החלטה בבקשת רשות ערעור על דחיית בקשה לצו עשה להבאת קטינה לבית ספר (רמ"ש 24920-09-20)

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

רמ״ש 24920-09-20 פלונית נ׳ אלמוני

בפני כבוד השופט חננאל שרעבי

החלטה

מובנת ואינה לטובת הקטינה. לטענתה המשיב שינה את השיבוץ לבית ספר אחר רק בשל מיקומו ואין בכך היגיון.

6.              על כן המבקשת עתרה בתיק קמא להורות למחלקת החינוך ב... להשיב את רישום הקטינה לבית הספר ג׳ ולבטל את רישום המשיב לבית ספר אחר.

7.              המשיב בתגובתו בתיק קמא טען כי דין הבקשה להידחות מחמת שיהוי. הבקשה הוגשה ברגע האחרון שעה שהמבקשת מודעת לרישום הקטינה לבית הספר א׳ מזה כשלושה חודשים, בניסיון לעשות מחטף ולשנות את רישום הקטינה לבית הספר בו עובדת המבקשת.

8.              המשיב פרט כי רשם את הקטינה לבית הספר היסודי א׳, הסמוך לבית מגוריו, כאשר הקטינה שוהה עימו מדי שבוע בימים א-ד, ואילו עם המבקשת שוהה הקטינה בימים ד- שבת. בהתאם להסכם הגירושין בין הצדדים המשיב הוא שמסיע את הקטינה לבית הספר בכל ימות השבוע למעט יום אחד שבו המבקשת מסיעה אותה.

9.              המשיב ציין כי הקטינה התחנכה בשנתיים האחרונות בגן חובה המשוייך לבית הספר א׳ המצוי באותו מתחם. כך העלייה לכיתה א׳ בבית הספר היא טבעית ושומרת על רצף חינוכי וחברתי. הקטינה תמשיך להתחנך בבית הספר עם קבוצת החברים מהגן ולא תאלץ להתנתק מחוג חבריה.

10.           לטענתו הסיבה היחידה שהאם מבקשת להעביר את הקטינה לבית הספר ג׳ הוא בשל היותה עובדת בבית הספר. לעמדתו אין בעובדה זו כדי לשרת את טובת הקטינה.

11.           המבקשת הגישה תשובה לתגובה בתיק קמא, בה טענה כי המשיב רתם את מנהל אגף החינוך לעמדתו נוכח קשרי המשפחה שלו עם עובדי המועצה. מכתב שצירף מנהל אגף החינוך מוטה, ויש להתעלם ממנו. לטענתה לא ניתן להאשימה בשיהוי כאשר היא רשמה את הקטינה לבית הספר ג׳ קודם לרישום המשיב. כן שבה המבקשת וחזרה על טענותיה כפי שפורטו בבקשה המקורית.

12.           ביום 31.8.20 ניתנה ההחלטה קמא. להלן חלקה האופרטיבי:

"לגופו של עניין לא מצאתי כי רישום הקטינה לבית הספר א׳ כבקשת האב אינו לטובת הקטינה. האם בתשובתה לתגובה לא התייחסה כלל לטענות האב לפיהן רישום הקטינה לבית הספר א׳ הוא רישום טבעי והמשכי של מסגרת הגן יחד עם כל חבריה של הקטינה עימם למדה בשנתיים האחרונות בגן. טובת הקטינה היא בהחלט להתחיל את לימודיה בבית ספר חדש ביחד עם קבוצת חברים המוכרת לה מהגן ויש לראות בכך יתרון. כן אין להתעלם מכך כי בהתאם להסכם הגירושין שצרפה המבקשת לבקשה, עיקר נטל ההסעות לבית הספר מוטל על

המשיב, מלבד יום אחד שבו היא מסיעה את הקטינה. לפיכך יש גם היגיון בקרבה גיאוגרפית של המוסד החינוכי לבית האב.

אני יכולה להבין את רצונה של האם להיות קרובה לבתה, כאשר היא מבקשת שהקטינה תתחנך בבית הספר בו היא עובדת אולם בשקילת כל השיקולים איו לשיקול זה עדיפות על פני השיקולים האחרים ששקלתי והם מטים את הכף לרישום לבית הספר אליו רשם המשיב את הקטינה.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה ומורה כי הקטינה תחל את לימודיה ביום 1.9.20 בבית הספר א׳ ב... אליו רשם אותה המשיב.

צר לי כי הצדדים לא השכילו לשתף פעולה בעניין כה מהותי לטובת הקטינה אשר מחר בבוקר מתחילה בהתרגשות את לימודיה בכיתה א, ועד לרגע זה אין לה וודאות לאיזה בית ספר היא הולכת מחר בבוקר.

חבל.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים בדחיפות".

בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

נימוקי בקשת רשות הערעור

13.          המבקשת חזרה בבקשתה על טיעוניה כפי שהובאו בבקשה קמא (סעי 4-6 ו-11 לעיל),

והוסיפה כי:

א.             המבקשת רשמה את הקטינה לבי״ס יסודי ג׳ כבר ביום 7.4.20 אך עובר להגשת הבקשה קמא גילתה כי המשיב רשם את הקטינה לבי״ס היסודי א׳ ברישום נוסף ומאוחר יותר, וכעת היא רשומה לשני בתי ספר במקביל, ומכאן בקשתה בתיק קמא.

ב.              המבקשת לא השתהתה בהגשת בקשתה לבית המשפט קמא מאחר שהגישה בקשה למתן צו שיורה למשיב להביא הקטינה לבי״ס אליו נרשמה ברישום הראשון בזמן.

ג.               טענות המשיב באשר לרצף החינוכי והאזור הגאוגרפי הן שגויות:

1. אין שום גן ביישוב ... המשויך לבית ספר מסוים, כך שהקטינה לא בהכרח התחנכה בשנתיים האחרונות בגן המשויך לבית ספר יסודי א׳.

3. הילדים שלומדים בגן יחד אם הקטינה נרשמים לאחר מכן באופן חופשי לכלל בתי הספר ביישוב ולא כולם ימשיכו, כמקשה אחת, ללמוד יחד בבית הספר א'.

ד.              המבקשת ניסתה להביא לבית משפט קמא ראיות לתמיכה בטענותיה אולם נתקלה ב״חומה בצורה" מצד מערכת החינוך ביישוב ובחוסר שיתוף פעולה מצד מנהליה.

ה.              בית משפט קמא שגה ביישום הדין בכך שהתבסס בהחלטתו על פעולה שנעשתה תוך כדי חריגה מסמכות מחלקת החינוך המקומית. פעולה זו היא עצם הרישום הכפול של הקטינה לשני בתי ספר שונים. היה על הרשות לסרב לבקשת המשיב לרשום, ברישום מאוחר יותר בזמן, את הקטינה לבית הספר א', ולהפנותו לערכאה משפטית שתכריע בעניין.

דיון והכרעה

14.           לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על-פי סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ״ד-1984.

להלן אנמק החלטתי.

15.           ראשית אציין כי גם אנוכי שוכנעתי, כשופטת קמא, כי הבקשה קמא אכן הוגשה שלא בזריזות הנדרשת ו"בדקה ה-90" (סעיף 5 להחלטה קמא).

כן שוכנעתי כי גם בקשת רשות הערעור דנן גם הוגשה שלא בזריזות הנדרשת בנסיבות דנן - כעשרה ימים לאחר מתן ההחלטה קמא, כששנת הלימודים כבר נפתחה (או עומדת בפתח בישוב ... בגלל מגבלות קורונה, כפי שציינה המבקשת בסעיף 3 לכתב טענותיה ברמ״ש).

16.           נימוקי השופטת בהחלטה קמא מקובלים עלי במלואם ולא מצאתי בהם כל טעות המחייבת את התערבות ערכאת הערעור. ניכר כי טובת הקטינה עמדה לנגד עיני בית משפט קמא עת נתן את ההחלטה קמא, וקביעה זו אף לא נסתרה בבקשת רשות הערעור דנן.

17.           ויודגש - הקטינה נמצאת ברוב ימי הלימודים (א-ד) אצל אביה, המשיב. הוא זה שאחראי ברוב הימים על הסעתה למסגרות השונות. לכן, זו אך טובתה כי תתחנך במסגרת הקרובה גיאוגרפית לבית אביה, כפי שקבעה השופטת קמא.

18.           למעשה, המבקשת תוקפת בבקשתה דנן את התנהלותם ופעולותיהם של גורמים שונים ביישוב ..., וליתר דיוק מחלקת החינוך, שאיפשרו לטענתה רישום כפול של הקטינה לשני בתי ספר יסודיים ביישוב, ומנגד לא שיתפו עימה פעולה כשביקשה לקבל מענה לפניותיה, אישורים ואסמכתאות שביקשה.

תקיפה זו אין מקומה בהליך קמא ואף לא בהליך דנן. המבקשת רשאית אמנם לצאת נגד החלטות הרשות המקומית, אולם לא במסגרת בית משפט לענייני משפחה - לשם כך קיימות הערכאות המתאימות.

סוף דבר

19.           לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.

20.           משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

אני מתיר את פרסום ההחלטה, ללא שמות הצדדים ופרטים מזהים.

ניתנה היום, כ״ב אלול תש״פ, 11 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.

חננאל שרעבי, שופט