השופטת שירי היימן: פסק הדין עוסק בעניין תביעה רכושית בין בני זוג (תלה"מ 31298-01-21)

1. לפני תביעה רכושית בין בני זוג אותה הגישה התובעת (להלן: "האישה" או "התובעת" ) ביום 18.1.21, כנגד הנתבע (להלן: "האיש" או "התובע" ). בתביעתה המקורית עתרה התובעת לאיזון משאבים בהתאם לחוק יחסי ממון, לפסק דין הצהרתי הקובע כי הקרקע המצויה בגוש *** חלקה ** ב *** (להלן : "הקרקע" ) שייכת לצדדים בחלקים שווים וכי העברה ללא תמורה, שהעביר האיש לשניים מילדיהם המשותפים של הצדדים מבוטלת, וכן לפירוק השיתוף בקרקע ובמיטלטלין. בכתב התביעה המתוקן התובעת עותרת לפיצוי כספי בגובה מחצית משווי הקרקע על כל המחוברים והבנוי עליה.

2. הצדדים מוסלמים שנישאו ביום 26.6.1992. מנישואים אלה נולדו 3 בנים כולם בגירים (ילידי 25.11.95, 11.1.95, 4.8.99) נישואי הצדדים עלו על שרטון וביום 10.2.21 עזבה האישה את הבית המשותף, מועד זה נקבע כמועד הקרע. הצדדים התגרשו ביום 23.2.21 בביה"ד השרעיב***.

3. התובעת אחות במקצועה עובדת משנת 1995 במספר מקומות עבודה (לפי אישור העסקה מביטוח לאומי – נספח 3 למוצגי התובעת) הנתבע עבד כמורה מתחילת חיי הנישואין, אצל מספר מעסיקים (לפי אישור הביטוח הלאומי – נספח 4 למוצגי הנתבע).

השתלשלות ההליכים

4. בין הצדדים התנהל הליך יישוב סכסוך י"ס06-20-** שנפתח ביום 30.6.20 על ידי האישה. התקיימה פגישה ביום 24.8.20. לא גובשו הסכמות והתיק נסגר ביום 25.8.20.

5. ביום 5.7.2020 הגישה התובעת בקשה לצו הגנה כנגד הבנים, א. ו- ע, אביו של הנתבע, אחיו של הנתבע ואחותו. (ה"ט07-20-**) הצדדים הגיעו להסכמות והתיק נסגר (נספח 18 למוצגי התובעת).

6. בין הצדדים הוגשו בקשות הדדיות לצווי הגנה וצווי הטרדה מאיימת בהליכים שמספרם ה"ט02.21.**, 02-21-**, 02-21-** וניתנו צווים הדדיים.

7. במסגרת הליך ה"ט02-21-** הגישה האישה בקשה לביזיון בימ"ש וביום 23.2.21 הגישו הצדדים הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 24.2.21. הצדדים הסכימו שהאיש ישלם לאישה סך של 2,700 ₪ לחודש החל מ-1.3.21 ועד לסיום ההליכים המשפטיים מכל סוג שהוא על מנת שתוכל לשכור דירה. עם החתימה על ההסכם, תשלח האישה מי מטעמה לדירת המגורים על מנת לאסוף את חפציה ומחצית מן הריהוט בהתאם לרשימה מפורטת ותעביר אותם למקום מגוריה.

8. בדיון שהתקיים ביום 5.7.21 הצהירה התובעת באמצעות ב"כ כדלקמן:

"אני מבקש למחוק את התביעה נגד הנתבעים 2,3 התביעה שלי מתמקדת בנתבע 1 לאיזון משאבים, אין לי טענות כלפי הנתבעים 2,3. אני מבקש סעד כספי נגד הנתבע 1 מכוח יחסי ממון וחיי הנישואין בין הצדדים. לצורך התביעה שלי הטענה שהעיסקה בין הנתבע 1 לנתבעים 2,3 היא ניסיון להבריח את הנכס אבל אנחנו לא מבקשים לבטל אותה על מנת שלא לפגוע ביחסים בין התובעת לנתבעים 2,3 וכל הטענות שיש לתובעת בגין עיסקה זו, שהן טענות כספיות בלבד, היא מפנה כלפי הנתבע 1."

9. לאור הצהרה זו הגיעו הצדדים להסכמות הנ"ל שניתן להן תוקף של החלטה:

"ב"כ הנתבעים 2,3:

לאור הצהרת חברי הנתבעים 2,3 מסכימים ובלבד שהתביעה נגדם תידחה עם תום ההליך.

ב"כ התובעת:

אני מסכים שבשלב זה התביעה נגד הנתבעים 2,3 תדחה ועם מתן פסה"ד כנגד הנתבע 1 תדחה התביעה נגד הנתבעים 2,3 .

ב"כ הצדדים:

אנו מסכימים שמתן פסה"ד נגד הנתבע 1 יהווה דחייה נגד הנתבעים 2,3. כמו כן מוסכם עלינו כי ככל שהתובעת תגיש מחדש את תביעתה נגד הנתבעים 2,3 בטרם מתן פס"ד נגד הנתבע 1, יהיה עליה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים 2,3 בסכום שיקבע ע"י ביהמ"ש כתנאי להגשת התביעה. "

10. נוכח הסכמות אלו הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן ביום 18.7.21 בו עתרה לסעד כספי וביום 24.8.21 הוגש כתב הגנה מתוקן.

11. ביום 17.7.21 מונה רו"ח ואקטואר, מר ירון ואקנין, לשום ולהעריך את כלל הזכויות והחובות שצברו הצדדים מיום נישואיהם 26.6.1992 ועד למועד האיזון המוסכם – 10.2.21.

12. ביום 28.11.21 מונה שמאי המקרקעין מר דן ברלינר להעריך את שווי הקרקע (חלקה ** מגרש ** גוש **) והבנוי עליה, תוך פירוט השווי של רכיב הקרקע וכל אחת מהקומות בנפרד.

13. חוות דעת המומחה מר ירון ואקנין הוגשה ביום 10.2.22, האקטואר קבע כי:

לפי חלופה א – איזון הזכויות על בסיס ערכן הנוכחי, האיש יעביר לאישה כיום סך של 317,267 ₪, לאיזון כולל של עודף זכויותיו הממוניות.

לפי חלופה ב' – איזון הזכויות על בסיס מימושן בפועל האיש ישלם לאישה באופן מידי סך של 94,689 ₪ בעת פרישתו ממשרד החינוך סך של 70,341 ₪ וכן יאוזנו החסכונות הפנסיוניים לפי חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בהתאם לפסיקתא שערך.

האקטואר הבהיר באשר לרכב כי ביום 1/12/2019 נטלה האישה הלוואה מחברת "כלמוביל פתרונות מימון", למימון רכב, יתרת ההלוואה עמדה במועד הקובע ע"ס 94,847 ₪. הצדדים לא מסרו לאקטואר נתונים אודות הרכב ועל כן הרכב ו/או ההלוואה לא נכללו באיזון.

האקטואר הסביר כי האישה טענה טענות בנוגע לפעולות כספיות שביצע האיש לטענתה מספר שנים טרם המועד הקובע, אולם טענות אלו לא נבדקו מאחר ולא התקבלה החלטת בית המשפט לערוך בדיקה כזו.- בסיכומיה זנחה התובעת טענה זו שממילא לא הוכחה.

