פס"ד בתביעות שעניינן קיום צוואות שונות (ת"ע 8339-02-19)

פסק הדין עוסק בצוואות של זוג שנערכו באותו היום, עם אותם עדים, אך לא היו זהות לחלוטין בהוראותיהן. משכך, אין המדובר "בצוואות מראה" על כל רכיביהן. המנוחים שמרו לעצמם את הזכות לשנות את הצוואות.

מספר שנים לאחר פטירת המנוח, ערכה המנוחה צוואה חדשה. במסגרת הצוואה האחרונה הדירה את המתנגדת מחלקה בעיזבון.

השאלות שנידונו בפסק הדין:

האם הצוואות הראשונות הן צוואות הדדיות?

אם הצוואה היא הדדית, האם המנוחה פעלה כדין עת החליטה לשנות את הצוואה וזאת לנוכח לשון סעיף 8א לחוק הירושה, התשכ"ה-1965

האם סעיף הביטול המופיע בצוואה משנת 2007 הוא בגדר "הוראה אחרת" כמשמעותה בסעיף 8א(ג) לחוק הירושה?

האם על המנוחה להשיב לעיזבון המנוח את מה שירשה ממנו בהתאם לצוואה משנת 2007?

לקריאת פסק הדין: