הסכם ממון לאחר נישואין

הסכם ממון לאחר נישואין מסדיר את יחסי הרכוש בין בני זוג נשואים: נכסים שנצברו במהלך הנישואין, דירה ומשכנתא, חסכונות, עסק וזכויות פנסיוניות, לצד הרכוש שייצבר בהמשך. הסכם ממון במהלך הנישואין מאפשר לקבוע הסדר שונה מאיזון משאבים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג. ההסכם נערך בכתב וטעון אישור בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי מוסמך, ובכלל זה בית דין רבני כשיש לו סמכות. כך מגדירים מראש מה יישאר נפרד, מה יהיה משותף וכיצד תבוצע חלוקת רכוש אם הנישואין יסתיימו בגירושין.

הנקודה המייחדת הסכם בין בני זוג שכבר נשואים היא התקופה שעברה מאז החתונה. לפני שמחליטים על הפרדה רכושית לעתיד, ממפים את מה שנצבר עד היום ומבהירים אם ההסכמה משנה גם את ההסדר ביחס אליו. למסגרת הכללית ולנושאים הנוספים ראו המדריך להסכם ממון.

האם אפשר לעשות הסכם ממון אחרי החתונה?

אפשר לערוך הסכם גם סמוך לחתונה וגם לאחר שנות נישואין רבות. הצורך עולה לקראת רכישת דירה, קבלת מתנה מההורים, הקמת חברה, שינוי בהכנסות או הסדרת תקציב משפחתי. ההסכם אינו מיועד רק לבעלי הון: גם פנסיה, קרן השתלמות, הלוואות וחיסכון חודשי מצדיקים החלטות מסודרות. בני זוג יכולים לבחור שיתוף, הפרדה או שילוב, למשל דירה משותפת לצד עסק נפרד.

כדאי להבחין בין שלוש תקופות: רכוש שהיה ערב הנישואין, רכוש שנצבר מהחתונה ועד מועד ההסדר החדש ורכוש שייצבר לאחריו. לכל תקופה יכולים להיקבע כללים אחרים. התאריך שבו קובעים יתרות ושווי נכסים צריך להתאים לסעיפי התחולה, כדי שאפשר יהיה ליישם את ההסכם גם כעבור שנים.

מה קובע חוק יחסי ממון לגבי רכוש שכבר נצבר?

בהיעדר הוראה אחרת בהסכם חל הסדר איזון המשאבים, על בני זוג שהחוק חל עליהם. ככלל, עם פקיעת הנישואין נבחן שווי הנכסים בני האיזון של שני בני הזוג, לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, קופות תגמולים וקרנות השתלמות, ונערכת התחשבנות בהתאם לחוק. אין משמעות הדבר שכל נכס הופך במהלך הנישואין לבעלות משותפת. עצם הנישואין גם אינו מטיל על אדם אחריות לכל חוב של בן זוגו.

החוק מחריג, בין היתר, נכסים שהיו ערב הנישואין ונכסים שהתקבלו במתנה או בירושה. לכן המיפוי צריך לכלול גם את מקור הכסף, ולא רק את שם בעל החשבון. כאשר קיימת מחלוקת לגבי השקעות משותפות בנכס נפרד, מתעדים את ההשקעות ואת ההסכמה לגביהן באופן מפורש, במקום להסתפק במשפט כללי על הפרדה. ההסכם משנה את ברירת המחדל בנושאים שהוסדרו בו, ולא בהכרח בכל ענייני הרכוש.

אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני

סעיפים 1 ו-2 לחוק דורשים הסכם בכתב ואישור של הערכאה המוסמכת. האישור ניתן לאחר שהערכאה נוכחה כי ההסכמה חופשית וכי בני הזוג מבינים את משמעות ההוראות ואת תוצאותיהן. לכן הכנה טובה כוללת הסבר של הסעיפים, בירור שאלות וזמן לקריאת הנוסח, במיוחד כשמשנים את חלקו של אחד הצדדים ברכוש שנצבר.

לזוגות יהודים בית הדין הרבני עשוי להיות מסלול מתאים במסגרת סמכותו. בני זוג מאותו מין אינם יכולים לאשר בערכאה דתית. בנישואין אזרחיים אין להניח שכל בית דין דתי יאשר את ההסכם, ויש לברר את המסלול לפי המעמד והסמכות. בית המשפט לענייני משפחה הוא מסלול האישור הרלוונטי גם לבני זוג נשואים מאותו מין.

