בקשה לסילוק תביעה רכושית על הסף בית דין תביעת גירושין כרוכה ברבני שהקדים להגיש הבעל

בית משפט לענייני משפחה בצפת

תלה"מ 40920-02-21 א.נ' א

בפני כבוד השופטת, סגנית הנשיא אביבית נחמיאס

5.   ביום 3.3.21 הגיש המשיב מצדו בקשה למחיקת התביעה הרכושית על הסף מחמת שימוש לרעה בהליכי בית משפט או מכל נימוק אחר.

6.   במעמד הדיון שהתקיים בפני ביום 17.03.21 טענו ב״כ הצדדים בשאלת הסמכות, וביקשו כי ההכרעה תינתן על סמך הטיעונים שנטענו והחומר הקיים בתיק.

תמצית טענות הנתבע:

7.   ביום 01.03.21 התקיים דיון בבד״ר, במסגרתו כבר טענה האישה שלא הוגשה תביעת גירושין אלא תביעה להכרזתה כמורדת, ולאחר שהצדדים טענו טענותיהם דחה בד״ר את עמדת האישה וקבע כי הוגשה תביעת גירושין. התובעת רשאית להגיש ערעור לבד״ר הגדול שכן בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בד״ר.

8.   לטענת הנתבע, המהלך הדיון בבד״ר, הצדדים טענו טענותיהם אף בהתייחס לכנות הכריכה אולם הדברים לא באו לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון שתיעד באופן חלקי את המתרחש בדיון, ולכן על בית המשפט להפנות בעניין זה שאילתא לבד״ר.

9.   אין לקבל את הטענה כי לא הוגשה תביעה גירושין וכי לא נעשתה כריכה כדין וזאת אף אם הדברים לא צויינו במפורש בכותרת, שכן יש להתייחס למהות ולא לסמנטיקה.

10. הנתבע שילם בבד״ר אגרה ובקבלה צויינה מהות התביעות, ניסוחן , הגדרתן וקבלתן על ידי בד״ר, ואלה מעידים כי הוגשה תביעת גירושין כרוכה.

11  . אילו היתה התובעת פונה לבד״ר ניתן היה לתקן את כותרת כתב התביעה והגשתה מחדש,

תחת זאת, בחרה לעשות שימוש לרעה בהליכי בית משפט והגישה לבית משפט זה כתבי תביעה שונים.

12  . בד״ר קנה סמכות לדון בתביעה הרכושית ועל בית משפט זה לסלק את התביעה הרכושית

על הסף.

תמצית טענות התובעת:

13. כל מטרת הנתבע הינה לשלול את סמכות בית המשפט לדון בתביעה, תוך עשיית שימוש לרעה בהליכי בית המשפט, עשיית עושר ולא במשפט, במטרה לנשל את התובעת מזכויותיה.

14. עוד בדיון מיום 1.3.21 בבד״ר, הנתבעת הבהירה מספר פעמים ובהזדמנות הראשונה שעמדה לרשותה ובטרם דן בית הדין לגופו של עניין כי לא הוגשה כלל תביעת גירושין, והדיון התייחס בשאלת הכרזת מורדת והחזקת ילדים.

15.  גם אם הוגשה תביעת גירושין, זו איננה כנה ואף הכריכה איננה כנה.

16. הכרזת אישה כמורדת היא מענייני הנישואין, וזו מוקנית לבד״ר. אין מדובר בתביעה מענייני הגירושין, וברי כי לא ניתן לכרוך לתביעה מסוג זה תביעת רכושית.

17. החלטה בד״ר בעניין מהות התביעה שהוגשה, ניתנה מבלי לקבל את עמדת האישה, ומבלי לתת לה את יומה וללא הנמקה ראויה.

18. התייחסות המבקש לאמור בקבלה שקיבל לאחר תשלום האגרה הינו סמנטי בעוד יש לייחס חשיבות בלעדית לתביעות שהוגשו בפועל ולכותרתן.

דיון והכרעה:

19. סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי״ג-1953 הרחיב את סמכות בית הדין הרבני לכל עניין הכרוך בתביעת גירושין, אפילו אם עניין זה כלל אינו מענייני המעמד האישי.

20. בהתאם לפסיקה, הסוגיה של חלוקת רכוש בין בני^-זוג אינה כרוכה מעצם טיבה וטבעה בתביעת הגירושין. על^-מנת שבית^-הדין הרבני ירכוש סמכות שיפוט ייחודית בעניין, כאשר הדבר דרוש "...לשם חיסול יעיל של יחסי בני^-הזוג המתגרשים זה מזה", נדרשת כריכה מפורשת של ענייני הרכוש בתביעת הגירושין (בג״צ 8497/00פייג פלמן נ׳ פלמן (27.1.2003), בג״ץ 5679/03פלוני נ׳ מדינת ישראל 09.05.05).

21. בפסיקה נקבעו שלושה מבחני עזר על^-מנת למנוע ניצול לרעה של הסדר הכריכה על^-ידי מי מבני^-הזוג: ראשית, נדרש כי תביעת הגירושין תהא כנה; שנית, נדרש כי הכריכה תהא כנה ושלישית, נדרש כי הכריכה תיעשה כדין. (ע״א 118/80גבעולי נ׳ גבעולי, בג״צ 8497/00 הנ״ל).

22. כאשר ענייני הרכוש נכרכו כדין בתביעת גירושין שהוגשה לבית^-הדין הרבני, ומתקיימים לגביהם תנאי הכריכה, בית משפט זה לא ייזקק לתביעה מאוחרת לחלוקת רכוש שהוגשה בפניו, שכן בית הדין הקדים ורכש סמכות שיפוט ייחודית בסוגיה זו.

23. אקדים ואציין כי לא מצאתי להיענות לבקשת הנתבע להפנות שאילתא לבד״ר בשאלת הכריכה ובשאלת הסמכות. במקרה זה הצדדים לא טענו בעניינים אלה בפני בד״ר ובד״ר לא נדרש להם, אלא לשאלה הנקודתית האם כלל הוגשה תביעת גירושין. אינני מקבלת את טענת הנתבע כי דווקא עניינים אלה הושמטו מפרוטוקול בד"ר, כאשר לא הוגשה כל בקשה לתיקון הפרוטוקול, ולא בכדי לא ניתנה כל החלטה בעניין זה. שאלת הסמכות התעוררה בבית משפט זה בלבד, ובנסיבות אלה, על בית משפט זה להכריע בה.

24. במקרה בו שאלת הסמכות עולה בשתי הערכאות, יש לבית המשפט שק״ד האם להימנע מהכרעה כדי לאפשר לערכאה האחרת להכריע בשאלת התקיימות תנאי הכריכה (השווה סעיף 12 לפסה״ד בבג״צ 8497/00פייג-פלמן נ׳ פלמן (27.1.2003)). לא מצאתי כל בסיס לפרקטיקה שניסה הנתבע ליצור, במסגרתה בית המשפט יהיה זה שיזום פניה לבד״ר, בבקשה שידון בשאלת הסמכות שכלל לא נטענה בפניו.

25. ולענייננו - שאלת הסמכות - התובעת מיקדה את טענותיה בכנות הכריכה ובכנות הגשת תביעת הגירושין (שלטענתה, כלל לא הוגשה).

26.  אם כן, השאלות שעל בית המשפט להכריע הן כדלקמן:

א.    האם כלל הוגשה תביעת גירושין?

ב.     האם הוגשה תביעת גירושין כנה?

ג.     האם הכריכה כנה?

27. אשר לשאלה הראשונה, זו הוכרעה ע״י בד״ר לאחר שהצדדים טענו לעניין זה בפרוטוקול הדיון מיום 01.03.21. החלטת בד״ר מנומקת ומבוססת על עיון בכתב הטענות שהוגש, על טיעוני הצדדים בפניו ובטרם הועבר הדיון לבד״ר ביישוב ** (בשל קרבת משפחה של הבעל למזכיר בד״ר ב**). מפאת כיבוד הדדי בין הערכאות אין מקום שבית המשפט ידון בשאלה זו שכבר הוכרעה.

28. אשר לשאלה השניה, על פניו לא ניתן לומר כי תביעת הגירושין איננה כנה, שכן מעבר לכתב הטענות שהוגש (סעיף 37ד), אף במעמד הדיון בבד״ר עמד הנתבע על הגירושין והביע רצונו הברור להתגרש, כאשר בד״ר הבהר כי הסעד של "מורדת" איננו שייך (עמי 12 ש׳ 32) ואף ב״כ האשה ציינה (ש׳ 103) שהאיש הוביל לגירושין ואמר שאיננו מעוניין בשלו״ב.

29. אשר לשאלה השלישית - ה״כנות" נבחנת על-פי מבחן אובייקטיבי-חיצוני המתחשב הן במניעיו של בעל-הדין והן בנסיבות המקרה. ההכרעה בשאלת ה״כנות" היא על-פי מכלול הנסיבות האופפות את התביעה תוך בחינת מניעיו של מבקש הכריכה - האם הוא מבקש אך לסכל פנייה לערכאה האזרחית או שהוא מעוניין בקיום התדיינות צודקת, יעילה ומעשית בעניין הכרוך. יצוין, כי בעל-דין המבקש להקנות לבית-הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בעניין הכרוך נושא בנטל ההוכחה של דרישת ה"כנות". ביסוד מבחן ה״כנות״ מצוי עקרון תום-הלב הכללי, כפי שהתגבש בפסיקה ובחקיקה (בג״צ 8754/00רון נ׳ בית הדין הרבני הגדול).

30. אם כן, הנטל להוכיח את כנות הכריכה - מוטל על הנתבע, כמי שמבקש לשלול את סמכות בית המשפט.

31. עיון בכתב התביעה שהוגש לבד״ר מעלה כי הסעד שהתבקש בד״ר לדון בו הוא "סעד הצהרתי שכל הרכוש שהצטבר במהלך השנים הינו רכושו הבלעדי של התובע ולרבות נכסי נדל"ן, מיטלטלין, רכוש ממוני ולא ממוני, קצבאות פנסיה וכו׳ " (כותרת הסעד המבוקש - סעיף 7), בהמשך (סעיף 14) ביקש מבד״ר שיחייב את האישה "בקבלת גיטה ושלילת כתובתה, בפירוק הרכוש המשותף והעברתו לידי התובע״, בסעיף 30 טען כי האישה "איננה זכאית)ההדגשה במקור) למחצית הרכוש שהצטבר במהלך נישואיהם, לרבות הנכסים והכספים הרשומים ע״ש התובע, בין היתר לאור החיים המשותפים... וזאתמהעובדה כי האישה מורדת זו ובוגדת בו כל יום ביומו״ (ההדגשה במקור). בסעיף 31 טעןכי "הוא זכאי לפירוק השיתוף וקבלת כל הרכוש לידיו אשר הצטברו להם במהלך שנות נישואיהם וזאת בשל מרידתה של הנתבעת ובגידותיה חדשות לבקרים", בסעיף 32 פורטו כל הרכוש שהצטבר ואשר מבוקש להעבירו על שמו של האיש בלבד.

32. כך, למעשה, לכל אורך כתב התביעה (למעט סעד חלופי בסיפא של סעיף 37ב), התובע לא ביקש לדון בחלוקת הרכוש, מתוך כוונה לקיום התדיינות צודקת יעילה ומעשית בכל העניינים הרכושיים אלא ביקש להצהיר כי האישה איננה זכאית לכל רכוש מהרכוש שהצטבר במהלך החיים המשותפים, בהדגישו פעם אחר פעם שיקולים של אשם - קרי - בגידתה הנטענת של האישה, כאשר בכל סעיף בו התייחס לעניין הרכושי - הדגיש את הבגידה הנטענת וכל טיעוניו התמקדו בעניין זה בלבד.

33. בכך יש משום חוסר תום לב מובהק. לא זו בלבד שהנתבע לא ביקש חלוקת רכוש ואיזון משאבים, ולא ביקש שעניינים אלה יידונו בבד"ר מתוך רצון ליעילות דיונית, אלא הוא ביקש סעד הצהרתי המנשל את האישה מכלל הרכוש שהצטבר במהלך החיים המשותפים וזאת משיקולים של אשם מוסרי, ביודעו כי ע"פ הדין האזרחי, הוא הדין המחייב בנושא חלוקת רכוש בין בני זוג, אין מקום לשקול שיקולי "בגידה", וכי ככלל, התנהלותם המינית של בני הזוג איננה רלבנטית לסכסוך הרכושי ביניהם (בג"צ 4602/13פלונית נ׳ בית הדין הרבני וההפניות הרבות שם), זאת, להבדיל מהדין הדתי, בו לאשם בכלל ולבגידה מינית בפרט יש השלכה בנושאים הרכושיים.

34. יוטען כי בכל הנוגע לכנות ולתום לב - אין דומה עניינו של תובע שמבקש איזון לא שוויוני לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, לבין תובע שמבקש להצהיר כי יש להעביר את כל הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים על שמו, משיקולי אשם מוסרי. ניתן להשוות זאת למצב בו תובע מבהיר שאין בדעתו לדון בסוגיות הרכושיות לפי חוק יחסי ממון אלא מעוניין לדון בהן לפי דין תורה - במקרה האחרון פסק לאחרונה כבי בית הדין הרבני הגדול בתיק 1263901/ פלוני נ׳ פלונית (02.11.2020) כי תביעה כזו איננה כנה: "אין בדעת התובע לדון לפי האיזון על פי חוק יחסי ממון, וכהצהרתו לפנינו שהוא מעוניין רק בדין תורה. וכיוון שבית הדין הבהיר לו שבהתאם לעמדתו על פי ההלכה אינו יכול לדון בדין תורה אלא בתנאי שיקבל עליו בקניין חלוקת רכוש לפי החוק, והתובע עמד בסירובו לקניין כזה, בהכרח שכל כוונתו בדרישה שלא למחוק את התביעה ולסגור את התיק היא רק למנוע את הדיון במקום אחר ולא לקבל את הסיוע שבית הדין יכול לתת לו. תביעה כזו אינה ׳כנה׳".

35. ויודגש: חזקה על כב׳ בד״ר כי יישם את הוראות הדין האזרחי בתביעה הרכושית המוגשת בפניו, אולם לא החלטתו (העתידית) של כב׳ בד״ר עומדת לבחינה, אלא תום ליבו של הנתבע וכנות כוונותיו בכריכה כפי שזו היתה במועד הגשת התביעה (הוא המועד הרלבנטי לשאלת הסמכות).

36. כאמור, הוראת הכריכה נועדה להקנות לבעלי הדין אפשרות לכרוך את מכלול הסוגיות הנילוות לפירוק קשר הנישואין במסגרת דיונית אחת. על מנת שהכריכה תשמש נימוק לשלילת הסמכות של בית המשפט האזרחי בעניין הכרוך, נקבעו מבחני העזר נוכח תופעת מירוץ הסמכויות, מתוך מטרה למנוע שימוש לרעה בכריכה והקמת מחסום מלאכותי מפני פניה לערכאה אזרחית.

37. לא למותר לציין כי הבקשה לסילוק על הסף הוגשה אך ורק בהתייחס לתביעה הרכושית שהוגשה לבית משפט זה. הנתבע לא הגיש בקשה לסילוק על הסף של התביעה בעניינן של הקטינות (הגם שלכאורה אף זו נכרכה בתביעת הגירושין).

38. הנתבע ביקש להסתמך על החומר שהוגש בפני בית המשפט ועל טיעונים שנשמעו, על מנת להכריע בבקשתו. עיון בחומר שקיים בתיק לרבות טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים בפני כמו גם בבד"ר מוביל למסקנה כי הנתבע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כנות כריכת התביעה הרכושית.

39. בשולי הדברים הגם שאכן נפסק כי הכרזת האישה כ״מורדת" הינה מענייני הנישואין, לא ראיתי מניעה לכרוך לתביעת הנתבע, שכוללת במקרה שלפני גם סעד של גירושין וחיוב האישה בקבלת גיטה כדין, תביעה רכושית, ובלבד שהנתבע היה עומד במבחני הכריכה.

סוף דבר:

40.   מכל הנימוקים שפורטו לעיל, הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

41. מחייבת את הנתבע בהוצאות בגין בקשה זו בסך כולל של 1500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה ורבית כחוק. מאחר שהתובעת מיוצגת ע״י הלשכה לסיוע משפטי - ההוצאות ישולמו לטובת אוצר המדינה.

42. הנתבע יגיש כתבי ההגנה בהתאם למועדים שנקבעו בחוק וכל הפחות 48 שעות לפני מועד הדיון..

43.   קובעת קד״מ ליום 26.04.21 שעה 11:00 בכלל התיקים הקשורים.

44.   המזכירות תמציא לצדדים ותזמן.

ניתנה היום, כ״ב ניסן תשפ״א, 04 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.

אביבית נחמיאס, שופטת, סגנית הנשיא