דוגמאות לפסקי דין בנושא צוואות וירושות

תנאי סמכות בית הדין הרבני לפסוק בענייני ירושה וסמכותו לפסוק בה על פי דין תורה
קרא עוד

פסק דין בעניין צוואה הדדית שעורכים בני זוג
סוג ההליך: משפחה
מספר הליך: ת"ע 13523-06-17
ערכאה: בימ"ש לענייני משפחה פתח תקווה, מחוז מחוז מרכז
שופט/ראש הרכב: שופטת אילת גולן תבורי
מספר תיק: 13523-06-17
מועד החלטה: 15.12.2019
קרא עוד

האם הצוואה מזויפת ? המומחית בדקה את החתימה להשוואה עיינה המומחית בחמש דוגמאות חתימה של המנוח.

נמצאו אי התאמות בחתימת הצוואה, שהובילו למסקנה לפי קיימת סבירות גבוהה מאד שחתימה זו איננה חתימת המנוח, ונכתבה על ידי אחר בדרך של חיקוי.

סעיף 20 לחוק הירושה, התשכ"ה –1995 מורה כי צוואה בעדים תיחתם ביד המצווה. ככל שאמנם החתימה על גבי הצוואה הנתקפת איננו חתימתו של המנוח, או-אז לכל הפחות לפנינו פגם צורני המעביר את נטל הראייה לכתפי המבקש את קיומו של המסמך הנחזה כצוואה.
קרא עוד

בהתייחס לשאלת כשירות המנוחה, ובהתאם לתקנה 258 יב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד הורה בית משפט קמא על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, תוך מתן הוראה על הוצאת חוות הדעת הרפואיות שהוגשו מטעם בעלי הדין בהתאם לסעיף (ג) לחוק, הקובע כי:

"מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט".
בהתאם לכך נקבע גם כי חוות הדעת מטעם הצדדים לא יוגשו לעיון המומחה שמונה מטעם בית המשפט. על החלטות אלו הגישה המבקשת בקשה לרשות ערעור.
קרא עוד

כדי לקיים את צו קיום הצוואה הבסיס המשפטי והתנאים להיותה של צוואה, צוואה בעדים תקפה, קבוע בהוראת סעיף 20 לחוק הירושה התשכ"ה- 1965 הקובע: צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור".

במקרה כאן מהעדויות עלה, כי המנוחה לא הביאה צוואתה בפני שני עדים וכל עוד המצווה לא הביא צוואתו בפני שני עדים, אין המדובר בצוואה בעדים שניתן ליתן צו לקיימה. תנאי זה אינו תנאי הניתן לתיקון, או להשלמה - בהעדרו אין הצוואה, צוואה בפני עדים תקפה.

במקרה כאן העיד אחד העדים לצוואה (השני לא הובא לעדות) כי כלל לא פגש את המנוחה. בנסיבות אלו ברור שלא התקיים התנאי הבסיסי שכן המנוחה לא הצהירה בפניו כי זו צוואתה.
קרא עוד

על פי תשקיף תמונת חייה של המנוחה, אשר נגלה לעיני מתוך עדותם של כל האנשים הקרובים אליה ביותר, נתבעים ותובעים כאחד, ניכר כי הוראות הצוואה השניה אשר קובעות חלוקה בלתי שוויונית כלפי חמשת ילדיה של המנוחה עומדות בניגוד גמור לערכיה ואינן מתיישבות באופן הגיוני עם נקודת מבטה של המנוחה אשר הצטיירה מפי חמשת ילדיה כאחד, ואף קיבלה חיזוק מעדותה של חברתה הטובה. משום כך, ניתן לקבוע כי הצוואה השניה אינה משקפת את רצונה האמיתי של המנוחה.
קרא עוד

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו | בפני כב' השופט יהורם שקד

האם שטר החוב וההתחייבות מכוחו גוברים על סעיף 8(א) לחוק הירושה?
שטר החוב (= ההסכם שנערך לכאורה בין המנוחים לבין התובע) מתווה את המועד והאופן שבו תוחזר ההלוואה שנתן התובע להוריו המנוחים, ולפיכך אינו דן בזכותו של התובע להיות יורש לעיזבון הוריו ו/או במעמדו של אדם כלשהו כיורש.

חוק הירושה, התשכ"ה -1965 ( להלן: חוק הירושה) קובע בסעיף 6(ב) כדלהלן: "מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה..."

