מתי בית המשפט יבטל הסכם ממון?

מתי בתי משפט מבטלים הסכם ממון?
הסכם ממון (כשנחתם לפני נישואין נקרא "הסכם טרום נישואין") הוא חוזה, וכמו כל חוזה אחר, עליו להיות בהתאם לחוקי המדינה, אחרת בית משפט רשאי לראותו בלתי ניתן לאכיפה. וכמו כל חוזה משפטי, עדיף להיות מיוצג על ידי עורך דין הסכם ממון. כאשר עורכי דין מנוסים אינם מעורבים, טעויות נפוצות אלו עלולות להתרחש ולהפוך את הסכם הממון לחסר ערך.

הוראות לא חוקיות
הסכמי ממון הם מסמכים רב-תכליתיים למדי, לפחות ביחס להסדרים כלכליים לאחר גירושין. עם זאת, ישנם דברים מסוימים הסכם ממון מראש אינו יכול לעשות. היא לא יכולה לקבוע הסדרים שאינם כספיים, כגון מי יבצע עבודות ניקיון במהלך הנישואין. היא גם לא יכולה לוותר על הזכות לקבל תשלומי מזונות ילדים. אם קיימות הוראות פסולות אלה או אחרות, בית המשפט ימחק את ההוראה הפרטנית או ימצא שההסכם כולו אינו ניתן לאכיפה לחלוטין.

הנסיבות הופכות אותו ללא חוקי
בית משפט יבחן נסיבות שונות סביב יצירתו וחתימתו על הסכם ממון. כמו בכל החוזים, ניתן יהיה לקבוע חוסר תקפות של הסכם הממון אם הוא נחתם תחת לחץ, בעושק או בכפייה.

לפיכך, כאשר רוצים לחתום על הסכם לפני נישואין, חשוב להתחיל הרבה לפני מועד החתונה. זה מאפשר לכל בן זוג לעתיד הזדמנות מספקת לקרוא, לבחון ולדון עם עורך דין בכל מה שיש בהסכם. אם, למשל, הכלה חתמה על ההסכם שעה לפני טקס החתונה, יש סיכוי שבית משפט יכול למצוא את זה בתוקף. עם זאת, מדינות מסוימות עשויות לקיים את ההסכם החוזי על בסיס שמבוגרים מוכשרים יכולים לעשות בחירות גרועות.

היו נכסים או חובות נסתרים
על מנת לחתום הסכם תקף, על כל צד לדעת את מצבו הכלכלי של הצד השני לפני חתימת ההסכם. אם יש נכסים שלא נחשפו במסגרת המו"מ בין הצדדים, סביר להניח שבית משפט ימצא את זה כעילה לפסול את ההסכם לפחות בחלקו. אין זה אומר כי כל כלי כסף חייב להיות מקוטלג, אך הסתרת מיליונים בחשבון בחו"ל בעת החתימה על הסכם הממון לא תעבור את מבחן בית המשפט.

עורכי דין לא היו מעורבים
על מנת לוודא כי כל אחד מהצדדים להסכם הממון מודע לזכויותיו, ושני הצדדים מודעים לחלוטין על מה הם חותמים, מומלץ לכל בן זוג להיות מיוצג (או לפחות לקבל ייעוץ) על ידי עורך הדין משלו.

כאשר עוברים גירושין , הסכם ממון יכול לחסוך זמן, עומס רגשי והוצאות כספיות. כאשר נעשה כהלכה, הסכם הממון יכול לספק שקט נפשי בחיי הנישואין. אם את/ה עומדת להינשא, התייעצ/י עם עורך דין מומחה להסכמי ממון כדי שההסכם יהיה תקף וניתן לאכיפה.

ביטול הסכם ממון שקיבל תוקף של פסק דין

ביטול הסכם ממון ידועים בציבור

ביטול הסכם ממון בהתנהגות

שינוי הסכם ממון

ביטול הסכם ממון בעילת עושק

איך לעקוף הסכם ממון

ביטול הסכם ממון מחמת התנהגות

מתי הסכם ממון לא תופס

דוגמא להסכם ממון שבוטל על ידי בית המשפט בישראל פסק דין משנת 2020

האיש, יליד ישראל ועיוור בשתי עיניו מילדותו, טס ב-1987 לברזיל עם משפחתו כאשר היה בן 29 על מנת למצוא כלה. בברזיל הם יצרו קשר עם משפחה מקומית, לה אישה בת 20. הם קיבלו את הסכמת המשפחה והאישה לנישואין, למעבר לישראל ולגיור שלה.

בברזיל , האיש והאישה חתמו על הסכם לפיו יהיה ביניהם "שיתוף חלקִי ברכוש" ביחס לרכוש שהיה להם באותו זמן וביחס לרכוש עתידי. לאחר מספר שבועות הם התחתנו בברזיל בנישואים אזרחיים, וטסו לישראל.

בישראל , 3 חודשים לאחר שהאישה עלתה, הם חתמו על הסכם ממון. בגלל שהאישה בכלל לא ידעה עברית, הציגו בפניה תרגום של ההסכם לפורטוגזית. לפי ההסכם תהיה הפרדת רכוש מוחלטת , כולל הכנסות עתידיות, ורק רכוש יירשם על שם שני הצדדים יהיה רכוש משותף.

ההסכם אושר בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר השופטים דיברו איתה באנגלית. האישה הצהירה שהיא חתמה על העותק המתורגם של ההסכם מרצונה החופשי ושהיא הבינה את מהותו, משמעותו ותוצאותיו.

לאחר שנתיים האישה התגיירה, בני הזוג התחתנו ברבנות, ונולדו להם 2 בנות.

פסיקת בית המשפט לענייני משפחה – ביטול הסכם הממון

בשנת 2018 האישה הגישה תביעה לביטול ההסכם שנחתם בישראל, בטענה שהיא הוטעתה ע"י האיש ומשפחתו שההסכם זהה להסכם שנחתם בברזיל. האיש טען שלא מתקיימת עילה לביטול ההסכם.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעת האישה ופסק שההסכם מבוטל.
האיש ערער לבית המשפט המחוזי על פסיקה זו.

פסיקת בית המשפט המחוזי – דחיית הערעור

באופן כללי, נֵטֶ ל ההוכחה על מי שרוצה לבטל הסכם ממון הוא כבד מאוד. עם זאת, המקרה הנדון הוא מקרה ייחודי בו קיימים פגמים רבים באישור ההסכם ובכריתתו, ובצדק בית המשפט לענייני משפחה פסק על ביטולו.

הסיבות לביטול הסכם הממון

1. נסיבות
האישה הייתה בת 20 בלבד, חודשים ספורים לאחר עלייתה לארץ בלי שידעה עברית, ולא הכירה את התרבות ואף אדם חוץ מהאיש ומשפחתו.

האישה העידה שמשפחת האיש אמרה לה שההסכם בישראל זהה להסכם שנחתם בברזיל. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את העדות הזאת, וכך גם בית המשפט המחוזי. (נהוג שבדיוני ערעור בית המשפט מקבל את העובדות שבית המשפט הראשון קבע, והערעור דן רק בטענות המהותיות).

2. חוסר תום לב
האיש לא יידע את בית המשפט ב-1988 שאישר את ההסכם הישראלי על קיומו של ההסכם הברזילאי, ולכן בית המשפט לא היה יכול לברר עם האישה האם היא מבינה ומסכימה לשינוי המהותי בין ההסכמים.

הסתרת ההסכם הבריזלאי היה מעשה חסר תום לב מובהק, ולכן לא ניתן לראות את הצהרת האישה שהיא מבינה את משמעות ההסכם כהצהרה רציונלית ומספקת. בכך שלא הייתה הבנה ברורה של ההסכם ותוצאותיו ע"י שני הצדדים נפל פגם מהותי באישור ההסכם.

3. היעדר ייצוג ע"י עו"ד
האישה לא הייתה מיוצגת ע"י עורך-דין ב-1988.
שופט בית המשפט העליון יעקב טירקל ציין בפסק-דין רע"א 6810/97 יהודית בן שושן נ' רוברט בן שושן ש "הליכים בענייני משפחה הם בגדר 'דיני נפשות' ממש, אם לא כפשוטו, הרי כמשמעו [...] על בתי המשפט לייחס משקל רב יותר מבעבר לחשיבות הייצוג על ידי עורך דין בהליכים בענייני משפחה".

4. אי-התייצבות במועד אישור ההסכם
בני הזוג לא התייצבו בבית המשפט במועד של אישור ההסכם, אלא רק בדיון הראשון. כיום לפי החוק אפשר להסתפק בהתייצבות של עו"ד [תקנה 258כו' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984], אך בזמן אישור ההסכם (1988) החוק דרש התייצבות של בני הזוג עצמם [סעיף 2 לתקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני הזוג), תשל"ד-1973].

5. עילת העושק
יש לבטל את ההסכם גם בעילת עושק מדיני החוזים [סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973], לפיה צד בחוזה יכול לבטל את החוזה אם החוזה נכרת בעקבות ניצול של מצוקה (חולשה שכלית או גופנית, או חוסר ניסיון) מהצד השני של החוזה, והתנאים של החוזה גרועים במידה לא סבירה מהמקובל. פסיקות בתי המשפט לאורך השנים קבעו שהדרישות הראייתיות להוכחת הקיום של עילת עושק ביחסים בין בני זוג יותר נמוכות מאשר בחוזה עסקי.

במקרה הנדון, העובדה שהאישה הייתה בת 20, עולה חדשה שלא הכירה את ישראל, את השפה ואת התרבות, הייתה תלויה לחלוטין במשפחת האיש, וחוסר הניסיון שלה היה מובהק ובולט. האיש ניצל את המצוקה הזאת של האישה וגרם לה לחתום על הסכם ממון שהתנאים שלו גרועים יחסית למקובל, במיוחד בהתחשב בתנאים של ההסכם שנחתם בברזיל.

6. טעות והטעיה
יש לבטל את ההסכם גם בעילת טעות והטעייה מדיני החוזים [סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973), לפיה צד בחוזה יכול לבטל את החוזה אם החוזה נכרת בעקבות הטעיה מהצד השני לחוזה שגרמה לטעות שבעקבותיה הצד הראשון הסכים לחוזה. בפסיקות בית המשפט העליון נקבע שביחסים בין בני זוג קיימת חובת גילוי (עובדות) רחבה יותר כלפי הצד השני מאשר בין צדדים בחוזה עסקי.

במקרה הנדון, כאמור, האישה חתמה על ההסכם בעקבות טעות והטעייה. נאמר לה שההסכם זהה להסכם הבריזלאי.

לאור הסיבות הנ"ל, בית המשפט המחוזי פוסק שהערעור נדחה, והסכם הממון שנחתם בישראל מבוטל.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים