En

צור קשר

checked

עיקול על עיזבון-השופטת אספרנצה אלון: פס"ד בעניין בקשת מחיקת עיקולים למקרקעין המיועד למכירה (רמ"ש 29999-07-23)

6/11/2023


1.     לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מאיה לוי) בת"ע 7535-06-20 שניתנה ביום 14.06.2023 (להלן: "בית משפט קמא"), ולשונה כך:

"1. אומנם ניתן צו המאשר פורמאלית את המכר, אולם לא ניתן להורות על מחיקת העיקולים משהתברר כי ישנם עיקולים רבים הרובצים על הנכס לטובת צדדים שלישיים.

2. על מנהלת העיזבון לסלק את החובות הרובצים על הנכס בטרם ניתן יהיה לאשר את המכר ולהסיר את העיקולים.

3. בנסיבות הקיימות לא ניתן לחתום על צו המכר.

4. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים."

    (להלן: "החלטת בית משפט קמא")

 

תמצית השאלה המשפטית:

 

2.     בית משפט קמא אישר למנהלי עיזבון למכור מקרקעין בהתאם לסעיף 34א' לחוק המכר, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר"). לימים מנהלי העיזבון ביקשו מבית משפט קמא כי זה יחתום על צו פורמלי המורה על מחיקת עיקולים הרובצים על המקרקעין. בית משפט קמא סירב והורה כי יש להסיר העיקולים הרובצים על המקרקעין קודם לכן.

 

לגרסת מנהלי העיזבון, משנמכר הנכס בהתאם לסעיף 34א' לחוק המכר שגה בית משפט קמא כאשר נמנע מלחתום על הצו הפורמלי המורה על מחיקת העיקולים הרובצים על המקרקעין, שכן אין בצו זה אלא כדי לתת ביטוי למצב הנורמטיבי החל בנסיבות העניין.

 

תמצית השתלשלות העניינים בבית משפט קמא:

 

3.     ביום 10.02.2014 נפטר מ' (להלן: "המנוח") וביום 24.09.2019 מונה עו"ד א. ד. כמנהל עיזבונו (להלן: "מנהל עיזבון המנוח"). ביום 30.05.2020 נפטרה אשת המנוח נ' (להלן: "המנוחה") וביום 29.10.20120 מונתה עו"ד מ. א. כמנהלת עיזבונה (להלן: "מנהלת עיזבון המנוחה"). המנוח והמנוחה היו נשואים זה לזו ויורשיהם הינם ילדיהם, ש' וא' (להלן: "המבקשים 3 ו-4" בהתאמה). הן עיזבון המנוח והמנוחה כללו את המקרקעין מושא בקשת רשות הערעור שלפניי.

 

4.     ביום 03.06.2020 נפתח התיק בבית משפט קמא עם בקשת מנהל עיזבון המנוח, המוסכמת על ידי יורשיו, לאישור מכר המקרקעין הידועים כגוש 11570, חלקה 69, תת חלקה 2 (להלן: "הסכם המכר", "המקרקעין") לרוכשת גב' ש' (להלן: "הרוכשת") תמורת סך של 1,020,000, ובהתאם לסעיף 34א' לחוק המכר. באותה עת המנוחה הייתה עודנה בחיים ובבקשה צוין כי תכליתה העיקרית של המכירה הינה פירעון חובותיו הרבים של עיזבון המנוח באמצעות כספי המכר. לאחר פטירת המנוחה ומינוי מנהלת עיזבונה הוגשה בקשה נוספת ביום 02.12.2020 לאישור מכר המקרקעין בהסכמת היורשים וביחס לשני העיזבונות, בהתאם לסעיף 34א' לחוק המכר.

 

5.     ביום 05.12.2020 הורה בית המשפט קמא לב"כ היועמ"ש להגיש תגובתו לבקשה לאישור מכר המקרקעין. ביום 04.01.2021 הוגשה עמדת היועמ"ש שעיקרה כי כיוון והיורשים הינם בגירים, כשירים ומסכימים לבקשה, אין התנגדות למבוקש. ביום 06.01.2021 הגישו מנהלי עיזבון המנוחים בקשה חוזרת לאישור הסכם המכר. בית משפט קמא ביקש הבהרות ואלה הוגשו.

 

6.     ביום 12.01.2021, נוכח הסכמת יורשי המנוחים והיעדר התנגדות ב"כ היועמ"ש, אישר בית משפט קמא את מכר המקרקעין לרוכשת והורה על סגירת תיק בית המשפט. באותו היום (12.01.2021) נחתמה פסיקתה אשר הוגשה על ידי מנהלי עיזבונות המנוחים המורה על מכירת זכויות המנוחים במקרקעין לרוכשת כאשר מכר המקרקעין הינו בהתאם לסעיף 34א לחוק המכר.

 

7.     ביום 01.12.2021, הוגשה בקשה מאת מנהל עיזבון המנוח למתן צו מכר, וכן פסיקתה בה הוראה על ביטול כל העיקולים הרשומים על המקרקעין, 11 במספרם, שהוטלו בין השנים 1992-2019. לאחר תשלום אגרה הוגשה ביום 28.03.2022 בקשה חוזרת למתן צו מכר. בית משפט קמא קבע כי מנהל העיזבון יגיש הבקשה לב"כ היועמ"ש וליורשים. ב"כ היועמ"ש הגיש עמדתו כי הואיל ושני היורשים הינם בגירים וכשירים ב"כ היועמ"ש לא תתערב במבוקש.

 

8.     ביום 14.12.2022 הגיש מנהל עיזבון המנוח בקשה חוזרת למתן צו מכר לפי סעיף 34 א' לחוק המכר, הכוללת פסיקתא לביטול כל העיקולים שהוטלו על המקרקעין. ביום 23.12.2022 כתב בית משפט קמא כי לא ברורה המסגרת החוקית מכוחה מבוקש למחוק העיקולים שעל המקרקעין, כדלקמן: "1. המכר אושר עוד ביום 12.1.2021. על כן לא ברור מה היא המסגרת החוקית מכוחה מבוקש כעת למחוק עיקולים אשר נרשמו על הנכס. [...].". מנהל עיזבון המנוח הגיש תגובתו שנענתה ביום 19.03.2023 ע"י בית משפט קמא, ושעיקרה: "[...] 2. כמו כן יש לציין מה המסגרת החוקית מכוחה מבוקש כעת למחוק עיקולים (11 עיקולים!) אשר נרשמו על הנכס, ביחוד כאשר יכול והעיקולים הוטלו על ידי גורמים שלישיים וחיצוניים לתיק אשר התנהל בפני מותב זה. [...].".

 

9.     ביום 11.05.2023 הגיש מנהל עיזבון המנוח בקשה נוספת למתן צו מכר, בה פירט את המסגרת החוקית מכוחה נדרשה הסרת העיקולים לגרסתו. ביום 15.5.2023 הורה בית המשפט קמא לפרט אודות העיקולים ולהבהיר האם חלקם הוטלו על ידי גורמים חיצוניים לתיק בית המשפט קמא. ביום 12.06.2023 הוגשה הודעה המציינת את פרטי העיקולים ובכלל זה מועד הטלתם, מס' השטר בגינן נרשמו, מספרי תיקי ההוצל"פ במסגרתם הוטלו ושמות הזוכים בהם ככל שהיה ניתן. סכום החובות בגינן הוטלו העיקולים לא צוין.

 

10.  ביום 14.06.2023 ניתנה החלטת בית משפט קמא, מושא בקשת הערעור שלפניי.

