדלקמן:

"מטרתו של חוק זה לקבוע הסדרים בעניין חלוקה של חיסכון פנסיוני בין חוסך ובין בן זוגו לשעבר כפי שנקבעה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, באמצעות גוף משלם לרבות גוף המשלם תשלומים לפי הסדר פנסיה תקציבית בחוק או לפי הסכם המאמץ את חוק הגמלאות."

בבע"מ 4860/16פלונית נ׳ פלוני )פורסם בנבו) נקבע כי אין בחקיקת החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, אשר כאמור קובע מנגנון טכני לתשלום, כדי לשנות מן הדין המהותי הקיים, המכיר עקרונית ובהתאם לנסיבות, בקצבת הפנסיה המוקדמת כנכס בר איזון.

וכך קובע כב׳ המשנה לנשיאה )בדימוס) השופט רובינשטין:

"מט. כשלעצמי סבורני, כי המחוקק לא ביקש לשנות מן הדין המהותי גם בעניין זה. לשיטתי, וכפי שהוטעם, כוחה של ההבחנה שמבצעסעיף 14(ב)(2) בין כספים המשתלמים בפנסיה מוקדמת לכאלה

המשתלמים עם יציאתו של העובד לפנסיה בגיל הפרישה, יפה רק ביחס לשאלה אם יוכל בן הזוג לשעבר של החוסך לקבל את חלקו מקצבת החוסך באמצעות הגוף המשלם בהתאם למנגנון הקבוע בחוק.אכן ביסוד סעיף 14(ב)(2) לחוק מונחת התפיסה, כי קצבת הפנסיה המשתלמת בפרישה מוקדמת בשל מצב בריאותי לקוי, כמוה כתחליף שכר עבודה לחוסך עד לגיל פרישה, אשר הוא, כשלעצמו, אינו נכס בר חלוקה (ראו הצעת החוק, בעמי 191-190; דו״ח ועדת שוחט, בעמי 40; עוד ראו פרוטוקול מס׳ 192 של ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת התשע-עשרה מיום 17.2.14, בעמי 2). ואולם, אין בתפיסה זו כדי לשנות מן הדין המהותי, שכפי שיפורט מכיר עקרונית, בשים לב לנסיבות, בקצבת הפנסיה המוקדמת כנכס בר איזון. לדידי, כל שביקש המחוקק לקבוע בסעיף 14(ב)(2), הוא שככלשנרשם פסק הדין אצל הגוף המשלם, אין האחרון רשאי להעביר לבן הזוג לשעבר של החוסך בהסדר הפנסיה התקציבית, את חלקו בכספי הפנסיה במקרה של פרישה מוקדמת בשל מצב בריאותי לקוי, אף אם נקבעה זכאותו לכך בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני. תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא בלשונו של סעיף 14(א) הקבוע, כי "...ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני..., ונרשמה הערה לפי סעיף 4, יחולו, כל עוד בן הזוג לשעבר בחיים, ההוראות כמפורט להלן" (ההדגשה הוספה - א״ר). דהיינו, תחולת ההוראה מותנית בראש וראשונה ברישוםההערה ביחס לפסק הדין בגוף המשלם, ואין בה, כשלעצמה, כדי לשנות את הדין המהותי ביחס לאיזון הזכויות במקרה של פרישה מוקדמת מחמת מצב בריאותי. בהתאם, אין משמעות ההוראה, אףכאשר נרשם פסק הדין בגוף המשלם, כי בן הזוג לשעבר מנוע ממימוש פסק הדין באמצעים אחרים שהדין מעמיד לרשותו, דוגמת מנגנוני ההוצאה לפועל."[ההדגשות שלי- ש.א.]

22. מנהלת הגמלאות הפנתה להוראת סע׳ 58א(ב)(2) לחוק שירות המדינה (גמלאות) )נוסח משולב) התש״ל - 1970, לפיה משעסקינן בפרישה מוקדמת של --- על יסוד מצב רפואי, לא ניתן להעביר לבן זוגו את חלקו בפנסיה עד הגיעו לגיל פרישת חובה (מלאת 57 לתובע).

הוראה דומה ניתן למצוא אף בסע׳ 14 (ב) (2) לחוק חלוקת חיסכון פנסיוני המתייחס לפרישה מוקדמת עקב מצב רפואי של חוסך בפנסיה תקציבית, וקובע כדלקמן: (2) אם החיסכון הפנסיוני הוא באמצעות צבירת זכויות לפי הסדר פנסיה תקציבית, לא יועבר לבן זוג לשעבר של חוסך שהוא גמלאי סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1), במקרה שבו פרישתו של הגמלאי מעבודה היתה בשל מצב בריאות לקוי, אלא מהקצבה המלאה המגיעה לגמלאי בעד אחד מהחודשים כמפורט להלן, לפי העניין, ואילך:

(א)   בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הגמלאי לגיל פרישת חובה;

(ב)    בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הגמלאי לגיל אחר מגיל פרישת חובה, אם נקבע גיל כאמור בפסק הדין לחלוקת החיסכון הפנסיוני, ובלבד שהגיל האמור אינו נמוך מהגיל שבו לפי הסדר החיסכון היתה משולמת לגמלאי המדורג באותו דירוג ופרש מעבודתו בהגיעו לאותו גיל, שלא בשל פיטורים ובלא צורך בהסכמת מעסיקו, קצבה החל בחודש שבו פרש מעבודתו כאמור או בחודש שלאחריו;

נוכח האמור לא ניתן לכפות על מנהלת הגמלאות להעביר לנתבעת את חלקה בניגוד להוראות החוק. ואולם, חוסר האפשרות להעביר את התשלומים כאמור הינו טכני ולא מהותי, ואין בכך כדי לבטל את חובת התובע לשאת בתשלום עצמו.

23. אשר על כן, אני מורה כי התובע ימשיך לשלם ישירות לידי הנתבעת את חלקה בגמלה וזאת עד למועד בו יתאפשר ביצוע התשלום ישירות ממנהלת הגמלאות ובהתאם להוראות הפסיקתא.

24. באשר לטענת הנתבעת לעניין ניכוי 2.8% מהקצבה המועברת לידיה - הריני להבהיר כי המדובר בניכוי חובה בהתאם לסע׳ 16 לחוק חלוקת חיסכון פנסיוני, החל על מי שמבקש כי הקצבה תשולם לידיו ישירות ע״י המבטח על פי הוראות החוק.

על הרציונל שעמד בבסיס החיוב, ראה בדברי ההסבר לחוק (הצעות חוק הממשלה - 635, דברי הסבר לסעיפים 14 ו- 16), שם צוין כי הפחתת הקצבה לפי מקדם אקטוארי נועדה לממן את התוספת הכרוכה בהוספת בני זוג לשעבר כשאירים בהתאם לאמור בסע׳ 22 לחוק.

ככל שהנתבעת תבחר לגבות את המגיע לה באמצעות מנהלת הגמלאות, עליה ׳לספוג׳ את

ההפחתה הנידונה (אשר על פי הודעת מנהלת הגמלאות תנוכה בחלקים שווים בין הצדדים).

25. באשר לטענות שהעלו הצדדים לעניין קיזוזים - הואיל ובהחלטתי מיום 1.6.2021 הוריתי לתובע להמשיך ולשאת בתשלום ישירות לידי הנתבעת, הרי שלאור התוצאה אליה הגעתי אין כדי לשנות מהסכמות הצדדים בדבר הקיזוזים שיש לבצע.

26.   הצדדים יודיעו עד ליום 1.9.21 האם ניתן לסגור את התיק בהעדר הודעה אורה על סגירתו.

בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תקבע התיק למערב ליום 2.9.21.

ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום, ט״ז אב תשפ״א, 25 יולי 2021, בהעדר הצדדים.

בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה״מ 70391-11-18 ג׳ נ׳ ג׳
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופטת שלי אייזנברג, נשיאה
החלטה

דרג את הכתבהדירוג כתבה השופטת שלי אייזנברג: החלטה בעניין איזון זכויות פנסיה (תלה"מ 70391-11-18): 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד