השופטת מירה דהן: החלטה בעניין קביעת אימהות בפונדקאות בחו"ל (גיאורגיה) (תמ"ש 9170-05-24)

 

 

 

 

האם נכון לקבוע אימהותה של התובעת 2 ביחס לקטין מושא ההליך, שנולד כתוצאה מהליך פונדקאות בחו"ל, בפסק דין הצהרתי ועל סמך תוצאות בדיקה לסיווג רקמות, או שמא נדרש צו הורות פסיקתי לשם כינון אימהותה. זו השאלה המונחת בפניי.

 

1.      התובעים (אשר לשם הנוחות יכונו להלן "המבקשים" בהתאם לכינויים בכתבי הטענות), בני זוג אזרחי ישראל, התקשרו בהסכם פונדקאות שנערך במדינת גיאורגיה ושבמסגרתו הושתלה ברחמה של הפונדקאית ביצית של המבקשת שהופרתה בזרע של המבקש.

 

2.      המבקשים עתרו לביצוע בדיקה לסיווג רקמות ולקביעת  הורותם על הקטין.

 

3.      הנתבעת 1 (שתכונה להלן "המשיבה" בהתאמה) הותירה לשיקול דעת בית המשפט את שאלת מתן הצו לבדיקת רקמות, אולם לעמדתה אף אם יוכח הקשר הגנטי יש לקבוע אבהות המבקש בלבד, על דרך של מתן פסק דין הצהרתי, ואילו על המבקשת יהא להגיש בקשה נפרדת לצו המכונן את הורותה ביחס לקטין, בדרך של צו הורות פסיקתי או צו אימוץ.

 

4.      ביום 00.00.24 נולד בשעה טובה הקטין מושא התובענה, וביום 00.00.24 התקבלה חוו"ד מומחה הקובעת כי בדיקות הרקמות שבוצעו למבקשים מצביעות על כך שסבירויות האבהות והאימהות הגנטית שלהם כלפי הקטין גבוהות מ-99.99%.

 

5.      על סמך חוו"ד זו ניתנה ביום 30.10.24 החלטה לפיה "תוצאות בדיקת הרקמות מלמדות כי הקטין הינו בנם של המבקשים. ניתן בזאת פסק דין עפ"י התובענה. תוגש פסיקתא לחתימה", וביום 4.11.24 נחתמה פסיקתא לפיה המבקשים הינם אביו ואמו של הקטין.

 

6.      בסמוך לאחר מכן הגישה המשיבה בקשה דחופה לביטול חלקי של פסק הדין, כך שבשלב זה תיקבע רק אבהות המבקש ביחס לקטין, ואילו שאלת האימהות תיבחן מחדש במסגרת בקשה נפרדת לצו הורות פסיקתי. זו הבקשה העומדת לפתחי.

 

טענות הצדדים:

7.      עיקרי טענות המבקשים:

יא.   עמדת המשיבה אינה נתמכת בחוק או בפסיקה, ובהיעדר הסדר חוקי המסדיר הליכי פונדקאות חו"ל אין בית המשפט מחויב לקבל עמדתה.

יב.    במועד פנייתם להליך הפונדקאות המצב המשפטי בישראל איפשר קביעת קשר הן של אבהות והן של אימהות על סמך בדיקה לסיווג רקמות, והמשיבה לא הציגה נימוק הגיוני לשינוי בעמדתה.

יג.     אין מקום להחיל או לשאוב השראה מחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק הסכמים לנשיאת עוברים"), שהוחל במפורש על הליכי פונדקאות בארץ בלבד.

יד.    טובת הקטין, כמו גם טובת יתר הצדדים לרבות הפונדקאית, מחייבת רישום מהיר של המבקשת כאימו על סמך בדיקת הרקמות וללא בירור נוסף, על מנת שלא להותיר את הקטין ללא אם רשומה באופן המונע מהמבקשת למלא כראוי תפקידה.

טו.   אין צורך בניתוק הקשר של הפונדקאית לקטין משזו ויתרה על זכויותיה ואינה רואה עצמה כאימו. אף הדין הגיאורגי אינו רואה בפונדקאית אימו של הקטין.

טז.   עמדת המשיבה נוגדת את זכותה היסודית של המבקשת להיות הורה לילדה הביולוגי ולהיות מוכרת ככזו.

יז.    עמדת המשיבה יוצרת אפליה פסולה בין נשים וגברים.

 

8.      עיקרי טענות המשיבה:

א.     המלצות הצוות המקצועי לבחינת התנאים למתן צו הורות פסיקתי, שאומצו ע"י שר הרווחה והביטחון החברתי ושר המשפטים, ושבהתאם להנחיית היועמ"ש מוצגות כעמדת המדינה בערכאות משפטיות (להלן: "המלצת הצוות המקצועי"), קובעות כי במקרים של פונדקאות חו"ל ניתן להצהיר על אבהות בלבד על בסיס בדיקת רקמות, וכי בכל הנוגע לקביעת אימהות אין די בהוכחתו של קשר גנטי, ועל האם המיועדת להגיש בקשה לצו הורות פסיקתי או לצו אימוץ לצורך כינון קשר האימהות, במסגרתם  ינותק קשר האימהות בין היילוד לאם הפונדקאית, לאחר בחינת תקינות הליך הפונדקאות ובחינת ויתור הפונדקאית על זכויותיה ההוריות.

ב.      ניתוק הקשר בין הפונדקאית ליילוד הכרחי, שכן ברירת המחדל בדין הישראלי היא כי היולדת היא אימו של הקטין (חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; חוק תרומת ביציות התש"ע-2010), ולולא ניתוק קשר זה קיים חשש למצב של "הורות משולשת", שאינו מוכר בדין הישראלי. כמו כן, מתן סעד הצהרתי בדבר אימהות על יסוד קשר גנטי בלבד עלול לפגוע בוודאות המשפטית בנוגע למעמדה של האם המיועדת ביחס לקטין, ולחשוף את הקטין לטענות עתידיות אשר להורותו ומעמדו מצד גורמים מחוץ לישראל.

ג.       לא ניתן לבחון במסגרת פסק דין הצהרתי, שמעצם טבעו אך מצהיר על המציאות הביולוגית העובדתית, את מגוון השיקולים והאינטרסים שיש לבחון לשם קביעת מעמדו של יילוד שנולד כתוצאה מפונדקאות חו"ל, להבדיל מהליך של צו הורות פסיקתי המאפשר בחינה מקיפה.

ד.      יש ליישם על הליכי פונדקאות חו"ל, מכוח קל וחומר, את הרציונאלים הקבועים בחוק הסכמים לנשיאת עוברים, שלפי הוראותיו האימהות של האם המיועדת תכונן ב"צו שיפוטי", שכן בהליך שנעשה בחו"ל גובר החשש לניצולה של הפונדקאית.

ה.     אין מדובר באפליה פסולה בין נשים וגברים, שכן לא ניתן להתעלם מכך שבהליך פונדקאות יש לתינוק שתי אימהות פוטנציאליות.

ו.       אין בפנייה להליך של צו הורות פסיקתי כדי להביא להתארכות הליכים ופגיעה בקטין, שכן במקרים בהם הוכח קשר גנטי בין האם המיועדת לבין הקטין נבחנת הבקשה לצו הורות פסיקתי על פי תנאים מרוככים, ובכל מקרה עד להסדרת הצו יש לקטין אב רשום ומוכר.

 

דיון והכרעה:

 

9.      א.   בפתח הדברים יובהר כי אין בדין הישראלי חקיקה המסדירה הליכי פונדקאות הנערכים

בחו"ל.

ב.      כאמור, עמדתה של המשיבה מבוססת על מתווה שנקבע במסגרת המלצות הצוות המקצועי, שפורסמו ביום 21.10.21 ושבהתאם להוראת מעבר, שהוארכה מעת לעת, נקבע כי יבואו לידי ביטוי בעמדת היועמ"ש בהליכים המתייחסים ללידות שיתרחשו מיום 1.4.24 ואילך.

המדובר בהנחיות פנימיות של היועמ"ש, הנעדרות מעמד של חקיקה.

ג.       אשר לפסיקה הדנה בסוגייה זו, אין בנמצא הלכה מחייבת ואין פסיקה אחידה בנושא. עם זאת, בחלק ניכר מפסקי הדין שדנו בסוגייה, ובפרט אלו שדנו בה לאחר פקיעת הוראת המעבר, פסקו בתי המשפט למשפחה כי ניתן להסתפק בהליך של פסק דין הצהרתי על מנת לקבוע אימהותה של אם מיועדת במקרים בהם נמצא כי זו בעלת זיקה גנטית לקטין, וכי אין צורך בהליך נוסף של צו הורות פסיקתי על מנת לכונן הורותה (ר': תמ"ש (ת"א) 21170-07-12 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם במאגרים] (3.2.13); תמ"ש (ת"א) 956-06-21 ה.ל נ' היועצת המשפטית לממשלה [פורסם במאגרים] (1.5.22); עמ"ש (מחוזי ת"א) 34119-06-22 היועצת המשפטית לממשלה נ' ה' ל' [פורסם במאגרים] (17.1.24); תמ"ש (ב"ש) 42196-10-23 פלוני נ' היועצת המשפטית לממשלה [פורסם במאגרים] (1.10.24); תמ"ש (חיפה) 23772-05-24 אלמונית נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים] (10.11.24); תמ"ש (ת"א) 55647-04-24 ג' נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם במאגרים] (24.11.24); תמ"ש (פ"ת) 49750-04-24 י' נ' נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם במאגרים] (28.11.24); תמ"ש (פ"ת) 18205-05-24 פלוני נ' היועצת המשפטית לממשלה[פורסם במאגרים] (2.12.24)).

 

10.   לאחר עיון בטענות הצדדים ובפסיקה שדנה בנושא, מצאתי להצטרף אל מסקנתם חבריי בפסקי הדין המפורטים לעיל, על נימוקיהם, ולדחות את הבקשה לביטול חלקי של פסק הדין מיום 4.11.24. אעמוד להלן על עיקרי הדברים. 

 

11.   במשפט הישראלי הוכרו במספר זיקות להורות, ואולם התפיסה הרווחת היא כי "הזיקה הגנטית מהווה את הבסיס המרכזי להקניית מעמד של הורות" (בע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים [פורסם במאגרים] (1.4.15).

לעניין זה מצאתי להביא את דבריו של כב' השופט שמואל בר יוסף בתמ"ש (ת"א) 956-06-21 ה.ל נ' היועצת המשפטית לממשלה [פורסם במאגרים] (1.5.22), שאושר על ידי בית המשפט המחוזי, לפיהם:

"זכותה של האם הגנטית להכרה משפטית באימהותה לגבי הקטינה מובנת מאליה. המשפט מכיר אפריורית בזכותו של כל פרט לקשר הורי עם צאצאו, ובכך מהדהד קול המשפט את 'קול הדם'. זו היא זכות טבעית בעלת ממד חוקתי (רע"א 3009/02 פלונית נ' פלוני, נו(4) 872, 895 (2002)). זכות זו איננה מותנית במאומה, מאחר שהיא חלק מזכויות הליבה של כל אדם, מעצם היותו. ממילא זכאית האם הגנטית להכרת הדין באימהותה לגבי הקטינה, ללא צורך בהוכחת תנאי נוסף כלשהו, לבד מזיקה גנטית"

 

ובהמשך:

"הגם שבמקרה השכיח, האם הגנטית היא גם היולדת, היעדר חפיפה כאמור, איננו מבטל את הזיקה הגנטית כבסיס להורות. נהפוך הוא, זיקה גנטית היא דרך המלך, הדרך הטבעית והאינטואיטיבית לביסוס הורות. היעדר חפיפה בין אם גנטית לאם יולדת הוא, כאמור לעיל, שיקול שניתן לתת עליו את הדעת בראי טובת הילד, אך אין בכוחו לאיין את הזיקה הגנטית כבסיס להורות."

 

12.   המשיבה אינה חולקת בעמדתה כי יש לבכר, ככלל, את קשר ההורות הגנטי, אלא שכאמור, לעמדתה במקרים של פונדקאות חו"ל יש תחילה לנתק את קשר ההורות בין הפונדקאית ליילוד במסגרת הליך של צו הורות פסיקתי או צו אימוץ, במסגרתם תיבחן תקינות הליך הפונדקאות וויתורה של האם הפונדקאית על מעמדה כאם היילוד.

