השופט עמי זנאטי: החלטה בבקשת מנהל עיזבון לפסיקת שכ"ט עבור שירותים מיוחדים שביצע בכובעו כעורך דין (ת"ע 45649-01-17)

 

עניינה של החלטה זו הוא בקשת מנהל העיזבון לפסיקת שכ"ט עבור שירותים מיוחדים שביצע בכובעו כעורך דין, במסגרתם טיפל בתביעת פירוק שיתוף בעטיה, נמכר חלקו של המנוח בנכס מקרקעין.

מנהל העיזבון טוען כי מדובר בשירות מיוחד בגינו הנו זכאי לשכר נפרד מזה שעליו לקבל כמנהל העיזבון ואילו ב"כ היועמ"ש סבר כי אין מדובר במקרים בהם זכאי מנהל העיזבון לקבל שכ"ט עבור שירותים מיוחדים.

 

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

 

1.        ביום 10/06/2015 ניתן פסק דין ע"י כבוד השופט א. זגורי במסגרת ת"ע 24613-05-15 לפיו ניתנה הצהרה בדבר מותו של הנעדר מר ****** ( להלן:"המנוח"), וזאת בהתאם לחוק הצהרות מוות, התשל"ח -1978

 

2.        ביום 05/09/2016 במסגרת תמ"ש  4809-04-16 ניתן פסק דין ע"י כבוד השופט א. זגורי  ממנו עולה כי  נוכח העובדה שלמנוח לא היו ילדים, והוריו אינם בין החיים, יורשיו יהיו אחיו (נוכח מותם – עזבונם ייכנס בנעליהם) בחלקים שווים ובאותו היום ניתן צו ירושה אחר המנוח.

·       יוער כי לאור פסה"ד המוסכם בעמ"ש 34930-07-21 שניתן ביום 09/05/2022, נקבע שהתיק יחזור לבימ"ש זה במובן זה, שתתבצע בדיקה גניאולוגית חדשה שתבחן האם המנוח הוא אכן אחיהם של הצדדים להליך זה, אך אין בכך בכדי להשפיע על עניין ניהול העיזבון על כל הנובע מכך, ובכלל זה נושא השכ"ט, נשוא החלטה זו.

 

3.        ביום 19/01/2017 הוגשה במסגרת התיק דנן בקשה למינוי מנהל עיזבון לצורך ביצוע צווי הירושה בעניינו של המנוח, וביום 15/05/2019 ניתנה החלטת השופט א. זגורי המורה על מינוי עו"ד י.נ  כמנהל עיזבון זמני, ( להלן:" מנהל העיזבון") וזאת למשך שנה. תקופת מינויו הוארכה מעת לעת ועד ליום 31/12/2025 (ראה החלטתי מיום 04/06/2024).

 

4.        ביום 21/01/2021 הגיש מנהל העזבון בקשה דחופה למתן הוראות לאור תביעתו של מר מ.מ. שהוגשה לבית משפט השלום בבת ים ( ת"א 11024-12-20 להלן: "הליך הפירוק") בה התבקש סעד של פירוק שיתוף בנכס ברחוב **** הידוע כגוש *** חלקה *** (להלן: "הנכס"/ "המקרקעין") אשר 82.5% מהזכויות בו שייכות למר מ.מ והיתר שייכות למנוח.

 

5.        ביום 21/01/2021 ניתנה החלטת כבוד השופט א. זגורי לפיה הוא מסמיך את מנהל העיזבון לייצג את יורשי המנוח בתביעה שהוגשה לפירוק שיתוף וככל שיש בקשת הוראות ספציפית הוא רשאי לעתור בהתאם.

           אין בבבקשה או בהחלטה, כל התייחסות באשר לשכ"ט בגין הייצוג בהליך הפירוק.

 

6.        בסופו של דבר, הליך הפירוק הועבר לגישור (מבלי שהתקיים כל דיון במעמד הצדדים) ובסיומו הוסכם על מכירת זכויות המנוח למר מ.מ,  וביום 13/03/2022 אישר כבוד השופט זגורי את מכירת הנכס. לאחר מינוי כבוד השופט זגורי לבית המשפט המחוזי, עבר התיק למותב זה וביום  15/06/2022 אישרתי את הסכם המכר לאחריו אושר ההסכם בבית המשפט בהליך הפירוק.

 

7.        א)       ביום 26/02/2024 הגיש מנהל העיזבון את בקשתו לקביעת שכר טרחה לעניין תיק פירוק השיתוף בלבד, שם טען כי הוא מנהל את התיק שבכותרת מזה 7 שנים, מבלי שקיבל כל תמורה בגינו ולכן הוא זכאי עתה לפסיקת שכר בגין הליך הפירוק בנפרד משכרו כמנהל עיזבון, בעניינו תוגש בקשה בתום ההליך.