 

תמצית טענות מנהלי העיזבון

 

11.  כאשר נמכר נכס על ידי בית משפט על פי סעיף 34א' לחוק המכר, שכאמור נעשה ביום 12.01.2021, עוברת הבעלות לרוכש כאשר היא נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס, חוץ מזכות שלפי תנאי המכירה אינה מתבטלת ומזכות שאינה משמשת ערובה לחיוב כספי. בהינתן העובדה שמכר המקרקעין אושר על ידי בית המשפט בהתאם לסעיף האמור, בטלים מאליהם כל העיקולים הרובצים על זכויות המנוח במקרקעין אשר הוטלו במסגרת תיקי ההוצאה לפועל, קודם לאישור מכר הדירה. חתימת צו המכר הפורמלי בדבר מחיקת העיקולים הרובצים על זכויות המנוחים על המקרקעין הינו סעד נלווה ומשלים לאישור מכר המקרקעין בהתאם לסעיף 34א' לחוק המכר והוא משקף את המצב המשפטי האוטומטי המדבר בעד עצמו בדבר מירוק זכויות, ללא כל צורך בהידרשות לסוגיית גבייה וחלוקה. צו המכר הפורמלי נדרש להצגה בלשכת רישום המקרקעין על מנת שניתן יהיה להעביר רישום הזכויות במקרקעין על שם הרוכשת. לא היה מקום להתנות החתימה בביצוע פעולות נוספות שלא ניתנה לגביהן הנחיה קודם לאישור המכר.

 

12.  לא היה מקום להפנות את מנהל העיזבון להסדרת חובות העיזבון לצורך חתימת צו מכר פורמלי המורה על מחיקת העיקולים. ברור ומובן כי מנהל העיזבון יפעל לסילוק חובות העיזבון על פי הסעיפים המתאימים מחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), כאשר תחילה ישתמש בכספי העיזבון לסילוק חובות העיזבון. כספי המכר מוחזקים בחשבון נאמנות מטעם מנהל העיזבון הפועל לפי הוראות בית המשפט וטענות המעקלים שמורות להם. אין בשלב זה להקדים הסדרת חובות העיזבון טרם העברת זכויות הרוכשת בדירה על שמה, שכן לא מן הנמנע כי לא היה בתמורת מכר המקרקעין כדי לפרוע מלוא חובות העיזבון ואף יכול ויהיה צורך בנקיטת הליך לניהול עיזבון המנוח לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.

 

13.  תוצאת החלטת בית משפט קמא אינה סבירה. לא ניתן להשלים עם מצב בו הרוכשת, ששילמה את מלוא התמורה שנקבעה בהסכם המכר לאור אישורו של בית משפט קמא, תיוותר "בת-ערובה" עד להסדרת חובות העיזבון ולא תוכל להירשם כבעלת זכויות הדירה שנרכשה על ידה.

 

דיון והכרעה:

 

14.  לאחר עיון בבקשת רשות הערעור שלפניי על נספחיה וכן במסמכי תיק קמא, מצאתי כי יש לתת רשות ערעור לבקשה, לדון בערעור ולדחותה, והכל מכוח סמכותי עפ"י תקנה 138(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), ולהלן נימוקיי.

 

15.  בין השנים 1992-2019 הוטלו על המקרקעין 11 עיקולים שלגביהם לא הודיעו מנהל העזבון לבימ"ש קמא ולבימ"ש זה מה גובה כל עיקול ומהו הסכום הכולל של החובות.

 

עיקולים אלה הוטלו במסגרת רשויות ההוצאה לפועל, לשכות חיפה, עכו ונתניה, כשהזוכים הינם ישויות משפטיות שונות, לרבות אנשים פרטיים, עיזבון, חברות בע"מ, וכן זוכים לא ידועים שלא ניתנו לאיתור הואיל ומדובר בתיקים ישנים.

 

16.  עיקולים אלה הינם למעשה פעולות משפטית שבוצעו בעבר על ידי נושים נגד בעל המקרקעין, הוא המנוח, ושמטרתן הגבלת סחרות ויכולת השימוש בהם, באופן שאלה יוכלו להיפרע מן המקרקעין בעבור חוב המגיע להם. כידוע, העיקול מהווה סעד דיוני בלבד שבא למנוע מבעל הנכס או המחזיק בו מלסכל את פירעון החוב על ידי הברחת הנכס או העברת הזכויות בו לאחרים (עיינו ע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' משה ולך, מג(2) 864 (1989), ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה פ"ד מט(1), 177 (1995), ע"א (מחוזי מרכז) 50612-04-15 מנופי אבי תובלה ושירותים (1991) בע"מ נ'ziemann ludwigsburg gmbh(נבו 10.02.2016((.

 

17.  על אף היותו של עיקול סעד דיוני בלבד, אך ברור כי נושי עיזבון המנוח סומכים על העיקולים שהטילו על המקרקעין לצורך פירעון חובם, ולבטח שיש לתת להם יומם טרם מתן החלטה על ביטולם.

 

18.  מבין כל שלל השתלשלות האירועים מצאתי כי יש להתמקד באירועים שהתנהלו מול בית משפט קמא, כדלקמן: - ביום 12.01.2021 אישר בית משפט קמא את מכר המקרקעין לרוכשת והורה על סגירת תיק בית המשפט.בחלוף כמעט שנה (01.12.2021) הגיש מנהל עיזבון המנוח בקשה לצו מכר ופסיקתה בה הוראת ביטול כל העיקולים הרשומים על המקרקעין. בחלוף שנה נוספת (14.12.2022) הגיש מנהל עיזבון המנוח בקשה חוזרת למתן צו מכר לפי סעיף 34 א' לחוק המכר, הכוללת פסיקתא לביטול כל העיקולים שהוטלו על המקרקעין. בחלוף כחמישה חודשים ביום 15.5.2023 הורה בית המשפט קמא לפרט אודות העיקולים ולהבהיר האם חלקם הוטלו על ידי גורמים חיצוניים לתיק בית המשפט קמא, וכחודש לאחר מכן (12.06.2023) הוגשה הודעה המציינת את פרטי העיקולים ובכלל זה מועד הטלתם, מס' השטר בגינן נרשמו, מספרי תיקי ההוצל"פ במסגרתם הוטלו ושמות הזוכים בהם ככל שהיה ניתן. סכום החובות בגינן הוטלו העיקולים לא צוין.

 

19.  עולה כי מיום אישור מכר המקרקעין (12.01.2021) על ידי בית משפט קמא ועד היום בו נשלחה הודעה  אודות העיקולים ושמות הזוכים בתיקי ההוצל"פ (12.06.2023) חלפו כשנתיים וחצי, זמן רב ביותר, החורג ממתחם הסבירות, בו היה על מנהלי העיזבון לפעול לצורך פריעת חובות המנוח לנושיו, אשר הובטחו כאמור על דרך של עיקוליםברישום.יודגש כי כל אותן שנים או לכל הפחות במהלכם, היו כספי התמורה מצויים בחשבון נאמנות. מנהלי העיזבון מתוקף תפקידם היו חייבים לפעול כדי להסדיר את תשלום החובות המובטחים ברישום עיקולים לנושי העיזבון. טענתם כי אין להקדים את הסדרת חובות העיזבון טרם העברת הזכויות על שם הרוכשת אינה יכולה לעמוד כלל. במקביל להבטחת זכויות הרוכשת יש להבטיח אצל זכותם של המעקלים/הנושים. יתרה מזו, טענה זו בודאי אין לה מקום בחלוף שנתיים וחצי לאחר מכן. הדבר מקבל משנה תוקף לאור כך כי מנהלי העיזבון מציינים כי לא מן הנמנע, שאין בתמורת מכר המקרקעין כדי לפרוע מלוא חובות העיזבון ואף יכול ויהיה צורך בנקיטת הליך לניהול עיזבון המנוח לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.

