ביהמ"ש לענייני משפחה צפת, סג"נ אביבית נחמיאס: החלטה בעניין שכ"ט מנהלי עיזבון (ת"ע 59122-09-19)

1.         לפניי בקשה לקביעת שכר טרחת מנהלי עיזבון המנוחה **** ז"ל  (להלן:"המנוחה").

 

2.           המבקשים מונו כמנהלי עיזבון המנוחה ביום 11.11.20.

 

3.           ביום 2.6.24  הגישו מנ"ע דו"ח סיום ניהול עיזבון ובקשה לתשלום שכר טרחה, במסגרתה פרטו מהן הפעולות שביצעו בהתייחס לכ"א מנכסי העיזבון. 

 

4.           מנהלי העזבון העריכו את שווי העיזבון בסך של 10,766,902 ₪ וביקשו לקצוב את שכר טרחתם בשיעור של 4% מנכסי העזבון מכוח הוראת סעיף 45ב לתקנות הירושה ובסה"כ לפסוק להם 503,891 ₪ בתוספת מע"מ, לטענתם בשל העבודה החריגה והמאומצת בתיק זה.

 

5.           ב"כ היועמ"ש ציין בתגובתו כי מחצית משווי העיזבון הינו שני נכסי המקרקעין לגבי נכס אחד לא בוצעה כל פעולה לפיכך התבקש בית המשפט לפסוק שכ"ט בשיעור של 1.5-2% בלבד משווי העיזבון. מנהלי ההקדש (רו"ח א.ק. והרב ****), הסכימו לבקשה. לציין כי עמדת היורשים שקיבלו מנות מהעיזבון, איננה רלבנטית.

 

6.           טרם צלילה לבקשה מן הראוי להתעכב הן על הוראות הצוואה, הן על זהות מנ"ע והיורשים והן על הערכת שווי העיזבון.

 

7.           אשר להוראות הצוואה – המנוחה ציוותה בצוואה את רכושה באופן הבא:

דירה ב**** - המנוחה ציוותה בחלקים שווים לשניים: רו"ח א.ק. (המבקש מס' 1), ואחייניתה.

לקרן שתוקם על שמה, ציוותה המנוחה את ביתה ב****, את האדמות ב****, את יצירות האומנות שהן פרי יצירתו של אביה ואת זכויותיה הכספיות השונות.

לרו"ח א.ק. - אחד ממנ"ע, ציוותה בנוסף למחצית הדירה ב****, גם את יצירות האומנות שלה (שאינם פרי יצירתו של אביה).

כן ציוותה המנוחה מנות שונות (סכומי כסף ורכב) לגורמים שונים וכללה הוראות בדבר הכנסת ספר תורה לבית כנסת ב****, ובדבר ניהול כספי הקרן.

 

 

8.           אשר לשווי העיזבון זה הוערך על ידי מנ"ע בסך של 10,766,902 ₪  ע"פ החישוב הבא –

              שווי הדירה ב**** – 2,900,000 ₪

              שווי הבית ב**** – 4,800,000 ₪

              שווי הקרקע ב***** – 56,000 ₪

שווי יצירות אומנות פרי יצירת אביה של המנוחה – 238,224 ₪

שווי יצירות האומנות שאינם פרי יתירתו של אביה של המנוחה – 56,280 ₪

שווי רכב – 67,821 ₪

כספים בח-ן בנק 2,631,242 ₪

כספים שהתקבלו מחלוקת דיבידנד בחברת ***** – 20,335 ₪.

 

 

9.           טרם פסיקת שכ"ט מנהלי העיזבון, לא ניתן להתעלם במקרה זה מזהות מנ"ע. כאשר מנהל עיזבון הינו יורש יחיד, במקרה זה לא מוגשת בקשה לפסיקת שכ"ט מנ"ע, משום שזו ממילא נגזרת משווי העיזבון ומשולמת למנ"ע מתוך נכסי העיזבון, לפיכך, מלוא נכסי העיזבון עוברים לידי מנהל העיזבון, אף אם ניהול העיזבון כולל פעולות שונות, הכרוכות באיתור נכסי  העיזבון, תשלום חובות העיזבון והעברת העיזבון על שמו.

              במקרה דנן ישנם שלושה מנ"ע כאשר אחד מהם יורש חלק לא מבוטל מנכסי העיזבון, לפיכך לא ניתן להתעלפם מנתון זה בפסיקת שכה"ט.

 

 

 

שכ"ט מנהל עיזבון – הדין החל:

10.         שכ"ט מנהל העיזבון מוסדר בסעיף 91 לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965, על פיו רשאי בית המשפט לפסוק למנהל עיזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות.

 

11.         אשר לשיעור שכ"ט מנהלי העזבון, בהתאם לתקנה 45ב לתקנות הירושה, התשנ"ח-1988,  יקבע בית המשפט שכר למנהל העיזבון בשיעור שלא יעלה של 3% משווי העיזבון בהתחשב בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן. עבור פעולות חריגות רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו של מנהל העיזבון ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העיזבון.

 

12.         קביעת השכר תעשה, בין היתר, בהתחשב בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן, ראה גם ע"א 474/65, טראובר נ' מנהריים פ"ד כ(2) 92, ע"א 153/77 אליאשוילי נ' סמואל, פ"ד לב(1) 626, ת.פ 285/98 (מחוזי) מדינת ישראל נ' פנחס בן ( ניתן ב- 20.10.03 )).

 

13.         התקנות אינן קובעות שכר טרחה אחיד בשיעור כלשהו אלא מקנות לבית המשפט שיקול דעת והוא המוסמך לקבוע שכ"ט מרבי עד לשיעור המרבי.

 

על פי הפסיקה ישנה מגמה ברורה של צמצום בנטל המוטל על העיזבון עבור שכר טרחה. "אין זה דבר המובן מאליו שמנהל העיזבון יזכה לאישור שכר טרחה בקצה העליון של הסקאלה שקבע המחוקק. ההפך הוא הנכון: סביר להניח שה"ממוצע" בקביעת שכר טרחה של מנהל עיזבון יתקרב יותר לאמצע, היינו 1.5%-2%" (ש' שוחט, נ' פינברג ו י' פלומין, דיני ירושה ועיזבון, מהדורה שביעית, 223). כן ר'  ת"ע 25076-08-22 פלונית נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח' (30.7.24).

 

14.         כאמור, במקרים בהם נדרש מנהל עיזבון לפעולות חריגות או למאמץ מיוחד במהלך פעולתו, ניתן לפסוק לו שכר מוגדל עד לגובה 4% משווי העיזבון. כאשר ביהמ"ש שוקל אם פעל מנהל העיזבון פעולות חריגות או השקיע מאמץ מיוחד הוא שוקל אם בוצעו פעולות החורגות מפעילותו הרגילה והטבעית של מנהל העיזבון (ראה בש"א (ת"א) 13931/00 עז' 100/89 משה פת ואח' נ' אורנה פורת.

 

15.         עוד ר' הדברים שנפסקו בעמ"ש 22352-05-20 י.א נ' ח.ו מנהלת עזבון פס' (11.3.2021)): "...על פי לשון תקנות הירושה, שכר טרחה של 3% למנהל העיזבון מצוי בקצה העליון של הסקאלה וכי שכר זה יפסק אך ורק כאשר יוכח שהושקע מאמץ משמעותי בכל הקשור להליכי הניהול, וראו לעניין זה, כדוגמה – עמש (חיפה) 48322-02-20 – עיזבון המנוחים ל'ד' ו-ל' י' זל נ' היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי – מחוז חיפה והצפון ... ובעניין ע"מ 1243/07 אלמוני, עו"ד נ. פלוני (2008) נפסק –   "אין זה דבר המובן מאליו שמנהל העיזבון יזכה לאישור שכר טרחה בקצה העליון של הסקאלה שקבע המחוקק. ההיפך הוא הנכון : סביר להניח שה'ממוצע' בקביעת שכר טרחה של מנהל העיזבון יתקרב יותר לאמצעה, היינו 1.5% -2%. שכר טרחה גבוה של 3% אמנם ישולם במקרים המתאימים, אבל רק כשהיקף פעולות הניהול רחב יחסית באופן שיצדיק זאת", וכן ר' ת"ע (משפחה חיפה) 10422-06-14 עו"ד פלונית נ' פלונית (27.7.2021) והפסיקה שצוטטה שם.

 

 

16.         מהאמור לעיל עולה כי הנתונים העיקריים שישמשו את בית המשפט לשם הכרעה בדבר שכ"ט מנהלי העיזבון הם שווי העיזבון וטיבן של הפעולות שנעשו ע"י מנ"ע, היקפן ומורכבותן, כאשר לנתון האחרון משקל גבוה יותר. לעניין זה ר' הדברים שנפסקו בע"מ (ת"א) 1243/07 אלמוני, עו"ד נ' פלוני, לעיל.  יש שקבעו כי קיים יחס הפוך בין היקף העיזבון לבין שיעור שכר הטרחה (ר' ת"ע 25076-08-22 פלונית נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח' (30.7.24), (ת"ע (טב') 14335-03-09‏ אלמונית ז"ל נ' פלונית (קטינה)‏, מיום 26.7.11), זאת מאחר שבמקירם בהם שווי העיזבון נמוך " עלול להיווצר מצב שמנהל העזבון יבצע פעולות רבות בניהול של עזבון בהיקף קטן יחסית, יקבל שכר טרחה שאינו עומד ביחס ישר לפעולותיו". כך, בעמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 9661-06-19 עו"ד פלוני מנהל עיזבון (לשעבר) נ' יורשי המנוח אלמוני ז"ל (27.2.2020) נפסק כי "שכר הטרחה שנפסק בעיזבונות גדולים בשווי של עשרות מיליוני ש"ח, "נע" בין אחוז לשני אחוז ולעיתים אף הרבה פחות משיעור זה."

 

מן הכלל אל הפרט:

 

17.         מהבקשה עולה כי הפעולות שבוצעו ע"י מנהלי העיזבון, היו הפעולות הבאות:

                   א.        איתור נכסי העיזבון, ורישום הערות אזהרה בנכסים הרלבנטיים. 

                   ב.        הגשת פרטה, פרסום לנושים.

                   ג.         העברת רישום הדירה ב*** ע"ש היורשים – רו"ח א.ק. (אחד ממנ"ע) ויורשת נוספת (בחלקים שווים).

                   ד.        אשר לנכס ב****, הוחלט שלא לבצע בו שיפוצים, חרף מצבו. לאחר ביקור בנכס, ורישומו בנאמנות ע"ש ההקדש שהוקם (הקרן ע"ש המנוחה, כמפורט בצוואתה), הוסכם לאפשר לאדם השוהה בנכס, לשמור עליו בתנאים שהוסכמו.  לציין כי הקמת ההדקש הציבורי נעשתה ע"י עו"ד המתמחה בהקדשים ואשר שולם לו שכ"ט מתוך כספי העיזבון (ר' סע' 70.6 לבקשה).

                   ה.        העברת המקרקעין ב***** ע"ש ההקדש.

                   ו.         יצירות אומנות פרי יצירתו של אבי המנוחה הועכרכו ע"י שמאי ואוחסנו בחדר בבית ב*****.

                   ז.         יצירות האומנות שאינן יצירתו של אבי המנוחה – הוערכו ע"י שמאי והועברו לידי רו"ח א.ק.

                   ח.        תכולת הבית, חפצים אישיים, והרכב, הועברו ליורשת (אחיינית המנוחה).

                   ט.        העברת כספי המנוחה לחשבון העיזבון וניהול מו"מ עם הבנק לצורך קבלת עמלה מופחתת (עניין זה פורט באריכות בבקשה).

