ביהמ"ש לענייני משפחה בפתח תקווה, ש' הילה מלר-שלו: ההחלטה עוסקת בעניין פסיקת הוצאות בהליכי עזבון (ת"ע 58019-05-21)

 

הכרעה זו ניתנת במסגרת ההליכים שבכותרת, שעניינם בקשה לקיום צוואת המנוח מיוםxx.xx.2020.והתנגדות לה; ובזיקה לבקשת התובעת (המבקשת את קיום צוואת המנוח) לקידום ההליכים ותגובת הנתבעת (המתנגדת לקיומה), אשר בה נכרך סעד למחיקת הליך התנגדותה ללא צו להוצאות (להלן יכונו הצדדים בהתאמה: "המבקשת" ו"המתנגדת").

 

טוענת המתנגדת, כי מחמת ספקות בנוגע לצוואה, עמדה על זכותה לבירור ההליך; ברם, לאחר שהתקבלו שתי חוות הדעת המומחים שמונו לבקשתה, הדוחות את טענותיה - בדבר העדר כשירות וזיוף חתימה - היא מבינה, כי עליה לפנות לבית המשפט ולבקש למחוק את התנגדותה.

 

בתגובתה, מציינת המבקשת, כי היא אינה מתנגדת למחיקת ההתנגדות אך עומדת על הצורך בפסיקת הוצאות ריאליות בגין ניהול הליך סרק שהחל בשנת 2021; שהינו פרק זמן ניכר שבו היו למתנגדת מספר הזדמנויות שלא לעמוד על המשך ניהול ההליכים והגם שכך וחרף קלישוּת הסיכויים בחרה להמשיך; בנסיבות אלה אין מקום לאפשר הגשת הליך סרק בנסיון נואל להלך אימים על המבקשת בלא שייפסקו הוצאות מתאימות המשקפות את ההתנהלות, זאת אף בהתאם לקביעת תקנות סדר הדין האזרחי בנדון.

 

 

 

 

 

 

 

דיון והכרעה

הוצאות משפט - מסגרת נורמטיבית

תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 קובעות, כי בתום הדיון, נדרש בית המשפט לפסוק הוצאות "סבירות והוגנות", זאת למעט "אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור" (ר' תקנה 152); כך שלמעשה קובעות תקנות אלה ברירת מחדל של חיוב בהוצאות (ר' רעא 7650/20 Magic Softwrprises Enterprised Ltd נ' פאיירפלאי בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים,28.12.2020), פסקה 14).

 

על עקרונות היסוד שבפסיקת הוצאות עומדת תקנה 151 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018; המלמדת, כי מטרת החיוב בהוצאות היא שיפוי בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהתחשב בתוצאות, במשאבים ובהתנהלות בעלי הדין בניהול ההליכים (ס"ק א לתקנה); בהלימה, על פסיקת ההוצאות לבטא את האיזון הראוי, לרבות בין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושיווין בין בעלי הדין (ס"ק ב); כל זאת כאשר במקרים שבהם סבור בית המשפט כי נעשה שימוש לרעה בהליכי משפט או מילוי אחר התקנות הוא רשאי לחייב בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה ובנסיבות מיוחדות אף את ב"כ (ס"ק ג).

 

בעניין זה יפים דברי בית המשפט העליון אודות תכלית תקנות סדר הדין ההחדשות וה"מסר" שהן מעבירות (כלשון כב' השופט י' עמית), לרבות בזיקה להיות הוצאות משפט כלי לניהול יעיל ולהרתעה מפני הליכי סרק או הליכים בלתי מידתיים: "התקנות החדשות מעבירות מסר שלפיו ברירת המחדל היא פסיקת הוצאות ריאליות (לצד הכרה במצבים המצדיקים אי חיוב בהוצאות, וראו הסיפא של תקנה 152), והכלי של הוצאות משפט הוא אחד הכלים שהתקנות החדשות מעמידות לרשות בית המשפט לשם ניהול ההליך באופן יעיל על רקע מטרות התקנות, ולהרתעה מפני נקיטת הליכי סרק או הליכים בלתי מידתיים (תקנה 4; לפסיקת הוצאות על פי התקנות החדשות בסוגים שונים של מקרים, ראו ההפניות אצל יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי – מורה נבוכים  644 (2021))" (ע"א 7627/20 אייזלר החברה לניהול בע"מ נ' תפן מדיקל בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 24.2.2022), פסקה 6 סיפא).

 

תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 קובעת את תחולת תקנות סדר הדין האזרחי על ההליכים המתנהלים בערכאת המשפחה:"תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכים בבית משפט לענייני משפחה בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה" זאת כאשר בית המשפט למשפחה רשאי לסטות מהוראות סדר הדין ולנהוג "בדרך

 

הנראית לו הטובה ביותר לעשיית צדק לפי סעיף 8 לחוק" (לעניין פסיקת הוצאות בהליכים בביהמ"ש למשפחה ר',למשל, ה"ט 2378-11-19 פלונית נ' אלמוני (פורסם במאגרים המשפטיים, 30.8.2021) על סקירת הפסיקה שם).

 

אם כן, שיקולים שונים עומדים לנגד עיני בית המשפט בבואו לפסוק הוצאות וביניהם שווי הסעד למול הסכום הנתבע, מורכבות ההליך, השקעת המשאבים הנדרשת להכנתו וניהולו, לצד הדרך שבה נוהל דה פקטו וסכום ההוצאות שהתבקש, הכל כמפורט בפסיקה ובתקנות סדר הדין האזרחי שבנדון, והדברים, כאמור, ידועים. במסגרת הפעלת שיקול הדעת מסורה לבית המשפט אף האפשרות להפעיל שיקולים מכוח הדיןוהצדק (ר' בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נגד הרשות המוסכמת למתן רישיונות יבוא - משרד התעשיה והמסחר (פורסם במאגרים המשפטיים, 30.6.2005)).

 

לצד האמור לעיל,  נפסק, כי חיוב בהוצאות בשיעור ריאלי אין משמעו בהכרח פסיקה העומדת בחפיפה מלאה לתשלום בפועל, וכי על ההוצאות לעמוד במבחני סבירות, מידתיות והכרח לניהול ההליך
(ר' בג"צ 891/05 תנובה נ' הרשות המוסמכת (פורסם במאגרים האלקטרוניים, 30.6.05). הרציונל לכך הוא מניעת הרתעת יתר של בעלי דין, וכאן בא לידי ביטוי האיזון הנדרש ההוצאות, כפי שהיטיב להגדיר זאת כב' השופט ד' מינץ: "פסיקת הוצאות משפט מיועדת אפוא לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מוסדיים, ובהם מניעת תביעות סרק, שאיפה למניעת ניהול מכביד של ההליך או שימוש בהליך שלא בתום לב." (ר' רע"א 7650/20 (לעיל)  פסקה 9 לפסה"ד של כב' השופט מינץ;  עוד ר' ע"א 2617/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נצרת עלית, פ"ד ס(1) 612).

 

היבט נוסף הראוי לבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות הינו פסיקת הוצאות במצב דברים שבו הגיעו הצדדים לכלל הסכמות קודם להכרעה על דרך מתן פסק-דין. בעניין זה האיזון הנדרש הוא בין הרצון לעודד התנהלות הסכמית החוסכת מזמנו של בית המשפט, לבין מכלול השיקולים שיש להביא בחשבון ברגיל בפסיקת הוצאות וביניהם מורכבות התיק, השקעת משאבים, דרך ההתנהלות והכל תוך שקלולו של העיתוי שבו הגיעו הצדדים לכלל הסכמות (ראו, למשל: ע"א 649/85 יהודית לבבי-פולק ואח' נ' פלד יעקב צבי, פ"ד לט(4) 440); ע"א 762/76 כץ נ' חב' מנחם אמיר בע"מ, פ"ד לב(2) 500).

 

ולנסיבות דנא

ההליכים שלפניי עניינם בקשה לקיום צוואת המנוח שהוגשה על ידי רעייתו השנייה של המנוח לה היה נשוי משנת 2004 ועד למועד פטירתו בשנת 2020, בהיותו כבן xx שנים בלבד; המתנגדת היא אחת

משתי בנותיו מנישואיו הקודמים של המנוח. במסגרת התנגדותה הועלו, בין היתר, טענות כבדות משקל, לרבות בדבר העדר כשירות, השפעה בלתי הוגנת ופגם בצוואה מפאת זיוף חתימת המנוח. זאת כאשר למען הסדר הטוב יצוין, כי במרוצת ניהול ההליך הצהירה המתנגדת, בין היתר, כי משנת 2016 לא ראתה את אביה המנוח וכמעט שלא עמדה עמו בקשר (ר' פרוט' מיום 17.5.2023); בסיום אותו הדיון ביקשה להודיע עמדתה אשר להמשך ניהול ההליכים; ולאחר ששקלה, עמדה על בירור ההתנגדות, ובין היתר, עתרה, בראי טענותיה, למינוי שני מומחים מטעם בית המשפט, אשר הגישו חוות דעתם.

 

לאחר קבלת חוות הדעת, הדוחות את טענות המתנגדת בחרה המתנגדת לעתור למחיקת ההליכים, ואף זאת אך במסגרת תגובה לבקשה לקידום ההליך שהוגשה על ידי המבקשת. בתגובתה טענה אמנם המתנגדת לחיסרון כיס, אך זאת בהיעדר כל אסמכתא לנטען ובאין תצהיר לתמיכה.

 

אשר על כן, בנסיבות הליכים אלה, בהינתן כלל המקובץ לעיל, ובאיזון שאותו מצאתי כראוי בין זכויותיהם הדיוניות והמהותיות של הצדדים במכלול השיקולים כמפורט לעיל, ותוך שהבאתי בחשבון את העובדה, כי בהתאם להחלטותיי נשאה המתנגדת לכתחילהבמלוא עלויות שכר-טרחת המומחים שמונו במסגרת ההליכים, מצאתי להורות, כי הליך ההתנגדות נדחה בזאת והמתנגדת תישא בתשלום הוצאות התובעת בסך של 12,000 ₪. כפועל יוצא מתקבלת בקשת המבקשת ובהתאם יוגש לחתימה צו לקיום צוואה לצוואת המנוח מיום xx.xx.2020. בצירוף הצוואה.

 

ההחלטה מותרת בפרסום לאחר השלמת תהליך התממה להשמטת פרטים מזהים.

 

המזכירות תסגור את שני ההליכים שבכותרת.

ניתנה היום, י"ב סיוון תשפ"ד, 18 יוני 2024, בהעדר הצדדים.