 

20.  כאמור, נושי עיזבון המנוח סומכים על העיקולים שהטילו על המקרקעין לצורך פירעון חובם. תיק העיזבון אינו מפוקח על ידי האפוטרופוס הכללי, זאת בהתאם לסעיף 87 לחוק הירושה. האפוטרופוס הכללי אינו מפקח על מנהלי העיזבון בתיק דנן ועניין זה הובא לידיעת בית משפט קמא בעמדת ב"כ היועמ"ש. בית משפט קמא סבר כי אין עליו לחתום על צו מכר פורמאלי המורה על הסרת העיקולים, וזאת כל עוד לא נוכח לדעת כי קיים מנגנון יידוע לבעלי העיקולים וכן מנגנון שיבטיח את פריעת החובות של העיזבון. בכך מנע  בית משפט קמא תאונה משפטית שעלולה להתרחש, וטוב עשה משלא נעתר לבקשת מנהלי העזבון.

 

21.  בנוגע לשאלה המשפטית שהעלה מנהל העיזבון, כי נוכח סעיף 34א' לחוק המכר חובה היה על בית משפט קמא להורות על ביטול העיקולים ומירוק הנכס, אפנה כעת.

 

22.  סעיף 34א' לחוק המכר קובע כדלקמן:

מכירה על ידי רשות

"נמכר נכס על ידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס, חוץ מזכות שלפי תנאי המכירה אינה מתבטלת ומזכות שאינה משמשת ערובה לחיוב כספי".

 

סעיף 34ב' לחוק המכר קובע כדלקמן:

 

תחולת זכויות על הפדיון

"שעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס המשמשים ערובה לחיוב כספי ולפי סעיפים 34 או 34א אין להיזקק להם נגד הקונה, יחולו על הפדיון מן המכירה."

 

23.  סעיף 34א' לחוק המכר זכה לדיון מעמיק בפסק הדין שניתן בע"א 6894/15 זלצר נ' אבירם (נבו 07.09.2017, להלן: "עניין זלצר"), שם סקר כבוד השופט הנדל את הגישות השונות לגבי מהותו של  הסעיף. בתמצית, מן העבר האחד ניצבת גישה הרואה בסעיף 34א' לחוק המכר "אח ורע" לסעיפי תקנת השוק ביחס למיטלטלין ומקרקעין, שמטרתו לתקן ולהיטיב את מהלך העסקים הרגיל של מכירה על ידי רשות על פי דין, מן העבר השני, גישה הסוברת כי סעיף 34א' לחוק המכר כלל לא נועד לקבוע תקנת שוק, וכי יש לקרוא אותו בצוותא עם סעיף 34ב' לחוק המכר שהובא לעיל, דהיינו שסעיף 34א' לחוק המכר "מנקה" את הנכס מזכויותיהם של נושים וסעיף 34ב' לחוק המכר "מאזן" זאת בכך שהוא מעתיק את זכותם של הנושים מן הנכס אל הפדיון מן המכירה, וזאת בדרך של "מעין סוברוגציה", כגרסת המערערים הנסמכים על צירוף הסעיפים יחדיו.

 

24.  כבוד השופט הנדל עמד על ההיגיון והקושי הטמון בכל אחת מן הגישות, ובסיכומו של דבר בחר לאמץ את זו הראשונה, הרואה בסעיף 34א' לחוק המכר כהוראה הקובעת תקנת שוק במקרה של מכירה על ידי רשות. בין היתר הוסברו החשיבות במתן תמריץ לרוכשים ליטול חלק במכירות המבוצעות על ידי רשות, הרצון לחסוך מן המציעים את הצורך לערוך בירורים בנוגע לטיב זכותו של החייב בנכס והאינטרס להשיא את תמורת המכירה כך שתתקרב למחיר השוק של הנכס. עוד צוין, כי אין מחלוקת בקרב בעלי הדעות השונות על כך שראוי שתיקבע תקנת שוק כשמדובר במכירה על ידי רשות, וכי לשון החוק יכולה להכיל פרשנות הרואה בסעיף כיוצר תקנת שוק. בנוסף, נקבע כי יש לקרוא לתוך תנאי סעיף 34א' לחוק המכר את הדרישה כי הקונה יבצע את הרכישה בתום לב ובתמורה, בדומה לתנאיה של תקנת השוק הקלאסית.

 

25.  המשנה לנשיאה כבוד השופט רובינשטיין הצטרף לקביעה כי סעיף 34א' לחוק המכר מהווה תקנת שוק, תוך שהוא מפנה לדברי ההסבר להצעת חוק המיטלטלין (הוראות משלימות), תש"ל-1970, ה"ח 882 בעמ' 164, מהם עולה בבירור כי המחוקק אכן ראה בסעיף 34א' לחוק המכר משום תקנת שוק נוספת, לצד סעיף 34 לחוק המכר. לדבריו, "דומה, כי האדם הרוכש מרשות יוצא מהנחה 'אינטואיטיבית' של רכש 'נקי', וראוי לצמצם ככל הניתן את 'זיהומי הרקע', פרט למה שעשה המחוקק מפורשות" (עיינו ע"א 4052/19 י.ש.מ לבניין בע"מ נ' תדביק בע"מ (נבו 13.09.2020)‏‏).

 

26.  פסק דין מקיף נוסף בנוגע לסעיף 34א' לחוק המכר הינו ע"א 3086/22 פרץ סבן נ' סם אייסוי (נבו 17.10.2023), אשר ביסס כי יסוד נוסף לצורך שכלול סעיף 34א' לחוק המכר הינו יסוד הרישום, כדלקמן: "לבד מיסודות תום הלב והתמורה, מתאפיינות רובן של תקנות השוק ביסוד שלישי: שכלול הקניין על-ידי הקונה", וכן: "התמונה המתקבלת מסקירת הפסיקה היא שתנאי שכלול הקניין הריהו, ככלל, אחד משלושת התנאים העוברים כבריח התיכון של תקנות השוק כולן, בצד תום לב ותמורה", וכן: "לדידי, ישנם מספר טעמים המצדיקים להוסיף ולצעוד בדרך שהתווה בית משפט זה, ולדרוש את שכלול הקניין על ידי הקונה בדרך של רישום המקרקעין על שמו, כתנאי לתחולת תקנת השוק שבסעיף 34א'", וכן: "תקנות השוק הפזורות במשפט הישראלי דורשות את שכלול הקניין על ידי הצד השלישי; טעמים של הרמוניה חקיקתית וקוהרנטיות בקרב הסדרי תחרות הזכויות, מצדיקים לפרוש את מצודתו של עקרון שכלול הקניין גם על סעיף 34א'", וכן: "באנו אפוא לכלל מסקנה, כי לצורך תחולת תקנת השוק הקבועה בסעיף 34א' ביחס למקרקעין הנמכרים בהליכי הוצאה לפועל, על הקונה המאוחר להשלים את קניינו ברישום."

 

27.  המסקנה העולה היא כי סעיף 34א' לחוק המכר הינו בגדר "תקנת שוק" נוספת השייכת למשפחת תקנות השוק בחקיקה הישראלית, הדורשת התקיימותם של שלושה יסודות: הם יסוד תום הלב, יסוד התמורה ויסוד הרישום. במצבנו אנו טרם השתכלל יסוד הרישום, משמע טרם הגיע המועד בו ניתן לטעון כי המקרקעין מורק משעבודים ועיקולים אחרים מכוח הסעיף המדובר.