14. הצדדים הסכימו בעניין איזון המשאבים בדיון מיום 9.1.23:

ב"כ התובעת:

"אני מסכים שיינתן תוקף של פס"ד לחוות דעת האקטואר. התובעת מעדיפה את החלופה הראשונה, אבל ככל שהאיש יבחר בחלופה ב' היא מסכימה לחלופה ב'.

15. לאור הודעת ב"כ התובעת בדיון, הגיש ב"כ הנתבע הודעה מטעמו ביום 2.2.23 והסכמתו למתן פסק דין חלקי על חוות דעת האקטואר בהתאם לחלופה ב'. אך יחד עם זאת, הצדדים לא הגיעו להסכמות בדבר נוסח פסק דין החלקי והיו חלוקים בעניין זכויות הנתבע לפדיון מחלה והשלמת פיצויים. על הודעה זו נתנה החלטה "בעמ' 5 לפרק הביאורים בחוות דעת האקטואר – ביאור מס' 1 – מסביר האקטואר שלא קיבל אישור מעביד על זכויות פדיון מחלה והפרשי פיצויים וערך את החישוב על סמך דוחו"ת ותלושי שכר, אך למען הסר ספק יש לקבל אישור מעסיק לעניין זה. בנסיבות אלו, על הצדדים לפנות למעסיק לקבל הבהרות בעניין זה ובמידת הצורך יש להגיש צו לחתימה שינוסח בהתאם להנחיות האקטואר". ביום 5.2.23 נחתם הצו המופנה למעסיקו של הנתבע.

16. תשובת המעסיק נתקבלה והועברה לבחינת האקטואר האם יש מקום לשינוי דעתו, ביום 7.5.23 הגיש המומחה תשובתו להלן חלקה: ".........2.3 באישור שהתקבל כעת ממשרד החינוך נרשם כי נושא הפנסיה התקציבית נמצא בבדיקה. 2.4 בעת עריכת חוות הדעת כלל לא היה מובן שהאיש עשוי להיות זכאי לפנסיה תקציבית. 2.5 יתכן לומר כי עם התבהרות סוגית הפנסיה התקציבית ניתן יהיה לקבל הסבר על כך שקופת הראל נפתחה במועד מאוחר מאוד ביחס למועד תחילת העסקת האיש במשרד החינוך. 2.6 לאור האמור, נכון לקבל פרטים מלאים אודות הנ"ל.......3. עם קבלת הפרטים הנ"ל ניתן יהיה לבחון עדכון של חוות הדעת. 4. מלבד האמור אין כל שינוי בפרטים האחרים".......

17. נוכח הודעה זו ניתנה החלטה המורה לאיש להגיש הבהרות בעניין הפנסיה התקציבית, ביום 26.6.23 ניתן, לבקשת האיש, צו המורה למשרד החינוך להמציא את הפרטים , אולם עד היום לא הומצאו הפרטים וחוות דעת האקטואר לא עודכנה.

18. חוו"ד השמאי דן ברלינר הוגשה ביום 1.3.22 השמאי קבע:

"שווי הדירות המרכיבות את הבנין הוא כדלקמן:

דירה

מרכיב הקרקע

מרכיב המבנה

בסה"כ שווי הדירה

קומת מרתף

378,000 ₪

128 מ"ר X 4,250 ₪ = 544,000 ₪

922,000 ₪

דירה דרומית בקומה א'

459,000 ₪

128 מ"ר X 4,800 ₪ = 614,000 ₪

1,073,000 ₪

דירה צפונית בקומה א'

513,000 ₪

126 מ"ר X 5,200 ₪ = 655,000 ₪

1,168,000 ₪

בסה"כ

1,350,000 ₪

1,813,000 ₪

3,163,000 ₪

19. בתשובה לשאלות הבהרה שנשלחו על ידי ב"כ הנתבע ענה השמאי כי מאחר שחלק מהשלד של הדירה בקומת המרתף היה כבר בנוי, שכן הייתה בנויה קומת עמודים, יש להפחית ב – 25% את שווי הבניה של קומת הקרקע והיא עומדת על סך של 408,000 ₪ בלבד. כמו כן קבע כי עלות טיח החוץ עבור קומת הקרקע היא בשווי 20,000 ₪.

20. בדיון שהתקיים ביום 9.1.23 גיבשו הצדדים הסכמות בעניין הרכב:

ב"כ התובעת:

...."אנו מסכימים לגבי הרכב ששווי הרכב לפי מחירון לוי יצחק למועד הקובע, בקיזוז יתרת ההלוואה שהאקטואר קבע שעמד במועד הקובע ע"ס 94,847 ₪, כאשר האישה תשלם לאיש מחצית מההפרש שיקוזז מהסכום שהיא זכאית לו לפי חוות דעת האקטואר והרכב יישאר בהסכמתה.

ב"כ הנתבע:

אנחנו מסכימים להסדר בעניין הרכב".

טענות האישה

21. מאז נישואי הצדדים, בשנת 1992, התגוררו בדירה הרשומה על שם אביו של הנתבע מתחת לבית הוריו עד שנת 2019 אז יצאו מהדירה מבלי לקבל כל פיצוי, למרות שבשנת 2004 שיפצו את הדירה.

22. בשנת 2008 רכשו הצדדים ממשאבים משותפים חלקת אדמה הידועה כגוש ** חלקה ** ששטחה 671 מ"ר ואשר נרשמה בלשכת רישום מקרקעין על שם הנתבע ביום 10.1.2012.

23. אביו של הנתבע ניהל את המו"מ לרכישת המגרש מול המוכר כשהתובעת העבירה כספים לנתבע לשם רכישתו.

24. בשנת 2016 החלו הצדדים לבנות את ביתם על החלקה תוך שהאישה נטלה הלוואות על שמה. הבית מורכב מקומת קרקע בה גרו הצדדים ומעליה שתי דירות נוספות עבור ילדיהם. בסיום הבניה עברו להתגורר עם הילדים, שהיו אז סטודנטים, בבניין.

25. הנתבע לא הוכיח טענתו כי אביו ואחיו רכשו את המגרש עבור ילדי הצדדים מכספיהם. הנתבע נמנע מלהביא למתן עדות בנו של המוכר התומכת בו לטענתו. הנתבע רשום במסמכי רכישת המגרש כרוכש.

26. הצדדים העניקו לילדיהם, ע ו- א, זכות שימוש למגורים בלבד ללא העברת בעלות. הנתבע ניסה להבריח את הקרקע על ידי העברתה על שם ילדי הצדדים ללא תמורה ביום 27.8.202, לאחר שביום 5.7.2020 הגישה האישה בקשה לצו הגנה נגד הילדים א ו- ע, ועשה זאת ללא ידיעת התובעת. התובעת אינה מבקשת לבטל את הרישום אלא עותרת לסעד כספי מהנתבע בגובה מחצית שווי המגרש והנכס הבנוי עליו בהתאם לחוות דעת השמאי.

27. התובעת קיבלה חלק מהריהוט והמיטלטלין שלא בהתאם להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין במסגרת בקשה לביזיון בית משפט.

28. התובעת מבקשת לפסוק בהתאם לחלופה ב' בחוות דעת האקטואר. על הנתבע להגיש אסמכתאות בעניין פנסיה תקציבית ולעדכן בהתאם חוות דעת אקטוארית.

29. התובעת עותרת לפיצוי בגובה שווי מחצית הקרקע והמבנים הבנויים עליה.

טענות האיש

30. חוות דעת האקטואר – מוסכם כי יינתן תוקף של פסק דין לחלופה ב'. משרד החינוך עדיין לא הבהיר האם האיש זכאי לפנסיה תקציבית.