 

13.   משמדובר בהליך פונדקאות על כל מורכבותו, אכן נכון הוא שההכרה בהורותה של האם הגנטית תיעשה במסגרת הליך משפטי, במסגרתו יבחנו השמירה על זכויותיה של הפונדקאית וניתוק הזיקה בינה לבין היילוד בטרם קביעת קשר הורות נוסף. אלא שלא מצאתי לקבל את טענת המשיבה לפיה בחינה זו וקביעת קשר ההורות בין המבקשת ליילוד אינן יכולות – וצריכות – להיעשות במסגרת הליך זה על דרך של פסק דין הצהרתי.

 

14.   מבחינה פרוצדורלית, לא שוכנעתי כי צו הורות פסיקתי מהווה"האכסניה" המתאימה לקביעת הורות האם המיועדת בנסיבות בהן זו בעלת קשר גנטי לקטין.

א.   צו הורות פסיקתי הינו "צו שיפוטי המכונן קשרי הורות בין בן או בת זוג של הורה ביולוגי לילדו של ההורה הביולוגי, במקרים בהם הוריית הילד נעשתה בכוונה משותפת ותוך תכנון משותף של בני הזוג" (כהגדרתו במתווה משרד הרווחה והביטחון החברתי).

ב.    הינה כי כן, ביסודו נועד צו ההורות הפסיקתי לתת מענה למקרים בהם אחד מבני הזוג אינו בעל זיקה ישירה ליילוד, ומבקש לכונן זיקה של הורות מכוח קשר הזוגיות שלו עם  ההורה הגנטי ("זיקה לזיקה"). ברי כי אמצעי זה לא נועד לשרת מקרים בהם שני בני הזוג הם בעלי זיקה גנטית ישירה ושווה ליילוד.

ג.    המשיבה מבססת עמדתה לעניין זה על הוראות חוק הסכמים לנשיאת עוברים, מהם היא מבקשת "לשאוב השראה" לענייננו. אלא שלא מצאתי הצדקה להחיל את הוראות חוק הסכמים לנשיאת עוברים ביחס להליכי פונדקאות חו"ל, בהיעדר קביעה מפורשת מצד המחוקק לעניין זה.

 

15.   אף מבחינה מהותית אני סבורה כי ראוי שאימהותה של האם הגנטית תיקבע במסגרת פסק דין הצהרתי, בדומה לקביעת האבהות, ולא בהליך נפרד של צו הורות פסיקתי, לא כל שכן צו אימוץ.

א. בראש ובראשונה יש לשקול את טובת הילד, הוא השיקול המרכזי והמנחה, שמשקלו גובר על כל שיקול אחר – חשוב ככל שיהא, ובכלל זה תקינות הליך הפונדקאות.

טובת הילד מחייבת כי רישום המבקשת כאמו יעשה בהליך המהיר והיעיל ביותר, זאת בפרט משהפונדקאית ויתרה הלכה למעשה על זכויותיה כלפי הקטין, והמבקשת היא המשמשת בפועל כ"אמו המעשית", ודרושות לה מלוא הסמכויות המשפטיות על מנת לבצע תפקידה זה באופן המיטבי.

בנוסף, טובת הילד מחייבת לשאוף ליצירת מעמד שווה וברור לשני ההורים, תוך יצירת הלימה בין אופן קביעת הורותו של כל אחד מהם. זאת על מנת להעניק לקטין יציבות וודאות אשר למעמדה השווה של אימו ויחסה אליו, מבלי שישאר פתח לשאלות אפשריות בדבר מעמדו של אחד ההורים או עדיפות משפטית של אחד ההורים על פני משנהו (למשל במקרה בו חלילה בני הזוג נפרדים; ר' סעיף ה(7) בעמ"ש (מחוזי ת"א) 34119-06-22 היועצת המשפטית לממשלה נ' ה' ל' [פורסם במאגרים] (17.1.24)).

ב.    אף שיקולים של שוויון ומניעת אפליה מחייבים הכרה באימהות האם הגנטית באמצעות פסק דין הצהרתי.