1. מיפוי כלכלי: מרכזים נכסים, התחייבויות והסכמים קודמים, ומבדילים בין מצב קיים לתכנון עתידי.
2. ניסוח והסכמה: מגדירים תחולה, מועד חתך, חלוקה ומנגנוני ביצוע. כל צד בוחן את משמעות ההסכמות עבורו.
3. בקשה לאישור: מגישים את ההסכם והמסמכים הנדרשים לפי הנחיות הערכאה, ומשלמים אגרה רשמית.
4. הליך האישור: בני הזוג משיבים לשאלות הנוגעות לרצונם ולהבנתם. לאחר האישור שומרים את הנוסח המאושר ואת החלטת האישור יחד.

לפני נישואין לעומת לאחר נישואין

למי שעדיין לא נישאו: הסכם ממון לפני נישואין. ההשוואה אינה משנה את נקודת המוצא כאן: הסכם שנערך בין בני זוג שכבר נשואים נבחן במסלול שלאחר הנישואין.

דירה, משכנתא וכספים מההורים

בדירה שכבר נרכשה מפרטים את הבעלות הרשומה, ההון העצמי, מקורו ויתרת המשכנתא. אחר כך מחליטים אם רוצים לשמר את המצב, לקבוע יחס אחר בין בני הזוג או להסדיר החזר השקעה לפני חלוקת היתרה. בדירה של אחד הצדדים חשוב להסדיר גם השתתפות בתשלומים ושיפוצים: האם זו הוצאה משפחתית שוטפת, השקעה המזכה בהחזר או חלק מהסכמה על זכויות בדירה.

כשמתכננים דירה עתידית, מגדירים כיצד ישמשו כספים נפרדים לרכישה משותפת ומה יהיה דינם במכירה. במתנה מההורים מתעדים למי ניתנה ומה הייתה מטרתה. אפשר להסדיר גם נכס חלופי שיירכש בכספי מכירת דירה קיימת, כדי שהכללים לא יסתיימו ברגע שהדירה נמכרת.

עסק, חסכונות וזכויות פנסיוניות אחרי שנות נישואין

בעסק קיים מפרידים בין הבעלות והניהול לבין השווי הכלכלי והחלוקה שעליה מסכימים. קובעים כיצד יוערך העסק, לאיזה מועד, מי יקבל נתונים ומתי תבוצע התחשבנות. אם בני הזוג אינם רוצים להיות שותפים בניהול לאחר פרידה, אפשר לבנות מנגנון תשלום במקום העברת מניות, בהתאם להסכמה ולמבנה העסק.

בחיסכון ובפנסיה יש משמעות לתקופת הצבירה ולא רק למועד התשלום. הסכם שנחתם היום יכול לעסוק בנפרד בזכויות שנצברו עד היום ובהפקדות מעתה ואילך. נספח יתרות ומועדי צבירה מסייע להבין את ההבדל. גם אופציות או תגמול נדחה מצריכים זיהוי של תקופת העבודה שאליה הם מתייחסים. אין לראות בכל פער שכר נכס המחולק אוטומטית; את ההסדר לגבי התפתחות מקצועית והפסקת עבודה מנסחים לפי הנתונים וההסכמה.

איך קובעים מה יקרה לרכוש שנצבר לפני ההסכם?

אפשר לשמר את הסדר האיזון לגבי העבר ולשנות רק את העתיד; אפשר להסדיר התחשבנות מוסכמת לגבי רכוש קיים; ואפשר לקבוע מודל משולב לפי נכסים. הניסוח צריך לומר איזה פתרון נבחר ומה נכלל בו. סעיף המתייחס רק ל״רכוש עתידי״ אינו מסביר כיצד יתייחסו לחיסכון שכבר קיים ושאליו ממשיכים להפקיד.

למשל, זוג שכבר מחזיק דירה וחיסכון ומתכנן להקים עסק יכול להסכים שהרכוש הקיים ימשיך להיות מוסדר כפי שנקבע לגביו, ולנסח כללים נפרדים להשקעה בעסק ולשימוש ברווחיו. לצד הכללים לעסק נדרש להחליט אם כספי המשפחה שישמשו להקמתו יוחזרו, ייחשבו השקעה או יהיו הוצאה מוסכמת. כך מתקבלת הפרדה בין תקופות ומקורות מימון במקום הכרזה כללית שהכול נפרד.

שינוי הסכם קודם והסכם שלא אושר

כשכבר קיים הסכם, מציינים במפורש אילו סעיפים משתנים ואילו נשארים. שינוי הסכם ממון טעון כתב ואישור, וגם מעבר מהסכם שאומת לפני החתונה להסדר אחר בזמן הנישואין מצריך אישור של הערכאה המוסמכת. נספח נכסים חדש צריך להתיישב עם ההסכם המקורי ועם הוראות התחולה של השינוי.

הסכם כולל שנערך אחרי החתונה ולא אושר כדין אינו הסכם ממון מאושר לפי החוק, אך עשויה להיות לו משמעות חוזית. קיימת גם הבחנה בין הסכם כולל לבין הסכמה בכתב להחרגת נכסים מסוימים מאיזון לפי סעיף 5 לחוק. לכן השאלה אינה נענית רק לפי כותרת המסמך: בוחנים מה הוסכם, מה הוא מסדיר ואיזה אישור ניתן. במסלול הרגיל להסכם ממון כולל לאחר נישואין פונים לאישור שיפוטי.

עלות עריכת ההסכם והיערכות ליישום

העלות מורכבת מעבודת הניסוח והמשא ומתן, הטיפול בבקשת האישור ואגרת הערכאה. כשיש עסק, זכויות מורכבות או נכסים שצריך להעריך, ייתכן צורך בשמאי או באקטואר בנפרד. בהצעת המחיר מפרידים בין עריכת ההסכם, מספר סבבי הטיוטות, טיפול באישור והוצאות חיצוניות. לפירוט רכיבי העלות ראו מחיר הסכם ממון.

לאחר האישור מרכזים את פעולות הביצוע שנקבעו: הסדרת חשבונות, תיעוד השקעות והשלמת פעולות נדרשות ביחס לזכויות רשומות. קובעים גם מתי תיבחן התאמה של ההסכם לשינוי משמעותי, כגון רכישת דירה או פרישה. ביחס לפטירה, ההסכם מסדיר את הזכויות הרכושיות בין בני הזוג, ואילו צוואה וכללי הירושה עוסקים בחלוקת העיזבון. תיאום ביניהם חשוב במיוחד במשפחה בפרק ב'.

שאלות ותשובות על הסכם ממון בין בני זוג נשואים

האם נוטריון יכול לאשר הסכם ממון לאחר נישואין?

הסכם שנערך לאחר הנישואין טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי מוסמך. אימות נוטריון אינו מחליף את האישור הנדרש להסכם כזה.

האם אפשר לערוך הסכם אחרי עשרים שנות נישואין?

כן. ממפים את הרכוש והזכויות שנצברו במשך השנים ומגדירים במפורש מה ההסכם משנה ביחס לעבר ומה יחול מכאן ואילך.

האם רכוש שרשום על שמי בלבד נשאר מחוץ לאיזון?

הרישום לבדו אינו מוציא נכס מהסדר איזון המשאבים. בוחנים את מקור הנכס, מועד הצבירה, החריגים שבחוק והוראות ההסכם.

האם חייבים להפריד את כל הרכוש?

לא. אפשר להסכים על שיתוף בחלק מהנכסים והפרדה באחרים, או לקבוע מנגנון החזר השקעה וחלוקת יתרה. חשוב שההסדר יתייחס גם לרכוש הקיים וגם לצבירה עתידית.

איך משנים הסכם שאומת אצל נוטריון לפני החתונה?

כאשר בני הזוג כבר נשואים, שינוי הסכם הממון נערך בכתב ומוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי המוסמך. מציינים אילו הוראות מוחלפות ואילו נשמרות.

לקריאת מבנה וסעיפים לדוגמה: דוגמה להסכם ממון להורדה. את המיפוי הכספי לקראת חלוקת רכוש אפשר להמשיך במחשבון חלוקת רכוש בגירושין. כאשר ההסדרה נעשית כחלק מפרידה בפועל, העבודה של עורך דין גירושין כוללת גם את הקשר בין ההסכם להליכי המשפחה האחרים. מידע נוסף על התהליך נמצא במדריך גירושין.

מקורות משפטיים

• כל זכות: הסכם יחסי ממון בין בני זוג נשואים, דרכי האישור וההבחנה בין לפני הנישואין ולאחריהם.
• חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג-1973, נוסח המתארח באתר ממשלתי, הוראות הכתב, האישור והסדר איזון המשאבים.
• כל זכות: הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור, להבחנה בין הסדרה רכושית לבין חלוקת העיזבון.