 

           ב)        לפיכך מבקש מנהל העיזבון לקביעת שכר טרחה בהליך הפירוק בלבד בהתאם לתעריף המינימאלי של לשכת עורכי הדין, דהיינו על בסיס 3% מהזכויות של המנוח במקרקעין.

 

           ג)        בין לבין ולאור עיכוב בהמצאת הבקשה לב"כ היועמ"ש ולאחר בקשת ארכה מטעם ב"כ היועמ"ש, הוא הגיש ביום 02/07/2024 עמדת ביניים במסגרתה התבקש מנהל העיזבון להבהיר מדוע יש לראות בפעולת הפירוק שירות מקצועי ולא פעולת ניהול רגילה בהתאם לסעיף 45ב לתקנות; האם בכוונתו להגיש בקשת שכ"ט נוספת מכוח סעיף זה; וככל שכך, מדוע אין לראות בכך משום כפל שכר טרחה, ובפרט שנכס המקרקעין מהווה נכס עיזבון יחיד ואם מדובר בבקשת ביניים לפי תעריף מקסימאלי וממילא שכרו המקסימאלי של מנהל העיזבון ל3%, האם לא יהא זה נכון להמתין לסיום ניהול העיזבון.

8.           מנהל העיזבון, בתשובתו מיום 22/07/2023 השיב כי על יסוד הגדרת מנהל העיזבון שבחוק הירושה אזי, כל יחיד אף נעדר הכשרה מקצועית יכול להתמנות לתפקיד וככל שהיה מתמנה מי שאינו עורך דין לתפקיד זה, היה על אותו מנהל עיזבון לשכור שירותיו של עורך דין לניהול הליך הפירוק שהיה זכאי ממילא לשכר טרחה בעד עבודתו, כשם שהיו זכאים לשכר טרחה גם בעלי מקצוע נוספים כמו רואה חשבון ושמאי.

              משכך ולאור תקנה 45ג (ג) לתקנות הירושה התשנ"ח-1998 (להלן "התקנות") רשאי בית המשפט לפסוק שכר נפרד בעד שירותים מקצועיים שנתן בתחום מקצועו ובקשר לניהול העיזבון וזהו אפוא מקרה מתאים שכן מנהל העיזבון נאלץ להתגונן בהליך הפירוק באופן המצדיק לפי הפסיקה פסיקת שכר נפרד.

 

9.        א)       תגובתו של מנהל העזבון הועברה לקבלת עמדה משלימה מטעם ב"כ היועמ"ש וביום 18/08/2024 הגיש היועמ"ש עמדתו לפיה  על פי ההלכה הפסוקה, בגין כלל הפעולות אותן מבצע מנהל העיזבון, הוא זכאי לשכר הקבוע בתקנות למעט פעולות חריגות החורגות באופן מהותי מפעולות עיזבון רגילות, וכי מקרה זה אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים פסיקת שכר נפרד.

 

           ב)        ב"כ היועמ"ש מדגיש כי הנכס לעיל, הוא נכס העיזבון היחיד השייך למנוח ולכן לא ניתן לראות בטיפול בו, שירות מקצועי חריג שמצדיק פסיקת שכר נפרד ונוסף ולדידו,  בהקשר להליך הפירוק, הובהר כי לא נעשו פעולות "התגוננות" חריגות מאחר ובסופו של יום,  מנהל העיזבון הסכים לפירוק השיתוף מבלי שנוהל הליך משפטי מלא. 

 

           ג)        בתגובתו המשלימה, ב"כ היועמ"ש גם מפנה לפסיקה לפיה אם מנהל העיזבון מסיר מעליו פעולות שהן חלק אינהרנטי וטבעי מתפקידו ומאציל אותן למעשה לגורם מקצועי אחר – שכרו של בעל המקצוע הנוסף משולם מתוך חלקו של מנהל העיזבון בשכר הטרחה שלו הוא זכאי.

 

           ד)        ב"כ היועמ"ש טען, כי הלכה למעשה, פעולות מנהל העיזבון מהוות את אותן פעולות ניהול שהיה נדרש גם אילולא היה הליך הפירוק, ולכן נכון להמתין לסיום הליך הניהול, אז ניתן יהיה לשקלל את כל הפעולות שביצע מנהל העיזבון, היקפן ומורכבותן, בין אלה שבוצעו בהליך הפירוק ובין אלה שבוצעו במסגרת הליך ניהול עיזבון זה.