אין זה הגיוני ואין זה ראוי כי האם הגנטית תוכר כאמו של הקטין מכוח צו הורות פסיקתי, משל הייתה בת-זוגו של אבי הקטין בלבד, תוך יצירת הבדל משפטי בין מעמדה ההורי לבין מעמדו ההורי של האב, שהורותו נקבעת בפסק דין הצהרתי מכוח זיקתו הגנטית לבדה. זאת שעה שאין אבחנה עובדתית בין שני ההורים, ששניהם בעלי זיקה גנטית ישירה לקטין. אבחנה בין הפרוצדורה הנדרשת לקביעת אבהות האב הגנטי לזו הנדרשת לקביעת אימהות האם הגנטית איננה שוויונית, נוגדת את חוק שיווי זכויות האישה תשי"א-1951, איננה מקובלת במשפט המשווה, ואף נוגדת את השכל הישר (תמ"ש (ת"א) 21170-07-12 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם במאגרים] (3.2.13), פסקאות 35-39 לפסק הדין), ויש בה להביא לפגיעה במעמדה של האם וליצור עוול כלפיה.

במאמר מוסגר ייאמר, כי בעידן הנוכחי בו הנורמה החברתית כבר אינה מכתיבה כי תא משפחתי יורכב בהכרח מ"אב ואם", נראה כי ההחלטה כי האב, דווקא, הוא זה שתמיד יזכה להכרה כהורה מכוחו של קשר גנטי בלבד ואילו האם, אך מעצם היותה אישה בדומה לפונדקאית, תמיד תהא זו שתצטרך "לכונן הורותה" בצו הורות פסיקתי או בצו אימוץ היא שרירותית, ואינה תואמת את כברת הדרך שעשה המשפט בנושאים מעין אלו.

 

16.   עוד ייאמר כי  היועמ"ש לא הציג נימוק משכנע מדוע לא ניתן לברר את שצריך במסגרת הבקשה הנוכחית לפסק דין הצהרתי.

א.     בפועל, עד ליום 1.4.24 ובהתאם להוראת המעבר, הן האבהות והן והאימהות בנסיבות של פונדקאות חו"ל בה לשני ההורים המיועדים קשר גנטי לקטין, נקבעו בפסק דין הצהרתי על יסוד בדיקת רקמות לצד הצהרת הפונדקאית בדבר ויתור על זכויותיה. כל שהשתנה לאחר מועד זה הוא פקיעתה של הוראת המעבר, מבלי שחל שינוי במצב המשפטי. לעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש בתמ"ש (ב"ש) 42196-10-23 פלוני נ' היועצת המשפטית לממשלה (נבו 1.10.2024):

 

"21. לא ניתן לקבל את טענת היועמשי"ת כי אין בסיס חוקי לקביעת אימהות על יסוד זיקה גנטית בענייננו, שכן לא זו בלבד שטענה זו אינה מבוססת אלא שהיא סותרת את המצב העובדתי ששרר במדינת ישראל עד ליום 02.04.2024 המועד בו פקע (הא ותו לא) הנוהל הפנימי שהונהג ע"י היועצת המשפטית לממשלה עד אז ובמסגרתו נקבעה האימהות המשפטית בהתאם לתוצאות הבדיקה הגנטית שבוצעה.

יודגש כי הנוהל הפנימי פקע ולא בוטל ולא התקבלה כל חוו"ד משפטית או הסדר חוקי שסתר אותו.

...

22. המצב במועד תחילת הליכי הפונדקאות הנוכחית של הצדדים היה זהה למצב  במועד בו ביצעו הליך פונדקאות קודם, במסגרתו אימהות המבקשת נקבעה על יסוד תוצאות בדיקת הרקמות. השינוי שאותו מבקשת ב"כ היועמ"ש להחיל כעת הוא נוכח פקיעת תוקפו של נוהל פנימי שממילא מעולם לא התגבש לכדי הסדר חוקי שנקבע ע"י המחוקק. עובדה שלא מנעה מהיועמשי"ת עד לחודש אפריל 2024 להסכים לקביעת אימהות בדרך המבוקשת גם בעניינו.

23. יצוין, נקבע לא אחת בפסיקה כי העדרו של הסדר חוקי אין בהכרח משמעו הסדר שלילי. לו חפץ המחוקק לשלול אפשרות של קביעת אימהות על יסוד תוצאות בדיקת הרקמות, בנסיבות של לידה באמצעות פונדקאית, היה מסדיר תוספת או תיקון לחוק או לכל הפחות היה עליו לעשות כן.

