השופט שמואל בר יוסף: החלטה שעניינה שכר עו"ד ששימשו ככונסי נכסים בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים

1.     בהסכם חלוקת העיזבון, שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי (להלן: הסכם חלוקת העיזבון), נקבע, בין השאר: "מוסכם כי ב"כ הצדדים ישמשו ככונסי נכסים לצורך מימוש כלל העיזבון וחלוקתו בין היורשים.כן מוסכם כי שכרו של כל אחד מכונסי הנכסים ישולם על ידי מרשיו".

2.     בד בבד (לטענת עו"ד ק', לפני אישור ההסכם לחלוקת העיזבון) נחתם הסכם, שהסדיר גם את תשלום שכר טרחת המשיבים (להלן: הסכם שכר הטרחה). בחלק הרלוונטי נכתב:

3.     ביום 17.2.2019 נחתמה, לבקשת המשיבים, פסיקתא, לפיה הם מונו ככונסי נכסים.

4.     עתה (כמסתבר לאחר מימוש נכסי העיזבון וחלוקת מרביתו), עותר המבקש לקבוע, האם יש להבחין בין שכר המשיבים בגין מכירת נכסי המקרקעין שבעיזבון, לבין שכרם בגין חלוקת כספים הכלולים בו. המשיב 1 מפנה להסכם שכר הטרחה ומצביע על שיהוי לא ראוי בהגשת הבקשה.

5.     ראוי לתת את הדעת לשלושה נושאים:

5.1.   המשיבים הוגדרו בהסכם חלוקת העיזבון ככונסי נכסים, הגם שמהות תפקידם היא של מנהלי עיזבון. לא אתעכב על כך, משום, שלעניין נפקותו של הסכם בין בעל התפקיד לבין בעלי הזכויות, אין לטעמי הבדל של ממש בין השניים. עם זאת אציין, שלא ההגדרה קובעת אלא המהות.

5.2.   כידוע, כונס נכסים הוא ידו הארוכה של בית המשפט, והוא חב חובת נאמנות לבית המשפט ולצדדים (במקרה הרלוונטי, אף לנושים) (ר' עמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו)32613-01-20 נ' ג' נ' ר' ד' ג (01.12.2020) ). למרות שבאותה פרשה נחלקו הדעות, בממד העקרוני לא הייתה מחלוקת, אודות הקשר הברור בין סמכות בית המשפט לקבוע את שכרו של כונס נכסים, לבין שימור מעמדו כנקי מפניות (כב' השו' שילה, בעמ' 11 לפסק הדין, כב' השו' שוחט בעמ' 16-17 לפסק הדין). אכן, הלכה וותיקה היא, ששכרו של בעל תפקיד (באותו עניין, מנהל עיזבון) נקבע על ידי בית המשפט בלבד. לכן, כך נפסק, אין לתת תוקף להסכמי שכר טרחה  בין בעל התפקיד לבין הצדדים, על מנת שבעל התפקיד יהיה נקי מפניות (ע"א 153/77 מרים אלואשוילי נ' יוסף סמואל, לב(1) 627, 636 (1978) ). כב' השו' שוחט אבחן הלכה זו, לעניין ההבדל, בין הסכמה לכתחילה,לבין הסכמה בדיעבד (רמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 44615-06-20 עו"ד אפרים ולדמן מנהל עיזבון נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב (30.07.2020) ). אבחנה זו לא רלוונטית לענייננו, מאחר, שהסכם שכר הטרחה נכרת לכתחילה. לשיקול בדבר שימור מעמדו של בעל תפקיד כנקי מאפשרות של ניגוד אינטרסים, יש להוסיף נדבך נוסף - אפקטיביות הפיקוח של בית המשפט על בעל התפקיד. אילו ניתן לבעלי תפקיד להבטיח את שכרם בהסכם בינם לבין צדדים, היה ניטל מבית המשפט אחד הכלים האפקטיביים ביותר לפיקוח על פועלם. מדובר, הן בהבטחת תקינות הפעולה לכתחילה, והן ביכולת לשקף התנהלות לא נכונה, בממד שכר הטרחה, בדיעבד. זה כזה מבטיחים את תקינות פעולתם של בעלי תפקידים, בבחינת עין צופיה.לטעמי, להוציא מקרים יוצאי דופן, אין לעודד בעלי תפקיד וצדדים לכרות הסכמי שכר טרחה, אלא להתעלם מהם, ולפסוק את השכר על פי דין.

5.3.   גם במקרה שבו נחתם הסכם שכר טרחה בין צדדים לבין בעל תפקיד, האחרון אינו רשאי לגבות שכר כלשהו, ללא אישור בית המשפט. מינוי בעל התפקיד על ידי בית המשפט אינו טכני או פורמלי. אחת הנפקויות של מינוי זה הוא, שבעל התפקיד אינו זכאי לגבות שכר (אפילו בהתאם להסכם חתום) ללא אישור בית המשפט. מדובר בנדבך נוסף של פיקוח בית המשפט על פועלו של בעל התפקיד, שעניינו עיתוי קבלת השכר (כולו או חלקו).

6.     לענייננו אנו – המשיבים אינם רשאים לגבות שכר כלשהו, בטרם יגישו דו"ח כינוס מסודר, ויעתרו לפסיקת השכר. ככל שכך, אתן דעתי, הן באשר לנפקותו של הסכם שכר הטרחה (בשים לב לאמות המידה דלעיל), והן לאבחנה הנטענת, בין שכר שהוא נגזרת של מימוש מקרקעין, לבין שכר שהוא נגזרת של חלוקת כספים.

ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתן היום,  ט"ז תשרי תשפ"ד, 01 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.