 

28.  סוף דבר: אל מול זכותה של הרוכשת ניצבות זכויות נושי עיזבון המנוח, המובטחים ברישום עיקולים על המקרקעין. אכן תקנת השוק הבאה לידי ביטוי בסעיף 34א' לחוק המכר באה להגן על מצבו של הרוכשת, אך אין הצדקה כי מקסום ההגנה עליה ייעשה בכל מחיר וללא פיקוח ובקרה על זכויות נושים קודמים של המנוח אשר הצליחו להטיל עיקול על נכסיו עוד בימיו. מנהלי העיזבון לא פירטו כיצד יפעלו לצורך הגנה על זכויותיהם של נושי המנוח באם יימחקו העיקולים הרשומים לטובתם, מה יהיה מנגנון היידוע לבעלי העיקולים ומה יהא אותו מנגנון שיבטיח את פריעת חובות העיזבון, והכל למעט טענתםהערטילאית כי "מובן" שיפעלו על פי הסעיפים המתאימים לחוק הירושה.מתי יפעלו בעוד שנתיים וחצי? מי יפקח על פעולות מנהלי העזבון? האם אין לנושים זכות להשמיע את קולם וליתן להם את יומם? ודאי שכן.

 

29.  על אף חלוף של שנתיים וחצי (עד היום כשנתיים ועשרה חודשים) ועל אף הימצאות התמורה בחשבון נאמנות, מנהלי העיזבון לא פעלו לתשלום חובות העיזבון. בית משפט קמא הקדים ופעל למניעת תאונה משפטית, תוך שהגן על הסעד הדיוני שבידי המעקלים ואלה אף אינם מודעים כי המקרקעין עליהם הטילו עיקולים עתיד לצאת ידי המנוח אל עבר ידי הרוכשת.

 

30.  טרם סיום, וכדי שלא יוותרו טענות שלא קיבלו מענה והתייחסות, באשר לטענת המערערים כי תדפיס לשכת רישום המקרקעין ובו פירוט העיקולים הונחו לפני בית המשפט קמא עוד בשלב פתיחת התיק בבית המשפט קמא ביום 03.06.2020, יש מקום לדייק. מעיון בבקשה מיום 03.06.2020, שאורכה 2 עמודים בלבד (לא כולל הנספחים), לא מצאתי כי נרשם דבר המצביע על כך שעל המקרקעין מושא הסכם המכר מוטלים 11 עיקולים. הפסקה היחידה שרמזה על כך הינה פסקה 2 לבקשה שם נכתב: "למנוח היו חובות רבים, ומאידך יש בבעלותו דירה העומדת ריקה ואינה מושכרת לשוכרים.". בנוסף, העתק תדפיס לשכת רישום המקרקעין לא צורף כנספח נפרד אלא נבלע בתוך חוות הדעת השמאית שצורפה לבקשה.

 

31.  מכל המקובץ, דין הערעור להידחות וכך אני מורה.

 

32.  באשר לחיוב בהוצאות, הצעתי למנהלי העיזבון לחזור בהם מבקשת רשות הערעור ולפעול להסרת העיקולים בהתאם להוראות החוק הרלוונטי. מנהלי העיזבון עמדו על בירור הבקשה. אני מחייבת את מנהלי העיזבון לשאת בהוצאות משפט בסך כולל של  5,000 ₪ לטובת אוצר המדינה שישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו בהפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

 

33.  פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

 

34.  המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

 

ניתן היום, כ"ד חשוון תשפ"ד, 08 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.

לפני

כבוד השופטתאספרנצה אלון

 

 

מבקשים

 

1.עיזבון המנוח מ'

ע"י מנהל העיזבון– עו"ד א.ד.

 

2.עיזבון המנוח נ'

ע"י מנהל העיזבון– עו"ד מ. א.

 

3.ש'– יורשת המנוחים

4.א' – יורש המנוחים

 

נגד

 

משיבים

האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון

 

 

פסק דין

 

ישראל - המנורה - 2

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

 

 

רמ"ש29999-07-23מ' (המנוח) ואח' נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון

 

 

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה עיקול על עיזבון-השופטת אספרנצה אלון: פס"ד בעניין בקשת מחיקת עיקולים למקרקעין המיועד למכירה (רמ"ש 29999-07-23): 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים

פסקי דין צוואות וירושות

יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד