פסק דין קבלת תביעה לביטול מזונות של האב (תלה"מ 31635-07-19)

 

 

5.       למרבה הצער, אותה מערכת יחסים אקטיבית ושבירה שבין כלל בני המשפחה כפי שניכר בדיווחים, תסקירים וחוות דעת במסגרת ההליכים שהתנהלו משנת 2014 ועד 2016, לא נרגעה ובמהלך שנת 2017 עבר הבן א' להתגורר אצל אביו, לאחר מכן היו תקופות ארוכות למעלה משנה בהם גם הבן ב׳ עבר לגור אצל אביו.

6.       אין מחלוקת כי הבן א׳ נותר עד עצם היום הזה להיות בטיפול בלעדי של אביו והבן ב׳ נע בין בתי ההורים, לפרקים מתגורר אצל האם ומקיים קשר עם האב, לפרקים מתגורר אצל האב ומתקיים קשר עם האם ולמרבה הצער לפרקים מתגורר אצל אחד ההורים ואינו מקיים קשר עם ההורה האחר.

7.       התובע עותר לביטול חיובו במזונות ילדיו הקטינים וכן עתר לכך שבית המשפט יורה לנתבעת להשיב לו תשלומים ששילם לה בגין מזונות הילדים, ביחס לתקופות בהם התגוררו בפועל אצלו, ביחס לקטין א׳ מאז חודש אוקטובר 2016 וביחס לקטין ב׳ מאז ינואר 2019.

דיון והכרעה

8.       מן המפורסמות היא, כי פסק דין בעניין מזונות אינו יוצר מחסום בפני התדיינות חוזרת, וניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי גובה המזונות. התנאי לשינוי סכום המזונות שנפסק, הינו הוכחת שינוי נסיבות מהותי (להבדיל משינוי של מה בכך), שהתרחש לאחר מתן פסק הדין המקורי (בע״מ 3148/07פלונית נ׳ פלוני, [פורסם בנבו], סעיף ה לפסק הדין).

נטל ההוכחה, כי חל שינוי נסיבות מהותי מוטל על הטוען לכךבע״מ 7916/03 פלונית נ׳ פלוני,פ״ד נט(5) 183, סעיף 2 לפסק הדין).

9.       שינוי סכום המזונות יכול שיתבקש גם אם ניתן פסק הדין הקובע את סכום המזונות ובין אם פסק הדיון מעגן את הסכמת הצדדים. עם זאת, נפסק, כי כאשר נקבע סכום המזונות בהסכם גירושין אשר אושר וניתן לו תוקף של פסק דין, על בית המשפט להקפיד הקפדה יתרה עם המבקש את שינוי דמי המזונות, וליחס ערך מוסף לעובדה שהמדובר הוא בהסכם שנכרת בין הצדדים, אשר במהותו הינו הסכם פשרה (ע״א 4515/92שטיין נ׳ שטיין, [פורסם בנבו], ס׳ 3 לפסק הדין;ע״מ (ת״א) 1200/05ה.ע. נ׳ ה.א. [פורסם בנבו], סעיף ו לפסק הדין).

וראה לעניין זה גםע״א 442/83 קם נ׳ קם, פ״ד לח(1) 767, סעיף 5ג לפסק דינו של כב׳ הנשיא (כתוארו דאז), השופט שמגר:

"            פסק-דין, שניתן בהסכמה, אין לפתחו אלא במקרים נדירים, וזאת בשל

אופיו ההסכמי. ודאי שניתן לפתחו, אם הצדדים השאירו פתח לכך, במפורש או במשתמע....אך גם אם לא הייתה זו כוונת הצדדים, מכוחו של בית המשפט לקרוא תניה כזו לתוך ההסכם, וזאת מאחר שיש לראות את ההסכם כמכוון למערכת עובדות ונסיבות מסוימת, כפי שהייתה בעת כריתת החוזה.                                                    "

10.     פסיקת מזונות על פי ההלכה הפסוקה מחייבת בחינת הפרמטרים הבאים:

(א)            יכולתם הכלכליות היחסיות של ההורים מכל המקורות העומדים לרבות, לרבות שכר עבודה, אך לא רק.

(ב)             קביעת היחס בעניין יכולות כלכליות של שני ההורים.

(ג)             צרכי הקטינים על פי רמת החיים לה הורגלו ערב הפירוד.

(ד)             חלוקת זמני שהות בפועל של הקטין עם כל אחד מהוריו.

[ראה בע״מ 919/15פלוני נ׳ פלונית מיום 19.7.2017, עמ״ש (ת״א) 33549-04-16פלוני נ׳ פלונית מיום 2.11.2017 ועמ״ש 14612-10-16פ׳ ב׳ נ׳ א׳ ב׳ מיום 20.12.2017 (פורסמו במאגרים האלקטרוניים)].

11.     אחריות הורית וחלוקת זמני שהות

במסגרת שמיעת הראיות בהליך שבכותרת הוכח כי הנסיבות בעניין חלוקת זמני השהות והאחריות ההורית תואמות את טענות האב וראה לעניין זה גם תוצאות ההליך בתיק הקשור בתלה״מ 25555-06-19.

12.     יכולת השתכרות של האב

בכל הנוגע לרכיב הכנסות ההורים, עלה כי האב שכיר, שכרו משתקף בתלושי השכר שלו ומגיע לכדי כ- 15,000 ₪ לחודש.

האב נחקר לגבי היקף הכנסותיו בעבר ולא התיימר להציג הכנסות נמוכות מכפי שהשתכר בפועל ולעניין זה ראה עדות האב בעמ׳ 14 שורות 11-18 :

ת.

"            ש.          תאשר לי שהכנסה שלך בשנת 2016 היתה כ 6500 ש״ח?

לא היתה יותר. בסביבות 12 אלף.

ש.           וב - 2014?

ת.           זה היה מקום עבודה, אולי 200 ₪ יותר.

ש.           בעצם אין קפיצת שכר פי שתיים מאחד וחצי מהשכר שהרווחת

ב 2014 ?

ת.           אף פעם לא דיווחתי 6,500 ₪.

ש.           אין עלית שכר כלשהי במשך כל התקופה ?

ת.           ב 2014 הרווחתי בערך 13 אלף ₪ זה היה ב******, היום 15 וחצי אלף.

בכתב התביעה צוין כי האב נושא בהוצי שכ״ד בגין יחידת דיור בגובה 2,500 ₪ לחודש.

13.     יכולת השתכרות של האם

הנתבעת, כך התברר למרבה הצער, מסתירה חלק ניכר מהכנסותיה ואף מסתירה אותן לא רק מהתובע ומבית משפט זה, אלא גם מרשויות מס הכנסה.

א.   הנתבעת טוענת כי משתכרת 5,000 ₪ בלבד לחודש ואולם התברר כי חלק משכרהמתקבל בדרכים שנועדו לעקוף את מנגנוני תשלום המס במדינת ישראל.בין היתר לאדיווחה הנתבעת כי במהלך שנת הקורונה קיבלה מענקי קורונה, בהיקף של 21,000 ₪, זאת על פי הצהרתה בדיון ואולם לא הוצגו כל אסמכתאות כך שיכול והתקבלו מענקים נוספים.

ב.    הנתבעת בחרה שלא לצרף דפי חשבון ודפי אשראי בהתאם להוראת בית המשפט, שכן לטענתה אינה מעוניינת שהתובע יהיה מעורב בחייה הכלכליים, זאת שעה שהיא עצמה עמדה על המשך בירור ההליך והובהר לה כי הסתרת נתונים עלולה להיזקף לחובתה.

ג.     הנתבעת טענה בחקירתה כי אביה מעביר לה באופן קבוע סיוע של אלפי שקלים בחודש וכן באופן ישיר מממן את כל הוצאות הרכב שלה, לרבות דלק, רישיון שנתי, ביטוח וכיוצא' וכן מציינת כי נושאת איתה באופן קבוע כרטיס אשראי של אביה (עמי 20 לפרוטוקול מיום 18.3.2021).

יצוין ביחס לרכיב ״סיוע כספי לנתבעת מאביה של הנתבעת״ , הרי שהדבר מובא בחשבון ומפורט לא בשל כך שיש בהכרח חובה לסב להשתתף במימון הוצאות נכדיו, אלא שלאחר שהתברר כי למעשה הנתבעת נוקטת בתחבולות כדי להסתיר את שכרה, הרי שלא בלתי סביר להניח כי חלק ממנגנוני ההסתרה הם באמצעות שימוש בחשבון הבנק של בן משפחה ולאחר מכן העברת הסכומים תחת כותרת "סיוע משפחתי".

ד.    הכנסות נוספות המשולמות לנתבעת בדרכים עקיפות שנועדו להתחמק מרשויות המס, משולמות לה באמצעות מנקה שעובדת אצלה, והיא משלמת לה באמצעות טיפולים בעסקה שהנתבעת קוראת לה "טרייד אין על טיפולים" (ראה עמי 20 ש׳ 30 לפרוטוקול מיום 18.3.2021).

ה.    הכנסות נוספות שולמו לנתבעת באמצעות עבודות בחו״ל, כך למשל עבודה שבוצעה בדובאי ואת התשלום קיבלה באמצעות "מימון הטיול" כאשר הבהירה כי לא דיווחה למס הכנסה על הכנסתה זו. (עמי 21 ש׳ 12-19 לפרוטוקול מיום 18.3.2021).

ו.     הנתבעת היא גם בעלים של בית ב^״״", שרכשה במסגרת איזון המשאבים ופירוק השיתוף בין הצדדים. היא משלמת בגין דירה זו משכנתא בגובה 2,500 ₪ (ראה עדותה בעמי 20 שורה 2).

ז.     הנתבעת לא הצליחה להסביר את הפער הגדול בין הכנסותיה כפי שהיא הצהירה בפני ביהמ"ש, בסכומים הנעים בין 4,000 ל-5,000 ₪ לחודש לבין הוצאותיה הגבוהות בגובה 8,500 ₪ לחודש (ראה חקירה נגדית בעמי 20-21 לפרוטוקול דיון 18.3.2021).

לעניין זה התייחס בא כוח התובע במסגרת סיכומיו בעמי 25 שורות 2-6 :

"הנתבעת מחזיקה מנקה, היא נוסעת לחו״ל, הוצאותיה בגין הבית והמזון מגיעות ל כ 8,500 שח על פי הודעתה במהלך הדיון והפער הזה של 3,500 ₪ בחודש, לדבריה מסתדר כך שאביה עוזר ב כ- 2,000 ₪ מחצית מההפרש, והמחצית השניה זה גרעון. לא ראינו את הגרעון הזה ואני מנחש שהיא לא נמצאת במינוס של בערך 5 שנים מאז 2016, או מהתקופה שהופסקו המזונות, לא נמצאת במינוס של 3 שנים בערך, או 4 שנים כפול 2,000 ₪ זה בין 50 אלף ל 100 אלף ₪.                                                                                  "

14.     צרכי הקטינים

א.   האב פרט צרכי הקטינים לרבות מדור והוצאות אחזקת מדור אך לא כולל הוצאות חינוך והעמיד צרכיהם בגובה 6,240 ₪ לחודש.

ב.   האב טוען כי מדובר בשני ילדים מתבגרים הנוהגים לבלות עם חבריהם ומעבר להוצ׳ בילוי, הם רוכשים מתנות לימי הולדת לחבריהם ומדובר בהוצאה כספית בלתי מבוטלת של מאוד שקלים מדי חודש.

ג.    האב טען בעדותו כי נושא בהוצאות חינוך של הבן א' (שכ״ל עבור הפנימייה).

"            ש.          אתה מחזיק את א' כשהוא בפנימייה?

ת.           מישהו מחזיק את א' באוכל, הנסיעות, הספרי לימוד.

ש.           וגם את התשלום החודשי זה 400 ש"ח ?

ת.           התשלום החודשי למוסד החינוכי הוא 500 ₪ בחודש,

שיוצא רק ממני, עוד 150 ₪ זה נסיעות, בגדים שקונים אם זה כלי רחצה, שמפו, כל הדברים האלה שהולכים לפנימייה, תיק שנקרע לפני שבועיים, קנינו תיק חדש, אוכל דמי כיס כל שבוע, ספרי לימוד, אגב מגבעת שחורה, זה 500 ₪.                                                                      "

ד.   ביחס להוצאות המדור, הרי ששני ההורים משלמים סכומים דומים בגובה של 2,500 ₪ לחודש בגין דירת מגוריהם, בין אן מדובר בהוצאות שכ״ד ובין אם מדובר בהוצאות מדור רעיוני (משכנתא).

15.     בכל הנוגע לרכיב הוצאות הקטינים ונוכח הימצאותו של א׳ בישיבה שהתשלום החודשי בה בסך למעלה מ 500 ₪ משולם במלואו ע״י האב, ביגוד מיוחד של תלמידי ישיבה נרכש באופן בלעדי ע״י האב ושעה שעד לכניסת א׳ לישיבה התגורר באופן בלעדי אצל אביו ולאחר מעברו לישיבה, מצאנו עצמנו בתקופת הקורונה, תקופה שבמסגרתה קטינים שהו פרקי זמן נרחבים בבית ההורים, אם בשל סגירת מסגרות חינוכיות אם בשל תקופות בידודים, (אין מחלוקת שא׳ שהה תקופות לא מבוטלות בבידוד אצל אביו), איני מוצאת להתייחס לתקופת שהותו של א׳ בישיבה כתקופה שבמהלכה היו לאב הוצאות מופחתות שכן בפועל הקטין שהה בעיקר בבית האב בתקופה זו.

16  . נוכח גילאי הקטינים, נוכח מצבם הכלכלי של שני הצדדים, שעה שגם אם האב משתכר יותר

מהאם, הרי שהאב נושא בפועל במלוא הוצאותיו של א' שנמצא באופן בלעדי אצלו וכן נושא בחלק מהוצאותיו של ב׳ שנמצא גם אצל אביו וגם אצל אמו, זאת שעה שהאם כלל אינה משתתפת בהוצאותיו של א׳ ויש די בידיה כדי להשתתף בהוצאותיו של ב׳ בפרקי הזמן בהם הוא אצלה.

17  . סבורני כי כאשר בעל דין בוחר להסתיר הכנסות, בין כדרך חיים ובין אם קונקרטית במסגרת

ניהול ההליך, עליו לדעת כי יכול והנתונים שהוא אינו מגלה, יישארו כנעלם שנזקף לחובתו.

יחד עם זאת, מובהר כי גם אם יש, ויש, פערי הכנסה בין ההורים, הרי שיש גם פערים בהיקף ההוצאות של כל אחד מההורים ביחס לכל אחד מהקטינים.

בענייננו, פער ההכנסה הוא לטובת האב, אך פער ההוצאה הוא לטובת האם (לה יש הוצאות מופחתות) ומכאן שהדברים מתאזנים.

כמו כן בנסיבותיו הקונקרטיות של התא המשפחתי הקונקרטי, כבר נדרש בית המשפט לא פעם לביטול החיוב מקום בו מי מהקטינים עבר להתגורר אצל מי מההורים, יחד עם זאת, לא התרשמתי כי מעבר הקטינים לבית האב נבע מלחץ שהפעיל האב על מי מהקטינים, כך למשל אין מחלוקת כי הבן א׳ לא מצליח מאז שנת 2016 לפחות לקיים מערכת יחסים תקינה עם האם ואת הבן ב׳ האם הלכה למעשה תמכה ואף עודדה לטובת מעבר מגורים אל האב, בתקופות בהם לא הצליחה להתמודד עמו וכך למשל בתקופה בה התגורר אצלה ונעצר במעצר בית, לא קיימה עמו קשר בימים הראשונים של המעצר מתוך הבנה מוחלטת שמעצר הבית יקוים אצל האב, הגם שבשעתו היה ב׳ באחריותה ומתגורר בבית מגוריה.

אין לי ספק שהאם מתוך תפיסה חינוכית ולא חלילה מתוך חוסר אכפתיות מתנהלת בדרך מסוימת מול ילדיה, יחד עם זאת, לדבר יש השלכות בעניין מקום מגוריהם ומשכך יש לדבר אף השלכות בעניין המזונות וחבל שהאם לא השכילה לראות זאת בשלבים מוקדמים יותר, דבר שהיה חוסך את המשך ההליכים ומביא לסיומם כבר לפני תקופה ארוכה.

לסיכום

18.     א.              בנסיבות העניין, אני מוצאת להיעתר ולקבל את תביעה.

ב.              נוכח זאת כי חרף טענת האב כי הבן א׳ עבר להתגורר עמו בחודש אוקטובר 2017, הוא בחר להמתין למעלה משנתיים עם הגשת התביעה ונקט בהליך רק לאחר שגם הבן ב׳ עבר להתגורר עמו ולאור הכלל שאין משיבים מזונות שכבר נגבו, אני מוצאת להורות על ביטול החיוב במזונות שני הקטינים החל ממועד הגשת כתב התביעה. דהיינו: החל מיום 14.7.2019.

ג.               כל אחד מההורים יישא בהוצאות הקטינים השוטפות כאשר הם אצלו.

ד.              האב יישא באופן בלעדי בכל הוצאות הבן א׳, לרבות הוצאות חינוך ורפואה.

ה.             ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות של הבן ב׳.

ו.               קצבת הילדים וכל מענק אחר המשולם ע״י המל״ל בגין א׳ ישולמו לידי האב.

ז.              קצבת הילדים וכל מענק אחר המשולם ע״י המל״ל בגין ב׳ ישולמו לידי האם.

19.     פסיקת הוצאות

התובענה שבכותרת יכולה הייתה וצריכה הייתה להסתיים בדרך של הסכמה, שכן תנועת הקטינים בין בתי ההורים הגם שאינה בריאה לנפשם שלה קטינים, בפועל היא תנועה משתנה, אצל מי מהקטינים כמעט שוויונית ואצל האחר (הבן הבכור הלומד בישיבה) כבר כמעט אינה רלוונטית וזאת נוכח שהותו במרבית ימות השבוע בישיבה ואף נוכח גילו.

משעה שאין מחלוקת כי האב נושא באופן בלעדי בהוצאותיו של א׳, ואף באופן ישיר בחלק מהוצאותיו של ב׳, סבר בית המשפט כי ראוי שהצדדים יסיימו את המחלוקת בגיבוש מתווה מוסכם ואף הוצע מתווה כזה. האב במספר הזדמנויות נתן הסכמתו למתווה שהוצע והאם עמדה על המשך ניהול ההליך, תוך שמחד מבקשת לערוך בירורים כספיים ומאידך מסתירה נתונים כאלה בכל הנוגע לעצמה.

לאור התנהלות הנתבעת ותוצאות ההליך, אני מוצאת לחייב את הנתבעת בהוצאות ההליך בסך 7,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.

20.        בכך מסתיים בירור התובענה.

המזכירות תשלח פסה״ד לב״כ הצדדים ותסגור את התיק.

21.        מתירה לפרסום במאגרי פסיקה אלקטרוניים בכפוף להשמטת פרטים מזהים.

ביהמ״ש יערוך נוסח מצונזר ויעביר למאגרי הפסיקה באמצעות דוברות הנהלת בתיהמ״ש.

ניתן היום, י״ח אלול תשפ״א, 26 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.

בדלתיים סגורות
בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע

תלה״מ 31635-07-19 פלוני נ׳ פלונית

בפני כבוד השופטת, סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש

 

תובע פלוני

 

נגד

 

נתבעת פלונית

בעניין 1. א׳ יליד 2006
הקטינים: 2. ב׳ יליד 2006
פסק דין