סעיף 55 לחוק הירושה - מעין צוואה - ירושה של בני זוג לא נשואים | ת"ע 20528-03-15 א.א. נ' י.ח. ואח'

מעין צוואה - סעיף 55 לחוק הירושה 

איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".

מקום שבו מערכת היחסים בין שניים היא כשל בני זוג נשואים, אזי צומחת זכות לכל אחד מבני הזוג לרשת את בן הזוג השני מכוח הדין, חרף העדרו של קשר נישואין פורמאלי ביניהם.

הוראת הסעיף מקנה זכות ירושה על פי דין לכל אחד מבני הזוג בהתקיים ארבעת התנאים המנויים בגדרו: 1. חיי משפחה; 2. משק בית משותף; 3. העדר נישואין (זה לזה או לאדם אחר);  4. העדר צוואה.

הגדרת חיים משותפים בהתאם להוראת סעיף 55 לחוק הירושה

האם מערכת היחסים שהתקיימה בין בני הזוג קודם ל היתה של "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף" המקנה לו זכות לרשת את עיזבונה בהתאם להוראת סעיף 55 לחוק הירושה?

לטענת התובע, בעת פטירת המנוחה הוא היה בן זוגה. לדבריו, הם חיו יחד כבני זוג במשך מספר שנים קודם לפטירתה, חיו חיים משותפים, שכללו מגורים משותפים לסירוגין, ואשר במהלכם התובע טיפל במשק הבית, ערך קניות, בישל וניקה. יחסיהם אף כללו בילויים וחופשות רבות ברחבי הארץ.

יחסי החברות ביניהם התפתחו והפכו ליחסים אינטימיים, והחל משנת 2002 כללו גם חיי אישות, בעוד המנוחה נשואה לבעלה.

עם גילוי מחלתה של המנוחה, ליווה אותה התובע לכל הטיפולים והבדיקות באופן מסור וצמוד, התובע הגיע עם המנוחה לבתי החולים, להתייעצויות ואשפוזים, והוא היה ידוע בפני הצוות הרפואי כבן זוגה של המנוחה. המנוחה הציגה אותו בפני גורמים רפואיים שונים כבן זוגה, ומסרה את מספר הטלפון של התובע כ"איש קשר".

בתקופת מחלתה רכש עבורה תרופות ועזר לה בכל צרכיה. גם בני המשפחה של התובע סייעו לטיפול במנוחה, והתייחסו אליה כבת זוגו לכל דבר ועניין, ולבסוף המנוחה הלכה לעולמה כשהתובע לצידה, בדירתם השכורה.

מעין צוואה - ירושה מכוח חיים משותפים בין בני זוג

על פי הדין הישראלי, מקום שבו מערכת היחסים בין שניים היא כשל בני זוג נשואים, אזי צומחת זכות לכל אחד מבני הזוג לרשת את בן הזוג השני מכוח הדין, חרף העדרו של קשר נישואין פורמאלי ביניהם (ע"א 107/87 אלון נ' מנדלסון, פ"ד מג(1) 431, 424).

עיקרון זה מעוגן בסעיף 55 לחוק הירושה, אשר מורה כדלקמן:

מעין צוואה: נוסח סעיף 55 לחוק הירושה

איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.

הוראת סעיף 55 לחוק הירושה מקנה זכות ירושה על פי דין לכל אחד מבני הזוג בהתקיים ארבעת התנאים המנויים בגדרו: 1. חיי משפחה; 2. משק בית משותף; 3. העדר נישואין (זה לזה או לאדם אחר);  4. העדר צוואה.

על עובדת התקיימותם של שניים מהתנאים הנזכרים ביחס למקרה הנדון אין מחלוקת בין הצדדים: המנוחה לא הותירה אחריה צוואה; וכן - לא היתה מחלוקת על כך שבעת פטירתה לא היו התובע או המנוחה נשואים זה לזה או לאדם אחר.
 

עיקרו של הדיון נסב אפוא על התקיימותם של שני התנאים הנוגעים לקיום משק בית משותף ולקיום חיי משפחה, אשר בפסיקה נהוג להתייחס לשילוב אלמנטים אלו כמתארים מערכת יחסים של "ידועים בציבור" (הגם שסעיף 55 לחוק הירושה לא עושה שימוש בביטוי זה באופן ספציפי).

עוד קובעת הפסיקה, כי בחינת מערכת היחסים וטיבה תיעשה מתוך נקודת מבט סובייקטיבית, קרי כיצד הצדדים ראו את עצמם ואת טיב הקשר ביניהם ע"א 79/83 היועמ"ש נ' שוקרון.

כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו המיוחדות לו, מתוך ראיה כוללת של מרכיבי הקשר ומאפייניו, ואף תוך התחשבות בעובדה שאין מערכת יחסים אחת שווה לרעותה: תתכנה גרסאות שונות ומגוונות של חיי משפחה ומשק בית משותף ת"ע (חי) 4834-11-08 עזבון המנוחה נ' פלוני.

