בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ - קטינים
האב המבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ טוען כי הצדדים תכננו אף לקשור גורלם זה עם זו. האב אף נרשם לטענתו בקונסוליה כאבי הקטינה אלא שתכנון זה עלה על שרטון עקב זאת מונעת האם, לטענת האב, מהאב לראות הקטינה. האב עותר להסדרת זמני שהות וחלוקת זמנים הורית ולכן ביקש סעד של עיכוב יציאה מן הארץ.
האב מצוי בהליך פש"ר (פשיטת רגל). משכך- יציאתו מן הארץ אינה פשוטה, בלשון המעטה, והוא אינו יכול לנהל הליכים בארה"ב.
לאם עסקים בארה"ב, ושם היא מנהלת טיוטה חייה. אמנם- לא אחת נוהגת האם לבקר משפחתה )וגם את האב עד קו השבר..( בארץ, אך מדובר בביקורים ולא בכוונה להעתיק או להגר מארה"ב. לא זו אף זו- האם לטענתה אוחזת בכרטיס חזרה לארה"ב. מבחינתה הכרח הוא כי תקיים עסקיה.
לאור מרכז חייה ומקום מושבה- טוענת האם כי מירב הזיקות לדון במשמורת הקטינה והסדרי ראייתה, מסורה לבתי המשפט בארה"ב.
יש להכריע בשאלת הסמכות טענת נאותות הפורום
ככלל- דוקטרינת הפורום הלא נאות נקלטה במשפט הישראלי, דרך המשפט המקובל. לפי דוקטרינה זו- לבית המשפט שיקול דעת למשוך ידו מדיון בהליך, אם הוברר לו כי הוא אינו הפורום הנאות לנהל בפניו ההליך, וכי קיים פורום מתאים יותר ויעיל יותר בו יוכלו הצדדים להסדיר ענייניהם.
המבחן הנו מבחן מירב הזיקות, כאשר בית המשפט אשר לו מירב הזיקות לטיפול בנושא שעל המדוכה, הוא שיחשב הפורום הנאות.
במקרה בפנינו שאלת מירב הזיקות רחוקה מלהיות חדה וברורה. אמנם- ניתן להכיר בכך כי האם הנה תושבת חוץ, אין חולק כי שני הצדדים אזרחים ישראלים. כן ניתן להכיר בעובדה כי לגבי הכנסותיה, צרכי קיומה, שלה ושל הקטינה, ככל הנראה ראוי כי הדבר ייבחן באספקלריה של מקום המושב המיועד.
אלא ששונים פני הדברים בכל הנוגע להסדרי ראיית הקטינה וחלוקת הזמן ההורי לגביה. לעת זו- קיים קושי ביציאת האב מן הארץ. המקום לפקח על הסדרי הביקור ולאכפם במידת הצורך, סביר שיהיה בית משפט ישראלי, ואיני משוכנע כי בנוגע להסדרי ראיה- ניתן לומר כי מירב הזיקות שייכות לבית משפט בארה"ב.
יש לזכור כי הנטל הוא על האב להוציא הסמכות ונטל זה לא הורם. בכלל- קיימת נכון להיום נטייה לצמצום הטענה נוכח "גלובליות" המשפט בדור הנוכח.
זאת ועוד- תנאי מהותי להפעלת דוקטרינת הפורום הלא נאות הנו קיומו של פורום חילופי בו יוכלו הצדדים להתדיין. כלל לא ברור כי נוכח מגבלות התנועה החלות על המשיב, קיים אכן פורום חילופי כזה.
כאשר עסקינן בקטינים- הטעמים לדחייה רק הולכים ומתגברים. ראשית- קיים סעיף ספציפי וקונקרטי בחוק הכשרות משפטית והאפוטרופסות , המאפשר לבית המשפט להידרש לנושא גם לגבי תושבי חוץ, אם הדבר דרוש לטובתם של קטינים סעיף 76( 2 )לחוק חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
כבר נכתב והוברר כי אכיפת וקיום חלוקת זמנים הורית הנה עניין גלובלי, שיש להידרש אליו ולנסות להבטיחו ואלא המעיין בין השיטין יעלה, כי מקום בו קיימת בעייה של פורום חילופי- קובע כב' בית המשפט העליון כי יש להותיר הסמכות בארץ הקובע כי מעבר למבחן מירב הזיקות הקלאסי, יש להתייחס גם לנסיבות הקונקרטיות, קשיי ניהול ההליך, היכולות ועוד.
בקשת האב לעיכוב היציאה מן הארץ נתקבלה.