 

10.                 לבקשת מנהל העיזבון הותר לו להגיש תגובה קצרה, שהוגשה ביום 20/08/2024 ושם נטען  כי ב"כ היועמ"ש אינו עושה את ההבחנה הנדרשת בין פעולות טבעיות לבין פעולות חריגות תוך שהוא מצטט פסיקה באופן חלקי מתוך ע"א 2886/00 הקרן לטיפול בחסויים נ' היועמ"ש, נה(5) 63 (להלן: "פסק דין הקרן").

11.      מנהל העיזבון הוסיף כי על פי ההלכה היוצאת מפס"ד קרן- אם מנהל עיזבון מגיש תביעה או מתגונן הוא זכאי לשכר נפרד. עוד הוסיף כי ב"כ היועמ"ש טועה בהתמקדותו בהליך הגישור בלבד והגדרתו אותו "כמו"מ שגרתי למכירה" תוך שהוא מתעלם מכל ההליכים שהתנהלו בהליך הפירוק וביניהן הגשת כתב ההגנה באותו הליך והפעולות נוספות שנבעו מקיומו של ההליך.

 

המסגרת הנורמטיבית:

 

12.      ההוראה הרלוונטית לענייננו היא תקנה 45ג לתקנות הירושה התשנ"ח-1998 (להלן "התקנות") הנושאת את הכותרת "מה כולל שכר מנהל העיזבון" וקובעת כך:

 

13.      מן האמור לעיל, עולה כי בכדי להכריע במחלוקת בין הצדדים יש לקבוע האם מכירת הנכס מהווה "פעולה רגילה" הכרוכה בניהול העיזבון כמשמעה בתקנה 45ג(א) לעיל או שמדובר ב"שירותים מקצועיים" שביצע מנהל העיזבון "בתחום מקצועו" כמשמעם בתקנה 45ג(ג) ומצדיקים שכר נפרד.

 

14.      שני הצדדים הפנו לפסקי הדין המרכזיים בנושא זה, ומהווים כמובן גם בסיס להחלטתי זו. פסה"ד הראשון שבהם ע"א 153/77 מרים אלואשוילי נ' יוסף סמואל ,לב(1) 627‏‏, שיצר את ההלכה המחייבת עד היום, וניתן עוד בטרם התקנת התקנות ושם קבע ביהמ"ש העליון בהקשר זה, דברים ברורים:

"כפי שהוזכר לעיל ביקשו המשיבים, כי נוסף על שכרם כמנהלי עזבון אשר חושב על יסוד השיעור המוסכם של 8% מערך נכסי העזבון גם ישולם להם שכר טרחה עבור הפעולות שבוצעו על-ידי המשיבים הראשון והשני בתוקף מעמדם כעורכי-דין.  לענין זה אין לאחוז את החבל בשני קצותיו: אם בנסיבות נתונות אכן מעדיפים פרקליטים, כלכלנים או רואי-חשבון על אחרים, עת באים לקבוע מנהל לעזבון, הרי נעשה הדבר בשל הידע והנסיון המקצועי אשר הללו נושאים אתם. אם מאידך גיסא, דרושה בכל נושא מקצועי ממילא פניה למומחה לדבר, היינו אם בכל נושא של יעוץ משפטי יש לפנות לעורך-דין, מאחר ואין זו כביכול מלאכתו של מנהל העזבון שהוא עורך-דין, הרי מה הועילו הממנים בהחלטתם? סבורני שיש הגיון בהשקפה שלפיה מנהל עזבון שהוא עורך-דין או רואה-חשבון איננו זכאי לשכר מיוחד עבור שירותיו המקצועיים גם אם אינם מאלה המנויים פורשות בהוראותיהם של דיני הירושה - ועליו לבצע את תפקידיו הכרוכים בידע משפטי או אחר במסגרת תפקידו כמנהל עזבון. אולם אם נדרשת פעולה החורגת באופן מהותי ממערכת ההחלטות, השיקולים והפעולות של מנהל עזבון - כגון כאשר נדרש ייזום הליכים משפטיים או הופעה במשפט, אזי זכאי גם מנהל העזבון - שהוא עורך-דין - לתוספת תשלום בגבולותיו של תעריף לשכת עורכי-הדין כפי שהוא" (שם, עמ' 637-638 )

 

דיון והכרעה-

 

15.      מאז פסק הדין בעניין אלואשווילי הותקנו התקנות, וניתן פסק הדין בעניין קרן אליו הפנו הצדדים שם, הבהיר ביהמ"ש העליון כי הלכת אלואשווילי, תקפה גם ביחס לתקנות אלו (שהותקנו כ-20 שנים לאחר מכן).

