העלמת כספים בסכום לא ידוע בידי אחד הצדדים

הסתרת כספים בהליכי גירושין, הברחת נכסים: לאחר שקלול כל הגורמים האישה תקבל את הדירה המשותפת לבעלותה לאחר שתשלם לתובע סכום של 50,000 ש ח בלבד. האישה פטורה מלשלם את יתר הסכום עבור הדירה, וזאת כחלק מהאיזון הלא שוויוני שנקבע בשל הסיבות שפורטו לעיל.

בית הדין מקבל את עמדת האישה שאכן היו מעטפות עם כסף בבית שהוברחו. כך גם אפשר להבין מתוך דברי הבעל בדיון האחרון בעניין הזכיות בלוטו בסכום של קרוב למאתיים אלף ש"ח במהלך שנה אחת, בהזדמנויות שונות. הסברי הבעל על העסקאות שעשה עם בעל תחנת הלוטו לא מתקבלים על הדעת.

בנוסף, האישה הייתה זכאית למחצית מהכספים שצבר התובע מעבודתו אצל [א'], אך אי אפשר להעריך את גובה זכאותה בתחום זה מכיוון שהתובע מעולם לא המציא לבית הדין את מאזני ההכנסות וההוצאות שערך רואה החשבון שלו ואת המסמכים על מחזור העסקים שלו – אף שהתבקש כמה פעמים להמציאם.

 האישה זכאית גם למחצית מכספי השכרת המונית לאחר הפירוד ביניהם. אי אפשר לקבוע את הגובה המדויק של הסכומים שהעלים הבעל מכיוון שיש להניח שלפחות חלק מהכספים שימשו לצרכים שוטפים ולא נצברו, אך ברור שיש להביא את העלמת הכספים בחשבון בעת קביעת האיזון.

 כספים ששילמה הנתבעת לכיסוי חוב בחשבון המשותף

האישה טוענת ששילמה סכום של 41,655 ש"ח כדי לכסות חוב בחשבון המשותף של הצדדים. לטענתה חוב זה נובע מהרכישות שרכש התובע עבור האישה הזרה שאיתה הוא חי, ועל כן היא מבקשת לחייב את התובע במלוא הסכום הנ"ל. הנתבעת אכן הציגה הודאות של התובע על רכישת ריהוט וציוד, אך מהמסמכים שהגישה לא הוכח שמדובר בסכום שלו היא טוענת אלא לכל היותר בסכום של כ־19,000 ש"ח. הבעל טען בדיון שסכום זה ניתן לאותה אישה כהלוואה שהוחזרה על ידה, אך שינה את גרסתו בנוגע לאופן החזרת הכספים, – אם הכספים הוחזרו במזומן או בצ'קים או חלק כך וחלק כך.

אומנם אין בכך להוכיח בוודאות שהכספים לא הוחזרו, אך הדבר מעורר ספקות בדבר אמינותו של התובע, וגם בנושא זה יתחשב בית הדין בעת קביעת אופן האיזון.

הזכויות בגין העלמת כספים על ידי התובע, יגולמו באופן הבא:

שווי הדירה המשותפת הוא כ־830,000 ש"ח. על הדירה רובצת משכנתה בסך כ־70,000 ש"ח, לאחר הפחתת המשכנתה מערך הדירה מתקבלת זכות ממונית של כ־760,000 ש"ח בעבור שני הצדדים, ולכל צד מגיעים 380,000 ש"ח – מחצית מהסכום הכללי.

כאמור שתי המוניות ברות־איזון. אם שתי המוניות יישארו בידי התובע, אזי לאחר הפחתת ערך מספרה של מונית אחת מן השתיים (243,000 ש"ח), שלו זכאית האישה כאמור, נשאר לזכות הנתבע סך של 137,000 ש"ח מתוך ערך הבית.

לאחר שקלול כל הגורמים העומדים לפנינו, אנו קובעים כי האישה תקבל את הדירה המשותפת לבעלותה לאחר שתשלם לתובע סכום של 50,000 ש"ח בלבד. הנתבעת תיפטר מלשלם את יתר הסכום עבור הדירה, וזאת כחלק מהאיזון הלא שוויוני שנקבע בשל הסיבות שפורטו לעיל.

על האישה לפעול להעביר את רישום המשכנתה על שמה, והיא תמשיך לשלם את תשלומיה לבדה. התובע יורשה להמשיך להחזיק בשני מספרי המוניות וכן כל הזכויות שצבר והעלים – יישארו עבורו.

הזכויות שצברה האישה יישארו ברשותה.

כתובה

לאור האמור לעיל אין מקום להמשך דיונים בנושא הכתובה. סכום הכתובה עומד על סך של 180,000 ש"ח. לפי הפסיקה דלעיל מתברר כי מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג תקבל האישה סכומים הגבוהים מסכום הכתובה.