עורכת דין מול עורך דין בתחום דיני הגירושין – מה השיקולים?

אין ספק שהחלטה על הליך הגירושין היא אחת המשמעותיות ביותר בחייו של אדם. מלבד ההיבטים הרגשיים שטמונים בפרידה מבן או בת הזוג, עולה השאלה איך לעבור את התהליך באופן המיטבי גם מהבחינה המשפטית, הכלכלית והמשפחתית. בתוך כך, קורה לא פעם שאנשים חושבים – האם עדיף לי לקחת עורכת דין לגירושין או דווקא עורך דין גבר? האם יש באמת הבדל גדול שמצדיק בחירה במגדר מסוים של איש מקצוע או שהשיקול העיקרי צריך להיות האופי, הניסיון וההתמחות הספציפית שלו/שלה בתחום המשפחה? 

נבחן את מכלול ההיבטים של תחום הגירושין, תוך סקירת תהליכי הגירושין השונים מהשלב הראשוני ביותר – הרגע שבו בני הזוג מחליטים להיפרד – ועד ליום שבו מסתיים הכל באופן רשמי וניתן הגט בבית הדין הרבני (או כשההליך מקבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, אם מדובר ב’פרידה’ של ידועים בציבור או סגירת כלל ההסכמות). במהלך הדברים, ננסה להאיר בזרקור מיוחד את ההבדלים האפשריים בין עו"ד גבר לעורכת דין אישה, איך הם עשויים לבוא לידי ביטוי בכל שלב משלבי ההליך, מהם היתרונות והחסרונות הפוטנציאליים בכל אחד מהצדדים, ומה חשוב להבין כשבוחרים ליווי משפטי להליך טעון רגשית ועתיר השלכות כלכליות.

  

בשנים האחרונות, גם בישראל וגם בעולם המערבי כולו, גוברת מגמת העלייה בשיעור הגירושין. אם בעבר גירושין היוו אירוע נדיר, ואנשים העדיפו להישאר יחד בעל כורחם כדי לא לעורר ביקורת חברתית או לפגוע בילדים, הרי שכיום רואים נורמליזציה של התופעה: רבים מבינים שזוגיות אומללה פוגעת מאוד בבני הזוג וגם בילדיהם, וכבר לא קיימת ציפייה גורפת "להמשיך בכל מחיר". 

במקביל, מערכת המשפט התפתחה מאוד בתחום דיני המשפחה, נוספו חוקים והלכות חדשות, התחדדו נושאים כמו הליך יישוב הסכסוך לפני הגשת תביעות, שאלת המשמורת המשותפת והשפעתה על מזונות הילדים, חזקת הגיל הרך שמוסיפה עוד ממד של מורכבות, הסכמי גירושין שנעשים מחוץ לבית המשפט כדי לחסוך בכסף ובזמן ועוד. 

בתוך כל המארג הזה, עולה גם סוגיית המגדר של עורך הדין המייצג – האם יש חשיבות לשאלה אם בוחר אני בעורכת דין גירושין או בעורך דין גירושין? נשים שמגיעות לגירושין עשויות להניח שעורכת דין תחוש "סיסטרהוד" ותזדהה איתן יותר, בעוד גברים עשויים לחשוב שעורך דין גבר יבין אותם טוב יותר. מאידך, יש גם נשים שמעדיפות דווקא עו"ד גבר שיידע "להילחם" ללא פשרות, וישנם גברים שמעדיפים עורכת דין רהוטה, שמביאה רגישות מסוימת. כך או כך, מתברר שזה בעיקר עניין של התאמה אישית ולא של כלל מוחלט. ננסה להרחיב בדבר.

  

הכל מתחיל בדרך כלל בשיחות שקטות או ברגשות שנצטברו לאט לאט: בני זוג מרגישים שהם לא רוצים עוד להמשיך יחד, או שאחד הצדדים לפחות אינו מוצא סיפוק או אושר במסגרת הקשר. יש משפחות שבהן הסיבה העיקרית היא אובדן האמון, ניהול רומן מחוץ לנישואין, או אפילו אלימות נפשית או פיזית שמגיעה לדרגות בלתי נסבלות. אחרות סובלות מסכסוכים סביב כסף, השקפות עולם, או הבדלי אופי שמובילים למתחים בלתי פוסקים. בשלב הזה, השאלה המהותית היא האם נכון להתגרש עכשיו, האם לתת עוד צ'אנס לזוגיות, אולי באמצעות טיפול זוגי, או הסכם שלום בית לחילופין גירושין. הסכם כזה מציב מסגרת של תקופה מוסכמת, שבמהלכה בני הזוג מנסים לגשר על הפערים, וכישלון בשלום הבית מפעיל אוטומטית את הסעיפים שעוסקים בפירוד וגירושין. יש זוגות שמצליחים בשיטה הזו. אחרים מגיעים כבר עם רמת שחיקה כזו שהכול אבוד. על רקע זה, לפעמים נשאלת השאלה: האם עו"ד גבר ימליץ יותר מהר על הליכים תוקפניים, או שעורכת דין אישה תדע להציע פן של פשרה וגישור? האמת שאין פה חוקיות ברורה; יש עורכי דין גברים שרוצים קודם כל להציע טיפול זוגי או שיחות של גישור והפחתת מתחים, ויש עורכות דין שנכנסות לתיק ונוקטות מיד צעדים משפטיים מהירים (כגון בקשות לצווי הרחקה, תביעות זמניות, עיקולים). השונות היא אופי מקצועי ואופי אישי, ולא תמיד קשורה במין עורך הדין.

  

כשמדברים על הפן הרגשי, מתייחסים גם לגורם הילדים: איך לפרסם בפניהם את ההחלטה על גירושין ואיך להתנהל רגשית לאחר הידיעה? הורים רבים חוששים במיוחד ממצב של פגיעה בילדים, חשש מהתפרקות רגשית שלהם או מתגובות קיצוניות. אנשי מקצוע רבים ממליצים, בשלב זה, ליידע את הילדים רק אחרי שיש מידה מסוימת של ודאות, ובמילים אחרות, לא לאחר כל ויכוח קטן אלא כאשר בני הזוג די בטוחים שהפירוד סופי. במובן הזה, השאלה אם לקחת עורכת דין או עורך דין כמעט אינה קשורה ישירות. מה שכן משנה הוא מציאת איש מקצוע שמפגין הבנה רחבה בדיני נפשות, ידע כיצד יש להתחשב ברצונם של הילדים ולתת להם ביטחון מירבי, ולא מישהו שיפעל כדמות קרה או תוקפנית שאינה רואה ממטר את הרגשות. יש עורכי דין שעובדים בשיתוף פעולה עם גורמים טיפוליים (פסיכולוג ילדים, עו"ס) כדי לסייע לבני הזוג. גם פה, הדגש הוא על אישיות ומקצועיות, ולא על מגדר.

  

בישראל, קיימות שתי ערכאות משפטיות שמחזיקות בסמכות מקבילה לדון בענייני גירושין (פרט לעובדה שהגט עצמו הוא בלעדי בבית הדין הרבני). הראשון הוא בית המשפט לענייני משפחה, שהוקם על מנת לרכז את כל הסכסוכים המשפחתיים (מלבד סידור הגט) בצורה אזרחית. השני הוא בית הדין הרבני, הפועל על פי הדין הדתי בכל הנוגע לאישות: נישואין וגירושין, מזונות ילדים על פי דין תורה עד גיל 6, ומזונות אישה הנגזרים מהחובה הדתית של הבעל כלפי אשתו. בעבר, נהוג היה לראות במרוץ סמכויות – שכל צד ממהר להגיש תביעות באותה ערכאה שבה "מתאים לו" יותר, למשל גברים שבחרו בבית הדין הרבני מתוך ציפייה שיומתק דינם, או נשים שבחרו בבית המשפט לענייני משפחה כדי להבטיח הגדלת סיכויי הצלחה בתביעות המזונות. עם זאת, התמונה מורכבת בהרבה. כיום אנחנו עדים לכך שבתי הדין הרבניים מושפעים לא מעט מהפסיקה האזרחית, ובתי המשפט לענייני משפחה אינם "בעד" נשים אוטומטית כפי שיש החושבים. יש גם מגמות חדשות כמו פסק הדין בע"מ 919/15 שמטיל אחריות הורית וכלכלית רחבה יותר על שני ההורים לאחר גיל 6.

  

הבחירה בין עו"ד גבר לעורכת דין אישה יכולה להיגזר גם מהשאלה לאיזו ערכאה מתכוונים לפנות, אם בכלל. למשל, יש עורכי דין דתיים שמכירים לעומק את פרוצדורות בית הדין הרבני, את העילות לגט, את הדגשים של הדיינים בנושאים כמו חשש מ"מעשה כיעור" או בגידה, ויש עורכות דין חילוניות שדווקא צברו ניסיון עצום בתיקי בית המשפט לענייני משפחה, ומכירות היטב את השופטים בתיקים של משמורת משותפת וחלוקת רכוש. אבל לעיתים מוצאים גם עו"ד גבר חילוני שיודע מצוין לטעון בבית הדין הרבני, ועורכת דין דתייה עם הבנה חדה בהופעות בבית המשפט האזרחי. אין כאן כלל גורף. מה שכן נכון הוא שכדאי לבדוק את המומחיות ואת הרקורד של איש המקצוע דווקא בערכאה שבה מתכוונים לנהל את התיק.

  

אחד השינויים המהותיים בתחום הגירושין בשנים האחרונות הגיע עם חקיקת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014, שבקיצור נקרא "חוק יישוב סכסוך". משמעותו: בני זוג המעוניינים להתגרש לא יכולים עוד להגיש תביעות מיידיות זה נגד זו. ראשית, עליהם להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולהתייצב לפגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. אלו פגישות מיקוד ומהות (מהו"ת), שבהן מנסים להגיע להסכמות בלי להיגרר למאבק משפטי יקר וממושך. רבים מוצאים שיש ערך רב בקיומן של הפגישות הללו, בין אם זה לטובת שלום בית, הסכם גירושין או לפחות הבנה משותפת של הדברים. חלק מהזוגות בוחרים לעבור מגישור פנימי של יחידת הסיוע אל מגשר פרטי (עורך דין מגשר), ואם מצליחים לגבש הסכם גירושין, מה טוב. אם לא – לאחר תקופה מסוימת, ניתן להגיש תביעות בכל הנושאים.

  

גם כאן עולה לעיתים הדילמה המגדרית: יש מי שבוחרים במגשרת אישה מתוך מחשבה שהיא תהיה רכה יותר ורגישה, ויש מי שרוצים מגשר גבר בציפייה שהוא יהיה נייטרלי או סמכותי דווקא מול צד אחד. האמת היא שגם נשים יכולות להיות מגשרות אסרטיביות מאוד, וגברים יכולים להיות מגשרים עדינים וסבלניים. לגבי עורכי הדין המייצגים, לרוב אין צורך שהם יתערבו בשלב הראשון של פגישות המהו"ת (כפי שהחוק קובע שהפגישות הראשונות אפילו ללא עורכי דין), אבל אם בני הזוג מגיעים להסכמות ומעוניינים לעגן זאת בהסכם משפטי, הם פונים לעורכי הדין. זה בדיוק המקום לבחור באיש מקצוע (גבר או אישה) שיוכל לגבש הסכם הדדי והוגן בלי ללחוץ על סכסוך או לגרור לתביעות מיותרות. יש אנשים שמאמינים שעורכת דין תציע דינמיקה טובה יותר לצרכים של פשרה, אך כאמור זה לאו דווקא כך – רבים בוחרים עו"ד גבר שיש לו ניסיון רב בגישור.

  

אם מצליחים לצלוח את שלב יישוב הסכסוך ולהגיע לדיאלוג קונסטרוקטיבי, יש סיכוי לא מבוטל שהגירושין יעברו במסלול מהיר וזול יחסית, המכונה "גירושין בהסכמה" או "גירושין בשיתוף פעולה". זו גישה שלפיה בני הזוג מסכימים לנהל משא ומתן בתום לב ולחתור להסכם בכל הנושאים: חלוקת הרכוש, משמורת הילדים, גובה דמי המזונות, סידור הגט וכן הלאה. לעומת זאת, קיימים זוגות שלא מצליחים לתקשר, אולי בגלל פערים עצומים ביחסים האישיים או בגלל שאחד הצדדים לא שש לשתף פעולה. אז הם עלולים למצוא את עצמם במסלול "גירושין בסכסוך", קרי, הגשת תביעות הדדיות ולחימה בבית המשפט או בבית הדין הרבני. ידוע כי הליכים כאלו יכולים להימשך זמן רב, לעלות עשרות אלפי שקלים ואף מעבר לכך בשכר טרחה, ולהביא עוגמת נפש רבה לשני הצדדים (ולילדים). ההמלצה לרוב היא לנסות קודם להגיע להסכם בדרכי שלום, או לפחות למנוע הסלמה בלתי הפיכה, אלא אם כן מתקיימים מצבים של אלימות או הברחת נכסים שמצריכים צעדים משפטיים מהירים.

  

כשאנחנו שואלים מי עדיף לצורך משא ומתן – עו"ד גבר או עורכת דין אישה – ההבדל העיקרי טמון בסגנון האישי של כל אחד ואחת מהם. יש עורכי דין גברים שהתפרסמו בגישתם המתגשרת, והם טובים במיוחד בהסכמי גירושין מורכבים כשיש רכוש רב או יש צורך לקיים שיח כלכלי מורכב (למשל: חלוקת עסק, מכירת דירה יקרה, חלוקת מניות בהייטק). מאידך, יש עורכות דין שמתמחות בדיוק באותה נישה ויכולות לנווט את בני הזוג לפתרונות יצירתיים לא פחות. יש גם עורכי דין גברים שנחשבים לוחמנים, מגישים תביעות סרק, ובאותה מידה עורכות דין שיכולות להיות אגרסיביות ביותר. כך שאין לזה קשר ישיר למגדר. מה שכן אפשר לומר הוא שלעיתים, אישה לקוחה תחוש יותר פתיחות מול עורכת דין, במיוחד אם צפים נושאים אישיים-נשיים כמו בגידה, פגיעה במיניות או הפרעות אלימות מצדו של הבעל. לפעמים לאישה קל לספר את הפרטים ולחשוף רגשות עמוקים יותר מול עורכת דין, אבל בהחלט יש נשים שיעדיפו דווקא עו"ד גבר שירגישו שהוא מקרין עוצמה וסמכות מול הצד השני.

  

נושא נוסף שקשור לגירושין אבל מתחיל עוד לפני כן הוא הסכם ממון. זוגות רבים הבינו שבשל השיעור הגבוה של מקרי הגירושין, כדאי לסכם מראש מה יקרה במקרה של פרידה, אם הם מחזיקים נכסים משמעותיים או פער כלכלי גדול ביניהם. אם נערך הסכם ממון לפני הנישואין או במהלכם, בעת הגירושין אפשר לחסוך המון מחלוקות סביב חלוקת רכוש. לעומת זאת, אם מגיעים לנקודת פרידה בלי הסכם ממון, יש צורך ליישם את הסדר איזון המשאבים (לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג) או חזקת השיתוף – תלוי בנסיבות. עורכי דין לגירושין, בין אם גברים או נשים, יודעים להכין הסכמי ממון וגם לעדכן אותם, אבל מי שחי בפרק ב' עשוי להזדקק להסכם סבוך יותר, היות שכבר יש ילדים מנישואים קודמים, נכסים שהצטברו, ואולי רצון להגן על ירושות. לצורך כך, יש לקחת מישהו או מישהי שמבינים את המורכבות, ולא בהכרח להעדיף מגדר מסוים. יש חשיבות גם לנושא צוואות – אם חלילה אחד מבני הזוג ילך לעולמו בטרם סודר הגט, הנותר עלול לתבוע זכויות ירושה לפי החוק. עורך דין או עורכת דין מנוסים בדיני הירושה, במקביל לדיני הגירושין, יסייעו למנוע תקלות חמורות.

  

אנשים רבים שואלים שאלות כמו: "בכמה מקרים אישה עלולה להיכנס למצב שאין לה כלום?" או "האם גבר ימצא את עצמו עם מזונות מנופחים שלא יוכל לעמוד בהם?" כאן נכנסות לתמונה הלכות על חיוב במזונות ילדים עד גיל 6 על פי הדין העברי, וכיצד בע"מ 919/15 השפיעה על חובת המזונות משגיל הילדים עולה על 6. עיקרון השיתוף הכלכלי מביא לכך שבדרך כלל נשים לא יוצאות "חסרות כל", אלא אם כן היה הסכם קיצוני או שהן בחרו לא להיאבק על הרכוש. לגבי משמורת, האב יותר ויותר זוכה למשמורת משותפת או לפחות לזמני שהות מורחבים, מה שמקטין את גובה המזונות לעיתים. תפקידו של עורך דין או עורכת דין לגירושין הוא להסביר ללקוח או ללקוחה את התמונה המשפטית המלאה, ולאפשר קבלת החלטות מושכלת לגבי מה שדורשים בהסכם.

  

חלוקת הרכוש מהווה אתגר משמעותי, בעיקר כאשר יש זוגות שמחזיקים דירה עם משכנתה, או אפילו כמה דירות להשקעה, חשבונות בנק והשקעות פיננסיות, עסק משפחתי או תיקים בחברות הייטק עם מניות ואופציות. לעיתים, מדובר במאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים, והוויכוח עלול להתלהט. בני הזוג אמורים להחליט אם למכור את הנכס ולחלק את התמורה, או שמי מהם יקנה את חלקו של השני, או שימשיכו להחזיק בדירה או בנכס העסקי במשותף (דבר שפחות מומלץ, שכן הפרידה הזוגית יוצרת קרקע למחלוקות גם בניהול העסק). יש אנשי עסקים בעלי חברות או מניות גדולות שמבקשים להגן על העסק מפני "פירוק שיתוף" שיגרום לאובדן ערך. פה נחוץ עורך דין בעל היכרות עמוקה בתחום הכלכלי והחשבונאי. האם מגדר עוה"ד הוא הגורם המכריע לכך? לא בהכרח. יש עורכי דין גברים מעולים בניתוחים כספיים, אבל יש גם עורכות דין שמגיעות מרקע חשבונאי או תואר בכלכלה, וזה יתרון עצום. חשובה יותר הכימיה, המומחיות, הוותק והסיפורי הצלחה בתיקים קודמים.

  

בעולמות ההייטק, שבהם מעריכים אופציות RSU או מניות שאינן סחירות, נחוץ ידע ספציפי נוסף. ההשפעה על "מוניטין אישי" ונכסי קריירה גם היא עולה לא פעם. אם אחד מבני הזוג הוא מנכ"ל מצליח או בכיר בענף הטכנולוגיה, ההתפתחות המקצועית שלו במהלך שנות הנישואין עשויה להיחשב כנכס בר-חלוקה (במובן מסוים של מוניטין ונכס עתידי). בתחום זה, ראינו גם מקרים שבהם מין עורך הדין ממש לא שינה, אלא יותר המשמעות של גיוס מומחים להערכות שווי, והיכולת לנהל מו"מ קשוח אך ענייני.

  

בין הסוגיות הנפוצות ביותר במקרי הגירושין, המשמורת זוכה לכותרות משמעותיות. בישראל עדיין קיימת "חזקת הגיל הרך" הקובעת שכאשר הילדים מתחת לגיל 6, המשמורת תהיה בדרך כלל אצל האם, אלא אם בנסיבות מיוחדות קובעים אחרת. עם זאת, בפועל יותר ויותר זוגות מאמצים מוסכמה של אחריות הורית משותפת, שבה שני ההורים חולקים את זמני השהות בצורה שווה או קרובה לכך, גם אם הילדים קטנים. התפיסה היא ששני ההורים רלוונטיים ולאהבתם חשיבות גדולה עבור הילדים. כאן, לעיתים, גברים חשים צורך ייצוגי בעורך דין גבר שאולי "מבין" יותר את המצוקה של האב שנלחם על זכותו למשמורת, בעוד נשים לעיתים בוחרות בעורכת דין שתעזור להן להדגיש את צרכי הילדים. אבל אין מניעה שאב ישכור עורכת דין לוחמנית שתתבע משמורת משותפת – ובאותה מידה אישה יכולה לשכור עו"ד גבר שיילחם למען משמורת בלעדית. בשורה התחתונה, החשוב באמת הוא רזומה של הצלחות בתיקים דומים, גישה נכונה לטובת הילד, יכולת לנהל את התיק בצורה אמפתית ועם ראייה לטווח ארוך.