מבחן הידועים בציבור - סעיף 55 לחוק הירושה

חרף הגיוון הטבעי במערכות יחסים בין בני זוג, נקבעו מספר מאפיינים עיקריים הנדרשים ככלל להתקיים במערכת יחסים של "ידועים בציבור" על מנת שזו תבוא תחת כנפיו ותחולתו של סעיף 55 לחוק הירושה, מאפייני ליבה, ואלו הם: היבט אינטימי, יחסי אישות; היבט אמוציונאלי; כוונת קביעות וקשירת גורל; היבט כלכלי; וכאמור - גם העדר נישואין לאדם אחר.

כל מקרה – נבחן לגופו, כל קביעה תלויה באופן מובהק בנסיבותיו המיוחדות של המקרה הנדון. נדונו בפסיקה מקרים שבהם בני-זוג הוכרו כ"ידועים בציבור" גם בהעדר מרכיב של יחסי אישות.

סעיף 55:  התנאי של "חיי משפחה"

מבחן חיי המשפחה בין בני זוג בא לבטא במהותו קיום מערכת יחסים אינטימית בדומה לבעל ואישה נשואים, המושתתת על יחסי חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, מערכת יחסית המלמדת שבני הזוג קשרו גורלם זה בזה.

סימנים לכך ניתן למצוא במגורים משותפים בחדר שינה אחד, קיום יחסי אישות, ובגילויי חיבה כגון באמצעות הענקת מתנות, מכתבים ומחוות אחרות כיוצ"ב.
 

ס' 55 מבחן "משק בית משותף"

נפסק כי לרוב מדובר בניהול כלכלי של יחידת מגורים משותפת של בני הזוג, ואשר איננו נובע מצורך אישי, נוחות או הסדר-ענייני הנובע מתוך כדאיות כספית, אלא כפועל יוצא טבעי מטיבם של חיי המשפחה המשותפים בין בני הזוג, בדומה לבני זוג נשואים הקשורים זה לזה בגורל חיים.

מדובר על קיום כלכלי המושתת על שיתוף במאמצים ובאמצעים לשם קיום הצרכים של בני הזוג כגון לינה, ביגוד, מזון ושאר צרכים, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם מצדו למאמץ אם בכספו ואם בעמלו, כפי יכולתו ואפשרויותיו.

משך הזמן המינימאלי הנדרש לקיום אותו קשר עמוק ואיתן בין בני הזוג

מבחן משך הזמן לקיום קשר העומד בתנאי סעיף 55 אינו קבוע, ומשתנה ממקרה למקרה. קשר ארוך וממושך לא יעיד בהכרח על יחסי ידועים בציבור אם נעדרים ממנו המאפיינים המהותיים הדרושים; ומנגד, גם קשר קצר, יחסית, עשוי ללמד על קשר עמוק כשל בעל ואישה אם מתקיימים לגביו בצורה ברורה המאפיינים הדרושים.

עם זאת, הדעת נותנת כי לרוב יידרש קשר של מספר חודשים לפחות במתכונת משותפת ויציבה על מנת שניתן יהיה לבסס ממצאים בדבר קיומו של קשר עמוק ושותפות גורל קבועה בדומה לזוג נשוי, וקשר על פני זמן קצר מזה יוכל לבסס קביעה בדבר שותפות גורל בהינתן נסיבות ומאפיינים מובהקים, שיצדיקו קביעה שכזו.
 

מבחן התמשכות הקשר סמוך למועד הפטירה

קיום התנאים הנזכרים צריך להיות מוכח ביחס ליום הפטירה של המנוחה-המורישה או ביחס לתקופה בסמוך לפני פטירתה, ואין די בקשר שהיה בין בני הזוג בזמן כלשהו בעבר אך חדל להתקיים בסמוך לפטירה. אם קיומו של אחד התנאים הדרושים התערער ולא היה קיים עוד טרם פטירת המורישה – לא יהיה די בקיומו בנקודת זמן בעבר על מנת להקנות זכות ירושה כדי על פי סעיף 55 לחוק הירושה ע"א 818/75 עזבון ברוניסלבה נ' מרגלית.

נטל הראיה להוכיח את טיב היחסים מוטל על כתפי בן הזוג התובע

המבקש ליהנות מזכות הירושה, בבחינת "המוציא מחברו", ועליו להראות כי מערכת היחסים שהתקיימה בינו לבין המנוחה בעת פטירתה עולה כדי "ידועים בציבור", על מאפייניו השונים של מונח זה. כאמור לעיל, נקודת הבחינה היא סובייקטיבית, כיצד בני הזוג ראו את עצמם, אך יש לנקוט משנה זהירות ביחס לעמדתה המשוערת של המנוחה ביחס ליחסיה עם התובע היות שכבר איננה עמנו, ואינה יכולה להעיד בפני בית המשפט ולהביא את גרסתה ועמדתה.