31. הרכב – הצדדים הסכימו שהרכב (יונדאי טוסון) יישאר בבעלות האישה וכי היא תעביר לאיש מחצית מההפרש בין מחירון הרכב לבין יתרת ההלוואה במועד הקובע. לטענתו שווי הרכב במועד הקובע היה לפי מחירון לוי יצחק 123,000 ₪ ויתרת ההלוואה 94,847 ₪ ועל האישה להעביר לו מחצית מההפרש בסך של 14,076 ₪. לאיש אין טענות לגבי רכב הונדה הרשום על שם האישה.

32. הסכם הפשרה - הוסכם כי רשימת המיטלטלין (נספח 8 תיק המוצגים של הנתבע), נמסרה לידי התובעת (פרוטוקול עמ' 18). הנתבע שילם מידי חודש סך של 2,700 ₪ דמי שכירות לידי התובעת החל מ10.2.21 ועד היום.

33. התובעת עותרת לחייב את הנתבע במחצית שווי המגרש והבית מבלי להצהיר על בטלות עסקת העברת הנכס על שם ילדיהם, אך הדבר מהווה הסכמה בדיעבד לעסקת המתנה ועל כן יש לדחות תביעתה, במיוחד שעה והעסקה נעשתה ביולי 2020 והתובעת העידה בחקירתה כי היחסים המשפחתיים היו טובים בעת חתונת בנם ב -8/2020. במועד הקובע הנכס לא היה רשום על שם הנתבע ולכן התובעת אינה זכאית לזכויות בו. התובעת אינה זכאית לוותר מצד אחד לשני ילדיה על הבעלות בשתי הדירות ובקרקע ומאידך לתבוע את הנתבע בגין מחצית הזכויות באותם נכסים.

34. הקרקע נרשמה על שם התובע בשנת 2008 לאחר שאביו ואחיו של הנתבע רכשו אותה ורשמו אותה על שמו. מיום 7.7.2020 הקרקע רשומה על שם הבנים ע ו- א מכוח העברה ללא תמורה שהעביר להם הנתבע. הנתבע קיבל את הקרקע במתנה מאביו ואחיו והעביר אותה במתנה לבניו.

35. הצדדים עברו להתגורר בדירה החדשה על הקרקע בתחילת 2019 וגרו שם יחדיו עד 10.2.2021 אז עזבה האישה את הבית.

36. הנתבע הניח תשתית ראייתית מספקת לפיה הנכס נרכש על ידי אביו ואחיו ונרשם על שמו במתנה כדי שבניו יבנו דירות המגורים שלהם עליו, התובעת לא הצליחה לסתור טענה זו.

37. אחיו ע' משך 150,000₪ יומיים לפני רכישת הקרקע ואביו משך 100,000 ₪ והאב שילם למוכר את התמורה בסך 65,000 דולר. התובעת לא הוכיחה כי הצדדים שלמו עבור הקרקע.

38. ההלוואות לגביהם טוענת האישה כי היו המקור לרכישת הקרקע ובניית המבנה ניטלו בשנית 2018-2019 ואילו בניית דירות הילדים החלה ב 2015-2016. השלד הוקם על ידי אביו של הנתבע וכשהילדים גדלו, היו בני 23 ו- 25 והפכו לבעלי עסקים והכנסה מסודרת השלימו כל אחד את דירתו.

39. המטרה בבניית הבניין הייתה לבנות שתי דירות עבור שני הבנים וקומת עמודים פתוחה. רק בהמשך נבנתה הדירה עבור הצדדים בקומת העמודים.

40. האיש טוען כי שילם מכיסו הפרטי סכום של כ-300,000 ₪ (נספח 7 תיק מוצגי הנתבע) לצורך הפיכת קומת העמודים מתחת לדירת הבן א', לדירת מגורים כדי ששני בני הזוג יתגוררו בה בשנת 2018. הצדדים עברו להתגורר בדירה כזכות מגורים שניתנה להם על ידי הבן א' רק בינואר 2019 בשל אילוץ לעזוב את הדירה מתחת לבית אביו ולאחר שנתיים עזבה האישה את הדירה.

41. השמאי קבע ששווי מרכיב מבנה הדירה בקומת המרתף הוא 544,000 ₪. בתשובות לשאלות הבהרה העמיד את שווי עלות טיח חוץ לקומת המרתף, שבוצע לאחר המועד הקובע על ידי הבן א' בסך של 20,000 ₪, כן קבע כי מאחר וחלק מהדירה היא סגירת עמודים שכבר הייתה קיימת שווי הדירה בקומת המרתף הוא 408,000, על כן יש לקבוע כי מרכיב הבנייה של הדירה בקומת המרתף עומד על 408,000 ₪-20,000 ₪ (עלות הטיח)= 388,000 ₪.

42. במכלול הנסיבות מבקש הנתבע לקבוע כי האיזון בעלות מרכיב הבניה של הדירה בקומת המרתף הינו 80% לנתבע ו 20% לתובעת במיוחד לאור התקופה הקצרה בה התגוררו הצדדים בדירה.

43. לנתבע התחייבויות גדולות מאז עזבה האישה את דירת הצדדים והוא מצוי במצב כלכלי קשה ואין בידו לשלם סכומים גבוהים ללא פריסה נוחה.

דיון והכרעה

44. הצדדים חלוקים ביניהם כמעט בכל סוגיה בנוגעת לרכישת הקרקע, בניית דירות הבנים ובניית הדירה בה התגוררו הצדדים. לאחר ששמעתי את הצדדים והעדים מטעמם והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי ולאחר שעיינתי במסמכים שהציגו בפני הצדדים יפורטו להלן קביעותי העובדתיות.

הדירה בה התגוררו הצדדים לאחר נישואיהם

45. לאחר נישואיהם התגורר הצדדים בדירה מתחת לבית הוריו של הנתבע (עדות התובעת עמ' 9 לפרוטוקול שורה 1 ואילך).

46. בשנת 2004 ערכו הצדדים שיפוץ בדירה זו – על כך ניתן ללמוד מעדות התובעת בעמ' 13 לפרוטוקול שורה 13 ואילך, עדות הנתבע בעמ' 27 שורה 6 ואילך) וקבלות משנת 2005 ו – 2004 אותן צרפה התובעת המעידות על רכישת ציוד מחשבים, קרמיקה, כלים סניטריים, ריהוט, מיטות, ארונות, ספריה. (נספח 4 למוצגי התובעת).

רכישת הקרקע

47. בשנת 2008 החליטו הצדדים לרכוש את הקרקע. אני מקבלת את טענת התובעת כי הייתה שותפה, יחד עם הנתבע להחלטה, אך מנגד מקבלת את טענת הנתבע כי אביו ואחיו של הנתבע היו מעורבים בעסקה ומימנו את הרכישה ואת תשלום המיסים.

48. ביום 7.4.2008 נחתם הסכם מכר בין ר.ח. (להלן: "המוכר" ) לבין הנתבע לפיו הנתבע רכש מהמוכר את זכויותיו בחלקה ** בגוש *** (671 מ"ר) (להלן: "הקרקע" ) בתמורה ל- 65,000 $ (הסכם המכר ודיווח למיסוי מקרקעין - נספח 6 למוצגי התובעת).

49. התובעת העידה: "הייתי בחזרה מישיבת צוות ב***, ע' ואח שלו ביקשו לדבר איתי אמרו שיש מגרש שאפשר לקנות. ע' אמר שהוא לא יכול בלעדיי, כי אני עובדת ותומכת. אמרתי להם שאני צריכה לחשוב על זה ואז קנינו את המגרש." (עמ' 9 לפרוטוקול שורה 24 ואילך).