  

משמורת משפיעה גם על חישובי המזונות. פעמים רבות, ככל שיש לאב יותר ימי שהות עם הילדים, כך תשלום המזונות פוחת (בייחוד כשהכנסות הצדדים דומות). הקביעה הזו נובעת מפסיקה חדשה יחסית שמבקשת ליצור שוויון ולקחת בחשבון את הנטל הנישא על כל צד. עורך דין או עורכת דין שלא מכירים את הפסיקות העדכניות עלולים להחמיץ נקודה חשובה ולהשאיר אתכם עם חבות מזונות גבוהה מהנדרש או עם קבלת מזונות שאינם מספיקים לפרנסת הילדים. אין הבדל מהותי בין גבר לאישה בשאלה מי מתמצא יותר; יש לבדוק שקיימת הבנה טובה בתחום דיני המשפחה וקשר למציאות הפורמלית שעוצבה בשנים האחרונות.

  

נושא המזונות עשוי להפוך לסלע מחלוקת חריף. בישראל, על פי הדין העברי, חובת המזונות הבסיסית לילדים עד גיל 6 מוטלת כמעט תמיד על האב. מגיל 6 ואילך, בעקבות פסיקות עדכניות ובפרט הלכת בע"מ 919/15, נקבע שעיקרון השוויון בין ההורים גובר, ותיתכן חלוקה יחסית של החיוב בהתאם ליחס זמני השהות וההכנסות של הצדדים. לפיכך, כאשר ההכנסות שוות וזמני השהות שווים, ייתכן שחבות המזונות תהיה קרובה לאפס או תעמוד על סכום מינימלי מאוד. יחד עם זאת, בבתי הדין הרבניים ההלכה הזו לא תמיד מיושמת בקפידה, ולעיתים עדיין מחייבים את האב לשלם מזונות בסיסיים גם כשהילד מעל גיל 6. כאן נכנס עניין חשוב: לאיזה צד כדאי לפנות, ובאיזו ערכאה יטופל נושא המזונות? תשובה לכך נמצאת בייעוץ המסוים שתקבלו. עורך דין גבר עשוי להמליץ לאב לפנות ביתר זריזות לבית המשפט לענייני משפחה, ואילו עורכת דין לאם יכולה להמליץ לפנות לבית הדין הרבני כדי לשמור על זכות המזונות במתכונת המסורתית. אך לא תמיד זה עניין מגדרי; לעיתים דווקא עו"ד גבר הבקי היטב בהלכות בית הדין הרבני יבחר באסטרטגיה אחרת. חשוב להבין שההתמצאות המקצועית ולא המגדר היא שמכריעה.

  

בנוסף, יש את סוגיית מזונות האישה, שבאה מהדין העברי על פיו הבעל חייב לדאוג לצורכי אשתו כל עוד הם נשואים (עד שניתן גט), אם היא אינה עובדת או לא יכולה לפרנס את עצמה כראוי. במקרים שבהם האישה בחרה שלא לעבוד בכלל לאורך שנים, והגבר סיפק את כל הצרכים הכלכליים, ייתכן שתוכל לטעון למזונות אישה עד מתן הגט. מנגד, אם הגבר יוכיח שהאישה עובדת ומכניסה די למחייתה, או שהמזונות שלה הופקדו לשם "כפייה" של גט בתנאים לא הוגנים, עשויה להתעורר מחלוקת. לכן, עורך דין או עורכת דין מנוסים יודעים להעריך מה הסיכויים של תביעת מזונות אישה להתקבל ומהו הסכום המשוער. אין הוכחה לכך שמגדר המייצג הוא שיכריע. לעיתים אכן יש נשים שמרגישות נוח יותר לשתף עורכת דין בפרטים אינטימיים על הצורך בתמיכה כלכלית, אבל יש גם מקרים שבעל יעדיף דווקא עורכת דין שתביע את טענותיו בתקיפות מול האישה.

  

כאשר בני זוג מצליחים להגיע להסכם גירושין (בגישור, בהסכמה ישירה, או לאחר משא ומתן ממושך), ההסכם צריך לכלול סעיפים מקיפים: הסכמה למתן גט, משמורת וזמני שהות, מזונות ילדים, מזונות אישה (אם יש הצדקה לכך), חלוקת הרכוש (דירות, חסכונות, מניות, עסק משותף, אופציות ועוד), סנקציות במקרה של הפרה, וכן נוסחים נוספים למניעת התדיינויות עתידיות. לאחר עריכת הטיוטה, מגישים אותה לאישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני, ומקבלים תוקף פסק דין. חשוב לכלול סעיף על "סילוק סופי של תביעות עתידיות" כדי שלא תיפתח שוב מחלוקת על הרכוש. עורכי דין רבים (וגם עורכות דין רבות) מתמחים בדיוק בניסוח של הסכמי גירושין כאלה. לעיתים, עורך הדין יכול להיות גם מגשר, ולכן לסייע לבני הזוג לגבש פתרונות הדדיים. בשאלה אם גבר עו"ד עדיף על פני עורכת דין בהקשר של הסכם, שוב, אין נוסחה. כדאי לבחור איש מקצוע שמכיר לעומק את כל הנושאים הללו, מגלה רגישות ובמקביל שם לב לפרטים הקטנים, כולל היבטי מיסוי.  

  

אנשים שואלים מה העלות לצורך עריכת הסכם גירושין. אין תשובה אחידה, אבל לעיתים הטווח הממוצע של שכ"ט (שכר טרחה) נע בין כמה אלפי שקלים (בתיקים פשוטים) לעשרת אלפים ש"ח ואף יותר, בפרט אם כרוכה עבודה מאומצת של ניהול משא ומתן ופתרון סוגיות מורכבות. אם הצדדים פונים יחדיו למגשר-עו"ד אחד, העלות עשויה להתחלק ביניהם ולהיות נמוכה מאשר שכירת שני עורכי דין נפרדים. בכל מקרה, אין יתרון למגדר בבחינת העלויות, אלא בעיקר במוניטין, שנות הניסיון והיקף העבודה הנדרש.

