החלטה בבקשה לצו הגנה תוך חיוב המבקשת בהוצאות (ה"ט 34579-08-20)

בית משפט לענייני משפחה בירושלים

03 ספטמבר 2020

ה״ט 34579-08-20 פלונית נ׳ פלוני

 

 

2.      מעבר לאמור בתצהיר המבקשת לא נטענה טענת נוספת כלשהי.

עיקר טענות המשיב בתצהיר תשובה

3.      צו הרחקה אשר ניתן ע״י משטרת ישראל צומצם ,לאחר הגשת ערר אשר הוגש לבית המשפט השלום בירושלים בתיק מספר 41402-08-20 (להלן־״התיק הפלילי") ונקבע כי המשיב יורשה לשוב לדירת הצדדים ביום 23.08.2020 בשעה 08:00.

4.      הוצע לב״כ המבקשת לחזור מהבקשה וההצעה נדחתה.

5.      התרחש וויכוח קולני בין הצדדים ואולם מוכחשת הטענה כי המשיב דחף את המבקשת.

6.      המבקשת מסרה גרסאות שונות ביחס לטענה כי המשיב דחף אותה.

דיון והכרעה

7.      לאחר עיון במלוא התשתית הראייתית הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

8.      יובהר, כי מלבד עדות המבקשת בפניי, לא טרחה היא להניח אף לא בדל של ראיה, שיש בה כדי לתמוך בטענותיה. התשתית הראייתית אותה הניחה המבקשת הסתכמה בעדותה בלבד.

9.      לאחרונה חזר בית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת ת״א 19658-01-17 יפה נ׳ בנק דיסקונט לישראל ואח׳ מיום 18.05.20 (פורסם בנבו) על ההלכה לפיה:

״בהתאם להוראת סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], שעה שעדות תובע עומדת לבדה היא זקוקה ל״סיוע" - תמיכה חיצונית כלשהי שיהא בה כדי לחזק את עדותו של בעל הדין, שהוא בעל עניין מובהק בתוצאות תביעתו. קבלת עדותו של בעל דין ללא "סיוע" מצריכה הנמקה. חריג לכלל קיים שעה שבית המשפט מגיע למסקנה לפיה יש ליתן אמון מלא בעדותו של בעלהדין,כשהטעמים העומדים מאחורי מתן האמון מנומקים ומוסברים די הצורך (ר׳ ע״א 231/72 עזבן אלמליח נ׳ זוטא, פ״ד כז(1) 679; השוו: רע״א 33/07 רושקנסקי נ׳ תעבורה מיכל מלט בע״מ(פורסם בנבו)8.5.07);ע״א 224/78 חמישה יוד תכשיטנים נ׳ פיירמנס,פ״ד לג(2)90).

10. לאחר שבחנתי את גרסת המבקשת, לא השתכנעתי כי ניתן ליתן אמון מלא בעדותה. להלן אפרט טעמיי:

בתצהיר התומך בבקשה לא הזכירה את עניין הדחיפה.

בדיון במעמד צד אחד אשר התקיים מיד לאחר הגשת הבקשה טענה המבקשת כי המשיב נתן מכה מאוד חזקה וכמעט הפיל את הדלת ראו: פרוט׳ עמי 1 שורה 18 וכי דחף את המבקשת ״מאוד חזק לקיר״ ראו פרוט׳ עמי 1 שורה 21.

איני נותן אמון בגרסת המבקשת באשר להעדרה של הטענה לאלימות פיזית מתצהירה . לטענת המבקשת, בעקבות התייעצות שקיימה עם הרב X, החליטה היא לספר על אלימות פיזית. דא עקא, שהתייעצה עם הרב לפני שניגשה להגיש תלונה במשטרת ישראל. ראו: פרוט׳ עמי 5 ש׳ 25-34, ובקשתה דנן הוגשה לאחר שהוגשה התלונה במשטרת ישראל. ראו: ס׳ 5 לבקשה בה הוזכרה הגשת התלונה + פרוט׳ עמ׳ 1 ש׳ 30. יוצא אפוא, כי במועד הגשת הבקשה במעמד צד אחד, כבר נתן הרב ״ברכתו״, אך חרף האמור, לא בא זכרה של טענת האלימות הפיזית בתצהיר התומך בבקשת המבקשת.

