השופטת הדס גולדקורן: פס"ד בתביעת מזונות

תמצית טענות התובעת:


5. מדובר במשפחה שחיה ברמת חיים גבוהה, אשר הוציאה לא פחות מ- 35,000 ₪ בחודש, בעיקר מהכנסות הנתבע. הם נהגו לצאת לטיולים משפחתיים, בילויים, נופש בארץ ובחו״ל, מסעדות, אוכל אורגני ועוד.


6.   היא מתגוררת עם הקטינים בקיבוץ ומשלמת דמי שכירות בסך של 4,268 ₪ בחודש.


7.   הנתבע הוא איש עסקים מצליח המנהל עסקיו, הן בארץ, כמפקח בנייה וקבלן בחברה והן בחו״ל, במסגרת שותפות עסקית בתחום יזמות נדל״ן בארה״ב. לנתבע הכנסות בסך של 30,000 ₪ בחודש לכל הפחות.


8.   לנתבע הכנסה של 112,011 דולר ארה״ב מנכסי נדל״ן בארה״ב וכן הכנסות רבעוניות נוספות בסכומים הנעים בין מאות לאלפי שקלים בשנה. כמו כן, הוא חוסך מידי חודש אלפי שקלים.


9.   מדפי החשבון של הנתבע עולה, כי אין כל הלימה בין הסכומים הנקובים בתלוש השכר אל מול ההכנסות בפועל שהופקדו בחשבון העו״ש שלו מטעם החברה שבבעלותו. כמו כן, הנתבע עושה שימוש בכספי מזומן ובהכנסות שאינן מוצהרות.


10.  היא אשת חינוך המשתכרת בממוצע סך של 8,000 ₪ בחודש. עד לחודש ספטמבר 2019 היא הועסקה במשרה חלקית והשתכרה בממוצע סך של 3,555 ₪. החל מחודש ספטמבר 2019 היא מועסקת במשרה מלאה.


11. הקטינים מצויים במשמורתה הבלעדית ובפועל הנתבע לא מקיים את הסדרי השהות כפי שנקבעו בפסק הדין מיום 23.1.20. הקטינה ממעטת לשהות אצלו ולמעשה לא לנה אצלו מחודש ספטמבר. הקטין חוזר פעמים רבות לישון בביתה בשל קשיים שונים.


12.  יש להורות לנתבע לשלם דמי מזונות בסך של 4,798 ₪ בחודש ולחייב אותו בהוצאות המדור ואחזקתו בסך שלא יפחת מ-2,350 ₪ לחודש. בנוסף יש להורות כי יחויב ב-75% מכל ההוצאות החריגות של הקטינים.


תמצית טענות הנתבע:


13.  אין מחלוקת כי הקטינה לא לנה בביתו, תוך שיצוין כי הדבר מוסיף לו נטל של הסעות נוספות (החזרת הקטינה לבית התובעת לאחר איסופה אליו בימים בהם שוהה עמו). הקטין שוהה עמו בזמני השהות שנקבעו בפסק הדין ולעיתים אף מעבר לכך, כאשר הוא מצטרף אליו לפעילות ספורט משותפות בשבתות בו אמור לשהות אצל התובעת.


14.  להכנסתה של התובעת יש להוסיף סך של 1,200 ₪ בחודש המופרשים לקרן השתלמות. בנוסף, היא מקבלת סך של 350 ₪ עבור קצבת ילדים וסך של 1,500 ₪ בחודש דמי שכירות בגין נכסיה בארה״ב.


15.  משכורתו מהחברה בבעלותו ובבעלות שותפו עומדת כיום על סך של 6,870 ₪ בחודש. כמו כן הוא מקבל הכנסה נוספת בסך של 1,500 ₪ מתקבולי שכר דירה בארה״ב (בדומה לתובעת). העברות הכספים הנראות בדפי החשבון שלו, הינן הלוואות שהוא נטל מהחברה, אליהן נדרש מאחר והכנסתו לא הספיקה לצורכי מחייתו.


16. בניגוד לטענות התובעת, הצדדים לא ניהלו רמת חיים גבוהה בתקופת השיתוף. הם חיו בדירה שכורה בקיבוץ, לא החזיקו רכבי יוקרה ובמשך 13 שנות הזוגיות, המשפחה טסה פעם אחת בלבד לחו״ל.


17.  הוא בן 64 והתובעת בת 49. הוא לא צבר זכויות פנסיוניות משמעותיות. לתובעת צפויות עוד שנים רבות של עבודה, בהן היא תמשיך להפריש זכויות פנסיוניות. לאור האמור, חיוב גבוה בדמי מזונות יגרום לכל שלא תהיה לו אפשרות להתקיים ברווחה מינימאלית בהגיעו קרוב לגיל פרישה.


18.  יש להורות, כי כל עוד הקטינה אינה לנה בביתו, הוא יעביר לידי התובעת דמי מזונות ומדור בעבורה, בסך של 1,260 ₪ בחודש. באשר לקטין, הואיל והוא שוהה עמו בזמני שהות נרחבים, לאור העובדה כי הוא נושא בתשלום הוצאות עבורו בסך של 1,000 ₪ בחודש ובהתאם להלכת בע״מ 919/15, אין לחייבו בדמי מזונות או לחלופין לקבוע כי התובעת תחויב להעביר לידיו את הסכום שמוציא עבורו בכל חודש.


דיון והכרעה:


19.סעיף 3)א) לחוק המזונות קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. כאמור, הצדדים הם יהודים ועל כן החיוב במזונות הקטינים ושיעורו ייבחן לפי הדין העברי, כפי שפורש בפסיקות בית המשפט העליון.


על פי ההלכה שנפסקה בבע״מ 919/15פלוני נ׳ פלונית [פורסם בנבו,19.7.2017) (להלן: "בע״מ919/15״), שני ההורים חבים במזונות הקטינות מדין צדקה, כאשר חלוקת הנשיאה במזונות בין ההורים תיעשה על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכל המקורות, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.


מן הכלל אל הפרט:


יכולתה הכלכלית של התובעת:


20.  החל מספטמבר 2019, התובעת עובדת במשרד החינוך במשרה מלאה ומשכורתה הממוצעת עומדת על סך של 8,000 ₪ בחודש (ס, 3 לסיכומי תשובה, צורפו תלושי שכר לחודשים -9/201912/2020).


בהקשר זה יצוין, כי אין מקום להוסיף להשתכרותה החודשית את ההפרשות לקרן השתלמות, כפי שטען הנתבע. אשר לאופן חישוב שכר לעניין מזונות, ראו רמ״ש 14050-01-20פלוני נ׳ אלמונית (פורסם בנבו, 8.1.20) :


"אכן ממשכורתו של המבקש מנוכים גם ניכויי רשות נוספים (למשל לקרנות השתלמות וקופות גמל) והסך "נטו" המועבר לידי המבקש נמוך יותר, אך לצורך רמת הכנסת הצדדיםבהתייחס לפסיקת מזונות בוחן בית המשפט את גובה השכר לאחר ניכויי החובה בלבד - ללאניכויי הרשות [ראו למשל עמ"ש (חיי) 26409-10-18ש׳ נ׳ ש׳ ואח׳, פסקאות 50- ו-53 (ניתן ביום 25.7.19)]״.


21.  לצדדים ישנה הכנסה מתקבולי שכר דירה בארה"ב, בסכומים משתנים. התובעת טענה בסיכומי התשובה, כי ההכנסה מארה״ב עומדת על סך של 640 ₪ בחודש.


הנתבע טען, כי כל אחד מהצדדים מקבל סך של 1,500 ₪ בממוצע בחודש. הוא צירף תדפיסי 11-∣vjπ ו־וה ?סל הווזר1\וז 7-4∕7∩19- rr>vj*τ1nb ו^ורח ר־ח־זחרו וין? לוז^היר^ כן הוסיף, כי הסיבה שבשנת 2020 התקבלו אצל התובעת סכומים נמוכים יותר, נובעת מכך שההעברות עוכבו עד למועד בו הגישה דו״ח שנתי בארה״ב.


22.  התובעת צירפה תדפיסי חשבון בנק לחודשים 10/2019-10/2020 (נספח 2 לתצהיר), מהם עולה כי סך ההפקדות מארה״ב עומדות על937 ₪ בממוצע בחודש (הפקדה ביום 23.7.20 על סך של 583, ביום 19.1.20 על סך של 1,892, הפקדה ביום 23.1.20 על סך של 3,406, הפקדה ביום 5.11.19 על סך של 3,472 ₪, הפקדה ביום 31.10.19 על סך של 1,938 ₪).


23.  כמו כן ולנוכח העובדה כי הקטינים נמצאים במרבית הזמן אצל התובעת, קצבת הילדים המשולמת על-ידי המוסד לביטוח לאומי תשולם לידיה, כך שהכנסתה הכוללת עומדת על סך של 9,278 ₪ בחודש.


24.  לאור האמור לעיל, אני מעריכה את השתכרות התובעת בסך של 9,278 ₪ בממוצע.


יכולתו הכלכלית של הנתבע:


25.  הנתבע עוסק בפיקוח וניהול פרויקטים בבנייה. בתחילת 2018 החל לעבוד בחברה שהקים ביחד עם שותף, (להלן: ״החברה״). הוא טען כי השתכרותו החודשית עומדת על סך של 6,870 ₪ (הוא צירף תלושי שכר לחודשים 1/2020-11/2020). כמו כן, יש להוסיף להכנסתו סך של 1,500 ₪ בחודש מתקבולי שכר דירה מארה״ב.


26.  לטענת התובעת, אין הלימה בין הסכומים הנקובים בתלושי השכר, לבין ההכנסות בפועל שהופקדו בחשבון העו״ס של הנתבע מטעם החברה שבבעלותו. כך לדוגמא, בחודשים דצמבר עד מרץ 2020 הונפקו שלושה תלושי שכר על סך של 6,000 ₪ נטו לחודש, בעוד שלחשבון הבנק הפקידה החברה סכומים אחרים- 53,353 ₪ נטו בחודש 12/2019, 30,000 ₪ בחודש 2/2020, 30,000 ₪ בחודש 3/2020.


מנגד טען הנתבע, כי מדובר בהלוואות שהוא נטל מהחברה, אליהן נדרש מפני שהכנסתו לא הספיקה לצרכי מחייתו, לתשלומי המזונות הזמניים ולהלוואות קודמות שנטל. אין לראות בהכנסות אלו כשכר, הואיל ועל פי המסמכים שצורפו (דוחות החברה שהוגשו למס הכנסה וכרטסת הנהלת חשבונות- נ/7,נ/9, נ/10 לתצהיר), לחברה אין רווחים שלא חולקו וכל הסכומים שהועברו לחשבונו נרשמו בכרטיסת כ״הלוואת בעלים" אותה יהיה עליו להחזיר.


כך העיד בהקשר זה:


ש:   אני רוצה לומר לך שעברתי על כל תלושי השכר שהחברה הנפיקה לך והשוויתי


אותם לדף החשבון שלך כדי לראות אם יש הלימה בין הסכום שנקוב בתלוש השכר לבין מה שמופקד אצלך בחשבון. ברובם המוחלט של החודשים אין שום הלימה.


ת:   נכון, קל מאוד להסביר את זה.


ש:   עד לחודש אפריל 2020, מינואר 2018 כשהחברה קמה עד אפריל 2020 אין שום


הפקדה של 6,000 ₪ לחשבונך.


ת:   אוקיי.


ש:   אני אומר לך שתלושי השכר האלה שאתה נשען עליהן כאילו שהם משקפים את


שכרך אין להם שום נפקות אמיתית או מעשית ברמת השכר שלך. לדוגמא ביולי 2020 כשעלה לך השכר, תלוש השכר יצא על סך 6,871 ₪. אבל בחשבון הבנק שלך נכנסו 6,000 ₪. יותר מזה, אני אומר לך...


ת:   זה היה הפעם הראשונה שזה   עלה?


ש:   כן.


ת:   אולי היתה טעות.


ש:   אבל אתה יודע כמה העבירו לך באוגוסט ? כלום. יצא תלוש על 6,871 ₪ אבל לא נכנס


שקל של משכורת לחשבון בנק, אפס.


ת:   לא נראה לי הגיוני.


ש:   כשאני מסתכל על שנה אחורה של חשבון הבנק שלך מדצמבר 2019 עד נובמבר 2020


ישנן הפקדות מהחברה אליך בסכום כולל של 286,853 ₪. למשל דצמבר 2019 החברה העבירה אליך 53,353 ₪. בפברואר 2020 ובמרץ 2020 העבירו בכל אחד מהחודשים 30,000 ₪ וכן האלה. ביולי 2020 העבירו 50,000 ₪, ספטמבר 2020 עוד 50,000 ₪. עשיתי סיכום של כל העברות משכורת ולא משכורת מהחברה בשנה אחרונה. החברה העבירה אליך 357,597 ₪. אם מחלקים ל- 12 זה יוצא כמעט 30,000 ₪ לחודש. אז אתה עדיין עומד על זה שהשכר שלך מהחברה שלך הוא 6,000 ₪ לחודש?


ת:   כן ואני אסביר. אפשר לקרוא את זה בדוחות של הרו״ח, אני לקחתי הלוואות


מהחברה בסכום כנראה שאמרת פחות המשכורות. כל מה שמעבר לזה זה הלוואה מהחברה, אני אצטרך לשלם עליה מס ואני צריך להחזיר את הכסף לחברה, אחד משני הדברים. הסיפור מאוד פשוט ואני עם 6 ילדים לא מצליח להתפרנס כבר 10 שנים. מפרנס יחיד, ולכן אני נעזר בחברים ובחברה.


(עמ׳ 29-30 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 16-29, 1-*15(


27.  מעיון בתדפיסי הבנק שצירף הנתבע עולה כדלקמן:


-    בחודש 12/2019בוצעו העברות מהחברה בסך כולל של 55,056 ₪ (ביום 10.12.19 עבור "החזר הלוואת פוסטרי", ביום 12.12.20 סך של 15,000 ₪ עבור "תשלום", ביום 17.12.19 סך של 10,000 ₪ עבור "הלוואת בעלים", ביום 30.12.19 סך של 28,356 ₪ עבור "תשלום").


-    בחודש 1/2020 בוצעה העברה אחת בסך של 1,700 ₪ עבור "החזר הלוואת פוסטרי". בחודש זה לא הופקדה משכורת מהחברה, חרף העובדה שהונפק תלוש משכורת.


-    בחודש 2/2020 בוצעו העברות מהחברה בסך כולל של 31,700 ₪ (ביום 5.2.20 סך של 30,000 ₪ עבור "תשלום", ביום 10.2.20 סך של 1,700 ₪ עבור "החזר הלוואת פוסטרי"). בחודש זה לא הופקדה משכורת, חרף העובדה שהונפק תלוש משכורת.


-    בחודש 3/2020 בוצעו העברות מהחברה בסך כולל של 31,000 ₪ (ביום 11.3.20 סך של 1,700 ₪ עבור "החזר הלוואת פוסטרי", ביום 16.3.20 סך של 30,000 ₪ עבור "העברה"). בחודש זה לא הופקדה משכורת, חרף העובדה שהונפק תלוש משכורת.


-    בחודש 4/2020בוצעו העברות מהחברה בסך כולל של 32,700 ₪ (ביום 7.4.20 סך של 25,000 ₪ עבור "הלוואת בעלים", ביום 7.4.20 סך של 6,000 ₪ עבור "משכורת", ביום 10.4.20 סך של 1,700 ₪ עבור "החזר הלוואת פוסטרי").


-    בחודש 5/2020 בוצעו העברות מהחברה בסך של 27,700 ₪ (ביום 7.5.20 סך של 6,000 ₪ עבור "משכורת", ביום 7.5.20 סך של 20,000 ₪ עבור "הלוואה", ביום 10.6.20 סך של 1,700 ₪ עבור "החזר הלוואת פוסטרי").


-    בחודש 6/2020בוצעו העברות מהחברה בסך כולל של 26,700 ₪ (ביום 8.6.20 סך של 19,000 ₪ עבור "הלוואה", ביום 8.6.20 סך של 6,000 ₪ עבור "משכורת", ביום 10.6.20 סך של 1,700 ₪ עבור "החזר הלוואת פוסטרי").


-    בחודש 7/2020בוצעו העבןרות בסך כולל של 27,700 ₪ (ביום 5.7.20 סך של 6,000 ₪ עבור "משכורת", ביום 10.7.20 סך של 1,700 ₪ עבור "החזר הלוואת פוסטרי" ביום 29.7.20 סך של 20,000 ₪ עבור "העברה"). בחודש זה הופקדה משכורת בסך של 6,000 ₪, חרף העובדה שהונפק תלוש משכורת על סך של 6,872 ₪.


-    בחודש 8/2020 בוצעו העברות מהחברה בסך כולל של 1,700 ₪ עבור "החזר הלוואת פוסטרי". בחודש זה לא הופקדה משכורת, חרף העובדה שהונפק תלוש משכורת.


-    בחודש 9/2020בוצעו העברות מהחברה בסך כולל של 58,571 ₪ (ביום 3.9.20 סך של 30,000 ₪ עבור "העברה", ביום 10.9.20 סך של 1,700 ₪ עבור "החזר הלוואת פוסטרי", ביום 30.9.20 סך של 20,000 ₪ עבור "הלוואה", ביום 30.9.20 סך של 6,871 ₪ עבור "משכורת").


-    בחודש 10/2020בוצעו העברות מהחברה בסך כולל של 1,700 ₪ עבור "החזר הלוואת פוסטרי". בחודש זה לא הופקדה משכורת. חרף העובדה שהונפק תלוש משכורת.


בחודש 11/2020 בוצעו העברות מהחברה בסך כולל של 18,072 ₪ (ביום 2.11.20 סך של 6,872₪ עבור ״משכורת״, ביום 9.11.20 סך של 9,500 ₪ עבור ״הלוואה״, ביום 10.11.20 סך של 1,700 ₪ עבור "החזר הלוואת פוסטרי").


28.  מהאמור לעיל עולה, כי אין התאמה בין הסכומים המועברים לחשבון הנתבע מהחברה, לבין הסכומים המצוינים בתלושי המשכורת שהונפקו, כאשר בחודשים מסוימים אף לא הופקדה כל משכורת, חרף העובדה שהונפק תלוש שכר. כנשאל הנתבע על כך בחקירה, השיב "לא נראה לי הגיוני״ (עמי 30 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 3).


29.  הנתבע טען, כי הסכומים שהופקדו מידי חודש לחשבונו הינם הלוואות שנטל לצרכי מחייה ותשלומים נוספים. בתצהיר טען, כי משכורתו הנמוכה לא אפשרה לו "לסגור את החודש", לכן הוא לווה מהחברה סכומים גבוהים וכיום הוא חייב לה סך של 455,514 ₪ (הוא צירף אישור רו״ח לגבי יתרות הבעלים בחברה- צורף כנספח נ/10).


יש לציין, כי הנתבע לא צירף מסמכים אודות סכומי ההלוואות שנלקחו, ולא פירט מהם התנאים להחזר ההלוואות.


ניתן לראות כי כמעט בכל חודש (למעט חודשים ינואר, אוגוסט ואוקטובר 2020) הופקדו לחשבונו סכומי כסף בסכומים גבוהים, המוגדרים לטענתו כ"הלוואות", ומסתכמים בסך כולל של 283,299 ₪ ובממוצע סך של 23,608 ₪ בחודש (כולל סכומי המשכורת).


30.  התובעת טענה, כי אין כל הגיון וסבירות כי בעליה ומנהליה של החברה ירוויח סך של 6,000 ₪ בחודש, כפי שמרוויח אחרון העובדים. בהקשר זה יצוין, כי הנתבע העיד בחקירה כי הוא חושב שהעובדות בחברה מקבלת בין 6,000-7,000 ₪ נטו והוסיף כי אשתו של השותף שלו, אשר אחראית בחברה לכל הקשור לכספים, ביטוחים וחוזים, מרוויחה סך של 13,000 ₪ ברוטו (עמ׳ 28 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 28-30).


הנתבע הביא לעדות שלושה מחבריו, אשר לטענתו לווה מהם סכומי כסף בסך כולל של 133,400 ₪ בחודשים 6-7/2019. הוא צירף את הסכמי ההלוואות שנערכו עם שניים מהם, מר פלוני ומר אלמוני (צורף כנספח נ/13).


- מעדותו של מר פלוני, עולה כי הוא וחברים נוספים מימנו עבור הנתבע נסיעה ליוון, כאשר הוא לא זכר מה הייתה העלות (עמי 13 ש׳ לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 4).


-    מר אלמוני העיד, כי שילם לנתבע 12 חודשי שכירות בסך של 3,900 ₪ בחודש, ישירות למשכיר.


-    מר פלמוני העיד, כי נהג לתת לנתבע הלוואות בסך של 5,000 ₪ בכל פעם ולגרושתו הוא העביר סך של 50,000 ₪ בהעברה ישירה לחשבונה. בנוסף, הוא העביר לנתבע סך של 25,000 ₪ וסך של 15,000 ₪ (עמי 17 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש'20-26). כנשאל, האם הנתבע החזיר לו את הכסף, הוא השיב: ״לא״ (עמי 17 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 8).


-    ביום 10.2.21 העדים, צירפו את אסמכתאות בהתאם.


31.  הנתבע נשאל בחקירה על ההלוואות מחבריו וכך השיב:


ש:   אני אומר לך את זה בצורה הכי מפורשת כיוון שזה עולה מהמסמכים שלך. אני


אומר לך שעל כל הסיפור שסיפרת על ההלוואות מחברים שלך זה סיפור בדים. אתה הגשת כתב הגנה לבית משפט, את הכתב הגנה הגשת ב- 14/7/19. לכתב ההגנה צירפת טופס הרצאת פרטים. אני אומר לך שאותן הלוואות שניתנו במאי וביוני 2019, חודש וחצי ושבועיים ויותר לפני שהגשת את טופס הרצאת הפרטים לבית המשפט אין מילה אחת על ההלוואות מהחברים שלך.


ת:   אז מה, הם לא היו? עמדו פה 3 אנשים שהעידו ואם אתה חושב שהם משקרים תתבע


אותם.


(עמי 31 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 23-28)


32.  הנתבע העיד, כי שילם מזונות בעבור ארבעת ילדיו מנישואיו הקודמים בסך של 3,500 ₪ לכל ילד:


ש:   נכון שיש לך 4 ילדים מזוגיות קודמת ?


ת:   כן.


ש:   במסגרת ההסכם ופסק הדין שבינך לבין ורד גרושתך, כמה מזונות התחייבת לשלם


לכל ילד, 3,500 ₪?


ת:   כן, פחות או יותר.


ש:   ועל הבן האחרון, יותם, שלגביו שילמת מזונות, שילמת עד אוגוסט האחרון?


ת:   נראה לי, כן.


ש:   אם מצבך כפי שאתה טוען קשה מבחינה כספית, למה לא פנית לבית המשפט


להוריד מזונות ליותם. ההליכים פה החלו מפברואר 2019 ?


ת:   כי אני מעדיף לשלם לילדים מאשר לעורכי דין.


ש:   אז מבחינתך זה בסדר לשלם ליותם...


ת:   היתה פסיקה ועמדתי בפסיקה. מה שסוכם לפני 15 שנה.


(עמ׳ 27 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 9-20)


בהמשך העיד, כי העביר לגרושתו את תשלומי המזונות במזומן:


ש:   אני אומר לך עוד משהו, בכל החודשים הללו עד 2/2019 אני לא רואה אפילו העברה


אחת של 7,000 ₪ מזונות לגרושתך, למה?


ת:   מאוד פשוט, נתתי לה מזומן או שילמתי לה דברים.


(עמ׳ 30 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 28-30)


33.  העובדה ששילם מזונות בסך של 3,500 ₪ עבור כל אחד מילדיו מנישואיו הקודמים, יש בה כדי להעיד על יכולת השתכרותו.


34.  התובעת טענה, כי הנתבע מתנהל עם כספי מזומן. כך הוא שילם רכישת חפצי מיטלטלין בסך של 50,000 ₪:


ש:   אני אומר לך שצירפת לתצהיר שלך, אמרת שעברת דירה ורכשת מטלטלין


בחמישים אלף ש״ח.


ת:   כחמישים.


ש:   אני אומר לך שהקבלות לא עוברות את ה- 20,000 ₪ ואת כולן שילמת במזומן.


ת:   לא זוכר אבל כתוב בכל קבלה.


(עמי 32 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 24-28)


מימן נסיעות לחו״ל, לרבות הטיול המשפחתי להולנד, כאשר כרטיסי הטיסה עלו 18,500 ₪:


ש:   זה נכון שכרטיסי הטיסה עלו 18,500 ₪ ששילמת במזומן?


ת:   לא זוכר בעל פה, מאוד יכול להיות.


(עמ׳ 32 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 23)


הוציא סכומי כסף בגין רכישות שונות כגון: טרקטורון, קפסולת משחקים נינטנדו, צ׳ינצ׳ילות ונחש:


ת:   רכשתי את זה עם השותף שלי מהחברה ועכשיו החלפנו את זה לבאגי.


ש:   באיזה עלות?


ת:   אחד בשני. עשינו החלפה     בלי כסף.


ש:   כמה עלה הטרקטורון?


ת:   לא זוכר.


ש:   קנית לקטין נינטנדו באלפיים     ש״ח ?


ת:   לא זוכר.


ש:   צ׳ינצ׳ילות קנית לילד?


ת:   כן.


ש:   בכמה?


ת:   לא זוכר.


ש:   נחש קנית לו?


ת:   כן.


(עמ׳ 33 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 10-25)


35.  התובעת הוסיפה וטענה, כי היא והנתבע קיבלו סכום של 112,000$ (כ-408,000 ₪) הנמצאים בארה״ב. בעוד שהיא פעלה על מנת להעביר סכום זה לארץ, הנתבע לא עשה כן, כאשר סכום זה יכול היה לכסות את ההלוואות הנטענות על ידו.


מנגד טען הנתבע, כי סך כל חובותיו עומדים על 814,855 ₪ ואף אם היה מעביר את חלקו בכספים הנמצאים בארה״ב (כ-110,000$= 360,000 ₪), לא היה בכך כדי להספיק לכסות אפילו מחצית מהחובות שלו.


כך העיד בהקשר זה:


ש:   קיבלת במרץ 2020 כמו  האם, 112,000 דולר.


ת:   כן.


ש:   מה עשית עם הכסף הזה?


ת:   הכסף הזה בארה״ב. כל ההשקעות המשותפות שאני והאם עשינו העברנו על שמה


לארה״ב בגלל שיקולי מס. הכסף הזה נמצא בארה״ב , אני לא יכול להעביר אותו לארץ כי הוא יחתך בסכומי עתק בגלל ענייני מיסוי ואני צריך להסדיר את הנושא הזה.


ש:   עברה שנה וחצי, האם סידרה ושילמה 2,000-3,000 דולר מס. אני אומר לך שאתה


לא מעביר את הסכומים ארצה בכוונה כדי שהם לא ישתקפו.


ת:   הם לא משתקפים בדף חשבון, הם משתקפים באמריקה, מה זה קשור


)עמי 32 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 1-8)


36.  יצוין בהקשר זה, כי ככל שלנתבע קיימות הלוואות בסכומים גבוהים, היה מצופה ממנו לפעול על מנת להעביר הכסף שנמצא בארה״ב, או לחלופין להשתמש בכסף זה בטרם לקיחת הלוואות לצרכי מחייתו.


37.  לטענת התובעת, המשפחה חיה ברמת חיים גבוהה ביותר וציינה את נסיעותיו הרבות של הנתבע לחו״ל, בין השנים 2017-2018 (אפריל 2017 טיסה לדרום אפריקה, יוני 2017 הפלגה עם חברים ליוון, דצמבר 2017 טיסה לטנזניה, מרץ 2018 התובעת ובתה מנישואים קודמים טסו לניו יורק, אפריל 2018 טיסה לבלגיה, אוגוסט 2018 טיסה משפחתית להולנד, אוגוסט 2018 טיסה לאיטליה, יוני 2019 נופש ביוון עם חבריו של הנתבע, מרץ 2020 טיסה לארה״ב).


מנגד טען הנתבע, כי הצדדים לא חיו ברמת חיים גבוהה. הם התגוררו בדירה שכורה, לא החזיקו רכבי יוקרה ומפירוט הוצאות כרטיס האשראי שצירפה התובעת, טרם מועד הקרע, עולה כי היו פריסות ארוכות של רכישות מוצרי חשמל. כן הוסיף, כי המשפחה טסה רק פעם אחת לחו״ל (באוגוסט 2018 להולנד). כמו כן, מבין הנסיעות לחו״ל שציינה התובעת, רק שלוש נסיעות מומנו על ידי המשפחה. הוא הוסיף וטען, כי באוגוסט 2018 טס לאיטליה ללוות את בנו מנישואיו הקודמים לתחרות אופני הרים, כאשר הסב (אבא של גרושתו) מימן עבורו ועבור גרושתו את כרטיסי הטיסה והשהייה. החופשה בטנזניה עם שני ילדיו מנישואיו הקודמים, מומנה אף היא על ידי הסב כמתנה.


הנתבע לא המציא אסמכתאות מהן ניתן ללמוד כיצד מומנו נסיעות אלו.


38.  אין מחלוקת כי עד שנפרדו הצדדים, הנתבע היה זה שמימן את הוצאות הבית, כולל שכר דירה, הוצאות רכב, תשלומי הקטינים, שכן התובעת הרוויחה בתקופה זו כ- 3,000 ₪ בחודש:


ש:   אני אומר לך שעד לפרידה שלך ושל פלונית מי שמימן את כל הבית זה אתה.


פרנסת, עבדת, עשית כסף, מימנת את הכל כולל שכר דירה, כולל הוצאות רכב עם דלקן, כל התשלומים על הילדים, נכון?


ת:   נכון, חוץ מהמעט שהיא הרוויחה.


ש:   בסביבות   3,000 ₪?


ת:   כן.


)עמי 31 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 7-12).


39.  לאחר עיון בטענות הצדדים, דברי הנתבע בחקירה, אי ההתאמה בין תלושי השכר שהונפקו לבין ההפקדות שבוצעו בפועל, העובדה שמדובר בהפקדות שהופקדו לחשבונו על בסיס חודשי, מעבר לסכום המשכורת שמקבל (למעט שלושה חודשים כמפורט לעיל), היעדר אסמכתאות בדבר תנאי לקיחת ההלוואות מהחברה, העובדה כי לא הוכח שהנתבע מחזיר הלוואות אלו, חרף העובדה שישנן הלוואות שנלקחו לפני כ- 4 שנים, מאז שהחברה הוקמה (בשנת 2018) וחרף טענתו כי עליו להחזיר את סכומי ההלוואות לחברה, טענת התובעת בדבר התנהלות בכספי מזומן שלא נסתרה על ידו, תשלום המזונות הגבוה שהיה משלם עבור ארבעת ילדיו מנישואיו הקודמים (3,500 ₪ לכל אחד), העובדה שלא פעל למשיכת הכספים הנמצאים בארה״ב לצורך מחייתו או לחלופין להשבת חלק מהלוואות שנלקחו על ידו, העובדה כי הוא זה שנשא ברוב הוצאות הבית עד לפרידת הצדדים (כמפורט בסעיף 40), אישור הנתבע בחקירה לפיו עד למועד הקרע בפברואר 2019 חשבון הבנק שלו היה כל הזמן "בפלוס" (עמי 30 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 25-27) ולנוכח כל המפורט לעיל, הגעתי לידי מסקנה כי השתכרות הנתבע גבוהה יותר מזו שהוא הציג בטענותיו.


40.  אשר על כן ובהתאם להכנסות הנתבע כפי שעולה מתדפיסי הבנק, אני מעמידה את השתכרותו על סך של 23,000 ₪ בממוצע בחודש.


יחס הכנסות הצדדים הינו 70% לנתבע לעומת 30% לתובעת (במעוגל).


זמני השהות:


41.  בהתאם להסכמות הצדדים שקיבלו תוקף של פסק דין ביום 23.1.20, נקבע כי הקטינים יהיו במשמורתה של התובעת וזמני השהות עם הנתבע יתקיימו בימי שני וחמישי, כולל לינה ובכל סוף שבוע שני לסירוגין עד למוצאי השבת בשעה 16:00.


42.  אין מחלוקת כי הקטינה לא לנה אצל הנתבע החל מחודש ספטמבר 2019 (ס׳ 26 לסיכומי התובעת, עמי 34 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 20-21).


43.  כך העיד בהקשר זה הנתבע:


ש:   אנחנו בינואר, בחודש האחרון כמה פעמים הקטינה ישנה אצלך


ת:   זו שאלה מטעה. היא מגמתית. הקטינה התחילה לבוא אלי בזמן האחרון יותר ויותר,


לא לישון, אבל להיות עם חברות, לבוא לבשל, היא באה עם הבת דודה שלה מהקיבוץ אין ספור פעמים אלי הביתה לארוחות ערב, לאפיה, יש לה חברות במושב מהכתה שלה, הן באות 3,4 חברות כל פעם היא מזמינה אותן, והתמונה שהוצגה כאילו פעם אחרונה ראיתי אותה לפני 20 שנה בגלל שהאם התקשרה שארים לה טלפון היא תמונה שקרית, מעוותת, לא נכונה ולא הוגנת.


(עמ׳ 32 לפרוטקול מיום 28.1.21 ש׳ 15-19).


44.  כך העידה התובעת:


ש:   נכון שהאב עושה מאמצים לקחת אליו את הקטינה שתהיה אצלו כמה שיותר,


למשל - עכשיו יש לה תחביב של אפיה, קנה לה מיקסר, לוקח אותה בזמנים שהיא לא אמורה להיות אצלו כדי שהם יהיו אצלו רק היא והוא.


ת:   אחרי שאני מאיצה בו ומבקשת ממנו שבאותם ימים שהקטין לא איתו בהסדרי ראיה


שיבוא אליה, אפילו אלינו הביתה יהיה איתה, יתקשר אליה, יציע לה ללכת לאכול איתו גלידה, ישהה איתה, כדי שלא יתנתק הקשר.


(עמ׳ 26 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 5-10)


45.  לטענת התובעת, אף הקטין חוזר פעמים רבות לישון בביתה, לרבות בימי שישי.


לטענת הנתבע, הקטין שוהה עמו בהתאם לזמני השהות שנקבעו ולעיתים אף מעבר לכך, כאשר הוא מצטרף אליו לפעילויות ספורטיביות. לגבי סופי השבוע, הוא מרבה לטייל עם הקטינים ולעיתים אף מחזיר אותם יותר מאוחר מהשעה שנקבעה.


46.  כך העיד הנתבע בקשר לזמני השהות עם הקטין:


ש:   נכון שגם הסדרי השהות עם הקטין לא מתקיימים בהתאם להסדרי השהות


שקבועים נכון? קורה לא מעט או שאתה לא מקיים אותם בכלל.


ת:   אל תגיד לא מקיים. אין משהו שלא נעשה בהסכמה עם האם. לא מקיים זה לא מגיע.


אני מקיים, כמו שאמרתי אנחנו קשובים לו ואם מאיזו שהיא סיבה הוא רוצה לישון אצל האם אנחנו מכבדים את זה. הזמן והאנרגיה והבילויים שאני עושה איתו זה אפילו מכפיל לצד שני את העסק.


(עמי 35 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 6-11).


ובהמשך:


. . .


ת:   אם הוא לא ישן אצלי הוא ישן אצל האם. אחרי הצהריים אם הוא רוצה ללכת


לחברים אני לוקח אותו לחברים והוא לא יושב אצל האם והוא מבלה איתם ורוכב איתם באופניים ומשחק במגרש ואחרי זה אני דואג לו לאכול והוא בא לישון אצלי. אם אחרי הצהריים אני לוקח אותו ואחרי זה הוא לא אצלי, זה אומר שהוא הולך לפעילות או רכיבת אופניים או משחקים במגרש והוא עושה פעילות עם החברים שלו ואחרי זה אני הולך ומחזיר אותו ומביא לו לאכול ואם הקטינה רוצה גם לה אני נותן.


(עמ׳ 35 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 23-29)


47.  כך העידה התובעת:


ש:   נכון שהקטין נמצא עם האב גם בסגר, גם בזמן הקורונה, כמעט באופן מלא ורגיל


אלא אם הוא מבקש מאיזה סיבה לפעמים לישון אצלך ביום שלו?


ת:   לא. בסעיף 49 לתצהיר שלו הוא מדבר על הגמישות. זה דרך אחרת להגיד שהסדרי


השהיה לא מקויימים, זה בסדר שהוא גמיש, זה בסדר שהוא לא מכריח אותו ולא נכנס איתו לעימותים אבל בזמן הזה שהוא לא איתו, הקטין איתי.


ש:   הקטין נמצא אצלו, הוא לוקח אותו בימים שלו כל יום חוץ מאשר בגלל השפעת


הקורונה בפרקי זמן קצרים של שבועיים שלושה ושלו בחודשים האחרונים - הוא לוקח אותו בימים שלו, ישן אצלו.


ת:   בחלק מהימים כן ובחלק לא. גם לקחת אותו לשעה לבית חנניה ולהחזירו לקיבוץ


אחר כך ולחזור בשמונה או תשע, אז איפה הוא נמצא כל השעות האלה?


ש:   בסופ״ש ובחגים ובחופשות, נכון שהאב כפי שתיאר בתצהיר מעניק לילדים


העשרות, אהבת הארץ, טיולים, משקיע בפעילויות ימיות יקרות, לא חוסך מהם כספים על פעילויות כאלה מעשירות והוא ההורה שעושה את הטיולים, אין ספק שבצד הזה הוא יותר דומיננטי.


ת:   כנראה שיש לו אמצעים לעשות את זה כמו שהוא מפרט בסעיף 50, 51 לתצהיר שלו.


(עמ׳ 26 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 5-24)


48.  מהאמור לעיל עולה, כי זמני השהות שנקבעו בפסק הדין מיום 23.1.20 אינם מתקיימים במתכונת שנקבעה. הקטינה, אשר אינה לנה בבית התובע, אלא מגיעה אליו בהתאם לרצונה והקטין, אשר אינו לן אצל הנתבע באופן רציף (בהתאם לדבריו בחקירה, ישנם ימים שהוא חוזר לישון אצל התובעת- עמי 35 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 9-10).


צרכי הקטינים:


49.  הקטינה ילידת 31.3.08 בת 13 וחודשיים והקטין יליד 1.6.10 בן 11.


50.  התובעת העריכה את צרכי הקטינה בסך של 2,599 ₪ בחודש והקטין בסך של 2,199 ₪ בחודש. לטענת הנתבע, התובעת לא הוכיחה כי לקטינים ישנם צרכים החורגים מצרכי ילדים רגילים בישראל. כן הוסיף, כי יש לקחת בחשבון שהוא אב המעניק לילדיו ככל שידו משגת, אף כאשר אין חיוב שיפוטי המחייב אותו לעשות כך. לפיכך, יש לחייבו להעביר לידי התובעת את הסכום הנמוך ביותר, בכדי להבטיח שתהיה לו האפשרות הכלכלית להמשיך ולהעניק לקטינים. עוד יש לקחת בחשבון את גילאי הצדדים, שכן ככל שייקבע חיוב גבוה לא תהיה לו אפשרות להתקיים ברווחה מינימאלית בהגיעו לגיל הפרישה.


51.  כך העידה התובעת, באשר להוצאות שמוציא הנתבע עבור הקטינים:


ש:   לגבי טלפונים סלולאריים לילדים, מי קונה?


ת:   אצל שלו זה כל כמה חודשים אז פעם האב קונה ופעם אני קונה.


ש:   בגדים ונעליים רק את קונה?


ת:   בשוטף אני קונה, בתחילת עונה את הקניה הגדולה לכל ילד, גם נעליים אבל למשל


האב היה עם הילדים באילת אז הוא קנה להם נעליים. השבוע הוא קנה לילד נעלי ספורט מיוחדים עם קליפים לאופניים.


ש:   בקניות שהאב קונה מידי פעם הוא לא מוריד לך מהמזונות השוטפים נכון?


ת:   הוא לא מוריד לי, זה בחירה שלו לקנות את זה. זה לא שלילדים אין נעליים לנעול.


(עמי 21 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 19-26).


בהמשך:


ש:   נכון שלפני חצי שנה התחלתם להתארגן לבת מצווה לקטינה.


ת:   כן.


ש:   נכון שאמרת לאב שאין לך כסף לעשות לה מסיבה.


ת:   לא אמרתי לו. נפגשנו במשותף אני הקטינה והאב אצלי בבית לראות מה היא רוצה,


מה הולכות להיות העלויות, במהלך אותה פגישה באמצע אותה פגישה האב שלח לי הודעת וואטס אפ שהוא יקח על עצמו את העלויות, לא הספקנו אפילו לסיים את הפגישה. היינו בתוכה כשהוא כתב את זה. בת המצווה לא התקיימה בגלל הקורונה.


(עמי 24 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 24-28)


ובהמשך:


ש:   בסופ״ש ובחגים ובחופשות, נכון שהאב כפי שתיאר בתצהיר מעניק לילדים


העשרות, אהבת הארץ, טיולים, משקיע בפעילויות ימיות יקרות, לא חוסך מהם כספים על פעילויות כאלה מעשירות והוא ההורה שעושה את הטיולים, אין ספק שבצד הזה הוא יותר דומיננטי.


ת:   כנראה שיש לו אמצעים לעשות את זה כמו שהוא מפרט בסעיף 50, 51 לתצהיר שלו.


(עמ׳ 26 לפרוטוקול מיום 28.1.21 ש׳ 21-24)


52.  מהאמור לעיל עולה, כי התובעת לא הכחישה שהנתבע אכן מוציא הוצאות עבור הקטינים, מעבר לדמי המזונות שמשלם.


53.  באשר לצרכים המינימליים לקטין, נפסק כך:


"בעבר, כל עוד נהגה ההלכה "הישנה" לפיה חיוב המזונות מוטל לשכמו של האב בלבד, צמצמה הפסיקה חיוב זה אך ורק ל״צרכים ההכרחיים" של הקטין וזאת על מנת שהנטל המוטל על האב לא יכביד עליו יתר על המידה (ד״ר בנציון שרשבסקי,דיני משפחה (מה׳ 4, 1993), ;ע"א 591/81יחיאל פורטוגז נ׳ רוית פורטוגז, [פורסם בנבו] (1982)379-381), צרכים הכרחיים אלו הוערכו בפסיקה הנוהגת בסכומים אשר השתנו מעת לעת ובעבור הזמניים והועמדו על סכומים הנעים בין 1,150 ₪ ל- 1,400 ₪ (ראו, כדוגמה,בר"ע 1895/02ב.י נ׳ ב.נ (2003) (1,150 ₪ נפסקו ע״י כב׳ הש׳ שטופמן כצרכים הכרחיים);עמ (תל-אביב-יפו)1052/05- ס׳ מ׳ ואח׳ נ׳ ג׳ מ׳, (2006) (1,180 ₪ ע״י כב׳ הש׳ שוטפמן),עמש (תל-אביב-יפו) 20511-10-10- פלוני נ׳ אלמוני (2013) (1400 ₪ ע״י הרכב כב׳ הש׳ שנלר, ורדי ולבהר)ע"מ 789/05ע.ד. נ׳ ע.י. (2006) (1,400 ₪ ע״י כב׳ הש׳ מ. דרורי). מעת שקמה ועמדה ההלכה החדשה המחייבת את ההורים יחדיו לשאת במזונות הילדים סברו בתי המשפט שאין עוד מקום לצמצם צרכי הקטינים לצרכים הכרחיים בלבד אלא שיש לספק את מלוא צרכיהם ואלו הוערכו בסכומים הנעים בין 1900 - 1600 ₪ כסך מינימלי חודשי שאינו נדרש לראיה (עמש (תלאביב) 1971-12-16- פלוני נ׳ פלונית, (2019);עמ"ש (מחוזי ת״א) 46291-01-16פלונית נ׳ פלוני [פורסם בנבו] (2017),עמ"ש 32172-11-17ע.ש נ. נ.ש (2019); תלהמ (תל אביב) 70922-07-18- ל׳ מ׳ נ׳ י׳ ס׳, (2020)).


כיום, נאמדים צרכי קטין בסך של 1,600 - 2,250 ₪ לחודש. (ראו:עמש (ת״א) -46291-0116פלונית נ׳ פלוני (פורסם בנבו, מיום 09.10.17) ורמ"ש (מרכז) 59188-10-18י.נ נ׳ א.נ (פורסם בנבו, מיום 25.10.18)).


54.  לאחר עיון בטענות הצדדים ובפסיקה המפורטת לעיל, אני מעריכה את צורכי הקטינים בסך של 2,000 ₪ לחודש לכל אחד מהם, הכוללים כלכלה, מזון והיגיינה, ביגוד והנעלה, בילויים ופנאי, ביטוח בריאות, נסיעות והוצאות שאינן תלויות שהות.


מדור ואחזקתו:


55.  התובעת מתגוררת בדירה שכורה בקיבוץ ומשלמת דמי שכירות בסך של 4,660 ₪ בחודש (הסכם שכירות צורף כנספח ת/4 לתצהיר). הנתבע מתגורר בדירה שכורה במושב ומשלם דמי שכירות בסך של 3,900 ₪ בחודש (צורף כנספח 11 לתצהיר).


לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לנכון להעמיד את הוצאות אחזקת המדור על סך של 1,000 ₪ בחודש לכל אחד מהצדדים.


56.  משכך, סך השכירות החודשי למגורי הקטינים והוצאות אחזקת המדור, הינם בעלות של 10,560 ₪ בחודש וחלקם של הקטינים עומד על סך של 40%, על פי הפסיקה הנוהגת.


חישוב דמי המזונות:


57.  בנסיבות תיק זה, לאחר שהערכתי את צרכי הקטינים, בשים לב ליחסי ההשתכרות בין הצדדים וחלוקת זמני השהות, מצאתי לנכון שלא להיצמד לחישוב אריתמטי מדויק.


58.  ראו בהקשר זה דבריו של כבי השופט ע׳ פוגלמן בבע"מ 919/15פלוני נ׳ פלונית (פורסם בנבו, 19.07.2017), פסקה 126, כדלקמן:


״פסיקת מזונות לעולם לא תסמוך אך על ״המספרים היבשים״ - אם לעניין נתוני ההשתכרות של ההורים ואם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם. בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי שלפניו על נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים".


59.  שיקול הדעת השיפוטי גובר על "המספרים היבשים", אשר אינם בבחינת "חשב וקדש". לבית המשפט שיקול דעת רחב לסטות מן הנוסחה האריתמטית, שכן נוסחה זו אינה מגלמת בחובה את כלל השיקולים שיש לתת להם ביטוי ושקלול לצורך הכרעה נכונה. ראו דברים שכתב כב׳ השופט ג׳יוסי בעמ"ש 36735-10-17י.ב נ׳ ו.ב (פורסם בנבו, 05.10.2018).





-    ממועד פסק הדין ישלם המשיב על חשבון מזונותיהם הזמניים של הקטינים סך של 2,900 ₪ בחודש, לשניהם, כולל מדור.


-    דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו, עד ה-10 לחודש עבור אותו חודש, ישירות לחשבון הבנק של התובעת, כשהסכום הנקוב לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן פעם בשנה - במזונות חודש ינואר של כל שנה, ללא הפרשים לתקופות הביניים. מדד שלילי לא יובא בחשבון.


-    עם הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 18 או לסיום בית ספר תיכון, המאוחר מבין השניים, ועד לסיום שירות חובה בצה״ל או שירות לאומי, יופחת סכום המזונות שנפסק לשליש.


-    סכום אשר לא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום החיוב ועד לתשלום בפועל.


-    מענקים אשר ישולמו לתובעת, לרבות מענק בתחילת שנת לימודים יקוזזו מסכומי ההוצאות החינוכיות והרפואיות שיפורטו להלן.


-    הצדדים יישאו כפי יחס הכנסותיהם [70%(אב) לעומת 30% (אם)] בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים לרבות אבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה על ידי קופ״ח ובכלל זה הפרשים לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא. כל החלטה על הוצאה רפואית, שאינה במצב חרום, תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם, ועל יסוד הוראה רפואית המאשרת את נחיצותה. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה יכריע במחלוקת רופא המשפחה המטפל בקטינים או רופא מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.


-    הצדדים יישאו כפי יחס הכנסותיהם [70% (אב) לעומת 30% (אם)] בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות, וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למסגרת החינוכית, חוגים [עד שני חוגים לכל אחד מהקטינים], שיעורי עזר, תנועת נוער, קייטנות [מחזור אחד בקיץ ואחד בחופשת הפסח]. כל החלטה על הוצאה חינוכית מהותית תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת ריח הוזחר ריחורח הריחה או וורח חיוורי אחר הריהו רל 1\ל ה^ז־ז־יח



- כלל הסכומים המפורטים לעיל יחשבו כ "דמי מזונות" לרבות לצורכי גביה. כל הוצאה אחרת שלא נכללת בס"ק ה-ו לעיל, יישאו בה שני ההורים ע״פ יחס הכנסותיהם ובלבד ששני ההורים הסכימו להוצאה זו. הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות לעיל, יקבל מהורה השני את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה השני דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, בסמס/ווטסאפ/מייל/בדואר רשום. אין השולח מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה, אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל.


61.  בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.


המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.


ניתן היום, י"ג אב תשפ"א, 22 יולי 2021, בהעדר הצדדים.



בית משפט לענייני משפחה בחדרה