50. הנתבע העיד כי לא ידע כלל על רכישת הקרקע, אביו ואחיו הפתיעו אותו והוא: "אפילו לא ידע מי קנה את הקרקע....לא שילמתי גרוש אחד עבור האדמה. אבא ואחי ע' הם ששילמו עבור הקרקע הזאת...הוא קנה לי את הקרקע ורשם על השם שלי, הוא רצה לבנים אבל הם היו קטנים באותו זמן ולכן הקרקע על שמי." (עמ' 25 לפרוטוקול שורה 1 ואילך) – אין בידי לקבל טענה זו ואני מעדיפה את גרסת התובעת כי הצדדים ידעו והיו שותפים להחלטה.

51. התובעת טוענת אביו של הנתבע טיפל ברכישה, אך הצדדים מימנו אותה, שכן אמר : "שבגלל שאנחנו לא יודעים להסתדר, הוא אמר שיטפל. אספנו את כל החסכונות, גם של הילדים מאז שנולדו, תכנית שלי והלוואות.....העברנו את הכסף לאבא שלו והוא היה משלם." (עמ' 9 לפרוטוקול שורה 28 ואילך)

52. כן העידה: "אני יודעת שהוא קיבל כסף ממני ומע' מזומן" (עמ' 16 לפרוטוקול שורה 15 ואילך) וכי מקור הכספים היה: "היו לנו חסכונות בבית וגם בחשבונות וגם לקחתי הלוואות." (עמ' 15 לפרוטוקול שורה 29 ואילך) אך התובעת לא הציגה כל מסמך התומך בטענה זו. לדבריה לא הציגה מסמכים מאחר ו: "הבנק כבר לא קיים, הם עברו, זה בנק הפועלים. אני יכולה לחפש." (עמ' 16 לפרוטוקול שורה 20 ).

53. מנגד טוענים הנתבע, אביו ואחיו כי האב והאח מימנו את רכישת הקרקע.

54. הנתבע הסביר כי אחיו ע': "השתתף ברכישת הקרקע כי אבא דרש ממנו כי אבא עזר לו עם הבית שלו. הם כל הזמן ביחד." (עמ' 30 לפרוטוקול שורה 9 ואילך).

55. אחיו של הנתבע ע' העיד כי משך 150,000 ₪ מחשבונו לצורך רכישת הקרקע (עמ' 37 לפרוטוקול שורה 28 ואילך).

56. אביו של הנתבע העיד כי הוא רכש את הקרקע עבור ילדי הצדדים:

"ש. הקרקע איפה שהדירות של א ו- ע, מי מימן אותה?

ת. אני. הם התחתנו, לא חסכו כספים ולא שום דבר. לא היתה לי ברירה לרכוש חלקת אדמה לילדים שיבנו עליה, הם היו בני 12 , 13. הייתי מחפש במודעות בעיתון לגבי קרקע ומצאתי בעיתון לגבי הקרקע. התקשרתי לבעל הקרקע בטלפון, הוא היה דרוזי משפחת ***, שאלתי אותו כמה מבקש על הקרקע, אמר לי לפי דונם. קניתי 671 מ' ועלה לי 65 אלף דולר.

ש. מי שילם?

ת. אני שילמתי. הלכתי ומשכתי את הכסף עם הבן שלי השני. הוא משך 150 אלף ש"ח, אני משכתי 100 אלף ₪ והלכנו ושילמנו. בנוסף שילמתי את כל ההוצאות על האדמה.

ש. כמה ע' והתובעת שילמו?

ת. לא ידעו בכלל. אני באתי ואמרתי שקניתי אדמה. הם הלכו, גם עם הילדים, הלכו וראו." (עמ' 44 לפרוטוקול שורה 21 ואילך).

57. בתאריך 3.4.2008 האח ע' משך סכום מזומן של 150,000 ₪ מחשבונו בבנק ערבי ישראלי (נספח 10 למוצגי הנתבע).

58. אמנם התובעת טענה שהאח משך כסף שקיבל כפיצויי פיטורין ולא העביר לצדדים את הסכום, אך לא הוכיחה טענתה זו (עמ' 15 לפרוטוקול שורה 28).

59. בתאריך 3.4.2008 משך האבא ע' 100,000 ₪ מחשבון הבנק שלו בבנק ערבי ישראלי (נספח 9 למוצגי הנתבע).

60. ביום 28.8.2008 שולם שובר מס מחשבון אביו של הנתבע לטובת מע"מ/מס הכנסה בסך של 12,400 והוצגה קבלה למשלם על תשלום מס רכישה בסכום זה מיום 27.8.2008. הנתבע אף הציג את השומה שנערכה בה נקבע כי הרכישה בוצעה ביום 7.4.2008, שווי הרכישה הוא 236,600 ₪ וגובה המס הוא 11,830 ₪. (נספח 11 לתיק המוצגים של הנתבע).

61. הנתבע הציג את גובה החיוב במס שבח שהוטל על המוכר בעסקה בסך של 30,490, שובר קבלה ששולם על חשבון החוב ביום 27.8.2008 בסך של 10,000 ₪ וכן הסדר פריסת יתרת החוב בסך של 20,490 ₪ לעשרה תשלומים, כן הציג ספחי המחאות מחשבונו של אביו מהם ניתן ללמוד כי אביו של הנתבע שילם חוב זה.

62. מאחר והתובעת לא הראתה כל מסמך שיש בו כדי לתמוך בטענתה על העברת כספים לידי אביו של הנתבע ולאור ההוכחה כי אביו של הנתבע ואחיו משכו מס' ימים לפני חתימת ההסכם סכום כסף השווה לסכום הרכישה ולאחר שנוכחתי כי המסים שולמו מחשבון אביו של הנתבע, אני קובעת כי אביו ואחיו של הנתבע מימנו את רכישת הקרקע שנרשמה על שם הנתבע.

בניית הבניין על הקרקע

63. בשנת 2016 החל תהליך הבנייה של הבניין על הקרקע במטרה לבנות שתי דירות לשני הבנים. תהליך הבנייה הסתיים בשנת 2016 (עדות התובעת בעמ' 14 לפרוטוקול שורה 12 ואילך).

ביום 5.12.2016 חובר הבית לחשמל (נספח 10 למוצגי התובעת) מהמסמכים עולה כי מדובר בחיבור לחשמל של שתי יחידות דיור ומכאן אני מסיקה שהמדובר בדירות הבנים.

64. התובעת העידה כי: "כל הזמן חשבתי לבנות, אבל ע' אמר שנחכה ועד שגדלו הילדים. קודם דואגים לילדים ככה זה במגזר הערבי....." (עמ' 14 לפרוטוקול שורה 22 ואילך).

65. ביום 4.9.2016 ניתן היתר הבניה (נספח 6 לתיק המוצגים של הנתבע) ע"ש הנתבע כבעל הנכס, ובו אושר לבנות – "קומת קרקע שתי יח' מגורים, ממ"ד בכל יחידה מעל קומת מרתף כחנייה וגדר".

66. הצדדים חלוקים בשאלה מי מימן את הבנייה.

67. התובעת טוענת כי היא והנתבע הם אלו שמימנו את הבנייה גם לבתי הבנים מתוך הלוואות שלקחו: "אני וע' שילמנו וגם לקחתי הלוואות, גם לבתים של הבנים. הכל היה במשותף. היה נטל עלי, הייתי חוזרת מהעבודה ולימודים, ועוזרת. גם חומרי בניין אני הייתי מביאה. אפילו עובדים היו מתקשרים אלי וע' אמר להם להתקשר אליו." אך לא הציגה כל ראיה לכך. התיעוד על הלוואות שנטלו הצדדים מתייחס לתקופה בה בנו את הדירה בקומת העמודים – 2017-2018.

68. הנתבע העיד : "אבא בנה את הבתים לילדים שלי. בנה להם שלד וכל אחד המשיך לבנות את הבית שלו. ע' יש לו מספרה וכסף והוא המשיך לבנות את הבית שלו. עד היום הוא ממשיך. גם הבן השני ממשיך לבנות את הבית שלו וחודש הבא מתחתן." (עמ' 25 לפרוטוקול שורה 11 ואילך).

69. וכן העיד:

"ש. איך אפשר שילד שעדיין סטודנט מקים בניין?

ת. אמרתי לך שהתחילו לבנות ב- 2016. אמרתי שאבא עשה את השלד עד 2018. ע' ב- 2018 כבר יש לו מספרה ויש לו כסף והמשיך לבנות. א' אחרי שהתחיל לעבוד הוא לאט לאט בנה. אבא בנה את שני הבתים שלד עד 2018 וכל אחד המשיך. א' עד עצם היום הזה ממשיך לבנות את הבית." (עמ' 30 לפרוטוקול שורה 24 ואילך).

70. הבן א' העיד שהוא ואחיו ע' מימנו את הבנייה: " ב- 2008 סבא שלי קנה אדמה שהיתה מיועדת לי ולאחי ע'. כולם ידעו שנבנה עליה 2 דירות. מאז הייתי חד מטרה שיגיע יום ואבנה את הבית על חלקה שסבא קנה לנו. מכיתה י' עבדתי במאפייה, בכל עבודה מזדמנת, תקופת לימודים עבדתי במלונות, כל כסף שצברתי הקדשתי למען בניית הבית שלי בחלקה שסבא קנה לנו. ב- 2008 סבא קנה את האדמה, ב- 2015 אני ואחי פנינו למהנדס כדי לתכנן את הבית שלנו. ע' תכנן את הבית שלו שונה מהבית שלי." (עמ' 34 לפרוטוקול שורה 29 ואילך).

71. הבן ע' העיד:

"ש. מה אתה יכול לספר לביהמ"ש על בניית הדירה שלך? מי מימן אותה?

ת. סבא שלי ודוד שלי קנו את האדמה ב- 2008 והתחלנו לבנות ב- 2015. סבא הכין את הבית עד שלד ואח"כ אני סיימתי בעצמי.

ש. מי שילם?

ת. סבא שילם.

ש. הקרקע מי רכש?

ת. סבא ודוד שלי. " (עמ' 42 לפרוטוקול שורה 18 ואילך).

84. אביו של הנתבע העיד:

"ש. על הקרקע יש שתי דירות של ע ו- וע' וגם של ע', מי בנה?

ת. אני. אני עשיתי את השלד. שילמתי את הקבלנים, עשיתי את החשמל, אינסטלציה. עד השלד.

ש. הכסף?

ת. אני שילמתי הכל. הכסף שלי. יש לי כסף ברוך השם.

ש. אחרי השלד?

ת. אמרתי לא' וע' שיש שתי דירות, אמרו לי הילדים שהם רוצים לבנות. אמרתי בסדר, הלכנו למהנדס אחד ישבנו והם תכננו את הבית. אמרתי שיעשה להם שתי דירות נפרדות, כל אחד עם כניסה משלו.

ש. בבניית הבתים במה השתתפו ע' ואשתו?

ת. שום דבר. לא נתנו אפילו גרוש אחד.

ש. לילדים נתנו?

ת. לא יודע. לא הייתי ביחסים עם הבן ואשתו. " (עמ' 44 לפרוטוקול ששורה 31 ואילך).

72. התובעת לא הוכיחה כי היא והנתבע הם אלו שמימנו את בניית המבנה. כאמור, ההלוואות שהציגה מתייחסות לתקופה בה בנו הצדדים את הדירה בקומת הקרקע בשנת 2018 ולא הוצגו הלוואות לתקופה בה נתנה הבניין בשנת 2016 (עמ' 14 שורה 16 לפרוטוקול).

73. התובעת העידה כי לא הייתה מעורבת בבניית הבניין עבור הילדים, לא הכירה את הקבלן שנה, ולא את המהנדס שתכנן. לטענתה: "התנאי של אבא שלו שלא אתערב בכלום...הוא מנע ממני ללכת לבתים שלי. הוא איים שלא אתערב בכלום, רק אשלם כסף." (עמ' 15 לפרוטוקול שורה 7 ואילך).

74. אני דוחה את טענת התובעת כי הבית כולו נבנה כיחידה אחת בתוך 6 חודשים (עדות התובעת בעמ' 10 לפרוטוקול שורה 16 ואילך) והצדדים השתמשו בהלוואות לבניית המבנה כולו, וקובעת כי תחילה נבנו דירות הבנים בשנת 2016 ורק בשנת 2018 החלו הצדדים בסגירת קומת העמודים והפיכתה לדירה עבורם. כך גם העידה למעשה בחקירה הנגדית בעמ' 14 לפרוטוקול שורה 12 ואילך.

טופס 4 עבור דירת ההורים ניתן רק ביום 6.1.2020 (נספח 9 למוצגי התובעת).

75. אשר על כן אני קובעת כי הבניין נבנה במימון אביו של הנתבע שבנה את השלד ושני הבנים השלימו את בניית שתי הדירות עבורם וקומת העמודים.

יציאת הצדדים מבית הורי הנתבע

76. בשנת 2018 אביו של הנתבע דרש כי הצדדים יצאו מביתו.

77. ביום 28.6.2018 חתמו הצדדים על כתב הצהרה והתחייבות להתפנות ביום 31.12.2018 מהדירה בה התגוררו מאז נישאו והנמצאת בקומת הקרקע בבניין הרשום על שם אביו של הנתבע. הצדדים מצהירים כי זכויותיהם היו של ברי רשות בלבד ואין להם כל זכויות נוספות בנכס. (נספח 5 למוצגי הנתבע).

78. התובעת העידה "יום אחד הם רצו שנצא מהבית תחת אלימות, הוא ניתק את החשמל והגיש תביעה דרך עורך דין....יום אחד ע' התקשר אלי ואמר שהוא צריך לדבר איתי....הוא התעקש שנצא מהבית. אמרתי לו שזה הבית שלנו, שעשינו שיפוץ.....עורך הדין קרא לנו ואמר שעדיף שנחתום שאנחנו מוותרים על הכל ויוצאים מהבית." (עמ' 9 לפרוטוקול שורה 13 ואילך).

הנתבע העיד: "בשנת 2018 התובעת הסתכסכה עם אבא שלי. הרבה לפני כן היא גם היתה מסוכסכת איתו אבל זה היה ריב גדול עם אבא שלי עד כדי כך שהוא ניתק את החשמל, ואמר לי לצאת מהבית. (עמ' 24 לפרוטוקול שורה 26 ואילך).

בניית הדירה בקומת העמודים על הקרקע

79. לאחר שהסכימו הצדדים לעזוב את בית אביו של הנתבע החליטו לסגור את קומת העמודים במבנה ולהפוך אותה לדירה למגוריהם. מהעדויות והמסמכים שהוצגו בפני אני קובעת שהצדדים מימנו יחדיו מכספים משותפים את בניית הדירה. כוונת הצדדים כי הדירה תשמש כנכס משותף של הצדדים, כדירת מגוריהם.

80. כך העידה התובעת:

"ש. ההסכם שחתמתם עליו אצלי לפיו התחייבתם לפנות את הדירה הישנה, נספח 5 למוצגים הנתבע, היה בשנת 2018?

ת. כן.

ש. התחלתם לבנות אחרי התאריך הזה, לאחר שהתחייבתם, כי לא חשבתם לעבור אלא לאחר הסכסוך?

ת. כל הזמן חשבתי לבנות, אבל ע' אמר שנחכה ועד שגדלו הילדים. קודם דואגים לילדים ככה זה במגזר הערבי. בסוף הוא לא נתן לנו את הבית.

ש. קודם בניתם לילדים ב- 2016, ואחרי המסמך הזה והאיומים של אביו של ע' לצאת, החלטתם לבנות את הבית החדש.

ת. הוא אמר שנבנה שם, שנצא.

ש. מי אמר?

ת. אבא של ע', ע'.

ש. איפה בניתם?

ת. מתחת לבית של א'.

ש. מה היה לפני שהתחלתם לבנות.

ת. קומת עמודים פתוחה." (עמ' 14 לפרוטוקול שורה 17 ואילך).

81. הנתבע אף הוא העיד שלאחר שנאלצו לעזוב את דירת אביו החליטו לסגור את קומת העמודים ולהתגורר שם:

"בשנת 2018 התובעת הסתכסכה עם אבא שלי. הרבה לפני כן היא גם היתה מסוכסכת איתו אבל זה היה ריב גדול עם אבא שלי עד כדי כך שהוא ניתק את החשמל, ואמר לי לצאת מהבית. התערבו בני הדודים שלי וסיכמנו שנגור עוד 6 חודשים עד שנמצא בית חדש או שכירות. הבן שלי י' אמר לי לסגור את קומת הקרקע בבית שהוא בונה. סגרתי ומאז עברתי לגור שם. הנסיבות הן שהכריחו אותי לעבור לבית החדש, לא מרצוני." (עמ' 24 לפרוטוקול שורה 26 ואילך).

82. הנתבע העיד כי הרשימה בנספח 7 לתיק המוצגים מטעמו היא: "מה ששילמתי עבור בניית הבית שלי, קומת הקרקע. כל מה שרשום, אני שילמתי. זה סכום 250,000 ₪ ויותר. התובעת שילמה עבור ריהוט וכלי חשמל ואפילו אחרי שהתגרשנו, היא לקחה את כל מה שקנתה. " (עמ' 25 לפרוטוקול שורה 24 ואילך).

וכן העיד כי עשה שימוש בקרן השתלמות למימון הבנייה:

"ש. כמה קופות השתלמות משכת?

ת. 2 או 3. היו לי 3 ומשכתי אותן. כל 6 שנים משכתי. כשהתחלתי ללמד, לא הייתי שותף בקרן השתלמות. אחרי שעברתי לחטיבה התחלתי והיו לי בערך 18-19 שנים של וותק ואז משכתי. היתה לי קרן אחת. פעם אחת משכתי את קרן ההשתלמות. זה היה במאי 2016-2017. עם הכסף בניתי את הבית.

ש. כמה כסף משכת אז?

ת. 300,000 ₪, משהו כזה." (עמ' 26 לפרוטוקול שורה 22).

83. הבנייה ערכה 6 חודשים, החלה באוגוסט 2018 והצדדים נכנסו להתגורר בינואר 2019, לפי עדות הנתבע (עמ' 27 לפרוטוקול שורה 27).

84. התובעת צרפה כנספח 17 לתיק המוצגים פירוט הלוואות שנטלה בין השנים 2016 – 2020 בסך כולל של 182,000 ₪ (5.10.2016- 20,000 ₪, 31.8.2017- 35,000 ₪, 14.12.2017 -16,000 ₪, 25.01.2019 -65,000 ₪, 26.9.2019 -10,000 ₪, 26.3.2020 -20,000 ₪, 20.11.2020 -16,000 ₪) ותיעוד על כך שביום 14.11.2018 נטל הנתבע הלוואה בסך של 50,000 ₪ והפקדת פיקדון בסך של 150,000 ₪ ביום 26.4.2017 (נספח 11 למוצגי התובעת).

85. התובעת צרפה קבלות על רכישת ריהוט בשנת 2018 - 2019, מיטות, מזרונים וארונות, טלוויזיות, קרמיקה, כלים סניטריים ואינסטלציה, מכשירי חשמל,

התובעת צרפה קבלות עבור תשלומי אחזקת הבית בו גרו על הקרקע – מים וביוב (נספח 5 למוצגי התובעת).

86. ביום 6.1.2020 ניתן טופס 4 ואישור להספקת שירותי חשמל, מים וטלפון לבניין שנבנה על הקרקע. האישור ניתן על שמו של הנתבע (נספח 9 למוצגי התובעת).

87. הצדדים נכנסנו לגור בדירה ב – 9.1.2019 (עדות הנתבע – עמ' 24 לפרוטוקול שורה 23 ואילך) ביום 21.2.2021 עזבה התובעת את הבית.

88. אשר על כן אני קובעת כי הצדדים מימנו יחדיו מכספים משותפים את בניית הדירה בקומת העמודים מתוך כוונה שתשמש כדירת הצדדים לאחר שנאלצו לעזוב את בית אביו של הנתבע. הצדדים התגוררו בבית האב מאז נישאו בשנת 1992 ועד לסוף 2018- במשך 26 שנים, ואף השקיעו ושיפצו אותו במהלך השנים.

העברת הקרקע לבנים

89. ביום 7.7.2020 העביר הנתבע ללא תמורה את הקרקע בחלקים שווים לשני בניו. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים אני קובעת שהתובעת לא הייתה מעורבת בהעברה, לא נתנה את הסכמתה וההעברה נעשתה בתיאום בין הנתבע לבנים על מנת לנשל את האישה מחלקה בקרקע .

90. ביום 7.7.20 העביר הנתבע את הקרקע לילדיו ע'ו-א' (נספח 14 למוצגי הנתבע), הנתבע הצהיר בתצהיר ההעברה כי הוא הבעלים החוקיים של הקרקע, כי הוא מעביר את מלוא זכויותיו בקרקע ללא תמורה לשני בניו בחלקים שווים, כי הבנים הם שהקימו את דירות המגורים על הקרקע מכספם הפרטי. כן הוא מצהיר כי הדירה הצפונית והחצר שייכים לע' והדירה הדרומית ודירת קרקע מתחתיה שייכות לא'.

שני הבנים הצהירו כי הם הקימו שתי יחידות דיור מכספם הפרטי.

91. התובעת העידה כי לא הייתה שותפה לתהליך העברת הקרקע על שם הבנים וכי הדבר ארע בשבוע בו התחתן הבן הבכור ביום 25.8.2020 (עמ' 11 לפרוטוקול שורה 12 ואילך).

92. הנתבע תומך למעשה בטענתה זו:

"ש. עשית עיסקה להעביר את הנכס על שם הילדים שלך ב- 2020. נכון שבאותה תקופה היו סכסוכים והליכים משפטיים עם התובעת?

ת. היא הגישה שלום בית. היינו מסוכסכים לפני כן.

ש. היו הליכים משפטיים ביניכם?

ת. כן.

ש. הייתם מדברים?

ת. לא.

ש. זאת אומרת שהיא לא ידעה שאתה מעביר לע' וא' את הנכס?

ת. ע' לפני החתונה שלו חודשיים שלושה ואז חלאס העברתי את הבית כל אחד לילד.

ש. אתה העברת את הבתים על שמות הילדים ?

ת. כן. הוא רוצה לעבור לבית ורוצה להתחיל לשלם על הבית.

ש. סיפרת על זה לתובעת?

ת. למה צריך? למה היא שילמה את הבתים?

ש. רצית להעביר את השמות על שם הבנים והדירה בקומת קרקע שלך ושל התובעת השארת על השם שלך?

ת. כן.

ש. והקרקע עליה קיים הבניין השארת על השם שלך?

ת. כל הקרקע על השם שלי. זאת אומרת הבית על שם ע' וא' ומה שנותר זה על השם שלי, אני חייב שזה יהיה על השם שלי כדי לשלם ארנונה, עירייה, מים." (עמ' 32 לפרוטוקול שורה 1 ואילך).

93. ביום 30.6.20 הגישה התובעת בקשה ליישוב סכסוך כנגד הנתבע, ביום 5.7.2020 הגישה בקשה לצו הגנה כנגד שני הבנים, אביו, אחיו ואחותו של הנתבע וביום 7.7.2020 העביר הנתבע, ללא תמורה, את מלוא זכויותיו בקרקע על שם שני הבנים. מכאן מסקנתי כי העברת הקרקע לבנים בוצעה ללא ידיעתה של התובעת וכחלק מהמאבק המשפטי בין הנתבע והבנים לבין התובעת.

הפיצוי לו זכאית התובעת

94. התובעת טוענת כי מאחר והנתבע העביר את הקרקע לבנים ללא הסכמתה היא זכאית לפיצוי בגובה מחצית שווי בניין המגורים כולו. הנתבע טוען כי לכל היותר זכאית התובעת לפיצוי בגין עלות בניית הדירה בקומת הקרקע, בניכוי שווי שלד קומת העמודים שהיו קיימים עוד קודם לבנייה, ובניכוי טיח החוץ שמומן על ידי הבן. לטענתו השקיע 300,000 ₪ בבנייה ונוכח הזמן הקצר בו התגוררו יחד בבית זכאית התובעת ל- 20% מעלות ההשקעה.

95. כאמור, למרות טענתה כי העברת הקרקע לבנים בוצעה ללא ידיעתה, בדיעבד ובמהלך ההליך המשפטי הסכימה התובעת כי ההעברה תעמוד בעינה ולא תבוטל והסכימה לקבלת פיצוי כספי בלבד.

96. מאחר ומלכתחילה הצדדים ייעדו את המגרש לבניית בית לבנים, התובעת הייתה מודעת לכך שהבניין נבנה עבור הבנים והם אף החלו להתגורר בו כבר בשנת 2016-2017, התובעת אינה זכאית לפיצוי עבור שווי החלק בו מתגוררים הבנים.

97. אמנם קבעתי שאביו ואחיו של הנתבע מימנו את רכישת הקרקע ולמעשה העניקו אותו במתנה לנתבע לצורך בניית בית לבניו, אך הנתבע, שמר לעצמו לצורך מגוריו ומגורי התובעת את קומת הקרקע והתכוון שזו תישאר בבעלותו וכך העיד:

"ש. אתה העברת את הבתים על שמות הילדים ?

ת. כן. הוא רוצה לעבור לבית ורוצה להתחיל לשלם על הבית.

ש. סיפרת על זה לתובעת?

ת. למה צריך? למה היא שילמה את הבתים?

ש. רצית להעביר את השמות על שם הבנים והדירה בקומת קרקע שלך ושל התובעת השארת על השם שלך?

ת. כן.

ש. והקרקע עליה קיים הבניין השארת על השם שלך?

ת. כל הקרקע על השם שלי. זאת אומרת הבית על שם ע' וא' ומה שנותר זה על השם שלי, אני חייב שזה יהיה על השם שלי כדי לשלם ארנונה, עירייה, מים." ) עמ' 32 לפרוטוקול שורה 14 ואילך),

98. הנתבע התכוון להעניק לשני הבנים את הדירות בהן הם מתגוררים ושלטענתו בנו בכספי אביו ובכספם ולהשאיר לו ולאשתו, התובעת, את הדירה בקומת הקרקע על מנת שתשמש למגוריהם. העובדה שבפועל וללא ידיעת התובעת העביר על שם הבנים את מלוא הזכויות בקרקע אינה יכולה לפגוע בזכותה של התובעת לפיצוי כספי.

99. בעמ"ש 23200-04-12 פלונית נ. פלוני ( ניתן ביום 1.7.2012- פורסם במאגרים) נקבע : שיתוף ספציפי בדירת מגורים שנבנתה על קרקע שהייתה רשומה על שם הבעל בלבד בשיתוף אחיו ונפסק לאישה פיצוי כספי בשווי מחצית שווי הבית בהתאם להערכת השמאי:

"8. דעתנו שונה מדעתו של בית משפט קמא באשר לפיצוי שמגיע למערערת: המערערת הייתה נשואה למשיב כ- 23 שנים........ במסגרת הבנות אלה רשאית הייתה המערערת להניח שהבית אותו טיפחה, השקיעה מאמץ בבנייתו ובעיצובו יהיה לה קורת גג במהלך חייה. יש לזכור כי למערערת אין דירה אחרת למגוריה והיא לא צברה על שמה כל רכוש במהלך הנישואין, בעקבות ההסכמה האמורה. משכך העובדה שהמשיב לא טרח לרשום את הנכס גם על שמה, אין בה כדי להצביע על העדר כוונה לשיתוף, כאשר אין זה בלתי נפוץ במגזר הערבי כי הנכס יישאר רשום על שם הבעל (או ע"ש אביו), במיוחד כאשר מדובר במתחם משפחתי, כפי שקרה במקרה זה, כאשר הבית נבנה על מקרקעין שהאחים היו שותפים בהם, ועל חלקת אדמה שניתנה למשיב במתנה, כדי שיקים עליה בית למשפחתו."

100. בעמ"ש 30266-12-18 ב' נ. ב' (ניתן ביום 20.4.2019 – לא פורסם) קבע כב' השופט סילמן:

"30. בצד הוראות חוק יחסי ממון ניתן ליצור דואליות נורמטיבית של שיתוף בנכס ספציפי

מכוח הדין הכללי (הלכת "אבו רומי" - רע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי, פ"ד נו(6) 175) בייחוד משמדובר ב"יהלום השיתוף" – דירת מגורים, ובהתחשב באורך חיי הנישואין.

31. כידוע, במקרה של בני זוג אשר חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג -1973, גם אם מדובר בנכס חיצוני, ניתן להוכיח לגביו כוונת שיתוף ספציפית מכוח הדין הכללי.

32. השאלה אם הוכחה כוונת שיתוף ספציפית בנכס היא שאלה שבעובדה (ראו בע"מ 2948/07 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] מיום 18.4.2007 וכן בע"מ 4545/09 פלוני נ' פלונית, [פורסם בנבו] מיום 7.1.2010). יש לבחון הנסיבות בכל מקרה לגופו ולתור אחר "דבר מה נוסף". בפרט יש לבחון אומד דעת בני הזוג, כוונתם, ציפייתם הלגיטימית, ההסכמות ביניהם ונסיבות החיים ביחס לנכס הספציפי (ראו ע"א 7750/10 מרים בן גיאת נ' הכשרת הישוב ביטוח בע"מ [פורסם בנבו] מיום 11.8.2011). בפס"ד גיאת נקבע כי בכל הנוגע לדירת מגורים הופחת רף הנטל ביחס לדירת מגורים ובבע"מ 1398/11 אלמונית נ' אלמוני [פורסם בנבו] מיום 26.12.2012, נקבע כי ניתן להסתפק בהבטחות, מצגים אקטיביים והסתמכות.

33. בעמ"ש 23200-04-12 קבע בית משפט זה, כי אין כל מניעה להעתיק שיתוף ספציפי, במידה וקיים, לחיוב כספי, שיהווה שווי המקרקעין והבנוי עליהם, גם מקום בו קיימות זכויות לצדדי ג'.

כב' ביהמ"ש המחוזי, ובעקבותיו כב' ביהמ"ש העליון שם ראו לקבוע, כי גם מקום בו קיימות בנכס זכויות קניין של צדדי ג', הן שותפים בנכס והן בעל משכנתא, ניתן לקבוע חובת תשלום כדי שווי הנכס לרבות המקרקעין, ביחסים שבין בני הזוג. (ראה בע"מ 7181/12).

34. בנסיבות המקרה דנן, הוכחה כוונת שיתוף, אולם לאור בעלות אבי המשיב על הנכס, ניתן להעתיקו לחיוב כספי בגובה מחצית משווי הדירה, ואפרט -

א. ראשית, ההלכה קבעה כי גם אם נכס נרכש לפני הנישואין, הרי השקעה מהותית בו, גם כדי שיפוץ או הרחבה, יכול ותביא ליצירת שיתוף (ראה - בע"מ 10734/06 ובע"מ 2948/07).

וכן:

ג. שלישית, רוח העידן נותנת בכורה לבית המגורים, כנכס משותף, גם אם זה הובא ע"י אחד מהצדדים, ובכפוף לכך כי הנישואין היו ממושכים, לעתים אף ללא שהוכחה השקעה ממשית (לגבי רוח העידן- בע"מ 5939/04; ראה גם עמ"ש (ת"א) 1039/09).

לעתים, גם בלא השקעה כלל, אלא מקום בו השתכנע בית המשפט כי היתה הבטחה או מצג שיצרו הסתמכות, ניתן לקבוע שיתוף ספציפי בבית מגורים שהובא ע"י צד לפני הנישואין (ראה בע"מ 1398/11)."

101. בעניינו הוכחה כוונת שיתוףספציפי בדירת הקרקע. הצדדים, שהיו נשואים 29 שנים,בנו במשותף את ביתם בקומת העמודים על הקרקע, מתוך כספים משותפים, חסכונות והלוואות שנטלו וזאת למרות שהקרקע הייתה רשומה על שם הנתבע בלבד.

102. המטרה המשותפת הייתה לבנות בית של קבע לאחר שנאלצו לעזוב את בית אביו של הנתבע. בתוך 6 חודשים השלימו את הבנייה ועברו להתגורר בדירה. בנייה משותפת זו, מתוך כספים משותפים של הצדדים ותוך מטרה משותפת מעידה על כך שהנתבע בחר לשתף את התובעת בחלקו בקרקע שעליה נבנתה הדירה ובדירה עצמה.

103. אני דוחה את טענת הנתבע כי יש לקזז משווי הדירה את עלות בניית העמודים ששימשו כבסיס לבניית הדירה ואת עלות טיח החוץ. אמנם קיבלתי את טענת הנתבע כי אביו מימן את בניית השלד והבנים המשיכו והשלימו את הבנייה מכספם, אך כאשר בנו הבנים את בתיהם הקרקע הייתה רשומה על שם הנתבע והבנים היו מודעים לכך שהם בונים על קרקע השייכת לאביהם. הבנים ידעו על כוונת הוריהם לסגור את קומת העמודים ולהפוך אותה לדירה בעבורם ובכך העמידו לרשותם ללא תמורה את קומת העמודים הבנויה והעניקו מרכיבים אלו במתנה ללא תמורה לשני הוריהם.

הנתבע העיד כי "הבן שלי י' אמר לי לסגור את קומת הקרקע בבית שהוא בונה." (עמ' 24 לפרוטוקול שורה 28 ואילך).

104. אני דוחה את טענת הנתבע כי האישה זכאית לחלק מההשקעה בדירה בלבד . השיתוף הספציפי הוא בדירה, כולל מרכיב הקרקע וכולל עליית הערך בשווי הדירהבמהלך השנים, ועל כן גובה הפיצוי יהיה בגובה מחצית שווי הדירה בהתאם לחוות דעת השמאי.

105. אשר על כן אני קובעת כי האישה זכאית למחצית שווי הדירה בקומת הקרקע, כולל מרכיב הקרקע וללא כל קיזוז, בהתאם לשווי שנקבע בחוות דעת השמאי.

106. השמאי קבע כי שווי הדירה בקומת הקרקע כולל מרכיב הקרקע עומד על סך של 922,000 ₪ והתובעת זכאית למחצית מסכום זה בסך של 461,000 ₪.

סוף דבר

107. ניתן תוקף של פסק דין לחלופה ב' בחוות דעת האקטואר. על האיש לשלם לאישה באופן מידי סך של 94,689 ₪ בתוך 30 יום מהיום כשהם צמודים למדד מיום מתן חוות הדעת, ככל ולא ישולמו בתוך 30 יום מהיום יישאו בנוסף לכך הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בעת פרישתו ממשרד החינוך ישלם האיש סך של 70,341 ₪ לאישה וכן יאוזנו החסכונות הפנסיוניים לפי חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בהתאם לפסיקתא שערך האקטואר ושתיחתם.

108. בתוך 30 יום ימציא האיש את תשובת משרד החינוך באשר לזכאותו לפנסיה תקציבית ובהתאם לכך יעדכן האקטואר את חוות דעתו.

109. ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים בעניין הרכב:האישה תשלם לאיש מחצית מההפרש בין שווי הרכב במועד הקובע לפי מחירון לוי יצחק ליתרת ההלוואה למועד הקובע בסך 94,847 ₪, לפי קביעת האקטואר. הסכום יקוזז מהסכום אותו חייב הנתבע לשלם לתובעת בתשלום מידי לפי חלופה ב' בחוות דעת האקטואר. הרכב יישאר בבעלות האישה.

110. ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה בין הצדדים מיום 23.2.21.

111. חיוב הנתבע לשלם לאישה סך של 2,700 ₪ לחודש לצורך תשלום שכר דירה ימשיך ויעמוד בתוקפו עד אשר ישלם הנתבע לתובעת את מלוא הסכומים שנפסקו בפסק דין זה.

112. על הנתבע לשלם לתובעת סך של 461,000 ₪ בעבור זכויותיה בדירה הנמצאת בקומת הקרקע. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

113. בנסיבות העניין, משקיבלתי חלק מטענות התובעת ובשים לב להיקף ההליכים, אני מחייבת את הנתבע בתשלום הוצאות התובעת כולל שכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

פסק הדין על כל חלקיו ניתן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את כל התיקים.

ניתן היום, י"ז סיוון תשפ"ד , 23 יוני 2024 , בהעדר הצדדים.

בפני

כבוד השופטת שירי היימן,

סגנית נשיאה לענייני משפחה-מחוז חיפה

תובעת

ו.א.ח.

נגד

נתבע

ע.א.ח.

פסק דין