11   . למעשה, די היה בסתירה זו בעדות המבקשת כדי להגיע למסקנה, כי לא ניתן ליתן אמון מלא

בעדותה ולדחות את הבקשה מטעם זה בלבד. ואולם, קיימים טעמים נוספים לדחיית הבקשה.

12   . ראשית, בהחלטה מיום 20.08.2020 שניתנה במסגרת התיק הפלילי, צמצם בית משפט השלום

את התנאים המגבילים שהוטלו על המשיב על ידי קצין משטרה. כבוד השופט שאול גבאי ריכטר, ציין כי התנאים המוגבלים צומצמו לא לפני שקרא את תיק החקירה והגיע למסקנה כי יש למצות את החקירה גם כלפי המבקשת בהתאם להודעות ולתמונות הנמצאות בתיק, ראו נספח 1 לתצהיר תשובה.

13.שנית, בתגובת משטרת ישראל לערר שהגיש המשיב טען נציג המשטרה כי לא הוזכרה על ידי המבקשת כל אלימות פיזית אלא איומים בלבד ראו: נספח 2 לתגובה.

14.שלישית, לטענת המבקשת, הילדים היו עדים לאירוע בגינו הוגשה הבקשה ראו: פרוט׳ עמ׳ 6 שורה 3. חרף זאת, הילדים לא זומנו לעדות על ידי המבקשת. הלכה היא כי יאי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד שיש דברים בגו וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד" ראו: י׳ קדמי, על הראיות, הדין בראי הפסיקה, מהדורת 2003, בעמי 1649; ר׳ גם: ע״א 55/89 קופל נ׳ טלקאר, פ״ד מד(4) 602; ע״א 2275/90 חימה נ׳ רוזנברג, פ״ד מז(2) 605, 614.

15.רביעית, האירוע בגינו הוגשה הבקשה הוקלט ע״י המבקשת, ראו פרוט׳ עמי 6 שורה 5, פרוט׳ עמ׳ 2 שורה 1. חרף זאת, ההקלטות לא הוגשו ולא הושמעו במהלך דיון ההוכחות.

16.בע״א 548/78 שרון נ׳ לוי, פ״ד לה(1) 736 נפסק, בין היתר, כי "מעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנעמהצגתה ".

17.בבחינת למעלה מן הצורך ייאמר כי בדיון במעמד צד אחד כב׳ השופט כץ נחשף להקלטה והתרשם כי בהקלטה המשיב מאשים את המבקשת בכך שהיא מזניחה את הילדים ראו: פרוט׳ עמ׳ 1 שורות 30-31 ומכל מקום, ההקלטה לא הובילה את כב׳ השופט כץ למסקנה כי יש מקום ליתן צו הגנה במעמד צד אחד.

18 . חמישית, המשיב טען בתצהיר התשובה כי לא דחף את המבקשת ראו: ס׳ 9 לתצהיר. המשיב לא נחקר על גרסה זו. כידוע, מידע בתצהיר אודותיו לא נחקר המצהיר הוא מידע חלוט ראו: ע״א 444/84 עיריית חיפה נ׳ לוי פ״ד מ (1) 440.

19.    לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית כאמור ומכאן לשאלת הוצאות משפט.

20.במסגרת הסיכומים ביקש ב״כ המשיב לחייב את המבקשת בהוצאות משפט משמעותיות ראו: פרוט׳ עמ׳ 10 ש׳ 17-18.

21.בפסיקה נקבע כי אין לאפשר שימוש בצו הגנה להשגת מטרות זרות לאלה המונחות ביסודות החוק. מתן צו הגנה הינו אמצעי דרסטי וחריף ראו: ת״א (י-ם מחוזי) 3248/01 מיום 11.09.05 (פורסם בנבו) ויש להרתיע מתדיינים בל ישתמשו בכלי זה שלא לצורך ראו: ה״ט -36635 10-14 מיום 8.12.14 (פורסם בנבו); תמ״ש 50123-03-11 מיום 23.6.11 (פורסם בנבו).

22. לאור גישת הפסיקה קבעתי בה״ט 33778-10-18 מיום 15.11.18 (פורסם בנבו) כי:

״סעיף 11 לחוק (למניעת אלימות במשפחה, תשנ״א- 1991- לא במקור

פ.ג.) קובע:

דחה בית המשפט בקשה למתן צו הגנה וקבע כי היא קנטרנית, רשאי

הוא להטיל על מי שביקש צו הגנה את אלה או חלק מהם:

(1)       הוצאות לטובת המדינה ולצד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון;

(2)       פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.

