מחקר: צפי מגמות בגירושין (2026–2027) בעקבות מהפכת AI בינה מלאכותית

בין 2023 ל‑2025 נרשמה קפיצה משמעותית באימוץ בינה מלאכותית בחיי היום‑יום, בשוק העבודה ובפרקטיקה המשפטית. בישראל, לפי דו״ח הנהלת בתי הדין הרבניים לשנת 2024, מספר המתגרשים עלה ל‑11,542 (עלייה של 6.5% לעומת 2023), ובמקביל מערכות ODR (יישוב סכסוכים מקוון) והנחיות ראייה דיגיטלית בבתי המשפט התקדמו. הנתונים הגלובליים מלמדים על חשיפה תעסוקתית רחבה ל‑AI (כ‑60% מהמשרות בכלכלות מפותחות) ועל אימוץ ניכר של GenAI במקצועות חופשיים, לרבות בעריכת דין. על בסיס קווי‑מגמה אלה ובהישענות על רגולציה עדכנית (כגון ה‑EU AI Act 2024/1689), מוצגת כאן הערכה שמרנית לשנים 2026-2027: עלייה מתונה בהיקף פתיחת הליכים; שימוש הולך וגובר בכלים מבוססי AI לאבחון, גישור וניהול ראיות; והעמקת מורכבות רכושית (נכסים דיגיטליים, אופציות, קוד ו‑IP), המשפיעים ישירות על חלוקת רכוש, מזונות והסדרי הורות. 

1) מסגרת נורמטיבית בישראל: דיני גירושין ודיני משפחה

דיני הגירושין בישראל נשענים על דין אישי וערכאות שיפוט דתיות, בצד סמכויות אזרחיות נרחבות. גירושי בני זוג יהודים נערכים בבתי הדין הרבניים; סוגיות רכוש, משמורת, מזונות וסוגיות נלוות נדונות בבתי המשפט לענייני משפחה, בכפוף לכללי מירוץ סמכויות ולחוקי היסוד והחקיקה הרלוונטית. (IDI)

• חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג‑1973: הבסיס להסדר איזון משאבים ולמכלול סוגיות יחסי ממון והסכמים ממוניים.

• חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ״ה‑1995: מסדיר סמכות, פרוצדורה וציר מרכזי לדיני משפחה. (Knesset)

• חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט‑1959 + הלכת בע״מ 919/15 (2017): עיצוב מודל חלוקת מזונות ילדים בהתחשב ביכולות הכלכליות היחסיות ובזמני השהות.

• חוק הירושה, תשכ״ה‑1965: זיקות בין פירוק התא המשפחתי, זכויות ירושה ודיני ירושה וצוואות. (Knesset)

לצד אלה, חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (2014) הנהיג חובת פנייה לאפיקי יישוב סכסוך בטרם התדיינות, והפך את גישור לפני גירושין לכלי פרוצדורלי מהותי.

2) הבסיס האמפירי: מגמות גירושין עד 2024 ונתוני אימוץ AI

2.1 ישראל - תמונת מצב עדכנית

• 11,542 הליכי גירושין ב‑2024 בבתי הדין הרבניים (יהודים), לעומת 10,838 ב‑2023 (+6.5%). עלייה בפתיחת תיקים מ‑102,901 ל‑113,179. דוגמאות מקומיות: תל‑אביב (+15%), בית‑שמש (+45%). (Government of Israel)

• מאגר ממשלתי: התפלגות גירושין לפי יישוב (נתוני עדכון אחרון 16.1.2023). ()

2.2 אימוץ AI - גלובלי וישראלי

• 34% מהאמריקאים השתמשו ב‑ChatGPT (יוני 2025; קפילה לעומת 2023). (Pew Research Center)

• 28% מהעסקים בישראל מדווחים על שימוש ב‑AI (2025; 17% בתשלום + 11% כלים חינמיים). (OECD AI)

• ה‑IMF מעריך: חשיפת תעסוקה ל‑AI בכ‑60% מהמשרות בכלכלות מפותחות (כ‑40% גלובלי), עם פוטנציאל גם לשכר נמוך יותר וגם לעליית פריון - תלוי תפקיד. (IMF)

• בפרופסיות (לרבות משפט): צפי לחיסכון של כ‑12 שעות בשבוע עד 2029; כבר ב‑2024 דווח על כ‑4 שעות בשבוע חיסכון ממוצע. (Thomson Reuters)

• משפטנים ומשרדים: סקרים מצביעים על ציפיית לקוחות לשימוש בכלי GenAI, ועל רכישה בפועל של כלים ייעודיים במגזר המשרדים הגדולים. (LexisNexis)

מסקנה אמפירית: שילוב גידול מתון‑משמעותי בגירושין בישראל ב‑2024 לצד זינוק באימוץ AI, יוצר תשתית להסבר כמותי‑איכותי: שינויים תעסוקתיים והכנסתיים (הייטק, עצמאים, מנהלים), נגישות מוגברת לייעוץ אלגוריתמי, והעמקת אתגרי ראיות דיגיטליות בכל תיק.

3) מהפכת ה‑AI והמשפט: רגולציה, אתיקה וראיות

3.1 רגולציה והשפעה על דיני משפחה

• EU AI Act (Reg. 2024/1689): רגולציה אופקית לפי רמות סיכון; חובות גילוי ל‑deepfakes; מנגנוני תאימות. השפעה עקיפה אך חדה על הוכחות דיגיטליות, פרטיות וניהול ראיות. (EUR-Lex)

• ישראל: פרסום טיוטת הנחיה של רשות להגנת הפרטיות על תחולת חוק הגנת הפרטיות על מערכות AI (2024-2025); הקמת מרכז ידע ממשלתי ופרסום תכנית לאומית ל‑AI (2025). (Government of Israel)

3.2 קבילות ראיות דיגיטליות ו‑deepfakes

• הודעת מנהל בתי המשפט מגדירה פורמטים וכללים להגשת ראיות במדיה אלקטרונית/דיגיטלית (מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, תשע״ט‑2018). (Government of Israel)

• האיחוד האירופי, ספרד ודנמרק מקדמים מנגנוני סימון/ענישה ל‑deepfakes - אינדיקציה בינלאומית לצורך בבקרת אותנטיות גם בהליכי משפחה (הוצאת ילדים מתכנים פוגעניים, מניעת זיוף הודאות/צילומים). (Reuters)

השלכה מעשית: תיקי הסדרי משמורת ילדים וחלוקת רכוש צפויים להכיל יותר חוזי‑מסך, הודעות, מטא‑דאטה ואימות מקור. על הצדדים ועורכי הדין ליישם תהליכי שרשור ראייתי (chain of custody) ולהכיר כלי אימות מדיה.

4) כיצד AI משנה את שלבי ההליך: מהייעוץ ועד הפסק‑דין

4.1 שלב הייעוץ: “למי פונים כשרוצים להתגרש? ”

בפועל, הפנייה מתחילה לרוב אצל עורך דין גירושין/עורכת דין גירושין או עורך דין לענייני משפחה/עורכת דין לענייני משפחה, לעיתים לצד מגשרת דין גירושין במסגרת מידע והפניה (מהו״ת) לפי החוק להסדר התדיינויות. בעידן AI, רבים מגיעים לפגישת ייעוץ כשהם מצוידים בתשריטים אלגוריתמיים (טבלאות חישוב מזונות, סימולציות זמני שהות ומתווה הסכם גירושין). במקביל, מוסדות סיוע משפטי של משרד המשפטים נותנים מענה לזכאים - אופציה שזכתה לפופולריות עם עליית יוקר המחיה.

כאן גם משתלבים ביטויי שוק מקובלים - שיחת ייעוץ ראשונית חינם, פנו לשיחה ללא עלות, ייעוץ ללא התחייבות, עורך דין מספר טלפון - המבקשים להנגיש פגישה ראשונה. חשוב להבחין בין מידע ראשוני לבין ייעוץ פרטני מחייב.

4.2 פתיחת הליך: “איך פותחים הליך גירושין? ”

לפי זהות הדת והסוגיות, עתירות מוגשות לבתי הדין הרבניים (גט) ולבית המשפט לענייני משפחה (מזונות, משמורת, רכוש), בכפוף לסדר דין ולחובת מו״מ מוקדם (יישוב סכסוך). מאז 2016 החובה לפנייה מקדימה למידע/גישור הפחיתה חלק מהליטיגציה הישירה. ב‑ODR ניתן כיום לנהל שלבי תיאום ומסמכים מרחוק; בעולם, טריבונלים דיגיטליים (למשל ה‑CRT בקולומביה‑בריטית) מדווחים על 92% שביעות רצון מקצועית ו‑52.4% סגירה בהסכמה/משיכה ב‑2023/24 - מדד שמאותת על פוטנציאל דומה בשדות משפחה. (Knesset)

4.3 מהירות: “איך אפשר להתגרש הכי מהר? ”

הסכם גירושין בין בני זוג (מוסכם) הוא המסלול המהיר. בישראל, נתוני שוק מצביעים שבמסלול גישור ממוצע ניתן להגיע ל‑2-3 חודשים לסיום, לעומת 12-24 חודשים בליטיגציה (משתנה בנסיבות). AI מקצר זמן איסוף מסמכים, ניסוח טיוטות, תיאום מועדים והפקת טפסים. (מרכז גישור בפריסה ארצית)

5) השפעה מהותית לפי רכיבי הדין

5.1 מזונות ילדים

ה‑AI משפיע על היכולת להעריך הכנסות עתידיות (בענפים חשופים לאוטומציה/עליית פריון) ועל ניתוח צרכים בפועל (נתוני הוצאות, תיעוד דיגיטלי). בהתאם להלכת בע״מ 919/15, החיוב נחלק לפי יכולות יחסיות וזמני שהות; מודלים מונעי‑נתונים יכולים לתמוך בחלוקות דינמיות יותר, אך מחייבים זהירות מול פרופיילינג מוטה. (Supreme Decisions)

דוגמה מספרית מחקרית (הדגמה עקרונית):

• משפחה עם שני קטינים, זמני שהות מאוזנים (50/50), הכנסות נטו: הורה א׳ 22,000 ₪, הורה ב׳ 14,000 ₪. חשיפת תעסוקה ל‑AI אצל הורה א׳ גבוהה, אצל הורה ב׳ בינונית. בהינתן ירידת הכנסה צפויה של 10% בהורה א׳ בתוך 12-18 חודשים, מודל תחזיתי יציע  טווח דינמי לעדכון חלקיות מזונות ו”הוצאות חריגות” מושהות עד ביקורת חצי‑שנתית. המודל מסייע לתעדף שקיפות והדרגתיות, אך אינו מחליף שיקול דעת שיפוטי.

5.2 חלוקת רכוש, איזון משאבים ויחסי ממון

עורך דין לענייני משפחה נדרש כיום לאנומליות בנכסים דיגיטליים (קריפטו, NFT), לקוד/מאגרי נתונים ולאופציות/RSU בהייטק. ישראל מקדמת הסדרה מיסויית בתחום נכסים דיגיטליים; רשות המסים ומשרד האוצר פרסמו מהלכים וטיוטות תקנות, וביקורת המדינה עוקבת אחר תנודתיות שוק. בפועל, איתור קריפטו מחייב כלים חקירתיים ומתודולוגיה חשבונאית. (Government of Israel)

בהיבט הסכם ממון - כללי חוק יחסי ממון נשארים המסגרת המחייבת, אך טיוטות המבוססות על עיבוד AI (לרבות סעיפים לוגיים לתרחישי קריירה/פרישה טכנולוגית) נעשות שכיחות יותר. חשוב להחתים ולאשר בהתאם לחוק ולוודא מובנות לצדדים.

5.3 הסדרי משמורת ילדים ותקשורת הורים

אפליקציות ניהול הורות, תיעוד מסרים ותזמון מפגשים משפרים שקיפות אך מעלים סיכוני מעקב ו‑over‑monitoring. קבילות ראיות אלקטרוניות מותנית בעמידה בהודעות המנהל ובתקנות - כולל פורמטים, מטא‑דאטה ולוחות זמנים. (Government of Israel)

5.4 דיני ירושה וצוואות (חפיפה לדיני משפחה)

פרידות מלוות לעיתים בעדכון צוואות ומוטבים. שימוש ב‑AI ליצירת טיוטות צוואה מחייב אימות פורמלי (צורת צוואה, עדים, כשירות) לפי חוק הירושה, והימנעות מטעויות דראפטינג. (Knesset)

5.5 ידועים בציבור

הפסיקה עדכנה קריטריונים להכרה בבני זוג כידועים בציבור (שיח על כוונה יחודית להחיל זכויות/חובות), עם השפעה ישירה על חלוקת רכוש וזכויות. AI אינו מחליף ראיות התנהגותיות (חשבונות משותפים, תכתובות, תצהירים), אך מסייע בשליפה וסיווג ראיות. (Kol Zchut)

6) ניהול ראיות בעידן deepfakes: היבטי אתיקה ופרקטיקה

• עלייה בסיכון לראיות מזויפות (קול/וידאו/תמונות) דורשת מומחי אימות ועקבות דיגיטליות, לצד יישום כללי סימון (EU) והנחיות פרטיות (ישראל). בתי משפט ומגשרים מצפים להגשה לפי פורמט, גילוי מטא‑דאטה והצהרת מקור. (EUR-Lex)

• במקרי הסדרי משמורת: צפוי גידול בטענות לזיוף/מניפולציה; תיעוד ב‑cloud ובקרות גישה נעשים חיוניים. 

7) הכלכלה של הגירושין בעידן AI: עלויות, זמני טיפול ו‑ROI

7.1 “עורך דין גירושין מחיר”, “עורך דין גירושין חינם”, “עורך דין לענייני משפחה מחיר”

נתוני שוק מצביעים על טווחי שכר טרחה רחבים:

• גישור/הסכם גירושין בהסכמה: כ‑7,000-20,000 ₪ לזוג (יש משתנים רבים).

• ייצוג ליטיגטורי: עשרות אלפי ₪ לצד בתיקים שגרתיים; תיקים מורכבים עשויים להגיע ל‑80,000 ₪ ואף יותר (ת״א) - תלוי בוותק, מורכבות ונפח הדיונים. (Justice)

• אגרות לדוגמה (רבני/משפחה): פתיחת תיק גירושין כ‑391 ₪, בקשות רכושיות 508 ₪, תעודת גירושין 279 ₪ (דינמי; יש לעדכן).
  זכאים יכולים לפנות ל‑סיוע משפטי ממשלתי - בפועל “עורך דין גירושין חינם” בכפוף לתנאי זכאות. (Government of Israel)

7.2 AI כמאיץ יעילות

בדיווחי תעשייה: חיסכון שעות עבודה שבועיות ומשימות ניסוח/חיפוש מקוצרות; חלק מהמשרדים רוכשים כלים ייעודיים ל‑legal AI. המשמעות ללקוח: קיצור זמני אספקה של טיוטות הסכם/כתבי טענות, לעיתים גם הוזלת עלויות בשלב הגישור. (Thomson Reuters)

8) בחירת איש מקצוע: “עורך דין גירושין מומלץ” וגרסאות נוספות

מונחי חיפוש נפוצים (כגון עורך דין גירושין מומלץ, עורך דין גירושין המלצות, עורך דין לענייני משפחה תותח, עורך דין גירושין 24/7) אינם מדדים משפטיים; רצוי לבחון ניסיון רלוונטי, יכולת ניהול ראיות דיגיטליות, בקיאות ב‑דיני גירושין ו‑דיני משפחה, והיכרות עם ODR וכלי AI. בישראל קיימת גם רגישות ל‑מיקום ולקירבה גאוגרפית - למשל עורך דין גירושין בתל אביב, עורך דין גירושין במרכז, עורך דין גירושין בצפון - אך בעידן הדיון מרחוק, פקטור זה מאבד חלק ממשקלו.

משרדים רבים מציעים שיחת ייעוץ ראשונית חינם/ייעוץ ללא התחייבות ומאפשרים יצירת קשר מהירה דרך “עורך דין מספר טלפון” באתר. בהקשר זה, יש להעדיף שילוב של גישה אנושית עם שקיפות מסחרית: עורך דין לענייני משפחה מחיר ברור, הסכם שכר טרחה כתוב, וטווחי שעות מענה.

9) “גישור לפני גירושין”, ODR ו‑AI: ממד של נגישות וצדק מהיר

מעבר החובה למפגש מידע והפניה והאפשרות להליך גישור לפני גירושין יצרו פתח לODR: מערכות מקוונות המייעלות פשרות, בייחוד בסכסוכים נלווים (ממון, זמני שהות). ניסיון בין‑לאומי (למשל BC‑CRT) מראה שיעורי שביעות רצון גבוהים (92%) ופתרון בהסכמה מעל 50%. AI מוסיף שכבת קדם‑ניתוח (triage), איתור מסמכים וחילוץ נתונים שיכולים לצמצם את המרחק להסכמה. ()

10) קהלי יעד ייעודיים: התאמות מהותיות בעידן AI

להלן קווי‑אצבע פרקטיים, לא תחליף לייעוץ פרטני.

• גירושין לנשים: כלי AI מנגישים מודלים תקציביים (הוצאות ילדים בפועל, עלויות דיור) ומסייעים בטיוב דרישת מזונות ילדים והסדרי משמורת. להיזהר מזיהוי‑יתר (profiling) והטיות מגדריות מובְנות במודלים.

• גירושין למנהלים: חבילות תגמול מורכבות (בונוסים, אופציות, RSU) - סעיפי הערכת שווי ו‑vesting דורשים מומחיות; AI יכול לתמוך בניתוח תסריטים.

• גירושין לעצמאיים/לבעלי עסקים: AI מאפשר זיהוי חריגות בתזרים, פילוח עונתי וחיזוי הכנסות. תועלתית לדיון בשיעורי מזונות משתנים.

• גירושין ליזמים/לאנשי הייטק: נכסי קוד/נתונים/אלגוריתמים, IP, מניות בחברות פרטיות, קריפטו - מחייבים בדיקה משולבת משפטית‑חשבונאית וכלי איתור דיגיטליים. (Mevaker Library)

11) תחזית 2026-2027: תרחישים כמותיים זהירים

התחזית נשענת על: (א) בסיס 2024 בישראל (11,542 גירושין; +6.5%), (ב) אימוץ AI במשק הישראלי (28% עסקים משתמשים), (ג) חשיפה תעסוקתית גבוהה (60% בכלכלות מפותחות), (ד) חדירת ODR ותשתית ראיות דיגיטליות. אין כאן קביעה דטרמיניסטית, אלא טווחים תרחישיים:

• תרחיש שמרני (האטה מאקרו/אי‑ודאות):2026: 11,700-12,000; 2027: 11,800-12,200 הליכים.הנחה: התייצבות תעסוקתית, אימוץ AI קריטי אך מבוקר, ODR מרחיב יעילות בלי להגדיל נפח עימותים.

• תרחיש ביניים (אימוץ AI מתמשך + תנודתיות תעסוקתית):
  2026: 11,900-12,600; 2027: 12,300-12,900.
  הנחה: התנודתיות בשכר/משרות (חשיפת AI) מגדילה חלקית את החיכוך הכלכלי; גישור ו‑ODR מרסנים הסלמה.

• תרחיש מהיר (האצה טכנולוגית + עומסי ראיות דיגיטליות):
  2026: 12,400-13,000; 2027: 12,800-13,500.
  הנחה: עומק אימוץ GenAI בשגרה משפיע על תעסוקה, אמון דיגיטלי ונטייה לליטיגציה; רגולציה מספיקה חלקית בלבד.

ההנחות נשענות על נתון ה‑IMF לחשיפת משרות, על מגמות אימוץ AI במקצועות חופשיים ועל דפוסי פתרון מחלוקות ב‑ODR. התרחישים אינם תחליף לנתוני הלמ״ס/הנהלת בתי הדין בפועל וטעונים תיקוף שנתי. (IMF)

12) היבטי מקום וזמינות: “עורך דין גירושין בתל אביב/במרכז/בצפון”

הגאוגרפיה עדיין משפיעה (נגישות לדיונים פרונטליים, רשת שירותים), אך מערכת מקוונת מצמצמת מגבלות. בחירה ב‑עורך דין גירושין בתל אביב, במרכז או בצפון תלויה יותר במומחיות דיגיטלית (ניהול ראיות אלקטרוניות), ביכולת עבודה ODR, ובהבנת דיני משפחה לצד דיני גירושין. משרדים המדגישים זמינות 24/7 מספקים מענה נפשי‑תפעולי, אך אין לכך תחליף למדיניות טיפול מסודרת במסמכים ובנתונים. (Government of Israel)

13) מדיניות וחוקה של פרטיות: גבולות איסוף והצגת מידע

הפרת פרטיות לשם איסוף ראיות עלולה לפגוע בקבילות; הדין הישראלי (לרבות חוק הגנת הפרטיות) מקים משטר קבילות מוגבל לראיות שהושגו בפגיעה בזכות. טיוטת ההנחיה הייעודית ל‑AI ממקדת שקיפות, בסיס חוקי לעיבוד וניתוח סיכונים. בפועל, “לכידת‑מסך אינסופית” אינה אסטרטגיה: יש להעדיף איסוף ממוקד, מתועד ומגובה מטא‑דאטה. (Wikipedia)

14) שאלות נפוצות

• אל מי פונים בתחילת הדרך: מומלץ לפגישה עם עורך דין לענייני משפחה או עורכת דין לענייני משפחה, ולברר מסלול גישור מול ODR ויועצים (רו״ח/אקטואר/מומחה מדיה). זכאים - לפנות ל‑סיוע משפטי. (Government of Israel)

• פתיחת הליך: בקשות לפי הדין האישי (גט) בבתי הדין, ותביעות רכוש/מזונות/משמורת בבית המשפט לענייני משפחה; קודם לכן - פנייה למידע והפניה (מהו״ת).

• זירוז תהליך: הסכם גירושין מגושר עם נספחי משמורת/מזונות/רכוש, תוך ניצול כלי ניסוח ובקרה מבוססי AI, מקצר זמנים משמעותית. (מרכז גישור בפריסה ארצית)

15) אינדקס מושגים מרכזיים (שזורי‑מפתח)

• עורך דין גירושין / עורכת דין גירושין - ייעוץ, ייצוג, ניהול ראיות דיגיטליות ו‑ODR;

• עורך דין לענייני משפחה / עורכת דין לענייני משפחה - מסגרת כוללת לסכסוכי משפחה;

• עורך דין גירושין מומלץ, עורך דין גירושין המלצות - אינדיקציה שיווקית בלבד, לא מדד משפטי;

• עורך דין גירושין מחיר, עורך דין לענייני משפחה מחיר - תלוי מורכבות ותלות בכלי AI ויעילות; (Rotenberg Law)

• עורך דין גירושין חינם - באמצעות סיוע משפטי לזכאים; (Kol Zchut)

• עורך דין לענייני משפחה תותח - ביטוי עממי; לבדוק מומחיות ב‑AI/ODR/ראיות;

• עורך דין גירושין 24/7 - זמינות מוגברת;

• עורך דין גירושין במרכז/בתל אביב/בצפון; עורכת דין לענייני גירושין במרכז - התאמה אזורית מול כשירות דיגיטלית;

• הסכם גירושין / הסכם גירושין בין בני זוג - תוצר גישור/מו״מ;

• מזונות ילדים - חלוקה דינמית לפי 919/15; (Wikipedia)

• חלוקת רכוש, איזון משאבים, יחסי ממון - איתור נכסים דיגיטליים, שווי IP/אופציות;

• הסדרי משמורת ילדים - אפליקציות הורות ושקיפות נתונים;

• גישור לפני גירושין / מגשרת דין גירושין - צמצום עימות, קיצור זמנים;

• דיני ירושה וצוואות / עורך דין לענייני ירושה - עדכון צוואות ומוטבים בעקבות פירוד; (Knesset)

• ידועים בציבור - קריטריונים מהפסיקה; השלכות רכושיות. (Israel Hayom)

16) קווי מדיניות מומלצים לשנים 2026-2027

1. פרטיות וראיות: לקבע נוהלי אימות מדיה (hashing, מטא‑דאטה), ולשלב קווים מנחים לקבילות ראיות שנוצרו/עובדו ב‑AI. (Government of Israel)

2. ODR‑משפחה: הרחבת שירותים דיגיטליים מאובטחים להליכי משפחה, בהתאם למסגרת ה‑OECD ל‑ODR. (OECD)

3. נכסים דיגיטליים: הנחיות אופרטיביות לחשיפה, הערכת שווי, ודיווח מס במסגרת איזון משאבים; הכשרות לשופטים/מגשרים. (Mevaker Library)

4. הוגנות אלגוריתמית: לדרוש גילוי שיטתיות בחישובים אלגוריתמיים במזונות/זמני שהות (explainability), במיוחד כשמוצגים בהליך.

5. סיוע משפטי דיגיטלי: הנגשת כלים מאומתים לציבור (שאלונים חכמים, טפסים מובְנים) בשפות שונות.

17) מסקנה

מהפכת ה‑AI לא “יוצרת” גירושין, אך היא משנה את עלות העסקה, את קצב ההליך ואת ארגז הכלים הראייתי. בשנים 2026-2027 צפויה העמקה בצד הטכנולוגי של תיקי משפחה - מהטלת ספק בתכנים דיגיטליים ועד חישובי מזונות דינמיים ותמחור נכסים דיגיטליים. המשפט המשפחתי, מטבעו, יוסיף לדרוש שיפוט ערכי ואנושי; AI ייטיב כאשר ישמש תומך החלטה - לא מחליף - ויכובד בגבולות הפרטיות, ההוגנות והפרוצדורה.