עצם ההסתלקות והוויתור על זכות הירושה אינה מעידה על וויתורו של אותו אדם על כל חוב אחר שיש למנוח כלפי אותו יורש שוויתר על חלקו. ההסתלקות היא הסתלקות מזכות ירושה ולא מזכות תביעה שהייתה לתובע כלפי המנוחים.
לאור האמור לעיל, מצאתי לדחות את הטענה לסילוק התביעה נוכח הסתלקותו של התובע מעיזבון אביו.קרא עוד

לא נעלמה מעיניי גישת המחוקק "הליברלית במיוחד" לצוואות בכתב יד, ואת האפשרות לתקן צוואה מכוח סעיף 25 לחוק הירושה, אך עם זאת, העובדה שאין במסמך בימ"ש/1 (המכתב) הוראת ציווי מפורשת – פוסלת מסמך זה בעיניי מלהיות צוואה.קרא עוד

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו
לפני כב' השופטת קרן גיל

בעניין עיזבון המנוח: א' ש' ז"ל
ת"ע 13972-04-12 ש' ואח' נגד האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב ואח'
ת"ע 24402-04-12 א' א' נגד האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב ואח'
ת"ע 90972-04-12 א' א' נגד האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב ואח'
ת"ע 12402-04-12 ש' ואח' נגד האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב ואח'

הכלל הוא שצוואה טעונה הוכחה בהצגת המקור. לפיכך, ראשית יש לקבוע האם ניתן לקיים צוואה שאין בנמצא ולו העתק הימנה. ככל שהתשובה לכך חיובית יש לבחון האם הוכח קיומה של הצוואה המאוחרת, אגב בחינת נטל השכנוע. ככל שיוכח קיומה – תדחה עתירת התובעות לקיום הצוואה הישנה.

ככל שלא יוכח קיומה – יש לבחון האם קיימת עילה לביטול הצוואה משנת הישנה. ככל שלא תמצא עילה לביטול הצוואה הישנה ינתן צו לקיומה ותדחה עתירת הנתבעת למתן צו ירושה. רק אם ייקבע שיש לבטל את הצוואה הישנה יינתן צו ירושה על פי הדין;קרא עוד

ת"ע 19359-05-14 כ' נ' י' ואח'
ת"ע 19380-05-14 י' ואח' נ' כ'
ת"ע 19367-05-14 י' ואח' נ' כ'
ת"ע 35007-10-15 כ' נ' י' ואח'
לפני: כב' השופטת ענת אלפסי
עזבון האם המנוחה
הבנות נגד הבן
הצוואה שלפנינו נערכה בשנת 1997 ,היינו טרם תיקון מס' 12 לחוק הירושה (מיום 19.7.05) הקובע הגבלה על החופש לשנות הוראה בצוואה הדדית. עד לאותו מועד, בהעדר עיגון חקיקתי להכרה בצוואות הדדיות, התחבטו בתי המשפט רבות בשאלה האם ראוי להכיר בתוקפן המחייב, בעיקר בשל המתח שהן מעוררות בין עקרון חופש הציווי שהוא עקרון על בדיני הירושה לבין הרצון להגן על אינטרס ההסתמכות של המורישים.קרא עוד

במקרים בהם קיבל בית המשפט הקלטה כראייה - פעל מגיש ההקלטה לצורך הוכחת מהימנותה, בדרך של זימון המתמלל לעדות וחשיפתו לחקירת הצד שכנגד.שכן הפסיקה שמה דגש על קבילות טכנית של "שלמות" ההקלטה, תקינותה ואי התערבות בתוכנה, בכדי לוודא שאמנם מציגה תמונה אמינה ומלאה של השיחה.

המבקש להגיש סליל הקלטה או אמצעי אחר להוכחת תוכנה של שיחה שהתקיימה - מוטל עליו הנטל להוכיח את תנאי הקבילות של אותו מוצג קודם שיוכל להציגו כראיה.

הניסיון להמעיט מרצונו זה של המנוח, להפוך את המיגבלה הפיזית – למוגבלות נפשית, איננה ראויה. הניסיון לשלול אופן חתימה זה, בהתאם לו פעל המנוח לאורך השנים כפי שעלה מהעדויות, הינו פסול. לא נמצא כי המתנגדים הוכיחו שמדובר ב'חתימה שאיננה חופשית'.קרא עוד

היכול מצווה לבחור את הדין אליו תוכפף ירושתו? ובמילים אחרות – האם הוראת סעיף 137 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק), לפיה "על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו" היא הוראה דיספוזיטיבית?

לפי הוראות דינה של מדינת הולנד, הייתה מחויבת המנוחה לחלק את עיזבונה בין בנותיה כולן. לפיכך, כך מסכימים הצדדים, נראה כי לפי דין מדינת הולנד, מצוות המנוחה – לפיה נכסיה בישראל יחולקו בין שתיים מבנותיה בלבד תוך התעלמות מבתה השלישית – לא תוכל לעמוד.