שימוש לרעה בהליכים על פי החוק מצדיקים חיוב בהוצאות משפט ראו: ה״ט 54134-03-11 מיום 23.06.11(פורסם בנבו). זאת לצד פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת בקשה.

מדיניות שיפוטית נוהגת היה, כי יש למנוע ניצול של הליכים על פי החוק למניעת אלימות במשפחה שהם הליכים יעילים, מהירים וזולים.

בתוך כך במטרה להתריע מתדיינים בל ישתמשו בכלי זה, חויבו מגישי

בקשות סרק בהוצאות משפט בשיעור ניכר:

ראו: ה״ט 14084-12-15 מיום 25.02.16 (פורסם בנבו) שם חיובה המבקשת בפיצוי כספי בסך של15000 ₪ ובהוצאות משפט בסך של5000 ₪;

ראו: ה״ט 22857-01-13 מיום 04.02.14 (פורסם בנבו) שם חויבה המבקשת בתשלום הוצאות ופיצויים לטובת המשיב בסך של 30000 ₪ ותשלום נוסף של 10,000 ₪ לטו בת אוצר המדינה״.

23. במקרה שלפני התרשמתי כי ביסוד הבקשה עמדו טעמים זרים. בחקירתה הנגדית הודתה המבקשת כי היא חפצה שהמשיב יורחק עד לסיום הליך הגירושין, גם אם הליך זה ימשך 5 שנים ומטעם זה הגישה את הבקשה ראו: פרוט׳ עמי 5 שורות 18-24. לפיכך, לא ניתן לומר כי עסקינן בבקשה שהוגשה בתום לב ויש מקום להימנע מהטלת הוצאות משפט על אף שנדחתה ראו: ה״ט 7663-06-17 מיום 21.7.17 (פורסם בנבו).

24. לאחרונה סיכם חברי כבי השופט ארז שני במסגרת תלה״מ 51455-03-17 מיום 5.4.20 (פורסם בנבו) את הפסיקה משנים האחרונות המתייחסת לשיעור הוצאות המשפט בגין בקשות לצווי הגנה שנדחו כדלהלן:

״ראו: ה״ט (י-ם) 49375-02-12 פלונית נ׳ פלוני,(5/7/12, פורסם בנבו - שם אם שהגישה בקשת צו הגנה בשם קטין כנגד אב וסב חויבה בתשלום 15,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים -20,000 ₪ הוצאות משפט - כב׳ השופט איתי כץ);

ראו: ה״ט (י-ם) 33778-10-18 ב.ח. נ׳ מ.י, (15/11/18, פורסם בנבו - שם הושת חיוב בסך 12,000₪ על מבקשת הבקשה - כב׳ השופט פליקס גורודצקי);

ראו: ה״ט (נצי) 14084-12-15 ג.מ.י. נ׳ כ.ב.א. (25/2/16, פורסם בנבו - שם חייבתי אם לפצות אב בסך 15000 ₪ בגין טענות סרק ותלונת שווא בדבר פגיעות פיסיות בקטינה);

ראו: ה״ט (קרי) 51331-05-12 מ.ע. נ׳ ש .ע.,(23/1/13,פורסם בנבו - שם חויבה אם שבדתה מלבה טענות של מעקב והטרדה של אב על רק ניסיון להעביר משמורת של קטינה בפיצוי בסך 4000 ₪ בלבד כיוון שהייתה מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי והליכי המשמורת עדיין מתנהלים - כב׳ השופט אריה נאמן).

ראו: ה״ט (ב״ש) 241-05-12 א.מ. נ׳ פ.ר.,(6/6/12, פורסם בנבו - שם חויבה מבקשת לפצות משיבות בסך 5000 ₪ כל אחת).

ראו: תמ״ש (קרי) 50123-03-11 ל.ס. נ׳ ל. א.,(23/6/11, פורסם בנבו - שם נדחתה טענת בן זוג כלפי אשתו והוא חויב בפיצוי בסך 5000 ₪ - כב׳ השופט אריה נאמן).

ראו: ה״ט (ראשל״צ) 24672-11 צ. א. נ׳ צ. א.,(20/11/12,פורסם בנבו - שם נקבע כי פגיעה מינית של המשיב ואחותו במי מהילדים לא הייתה ולא נבראה וכל מטרת בקשת צו ההגנה להשפיע על הליך מסוגלות הורית בתיק משמורת והמבקשת חויבה לשאת בהוצאות המשיב סך 10,000 ₪ לפצות המשיב ואחותו בסך 5000 ₪ כל אחד ולשלם לאוצר המדינה ₪2500).

ראו: ה״ט 56508-12-12 (ראשל״צ) האם נ׳ האב,(3/1/13,פורסם בנבו - שם חויבה אם לשלם 5000 ₪לאב בגין הוצאות משפט - כב׳ השופט נחשון פישר) ראו: ה״ט (כ״ס) 28132/02 פלונית נ׳ אלמוני, 7/9/04, פורסם בנבו - שם חויבה אם לשלם פיצוי בסך 5000 ₪ והוצאות משפט בסך 2500 ₪ כאשר טענותיה למעשים מגונים על ידי המשיב בקטין נדחו - כב׳ השופטת רבקה מקייס)".

25.בנסיבות שלפני, לאור מכלול השיקולים, מצאתי מקום לחייב את המבקשת בהוצאות משפט בסך של 7,000 ₪.

26.    כן מצאתי מקום לחייב את המבקשת בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה.

27.בה״ט 37260-07-19 מיום 21.7.19 (פורסם בנבו) קבעתי - וקביעה זו כוחה יפה גם למקרה שלפני - כי :

" כאשר מוגשת בקשה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה או על פי החוק מניעת הטרדה מאיימת, בתי המשפט קובעים דיון במעמד צד אחד "מעכשיו לעכשיו", וזאת על חשבון זמנם של מתדיינים אחרים ועל חשבון זמן שיפוטי יקר.

על מנת לאפשר בירור מהיר ויעיל של הבקשה ולהעניק הגנה ראויה בפני אלימות או הטרדה, דיונים בבקשה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה או על פי החוק מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, נקבעים בו ביום, לרוב בין דיונים שתוכננו מראש. נוצר מצב בו מציבים עובדה למתדיינים האחרים כי הדיון בעניינם יידחה לטובת דיון בבקשה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה או על פי החוק מניעת הטרדה מאיימת.

לאחר הדיון במעמד צד אחד, נקבע בדרך כלל דיון במעמד שני הצדדים ובתי המשפט עושים מאמץ מיוחד לקבוע את הדיון במעמד שני הצדדים בתוך ימים ספורים. זאת, על מנת לאפשר בירור עובדתי מהיר של ההליך.

על מנת להעניק הגנה ראויה בפני אלימות או הטרדה, פתיחת הליכים אלה אינה כרוכה בתשלום אגרה. "

28.המשמעות של קביעה זו היא כי אין לאפשר שימוש בבקשה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה למטרות זרות, על חשבון מתדיינים אחרים, אגב בזבוז משאבים ציבוריים וזמן שיפוטי יקר שכן "מן המפורסמות הוא כי ידיהם של שופטי בתי המשפט לענייני משפחה מלאות בעבודה. עליהם להכריע בעניינים סבוכים, דחופים וחשובים" ראו: רמ״ש -51682 04-19 י׳ נ׳ י׳ 12.05.19 (פורסם בנבו).

29. נפסק כי ״הזמן השיפוטי של מערכת בתי המשפט שהיא בבעלות עם ישראל כולו,היא בגדר משאב מוגבל ומשכך הליכי סרק לא יתקבלו עוד בסלחנות יתרה שעה שהם באים להשחית לריק את זמנו של הציבור״ ראו: א״פ 30994-03-19 נ. נ׳ האפוטרופוס הכללי ואח׳ מיום 12.6.19 (פורסם בנבו).

30.      לאור האמור, המבקשת תישא בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ₪.

31. למען הסר ספק מובהר כי צו אשר ניתן בהסכמת הצדדים בדיון שהתקיים ביום 20.8.20 - מבוטל.

המזכירות תסגור את התיק.

צד שמתנגד לפרסום ההחלטה, יגיש הודעה בתוך 5 ימים.

בהעדר הגשת ההודעה ובחלוף המועד, ההחלטה תפורסם בכפוף להשמטת פרטים מזהים.

לעיוני בעוד 7 ימים.

ניתנה היום, י״ד אלול תש״פ, 03 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.

פליקס גורודצקי, שופט