  

השלב האחרון בגירושין הוא קבלת הגט עצמו בבית הדין הרבני. גם אם בני הזוג הסדירו כל דבר ביניהם, הם עדיין צריכים לגשת ולערוך את הטקס הדתי של מתן הגט, שמצריך הסכמה של שני הצדדים. כאשר הכל נעשה ברוח טובה, זהו שלב טכני למדי – מגיעים, מביאים מסמכים, הבעל "נותן גט" והאישה "מקבלת גט", ובית הדין מאשר את ההליך. אמנם, ישנן סיטואציות בהן אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל גט, מצב הידוע כסרבנות גט. זה יכול לקרות גם אצל גברים (מסורבי גט) וגם אצל נשים (עגונות). במצב כזה, יש צורך בהליכי כפייה בבית הדין, בקביעת עילות לגט, והפעלת סנקציות כמו שלילת רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ וכדומה. בדיני סרבנות גט, לפעמים יש משמעות לשאלה מי מייצג אותך, כי ייתכן שעו"ד דתי הבקי היטב בהלכות יהודיות ייטיב להתמודד מול בית הדין. האם גבר או אישה? אין יתרון אינהרנטי. יש עורכות דין שחזקות מאוד בתחום הזה, ויש עורכי דין גברים שמתמחים ויכולים להשיג "צו הגבלה" על הסרבן או הסרבנית בצורה יעילה.

  

בשלב שאחרי הגירושין, רבים ניגשים לפרק חדש בחיים, שלעתים כולל נישואים מחדש – מה שמכונה נישואי פרק ב'. הניסיון מלמד שבני זוג בפרק ב' נוטים יותר לערוך הסכם ממון מסודר, מתוך הבנה שהדברים אינם מובנים מאליהם. גם נושא הצוואה משמעותי מאוד, כי אם יש ילדים מנישואים קודמים, אדם ירצה להבטיח שהנכסים שלו יגיעו אליהם בצורה מסוימת, בלי להישען על חוק הירושה הכללי. עורכי דין ועורכות דין שמכירים היטב את התחום המשפחתי מורחב הם הכתובת הנכונה. אנשים חותמים על צוואות עם הוראות מפורטות לגבי תרחישים שונים, ומנסים למנוע סכסוכי ירושה אם חלילה יילכו לעולמם. גם פה אין הכתבה מגדרית: עורך דין גבר יכול להבין מצוין את הצורך לשמור על זכויות הילדים, עורכת דין יכולה באותה מידה לנסח צוואה ברורה ויסודית.  

  

יש לא מעט תיקים שבהם מאבק הגירושין משתלב במאבק על הירושה או על רכוש משפחתי שעבר מדור לדור. כאשר בני זוג מחזיקים נכסים שעברו בירושה מאב ואם, חשוב לבחון אם הנכס הזה נכנס לאיזון המשאבים או לא. לעיתים, אם עובדתית הוכחה כוונת שיתוף (למשל שיפוץ משותף ממון משותף), בית המשפט יכלול זאת ברכוש המשותף, חרף העובדה שמדובר בירושה. בדקויות כאלה נחוץ עו"ד מקצועי הבקיא בפסיקה עדכנית, וההבדל המגדרי מתגמד.

  

על פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, בכל שנה מתגרשים בסביבות עשרת אלפים עד חמש עשרה אלף זוגות (המספר משתנה בהתאם לשנת המדידה). ביחס לאוכלוסייה הגדלה, מקובל לומר שאחד מכל שלושה או ארבעה זוגות יגיעו בסופו של דבר לפרידה. בעולם המערבי, שיעור הגירושין אף עולה על כך במדינות מסוימות, בעיקר בארה"ב. המגמה הכללית היא של פתיחות גדולה יותר לגירושין, הורדת הטאבו, והבנה שזוגות שאינם מאושרים לא צריכים להישאר יחד בכוח. מנגד, ישנן סיבות כלכליות, חברתיות או דתיות שבגללן יש זוגות שמושכים את הנישואים גם כאשר אינם מתפקדים היטב. בנוסף, תקופות משבר כמו מלחמות, משברים כלכליים או חברתיים ("בערבות המלחמה חרבות באזל" – רמז למצבי חירום היסטוריים) עלולים להשפיע באופנים שונים על שיעורי הגירושין. יש הטוענים שמשברים מאחדים משפחות, ויש הטוענים שהם דווקא מגבירים מתחים ופירוד.

  

בסופו של דבר, על רקע השכיחות המתגברת של גירושין, קמו משרדים רבים המתמחים בדיני משפחה וגירושין. חלקם משרדים גדולים ("פירמה") עם עשרות עורכי דין ועורכות דין, וחלקם משרדי בוטיק קטנים ואישיים המעניקים שירות צמוד יותר. בעוד יש אנשים שרואים יתרון משמעותי במשרד גדול שיש לו גם מחלקה מסחרית, מחלקת ירושות ומחלקה של דיני משפחה, כדי לטפל בכל הנושאים, אחרים מעדיפים משרד בוטיק שבו הם מדברים תמיד עם אותו עו"ד שמכיר אותם אישית ולא "נופלים" בין הכיסאות. עניין זה אינו קשור למגדר, אלא יותר לתחושת השירות והמקצועיות הכוללת.

  

תחום הגירושין משתייך לדיני המשפחה, אך לא מעט מעורכי הדין העוסקים בו מחזיקים בהתמחויות או השלמות במגוון תחומים (מקרקעין, מסחרי, דיני חברות). מנעד ההכנסות של עורכי דין בכלל הוא עצום: יש עו"ד צעירים ושכירים שמרוויחים משכורת התחלתית של 8,000–12,000 ש"ח לחודש, ויש עורכי דין ותיקים ששכרם מגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש ואף למעלה מזה, במיוחד אם הם שותפים במשרד מצליח או עצמאיים עם מוניטין חזק. בתיקי גירושין מורכבים, השמיים הם הגבול – שכר הטרחה יכול להגיע למאות אלפי שקלים (במיוחד אם נדרש ייצוג על פני שנים בדיונים מורכבים). לא פעם, עורכי דין נכנסים לתיקים של אנשי עסקים גדולים, או אנשי הייטק עם הון רב, ושכרם עולה בהתאם. האם יש פער בין עורכת דין לעורך דין? אין לכך תשובה חד-משמעית. נשים רבות מצליחות בתחום הגירושין ואינן נופלות מגברים בשכר. אם כן קיימים פערי שכר במשק, הם עשויים לנבוע מתופעות אחרות (נגישות להזדמנויות או ותק), אך לא באופן מובנה שיגרום לעורכת דין לגבות פחות. אם כבר, הידועות בשמן גובות שכר לא פחות יקר מעורכי דין גברים ידועי שם.  

  

בעיקרון, כשרוצים לשכור עורך דין או עורכת דין לתיק גירושין מורכב, חשוב מאוד לברר מראש מהו אופן תשלום שכר הטרחה. מקובל לחתום על הסכם שכר טרחה המפרט האם מדובר בשכר לפי שעות, שכר גלובלי עבור ניהול מלא של התיק, או שכר המשלב תשלום בסיסי ו"אחוזים" מהתמורה הכלכלית שתושג למשל במאבקי רכוש (אם כי במקרים משפחתיים, הסדר כזה קצת פחות מקובל). בחלק מהמקרים אפשר לנהל מו"מ גם על פריסת תשלומים.

  

רבים מבקשים לדעת מה צפויה להיות העלות הכוללת של הליך הגירושין. אין מספר אחיד, אבל אפשר לסקור עשרה סוגי עלויות נפוצות:

1) פגישת ייעוץ משפטי ראשוני: בדרך כלל כמה מאות עד אלפי שקלים, תלוי במשרד ובוותק של עוה"ד.  

2) ייצוג בהליך של יישוב סכסוך או גישור: יכול לנוע בין 2,000 ש"ח ל-10,000 ש"ח, אם מדובר רק בייעוץ "מאחורי הקלעים".  

3) עריכת הסכם גירושין בסיסי: סביב 5,000–15,000 ש"ח, אם לא מדובר בתיק מורכב במיוחד.  

4) ניהול תביעת מזונות: יכול להוסיף עוד כמה אלפי שקלים עד עשרות אלפי שקלים, תלוי בכמות הדיונים.  

5) ניהול תביעת משמורת או משמורת משותפת: שוב, עלול להוביל לעשרות אלפי שקלים כאשר יש צורך בחוות דעת מומחים והופעות רבות בבית המשפט.  

6) תביעת רכוש מורכבת (למשל פירוק שיתוף בעסק, הערכת נכסים מורכבת): עשרות אלפי שקלים ואף יותר.  

7) הגשת צווי ביניים (עיכוב יציאה מהארץ, צו הרחקה, צו עיקול): עלות נקודתית שיכולה להסתכם בכמה אלפי שקלים לכל בקשה.  

8) גישור פרטי מחוץ לכתלי בית המשפט: טווח רחב; מגשרים מסוימים לוקחים 500–1,000 ש"ח לשעת גישור, וסך הכול מספר המפגשים תלוי בזוג עצמו.  

9) ייצוג בערכאות ערעור: אם אחד הצדדים מחליט לערער, זו תוספת נכבדה לעלויות שכר הטרחה.  

10) תביעה נזיקית (לשון הרע, תלונות שווא): דורשת זמן ומשאבים, והעלות בהתאם למורכבות התיק.

אין זה משנה אם שוכרים עורך דין גבר או עורכת דין אישה, המחיר אינו בהכרח תלוי מגדר, אלא בפופולריות, בניסיון, במשך הזמן שבתיק, ובמורכבות הספציפית שעולה בהליך.  

  

חשוב לדעת שיש מצבים שבהם אפשר לקבל סיוע משפטי מסובסד או חינם, למשל דרך הלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים אם עומדים בקריטריונים כלכליים מסוימים. קיימות גם עמותות וארגונים שמעניקים ייעוץ ראשוני חינם לנשים נפגעות אלימות או לאנשים במצב כלכלי קשה. בקהילות אוניברסיטאיות יש "קליניקות משפטיות" המספקות ייעוץ ומלוות נשים או גברים בפרוצדורות משפטיות פשוטות. אם כן, למי שאין יכולת כלכלית, מומלץ לבדוק אפיקים אלה.  

  

אנשים לפעמים שואלים: "האם ניתן למצוא עורך דין חינם לגמרי?" באופן כללי, עורכי דין פרטיים גובים תשלום על השירות, אלא אם הם פועלים במסגרת פרו-בונו לתיקים חריגים. עם זאת, אפשר לנסות את לשכת הסיוע המשפטי הממשלתית, אשר מעניקה ייצוג חינם למי שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשכור עורך דין, ובלבד שהתיק עומד בקריטריונים שנקבעו. כמו כן, יש ארגוני סיוע לנשים מוכות, לנשים במצבים סוציו-אקונומיים קשים, או עמותות העוסקות בזכויות גברים בהליכי גירושין, המציעות בחלק מהמקרים סיוע או ליווי משפטי חינמי. יש קליניקות משפטיות באוניברסיטאות שבהן סטודנטים למשפטים, תחת הנחיית עו"ד, מעניקים ייעוץ ללא תשלום. מבחינת בחירת מגדר עוה"ד, גם בארגונים הללו אפשר למצוא נשים וגברים, כך שאין עדיפות אינהרנטית.  

  

כאשר אדם נכנס לנישואים שניים, עליו לעיתים קרובות להתמודד עם סוגיות מורכבות כמו תשלום מזונות הילדים מהנישואים הקודמים במקביל לניהול משק בית חדש. לעיתים, האישה החדשה או הבעל החדש אינם שבעי רצון מכך שחלק ניכר מההכנסה מופנה למזונות של ילדי הנישואים הראשונים. הסכמי ממון בפרק ב' עוזרים למנוע מחלוקות על הרכוש שצובר אחד מבני הזוג לפני ואחרי החתונה. הדבר נכון במיוחד אצל אנשי עסקים או אנשי הייטק שמגיעים עם הון נכבד או עם פוטנציאל השתכרות משמעותי. היכולת להגדיר מראש כיצד יתבצע פירוק שיתוף בעתיד, אם תהיה פרידה, מונעת סכסוכים ממושכים בבתי המשפט או בבתי הדין. עורכת דין יכולה לנסח היטב הסכם פרק ב', וכך גם עורך דין. שוב, העניין כאן הוא הבקיאות הספציפית בתחום ולא מגדרו של עוה"ד.

  

אנשים שעוברים לפרק ב' בגיל מבוגר יותר, לעיתים מודעים יותר לכל הנושא של צוואות וירושות. הם לא רוצים מצב שבו בן הזוג החדש ירש אותם במלואם וילדיהם מהנישואים הראשונים לא יקבלו כלום, או להיפך. לכן, קושרים הסכם ממון, צוואה, או שניהם, כדי להסדיר מראש עניינים אלו. עו"ד גירושין מנוסה שעוסק גם בתחום הצוואות והירושות יכול לסייע מאוד למנוע הפתעות קשות בהמשך.

  

בחירה בין עורכת דין לעורך דין בתחום הגירושין צריכה להסתמך קודם כל על מקצועיותם ועל ההיכרות האישית איתם. יש לפחות 15 פרמטרים שכדאי לקחת בחשבון:

1) ניסיונם הספציפי בתיקי גירושין, כולל הופעות חוזרות בבית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.  

2) יכולת ניהול משאים ומתנים וחתירה לגירושין בשיתוף פעולה או בהסכמה.  

3) התמחות בנושאים כלכליים: חלוקת עסקים, מניות, דיני מס, מכירת דירה משותפת, חוות דעת אקטואריות.  

4) בקיאות בהלכת בע"מ 919/15 ובשאר החידושים בפסיקה (מזונות בגילאי 6-15, הסדרי משמורת, חזקת הגיל הרך).  

5) רמת האמפתיה והרגישות האישית של עוה"ד כלפי מצבכם הרגשי ומצב הילדים.  

6) סגנון העבודה: האם אתם זקוקים לאסרטיביות ו"לוחמנות" או שהמקרה שלכם מצריך יותר גישור ודיאלוג?  

7) המלצות וחוות דעת מלקוחות קודמים; היסטוריית הצלחות בתיקים דומים.  

8) זמינות: עד כמה המשרד יוכל להשקיע בתיק שלכם ולא "לזנוח" אותו?  

9) מבנה שכר הטרחה ושקיפותו: תשלום לפי שעות, סכום גלובלי, תעריף לפעולות נוספות.  

10) התמחות בנושאים כמו תלונות שווא, אלימות במשפחה, סרבנות גט.  

11) היכרות עם ערכאות הערעור: מה קורה אם תצטרכו לערער או לעמוד בפני ערעור?  

12) כימיה אישית: עד כמה אתם מרגישים בנוח למסור פרטים אינטימיים ולסמוך על עוה"ד?  

13) גודל המשרד: משרד בוטיק לעומת פירמה גדולה. איפה אתם מקבלים יחס אישי יותר? איפה יש יותר משאבים מקצועיים?  

14) היכולת לראות את טובת הילדים ולהימנע מהסלמה שפוגעת בכל המעורבים.  

15) מגדר: האם לכם באופן אישי חשוב שעוה"ד יהיה גבר או אישה, מתוך סיבות של הזדהות, נוחות בשיתוף אישי, או אמונה בנטייה מגדרית מסוימת?

לא כל אחד צריך להיתקע בשאלה המגדרית. יש העדפה סובייקטיבית לאנשים מסוימים, אך בשטח, הראייה המקצועית היא פרמטר חשוב בהרבה.

  

הסוגייה של מגדר עו"ד עולה ביתר שאת כאשר מדובר בייצוג אנשי עסקים, אנשי הייטק או בעלי חברות סטארט-אפ. בתיקים כאלו, מעורבים לא פעם סכומים גדולים, מניות, קניין רוחני, ולעיתים גם משקיעים חיצוניים שחשוב להרגיע. יש הטוענים שעורך דין גבר, שמגיע עם רקע עסקי, יהיה העדפה טבעית של בעלי חברות. אולם לא מעט עורכות דין למדו תואר שני במנהל עסקים או בכלכלה, צברו ניסיון עם עסקאות בינלאומיות, והן מציגות בקיאות ואף מצטיינות בזווית הכלכלית של ניהול התיק. לכן, אין שום סיבה שמגדר יהיה הגורם שמכריע. חשוב הרבה יותר לבדוק אם המשרד שמייצג אתכם יודע לנתח שווי עסקים, להכין הסכם לחלוקת אופציות בהייטק, או לחילופין להציג טענות משכנעות לבית המשפט.  

  

יש לזכור שבעל העסק עלול למצוא את עצמו בבית המשפט אם בת הזוג דורשת מחצית משווי העסק (כיוון שהוא גדל בזמן הנישואין). במקביל, יש סיכון להברחת נכסים מצד הבעל או האישה, למשל החתמת המשקיעים על הסכמים שמקטינים את השווי הרשמי של החברה. עורך דין או עורכת דין שיידעו לאתר את המסמכים הרלוונטיים יוכלו למנוע עוול. גם כאן, הדברים מוכרעים בעיקר לפי כישורים משפטיים ועסקיים, לא לפי היותם גבר או אישה.

  

קיים הבדל משמעותי בין תיק גירושין מורכב, שבו בני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמות במרבית הסוגיות, או שיש סוגיות עקרוניות כמו אלימות במשפחה, בגידה חמורה, נכסים משותפים חוצי יבשות, חשש לסרבנות גט ועוד – לבין תיק גירושין מהיר שניתן לסיים בתוך חודשים בודדים עם הסכם ידידותי ואישורו בבית המשפט או בית הדין. בתיק המורכב, תמיד עדיף איש מקצוע שמסוגל להגיע לבית משפט ערוך היטב, לערוך כתבי טענות ולשכנע שופטים ודיינים. בתיק מהיר, נדרשת יכולת גישור ועריכת הסכם. אם אתם יודעים מראש שהתיק לא עתיד להיות נפיץ, תוכלו לחסוך הרבה כסף ולפנות אפילו לעורך דין אחד שייצג את שניכם (אולם אז צריך לסמוך על ההגינות של אותו איש מקצוע, שכן הוא לא יכול ממש להעדיף צד אחד). במקרה של תיק מורכב, תצטרכו עורך דין נפרד לכל צד. אם הצורך הוא בליטיגציה קשה, כדאי לשכור עו"ד בעל ניסיון מוכח בהופעות בבתי המשפט ולא מישהו שרוב זמנו עוסק בסגירת הסכמים במשרד.  

  

לעיתים עולה מחשבה: "אולי בתיק מורכב, גבר כליטיגטור יהיה יותר כוחני מול הדיינים או השופטים?", או "אולי דווקא עורכת דין תהיה תקיפה ולא תפחד". מניסיון בשטח, אין פה חוקיות ברורה. לעיתים עורכות דין מצטיינות בליטיגציה תקיפה בצורה יוצאת דופן, ויש עורכי דין גברים שמעדיפים סגנון פשרני. לכן, הטוב ביותר הוא לקרוא המלצות, לבדוק האם מישהו מהחברים/ידידים מכיר את הסגנון של אותו עו"ד או אותה עורכת דין ולבחון בפגישת הייעוץ.  

  

הליכי גירושין מביאים איתם לעיתים טענות קשות, כולל טענות שווא על אלימות פיזית או נפשית, הפרת אמונים, נטישות וכיו"ב. במשטרה, נוטים להתייחס בחומרה לטענות אלימות במשפחה, לעיתים מאחר שאין ברירה, והמשמעות יכולה להיות צו הרחקה או הגשת כתב אישום. אם אכן זוהי תלונת שווא, זה עלול לגרום נזק עצום למי שהואשם לשווא. במקביל, ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין לשון הרע או עוגמת נפש אם מוכיחים שהייתה תלונת שווא. זהו תחום מורכב ומצער שבו העו"ד המייצג נדרש להבין היטב את דיני העונשין, את ניהול התלונות במשטרה, וגם את פסקי הדין בתחום הנזיקי. נשאלת השאלה: האם עדיף עורך דין גבר או עורכת דין אישה? אין המלצה נחרצת. יש אנשים שיאמרו שלגבר יש "נוכחות" שתסייע לזכות באמון בית המשפט ולהצהיר: "אני נקי ומותקף בהאשמות שווא". אחרים מאמינים שעורכת דין יכולה לשכנע ברהיטות ובאמפתיה. מנגד, אם מדובר באישה שהגישה תלונות אמיתיות על אלימות, אולי היא תעדיף עורכת דין שתרגיש אליה הזדהות, אך לעיתים תמצא עו"ד גבר רגיש לא פחות, שאף יביא זווית נוספת.  

  

בכל הנוגע לתביעות נזיקין, חשוב לדעת שיש אלמנט של הוכחת נזק: אם בן הזוג נגרר לחקירות משטרה והורחק מהבית, ייתכן שיוכל לטעון לפיצויים. היקף הפיצויים משתנה בהתאם לפסיקת השופט, הנסיבות, ודרגת הנזק הממשי (פגיעה תעסוקתית, עוגמת נפש קשה).  

  

אחרי שמסתיים ההליך, בין אם בהסכם או לאחר פסק דין, ובית הדין הרבני נותן את הגט (או שלא היה צורך כי בני הזוג הם ידועים בציבור), כל צד מוצא את עצמו בפרק חדש בחיים. לצד השמחה על סיום המאבק המשפטי או תחושת ההקלה מהיחסים הקשים, עשויים להופיע גם בדידות, קשיי הסתגלות והיבטים כלכליים שעוד צריך להסדיר – כמו מציאת דיור, חלוקת חפצים, עזרה הורית עם הילדים. חשוב להיות מודעים לכך שהגירושין, גם אם הם צודקים ונכונים, משאירים חותם רגשי שדורש זמן החלמה או טיפול מקצועי. יש מטפלים זוגיים או יועצים משפחתיים שיכולים ללמד את הצדדים לתקשר טוב יותר גם לאחר הגירושין, במיוחד כשיש ילדים משותפים וצריך לשמור על קשר להמשך החיים (סוג של "הורות משותפת" גם אחרי הפרידה).  

  

מבחינת ההמשך המשפטי, לא תמיד הכל נגמר: לעיתים יש צורך בתביעות של שינוי מזונות בעקבות שינוי בנסיבות ההכנסה, בקשות לשינוי זמני שהות כי הילדים גדלו או כי אחד הצדדים עבר דירה, ולעיתים אף פתיחת הסכם גירושין במקרים מסוימים. מומלץ להישאר עם קשר לעורך הדין או לעורכת הדין שייצגו אתכם, או לפחות לזכור שיש למי לפנות במקרה שעולה צורך.  

  

לאורך המאמר הארוך הזה עלה שוב ושוב הנושא: עו"ד גבר או עורכת דין אישה. האם זה באמת משנה? התשובה בקצרה היא שלפעמים כן ולפעמים לא. יש אנשים שמרגישים נינוחים יותר מול עורך דין בן אותו מגדר, או להפך – בן המגדר השני. יש לקוחות שמבקשים עורכת דין אישה מתוך מחשבה שהיא תפגין אמפתיה רגשית, ויש נשים שמאמינות שעו"ד גבר דווקא ייתפס קשוח יותר מול הבעל. לעומת זאת, גברים גרושים יכולים לחשוב שעו"ד גבר יבין אותם טוב יותר בסוגיות של אבהות, ויש אחרים שמעדיפים עו"ד אישה שתציג חזות "מתונה" או "משכנעת" בבית המשפט. בכל מקרה, הניסיון מלמד שאין הבדל מהותי באופן שבו איש מקצוע גבר או אישה מייצגים, אלא ההבדל נובע מאופיים, מכישרונם, מגישתם לניהול סכסוכים, מניסיונם המקצועי והכימיה האישית שלכם עימם.

  

בדיוק משום כך יש לתת תשומת לב לשאלה עד כמה אותו עו"ד מעודכן בחוקים ובפסיקה העדכנית, עד כמה הוא בקי ומנוסה במקרי גירושין מורכבים או בהסכמים מהירים, האם הוא מכיר סוגיות של אנשי הייטק, העסקת רו"ח ומומחים, ניהול חקירות על הברחת נכסים, ולחלופין האם יש לו גישה מגשרת ויכולת להרגיע את הסכסוך ולחתור להסכם. אל תבחרו עו"ד רק כי שמעתם "עו"ד גבר אלוף" או "עורכת דין קשוחה". לכל מקרה גירושין יש את הדגשים שלו. נסו להיפגש לפגישת ייעוץ, להתרשם, לראות אם אתם מרגישים חיבור אנושי, לשמוע איזו אסטרטגיה מוצעת. נכון גם לבדוק כמה מקרים דומים ראה עוה"ד בחייו המקצועיים, וכיצד הם הסתיימו. כך ניתן לקבל רושם אם אתם בידיים טובות.

גירושין הם תהליך מורכב מאוד, הכולל שאלות משפטיות על חלוקת רכוש, זכויות סוציאליות, משמורת ילדים, גובה מזונות, שאלת הגט ומועדו, אפשרות לקיום הליך משא ומתן או גישור, טיפול במקרי סרבנות גט או תלונות שווא, חתימת הסכם ממון והסכם גירושין, ואף שאלות עתידיות של צוואות וירושות בפרק ב'. לצד זאת, מדובר ברובד נפשי עמוק מאוד שדורש טיפול רגיש והתייחסות נרחבת לרצונות הילדים ולהתמודדות האישית של בני הזוג. בתוך כל זה, בחירת עורך דין או עורכת דין היא שלב קריטי: חובה לגשת לאדם המקצועי ביותר שניתן למצוא במסגרת התקציב והסגנון שלכם. מגדר יכול להיות מרכיב שיקבע את הנוחות שלכם, אבל אין הוא הגורם העיקרי להצלחה.

  

לא משנה אם אתם אנשי עסקים, אנשי הייטק או זוג צעיר בלי רכוש רב, עיקר ההמלצה היא להקדיש תשומת לב לבחירת עוה"ד לפי פרמטרים: ניסיון, סגנון עבודה, ידע משפטי עדכני, יכולות ניהול דיונים, כימיה עם הלקוח, אמפתיה לילדים, ועומק בטיפול בנושאים כלכליים. אם בכל זאת חשובה לכם שאלת המגדר, אתם מוזמנים לבדוק מה מרגיש לכם נכון. העיקר שלא להתפשר על איכות – עורך דין גבר או עורכת דין אישה יכולים להיות מצוינים באותה מידה.  

  

גירושין בהחלט לא חייבים להפוך למלחמת עולם. אם אתם נעזרים בעו"ד מנוסה שיודע לזהות הזדמנויות להסכמה, להפעיל את הכלים המשפטיים הנכונים כשצריך, ולשמור על רווחת הילדים כחלק חשוב בסיפור, תגדילו את הסיכוי לסיים את הפרק הזה בצורה בריאה ככל האפשר. לעיתים זה ידרוש התפשרות מכל הצדדים, אבל הרווח לטווח הארוך שווה את זה. כך תוכלו להיפרד בכבוד, לתת לילדים ביטחון רגשי ולהימנע מהוצאות משפטיות מתמשכות. זה נכון בין אם בחרתם עו"ד גבר או עורכת דין אישה, משרד בוטיק או פירמה גדולה. סופו של יום, האדם והמיומנויות שלו הם שעושים את ההבדל בתיק הגירושין שלכם.