                   י.         חב' ***** - חלוקת הדיבידנד המגיע לעיזבון וניהול החברה עד לחיסולה (פעולות אלה פורטו באריכות רבה בבקשה – עמ' 8-10).

                 יא.       טיפול בהחזר מס של המנוחה וסילוק חוב העיזבון כלפי המטפלת.

                  יב.       רכישת ספר תורה והכנסתו לבית הכנסת ב******.

                  יג.        חלוקת כספים לזוכים על פי הוראות הצוואה.

                  יד.       לציין כי בבקשה צויין כי תשלומים לבעלי תפקידים (עו"ד, שמאי וכיוב) והחזרי ההוצאות למנ"ע, שולמו מתוך נכסי העיזבון.

 

18.         יישום ההלכות שנקבעו על נסיבות המקרה דנן, מוביל לפסיקת שכ"ט שונה עבור כ"א מנכסי העיזבון:

 

                   א.        אשר לנכס ב***** – בשים לב לכך שהפעולות התמצו ברישום הזכויות בדירה ע"ש אחד ממנהלי העיזבון ויורשת נוספת אני פוסקת שכ"ט  בשיעור של  1.5% משוויה הדירה (2,900,000)  ובסה"כ  - 43,500 ₪.

                   ב.        אשר לבית ב****** -  הבית הועבר ע"ש ההקדש ולמעשה למעט סיורים בבית והגעה להסדר בעניין שמירתו לא בוצעה בו כל פעולה, אני פוסקת שכ"ט בשיעור של 1.5% משווי הנכס (4,800,000) ובסה"כ – 72,000.

                   ג.         יצירות האומנות – בעניין יצירות האומנות התבקשה הערכת שמאי, שכר טרחתו שולם מנכסי העיזבון. לא צויין היכן אוחסנו יצירות האומנות, אולם בין אם מדובר ביצירות שהיו בבית ב*****, ובין אם היו בבית ב******, אינני סבורה כי העברה פיזית  של היצירות לאחד ממנהלי העיזבון (פעולה שבוודאי בוצעה על ידו), או ריכוזן מהבית לחדר מסויים בבית, מהווה פעולה המצדיקה פסיקת שכ"ט.

                   ד.        רכב – בגין העברת הרכב ע"ש היורשת – פוסקת שכ"ט בשיעור של 3% (בשל שוויו הנמוך), ובסה"כ סך של 2,034 ₪.

                   ה.        כספים נזילים בסך כולל של 2,631,242 – מדובר בפעולות שאינן מורכבות הכוללות העברה מחשבון לחשבון, תשלום לרכישת ספר תורה וחלוקה לזוכים ע"פ הצוואה -  ובגינה פוסקת שכ"ט בשיעור 1.5% ובסה"כ  סך של 39,468 ₪.

                   ו.         כספים שהתקבלו מחלוקת דיבידנד בסך של 20,335 ₪ - בשים לב למורכבות הפעולות שנעשו לשם קבלת כספים אלה, פוסקת שכ"ט מאקסימאלי בשיעור של 4% ובסה"כ – 813 ₪.

 

19.         לסיכום – פוסקת למנהלי העיזבון שכ"ט בסך כולל של 157,815 ₪ בתוספת מע"מ, אשר ישולמו מנכסי העיזבון.

בשולי הדברים יצויין כי למעשה פסיקת 1.5% משווי כלל העיזבון (10,766,000 ₪), כפי שסבר ב"כ היועמ"ש, מובילה לתוצאה דומה (161,490 ₪), יחד עם זאת במקרה זה, בשים לב לטיבן של הפעולות שבוצעו, ראיתי לנכון לערוך הבחנה בשיעור שכה"ט בהתייחס לכ"א מנכסי העיזבון, ולא להתייחס לעיזבון כאל מיקשה אחת.

 

 

עם הסדרת תשלום שכה"ט – מנהלי העיזבון משוחררים מתפקידם.

 

 

ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

 

 

 

ניתנה היום, ט"ז אב תשפ"ד, 20 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.