 

16.      לאחר שאמרנו זאת ולאחר שמצאנו כי תקנה 45ג היא הרלוונטית לענייננו, הרי שנוסח התקנה מלמד כי  למעט הגשת בקשות לצו ירושה וצו קיום צוואה, אין היא מפרטת ברחל בתך הקטנה מהי "פעולה רגילה" הכרוכה בניהול העיזבון כמשמעה בתקנה 45ג(א) לעיל ומה מהווה "שירותים מקצועיים בתחום מקצועו" כמשמעם בתקנה  45ג(ג) המצדיקים שכר נפרד.

 

17.      בענייננו, מנהל העיזבון ממקד טענותיו לשכ"ט בהליך הפירוק ואילו ב"כ היועמ"ש ממקד טענותיו בהליך מימוש הנכס הנובע מהליך הפירוק כאשר לטענתו, מאחר ומדובר בנכס יחיד לעיזבון , לא ניתן לראות בטיפול בו שירות מקצועי החורג מניהול העיזבון.

ב"כ היועמ"ש ממשיך וטוען  כי לשיטתו אין כל שוני מעסקת מכר רגילה בה מתנהל מו"מ על המחיר לבין פעולותיו של מנהל העיזבון בהליך הפירוק, מכיוון ובמהלכו מנהל העיזבון לא התנגד לפירוק במסגרת ההליך, ואין הבדל בין הליך הגישור בו התנהל מו"מ לאורך 12 חודשים לאחריו נמכרו הזכויות בנכס, למו"מ רגיל על מחיר הנכס הנמכר.

18.      הנה כי כן, כאשר אנו מזקקים את טענת ב"כ היועמ"ש טענתו היא זו- עבור מו"מ ומכירת נכס,  מנהל העיזבון ככלל, אינו זכאי לשכ"ט נפרד ולדידו מאחר ובסופו של יום, הליך המו"מ בגישור, דומה להליך מכר רגיל, אין מדובר בפעולה מיוחדת המצדיקה שכר נפרד.

אקדים ואומר מדובר בטענה בעייתית,  שיש בה בכדי לרוקן מתוכן את הוראות הדין ביחס לשירותים מקצועיים שמעניק מנהל עיזבון בתחום מקצועו, ואתייחס לכל אחד מרכיביה באופן פרטני:

 

האם ככלל, זכאי מנהל עיזבון לשכ"ט נפרד עבור טיפול במכירת נכס מקרקעין:

19.      כפי שכבר הודגם לעיל, הרי שההלכה הפסוקה טרם התקנת התקנות ולאחריה, הפרידה בין פעולה רגילה" הכרוכה בניהול העיזבון (כמשמעה בתקנה 45ג[א]) לבין פעולה המהווה "שירותים מקצועיים בתחום מקצועו" כמשמעם בתקנה  45ג[ג]) המצדיקה שכר נפרד, ולענייננו- האם טיפול של עו"ד המשמש כמנהל עיזבון, במכירת נכס, מהווה שירות מקצועי בתחום מקצועו או המדובר בפעולה טבעית לתפקידו כמנהל עיזבון.

 

20.      התייחסות לעניין זה נעשתה ע"י כבוד השופט בן ציון גרינברגר  בתמ"ש (משפחה ירושלים) 50515/02 עו"ד בזק משה מנהל עזבון נ' האפוטרופוס הכללי (1.8.2002)‏‏ שקבע כהאי לישנא-

 

 "השאלה היא, איפוא, אם פעולת מכירת דירה תיחשב כפעולה "חריגה" או כפעולה "רגילה" או "טבעית". בהתחשב בעבודות השוטפות הכלולות בעיזבון "הממוצע", נחה דעתי כי אין אלא לקבוע שמדובר בפעולה רגילה. במקרים רבים, תהיה זו הסיבה המרכזית להעדפת עורך דין לתפקיד מנהל העיזבון, על מנת שיטפל במכירת הדירה, המהווה קרוב לוודאי אחד מן הנכסים המרכזיים בעיזבון; ואם יהיה זכאי מנהל העיזבון לקבל שכר טרחה מקסימאלי עבור "ניהול" הנכס, שבמקרה הרגיל מסתכם בהשקעת מאמצים למציאת קונה וניהול מו"מ על תנאי המכירה, וגם שכר טרחה נוסף עבור מתן שירותים מקצועיים משפטיים, "מה הועילו הממנים בהחלטתם", כדברי השופט שמגר, ומה הועילו מתקיני התקנות בתקנתם?

על כן גם נחה דעתי שהוראות תקנה 45ג(ג), המסמיכות את בית המשפט לאשר שכר טרחה נוסף עבור שירותים מקצועיים, מיועדות למקרים שהם באמת חריגים, כגון הגשת תובענות או הגנה מול תביעות, שבהן מעורבת העיזבון, ולא לביצוע פעולות רגילות, סטנדרטיות, כמו מכירת דירות. 

........  אמנם, אין ספק שהיקף עבודתו של מנהל עיזבון שהוא גם עורך דין, שחייב לבצע פעולות משפטיות מהסוג "הרגיל", כגון מכירת דירה, רחב יותר ומורכב יותר מהיקף עבודתו של מנהל עיזבון אשר אינו נותן שירותים מהסוג הזה. על כן, בית המשפט יסכים לתגמל בהתאם את מנהל העיזבון שנותן שירותים משפטיים. ברם, הדרך לכך אינה במתן שכר טרחה נוסף, מעבר לשכר טרחת מנהל עיזבון, אלא בחישוב נכון של שכ"ט מנהל העיזבון עצמו." (פסקאות 17-18 להחלטה)

 

21.      יחד עם זאת, בעניין בזק, ביהמ"ש אינו מתעלם מהעבודה הנוספת שמבצע עורך הדין במסגרת כובעו זה וקובע,  כי אין זה מובן מאליו ששכה"ט של מנהל העיזבון יעמוד על הסך המקסימאלי שהתיר המחוקק, ושכה"ט הממוצע צריך לעמוד על 1.5%-2%.

אלא מאי?

הוא קובע כי ביחס למנהל עיזבון שנותן שירותים כעו"ד, כי אמנם אינו זכאי, ככלל, לשכ"ט נפרד עבור פעולות אלו, אך מאידך יש לתגמל אותו בשכר הטירחה המקסימאלי שניתן לאשר:

 

" יש למצוא את הפיתרון למנהל העיזבון שנותן שירותים כעורך דין: אמנם לא יקבל שכר טרחה נפרד כעורך דין, אבל בגין שירותים נוספים שנותן כעורך דין ראוי לתגמל אותו, באמצעות אישור של מלוא שכר הטרחה שניתן לאשר, קרי, 3% (ובכך ניתן גם תגמול סמוי נוסף, כיון שהאחוזים הנ"ל מחושבים על מלוא ערך העיזבון, כשערך הדירה הינו רק מרכיב אחד בשווי הכולל הנ"ל). בכך נקבע מתווך ראוי לקביעת שכר טרחה עבור מנהל עיזבון: במקרים רגילים שבהם נוקט מנהל העיזבון רק בפעולות ניהול רגילות, ייקבע בדרך כלל שכר טרחה של אחוז וחצי עד שני אחוזים, בעוד שמנהל עיזבון שהוא עורך דין, שמטפל גם במכירת דירה, יזכה לשכר טרחה גבוהה יותר, שיכול ואף יגיע למקסימום של שלושת אחוזים" שם, פסקה 22)

 

22.      גישה זו גם אומצה ע"י ביהמ"ש המחוזי וראו לעניין זה, את סע' 31-34 לפסק דינו של דברי כבוד השופט ס. ג'יוסי בעמ"ש (מחוזי חיפה) 48322-02-20 עו"ד משה לבנת נ' היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי- מחוז חיפה והצפון (14.10.2020), המפנה להחלטה בעניין בזק שצוינה לעיל כמו גם לעמ' 223 בספר "דיני ירושה ועיזבון" של שוחט, פינברג ופלומין (מהדורה שביעית מורחבת, התשע"ד 2014).

 

23.      לאור המקובץ עולה כי מכירת הנכס לכשעצמה אינה מהווה, "שירות מקצועי בתחום מקצועו" של מנהל העיזבון  כמשמעם בתקנה  45ג(ג) המצדיקים שכר נפרד, אלא מדובר בפעולה טבעית לתפקידו של מנהל עיזבון, שהגם יכולה להצדיק שכ"ט מקסימלי בסוף ההליך היא אינה מצדיקה שכ"ט עבור שירות מיוחד.

 

 

האם ייצוג בהליך משפטי לעניין נכס מהעיזבון מהווה "שירות מקצועי בתחום מקצועו" או פעולה טבעית לתפקיד מנהל העיזבון:

 

24.      נושא זה הוכרע כבר בהלכת אלואשווילי, שם נקבע כי-

"אם נדרשת פעולה החורגת באופן מהותי ממערכת ההחלטות, השיקולים והפעולות של מנהל עזבון - כגון כאשר נדרש ייזום הליכים משפטיים או הופעה במשפט, אזי זכאי גם מנהל העזבון - שהוא עורך-דין - לתוספת תשלום בגבולותיו של תעריף לשכת עורכי-הדין כפי שהוא" (שם, 638).

 

25.      פס"ד קרן שניתן לאחר התקנת התקנות אשרר כאמור, את הלכת אלואשווילי, וקבע בהקשר זה כך:

           "לצורך מילוי תפקידיו מבצע מנהל העיזבון פעולות שמקצתן בעלות אופי משפטי מובהק – כמו בקשות שהוא מגיש לבית-המשפט לצורך מילוי תפקידיו – ומקצתן בעלות אופי מינהלי-ביצועי, כמו כינוס נכסים ותשלום חובות. בית-המשפט פוסק לו שכר עבור כלל הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו (סעיף 91 לחוק הירושה), בין שהיו בעלות אופי משפטי ובין שהיו בעלות אופי מינהלי-ביצועי....

עשה מנהל העיזבון פעולות החורגות באופן מהותי ממילוי תפקידיו – כמו, לדוגמה, הגשת תביעות בשם העיזבון לבית-המשפט או הגנה נגד תביעות שהוגשו נגד העיזבון – זכאי הוא עבורן לשכר נוסף מן העיזבון, מלבד השכר שהוא זכאי לו עבור הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו. יכול שמנהל העיזבון עצמו יהיה זכאי לשכר הנוסף אם עשה את הפעולה החריגה בעצמו, ויכול שהשכר הנוסף ישולם למי ששירותיו דרושים לצורך הפעולה – עורך-דין, רואה-חשבון או אחר – אם עשה את הפעולה החריגה במקום מנהל העיזבון". (שם, 67).

 

26.      הדברים פשוטים וברורים- הגשת תביעה בשם העיזבון או הגשת הגנה כנגד תביעות המוגשות כנגד העיזבון, אינן מהוות פעולות טבעיות למנהל העיזבון אלא פעולות המהוות "שירות מקצועי בתחום מקצועו".

 

 

האם הליך הפירוק והגישור מהווים כסות אחרת אך זהה להליך מו"מ למכירת הנכס:

 

27.      טוען ב"כ היועמ"ש כי למעשה אין צורך לבדל בין פעולת המכר, והמו"מ למכירת הנכס, לבין הליך הפירוק והמו"מ בעת הגישור, מכיוון ומדובר לגישתו באותה גברת בשינוי אדרת.

 

28.      מדובר בטענה שלא ניתן לקבלה.

29.      הליך הפירוק, אינו הליך מלאכותי, שנוצר ע"י מנהל העיזבון ללא הצדקה, אלא הליך  אותו יזם בעל הזכויות הנוסף שהחזיק באותו מועד, ברוב הזכויות  בנכס.

 

30.      צודק מנהל העיזבון בסעיף 10 בתגובתו מיום 22/07/2024- כי אילו היה מתבקש וממונה עורך דין אחר שינהל את תיק הפירוק,  אזי בוודאי שהיה משולם לו שכר טרחתו.

           עוד אוסיף, כי שכר המגשרת בתיק הפירוק, שולם מתוך קופת העיזבון.

 

31.      זאת ועוד, עיון בכתב ההגנה שהגיש מנהל העיזבון בתיק הפירוק, מלמד על כתב הגנה יסודי ומפורט, הנפרס על כ-10 עמודים וכולל טענות מקדמיות, ומבקש לדחות את הסעד המבוקש בתביעה.

 

32.      הצדדים הסכימו להליך גישור, המהווה ערך בפני עצמו, וכידוע הוא מהווה חלק אינטגרלי מהליכים אזרחיים בעיקר בביהמ"ש בענייני משפחה, והוא ננקט לא פעם גם בהליכים פליליים, ובוודאי שאין לזקוף לחובת מנהל העיזבון את הסכמתו להליך הגישור.

 

33.      דברים אלו מקבלים משנה תוקף כאשר בסופו של יום, הליך הגישור מסתיים בהצלחה, ללא כל צורך בהליך המשפטי, כאשר פירוק השיתוף בנכס נעשה בהתאם לשומה מטעם מנהל העיזבון ולא על פי השומה של התובע.

           אין להתעלם גם מהמורכבות והקושי שיכלו לנבוע מהבאת הנכס למכירה לצדדי ג', וראו לעניין זה את החלטת כבוד השופט זגורי מיום 13/03/2022 בה אישר את המכר על פי הסכם הגישור (למרות התנגדות ב"כ היועמ"ש).

 

34.         א)    אשר על כן, אני דוחה את טענת ב"כ היועמ"ש לפיה יש ליצור שוויון בין הליך הפירוק והגישור שנבע ממנו להליך מכירת הנכס ולקבוע כי פעילות מנהל העיזבון בעניין זה הן פעולה טבעית לתפקידו של מנהל עיזבון.

                       הגשת כתב ההגנה והייצוג בהליך הגישור, מהווה "שירות מקצועי בתחום מקצועו" של מנהל העיזבון  כמשמעם בתקנה  45ג(ג) המצדיקים שכר נפרד.