רחל כהן קליין ז"ל (המנוחה) נולדה בישראל, והחזיקה באזרחות ישראלית. בד בבד, הייתה בידה גם אזרחות הולנדית, ואין חולק על שמקום מושבה היה במדינת הולנד. היא נפטרה בהולנד כשהיא נשואה ולה שלוש בנות. כשנה ומחצה לפני מותה, בעת ביקור שערכה בישראל, כתבה המנוחה בכתב ידה ובחתימתה צוואה. המנוחה כתבה כי הצוואה "מתייחסת לכל עזבוני באיזה מין או סוג שהוא בישראל בלבד". המנוחה ציוותה רכושה זה לשתיים מבנותיה – המשיבה ואחת מאחיותיה. עם מותה של המנוחה, הגישה המשיבה לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו לקיום צוואה. הרשם העביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם להוראת סעיף 67א(א)(7) לחוק.קרא עוד

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (בע"מ 1128/09; כב' השופטות א' קובו, מ' רובינשטיין, ע' צ'רניאק), אשר קיבל את ערעור המשיב על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב (ת"ע 109260/04; כב' השופטת ט' קופלמן-פרדו) בכל הקשור לפרשנות הוראת סעיף 1א לצוואת המנוחה, היא אמם של המבקש והמשיב.

המבקש טען כי נפלה בצוואה טעות סופר, וכי צריך היה להיות רשום שם "תוך שנה מהיום ועד פטירתי". המשמעות היא שהמשיב צריך היה לעבור לגור בדירה בתוך שנה מיום עריכת הצוואה. לחלופין טען המבקש שיש להגיע לתוצאה דומה על דרך הפרשנות, במקום על דרך התיקון.קרא עוד

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
לפני השופטים יהודית שבח, אב"ד, שאול שוחט, יונה אטדגי

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב בתמ"ש 26189-07-14 אשר דחה את
תביעת המערער נגד יורשי המנוחה י.ר. ז"ל, בה עתר למתן פסק דין המצהיר כי יש לו חלק ונחלה בדירה שרכשה ע"י המנוחה בשיכון בבלי בתל אביב מכוח היותו "יורש אחר יורש" לפי צוואת אביו המנוח, ומכוח עיקרון העקיבה.קרא עוד

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו
קרא עוד

ת"ע 45860/08
פלונית נ' אלמונים

בבית המשפט לענייני משפחה בירושליםקרא עוד

הליך של התנגדות לצו- קיום הצוואה:
האם יכולים יורשים להגיש תביעה לביטול צוואה?
מהי זכאות בן הזוג לשנות מצוואתו כאשר מדובר בצוואות ההדדיות?
האם צוואה מאוחרת מבטלת צוואה הדדית והסכם מתנה?קרא עוד

בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי בפירוש צוואה הדדית יש להתחשב באומד דעתם של שני המצווים ולא באומד דעתו של המצווה בלבד.

צוואה היא משותפת כאשר היא תוצאה של החלטה משותפת בדבר תוכנה. צוואה משותפת היא הדדית כאשר ההסדרים שקבע אחד המצווים מבוססים על ההסדרים שקבע המצווה השני ולא היו נערכים לולא הסדרים אלה. אין בחוק הירושה הסדרים לגבי צוואה משותפת ולגבי צוואה הדדית והוא "שותק" בענינים אלה. לדעת פרופ' ג' טדסקי מדובר בהסדר שלילי.

לעומתו סבור פרופ' ש' שילה כי אפשר לערוך גם צוואה משותפת וגם צוואה הדדית - כך עולה גם מפסיקת בתי המשפט בישראל שהחילו את הוראות חוק הירושה על צוואה משותפת והדדית (ראו ע"א 576/72 שפיר נ' שפיר; ע"א 598/75 רזניק נ' רזניק; ע"א 290/78 וינשנקר נ' אדלמן; ע"א 510/90 כצנשטיין נ' סידרנסקי; ע"א 4402/98 יצחק מלמד נ' אשכנזי סולומון;

החלתן של הוראות חוק הירושה על צוואה משותפת ועל צוואה הדדית מעוררת קשיים משום שלכאורה מקצת ההוראות אינן מתיישבות עם צוואות כאלה. דוגמאות להוראות כאלה מצויות בסעיף 8(א) לחוק הירושה, שלפיו הסכם בדבר ירושתו של אדם - בטל; בסעיף 21(ג) לחוק הירושה, שלפיו זכאי מצווה שהפקיד צוואה להחזירה לידיו בכל עת; בסעיף 27 לחוק הירושה, שלפיו הוראת צוואה השוללת או המגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה – בטלה;

בסעיף 28(א) לחוק הירושה שלפיו אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו ובסעיף 35 לחוק הירושה שלפיו הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה (ראו ע"א 598/75 הנ"ל; ע"א 133/84 רכטמן נ' זוסמן; ע"א 389/85 מרכוס נ' היועץ המשפטי לממשלה; כמו כן השוו סעיף 36(א) לחוק הירושה שלפיו רשאי המצווה לבטל את צוואתו, על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה או על ידי השמדת הצוואה.קרא עוד