24. לא זו בלבד שהדבר לא נעשה, אלא שהוא לא נעשה על רקע העובדה שמזה מס' שנים הנוהל וקביעות בתי המשפט ידועות למחוקק והוא לא בחר לשנותן.

25. עמדת היועמשי"ת לפיה פקיעת נוהל פנימי משמעותה היא בהכרח שינוי מדיניות משפטית היא שגויה. המחוקק והוא לבדו אמון על קביעת ההסדרים החוקיים ובהעדרם של הסדרים ברורים בחוק, הנסיבות תלויות לבירור והכרעה ע"י בתי המשפט."

(ההדגשות במקור)

 

ב.      המשיב עצמו טען כי בנסיבות בהן לשני המבקשים קיים קשר גנטי ליילוד הבקשה לצו הורות פסיקתי תיבחן בהליך בעל תנאים "מרוככים". אם כן, משממילא אין מדובר בהליך "קלאסי" של צו הורות פסיקתי אלא בבחינה מזורזת ומוגבלת, לא ברור מדוע לא ניתן ליישם אותה בחינה "מרוככת" במסגרת הליך של מתן פסק דין הצהרתי.

 

17.   אשר לנסיבות המקרה שבפני, לא מצאתי כי קיימת מניעה מהכרה באימהותה של המבקשת על הקטין, שכן אין מתקיים בענייננו חשש להורות משולשת.

א.     הפונדקאית חתמה בפני נציגה קונסולרית הישראלית בטביליסי ביום 00.00.24 (לאחר הולדת הקטין) על הצהרה לפיה היא מוותרת על המשמורת על הקטין ועל כל זכות שיש לה בקשר אליו, ואין לה כל דרישה בקשר לקטין.

ב.      על כך יוסף כי על פי הדין הגיאורגי, הוא הדין המקומי במדינה בה בוצע הליך הפונדקאות, לאחר הלידה אין לאם הפונדקאית כל זיקה ליילוד, וההורים המיועדים הם האפוטרופסים הבלעדיים של התינוק (תמ"ש (ת"א) 21170-07-12 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם במאגרים] (3.2.13)‏‏). ואכן, בתעודת הלידה הגיאורגית שהציגו המבקשים רשומים המבקשים כהוריו של הקטין, ואילו הפונדקאית לא נזכרת בתעודת הלידה כלל.

ג.       נוכח האמור, בהיעדר זיקה בין הפונדקאית לקטין על פי הדין במדינה בה בוצע הליך הפונדקאות, אין צורך בצו על מנת לנתק את הזיקה בין הפונדקאית לבין קטין.

ד.      על מנת שלא תצא ההחלטה חסרה יוער, כי במהלך הליך זה אכן נפלה טעות בעצם מתן פסק הדין במועד בו ניתן, שכן הצהרת הפונדקאית בפני הנציגה הקונסולרית הוגשה לבית המשפט רק במסגרת תגובת המבקשים לבקשה לביטול חלקי של פסק הדין, ומתן פסק הדין קודם להצגתה נבעה מטעות אנוש. על אף הפגם הפרוצדורלי, שעה שבסופו של יום בית המשפט סבור כי אין מדובר במקרה בו קיים חשש ל"הורות משולשת", ולאור כל ההנמקות שפורטו לעיל, לא מצאתי בפגם זה כדי לשנות את מסקנתו הסופית של ההליך.

 

18.   בטרם סיום אוסיף, כי אין באמור לעיל כדי להפחית מחשיבות הסדרת סוגיית הליכי הפונדקאות הנערכים בחו"ל. כפי שציינה המשיבה, "פונדקאות היא תופעה מורכבת, המעלה שאלות רפואיות, משפטיות, חברתיות ומוסריות, והטעונה הסדרה משפטית ופיקוח". אלא שהסדרה זו צריך שתיעשה על ידי המחוקק – ויפה שעה אחת קודם – במסגרת חקיקה ו/או אמנות בינלאומיות, כפי שהוצע בהמלצות ועדת מור יוסף אותן הזכירה המשיבה, ואין פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה המקום להסדירה.

 

19.   לאור כל האמור, מצאתי להותיר את פסק הדין מיום 4.11.24 על כנו.

 

 

 

ניתן היום,  כ"ג כסלו תשפ"ה, 24 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.