 

              ב)     קבלת טענות ב"כ היועמ"ש לפיהן יש לעשות השוואה בין מה שנוצר עקב ההליך המשפטי לבין הפעולות אותן היה נדרש מנהל העיזבון אילולא ההליך המשפטי- לא רק שמרוקנת מתוכן, את הוראות הדין הברורות בתקנות ובהלכה הפסוקה, באשר לשירותים מקצועיים הניתנים לעיזבון (בין אם ע"י מנהל העיזבון ובין אם ע"י גורם מקצועי אחר), אלא שיש בה בכדי לקפח את מנהל העיזבון הנותן שירותים מקצועיים בתחום מקצועו.

              ג)      גישה זו גם מתעלמת, מהוראות הדין וההלכה הפסוקה לפיה עניין השכ"ט (הן בפעולות רגילות והן בשירות מקצועי) נתון לשק"ד של ביהמ"ש אשר שם לנגד עיניו הן את שווי העיזבון והן את העבודה שהושקעה, הרי ממה נפשך- אם היקף העבודה שנדרשה בשירות המקצועי היא מצומצמת, אזי, השכ"ט יהיה בהתאם, אך לבטח, לא ניתן, בשל עובדה זו, לקבוע באופן כוללני כי יש לדחות לחלוטין את בקשת השכ"ט.

 

              ד)     משכך כאשר מוגשת בקשה של מנהל העיזבון לשכ"ט עבור פעולות "החורגות באופן מהותי ממילוי תפקידיו – כמו, לדוגמה, הגשת תביעות בשם העיזבון לבית-המשפט או הגנה נגד תביעות שהוגשו נגד העיזבון", יש לבחון אלו פעולות נעשו במסגרת זו, מה מידת מורכבותן וכמה זמן הושקע לשם ניהול ההליך.

                       מאידך, איני יכול לקבל את הטענה הנובעת מטענות ב"כ היועמ"ש לפיה, אין הצדקה לשלם שכ"ט בכלל, עבור שירותיו המקצועיים של מנהל העיזבון, מאחר ובדיעבד הסתבר כי ניהל נכון את  ההליך המשפטי, באופן שהביא לקיצורו למינימום הזמן שנדרש ובמסגרתו (של אותו הליך משפטי) גם קודם ממילא הליך ניהול העיזבון שייתכן והיה מתנהל באותו אופן, גם לולא הליך המשפטי .

 

              ה)     טענה זו, אינה יכולה לעמוד, והיא מקפחת את מנהל העיזבון משום שכפי שעו"ד "חיצוני" היה זכאי לשכ"ט ראוי לשירותיו, גם אם הוא היה מביא לסיום מהיר של ההליך המשפטי, כך גם זכאי, מנהל עיזבון העושה כן, בתחום מקצועו.

 

 

מהו השכ"ט הראוי:

 

35.      משקבענו כי פעולות מנהל העיזבון בגינן מבוקש שכ"ט נפרד, הנן שירות מקצועי בתחום מקצועו יש לפסוק שכ"ט ראוי בעבורן.

 

36.      תקנה 45ג(ד) לתקנות קובעת כי שכה"ט עבור שירותים מקצועיים, "לא יעלה על התעריף המינימלי הקיים או המומלץ...אלא אם אישר זאת ביהמ"ש מראש".

           ודוק, השכ"ט המינמלי המומלץ הנו סכום המקסימום, וביהמ"ש רשאי לפסוק גם פחות מכך (ראה לעניין זה, עמ' 226 לספר "דיני ירושה ועיזבון").

 

37.      בענייננו מבקש מנהל העיזבון כי ייפסק לו שכה"ט המינימלי המומלץ ע"פ "כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000" לפי סע' 3(א)(1) לתוספת ולפיהם מגיע לו 3% משווי חלקו של הלקוח במקרקעין.

38.      עיון בבקשה ובתגובות שלפני ובחינת היקף העבודה שנעשתה ע"י מנהל העיזבון מביאה אותי למסקנה כי אין לאשר במקרה זה את השכ"ט המקסימלי המבוקש.

 

39.      בהתאם להלכה הפסוקה בפסיקת שכ"ט מנהל עיזבון אין הכרח להתייחס לשווי העיזבון בלבד ויש גם לבחון את היקף העבודה שהושקעה בפועל והדברים נכונים הן ביחס לשכ"ט הניהול והן עבור פעולות מיוחדות, ובהקשר זה, נכון להביא את דברי שוחט, פינברג ופלומין בספרם "דיני ירושה ועיזבון", שצוטטו בפסקי דין רבים ומתייחסים, להגשת בקשת צו ירושה או צו קיום ומתאימים בשינויים המתאימים גם לפעולות מיוחדות אחרות:

           "גובה שכרו של מנהל עיזבון בעבור הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום נתון לשיקול דעת בית המשפט. בית המשפט אינו כפוף לתעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין שהנו בגדר המלצה בלבד....

           שווי העיזבון אינו אמור להיות שיקול בקביעת שכר (ומכל מקום אינו אמור להיות שיקול בעל משקל).... השיקול היחיד שאמור לשמש לקביעת שכר הטירחה בגין הגשת בקשה כזו, הוא היקף העבודה שהושקעה  בהגשת הבקשה, והיקף  אינו מושפע מהיקף העיזבון" (שם, עמ' 225)

 

40.      בציטוט הנ"ל התייחסו לבקשת צו קיום וצו ירושה, ואכן בבקשות כגון אלו, האחת דומה לרעותה, ללא קשר לשווי העיזבון ולכן נקבע שם שהשכ"ט יהיה בהתאם לשק"ד ביהמ"ש ולא על פי השכ"ט המינימלי המומלץ שגוזר את השכ"ט משווי העיזבון.

על פי אותו משקל, אפשר ליישם את הדברים גם בענייננו בשינויים המתאימים  ביחס להליך משפטי שיכל להיות ארוך וסבוך, מסתיים באופן מהיר ופשוט.

 

41.      יש לזכור, ששיקולים אלו, אינם עומדים בחלל ריק, ובמסגרת השיקולים של ביהמ"ש עליו גם להביא בחשבון את אינטרס היורשים שמעוניינים, למקסם את העיזבון. וראו לעניין זה הדברים שנקבעו פסה"ד ע"מ (מחוזי תל אביב-יפו) 1243/07 אלמוני, עו"ד נ' פלוני (6.9.2009)‏‏ לעניין שכ"ט מנהל עיזבון ומתאימים בשינויים המתאימים גם ביחס לפעולות מיוחדות :

"בבוא בית המשפט לפסוק שכר מנהלי עיזבון, עליו לאזן בין האינטרס לתגמל את בעל התפקיד מול אינטרס היורשים/נוחלים. איזון זה מטה את הכף לשימת הדגש לפעולות מנהל העיזבון, הגם שיש להתחשב בשווי העיזבון. כך במקום ובו מדובר בנכס שלא נצרך לפעולות. אין הצדקה להעניק שכ"ט במקום שלא הייתה כל טרחה, למעט עצם קיומו של הנכס במסגרת העזבון. סבורים אנו, כי אכן יש מקום למגמה זאת וכי עצם עריכת צוואה בה נקבע מראש מנהל עזבון, אין בה לכשעצמה להצדיק פסיקת שכר בהתעלם מהאמור."

 

42.      זאת ועוד העובדה שמהמקרקעין מהווים את מלוא העיזבון, המהווה שיקול נוסף במסגרת השיקולים, וברי כי יש קושי מובנה בבקשת שכ"ט עבור שירות מקצועי, כשהתמורה המבוקשת מגיעה לסך הכולל המקסימלי של שכ"ט מנהל העיזבון עבור ניהולו, ולכן גם מסיבה זו יש לבחון את היקף העבודה שהושקעה בשירות המקצועי שהעניק מנהל העיזבון ולשם כך אסתמך על בקשת מנהל העזבון מיום, 22/02/2022 לפיה:

-  ביום 21/01/2021 נודע למנהל העיזבון על הגשת התביעה בהליך הפירוק.

-  ביום 19/04/2021 הוגש כתב הגנה.

- ביום 26/12/2021 התקיימה ישיבת גישור אחת בזום ולאחריה ולאחר אישור הצדדים ובימ"ש זה, ניתן פס"ד בהליך הפירוק.

 

43.      כפי שכבר קבעתי לעיל, פעולות אלו אינן מהוות פעולות טבעיות למנהל העיזבון אלא פעולות המהוות "שירות מקצועי בתחום מקצועו", יחד עם זאת, מדובר בפעולות מצומצמות וכאשר אני לוקח בחשבון את הזמן והעבודה הכרוכה בפעולות אלו, כמו גם את האיזון הנדרש בין הצורך לתגמל את בעל התפקיד אל מול אינטרס היורשים אני מוצא לנכון לפסוק לטובת מנהל העיזבון שכ"ט ע"ס 18,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. אשר ישולמו לו מקופת העיזבון.

 

44.      המזכירות תמציא לצדדים. אין צו להוצאות.

 

45.      הנני מתיר את פרסום החלטה זו לאחר הסרת פרטים מזהים ובכפוף לשינויי ניסוח והגהה ככל שיידרשו.

 

 

ניתנה היום, ב' אלול תשפ"ד, 05 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.