בקשה לעיכוב תשלום מזונות זמניים ואימוץ המלצות תסקירם (רמ"ש 45241-09-21)

 

 

5.           ביום 27.4.2021 הגיש המבקש את התובענה קמא, במסגרתה עתר לקביעת המשמורת עבור הקטין אצלו (המבקש) ולקבוע זמני שהות אצל המשיבה. לטענת המבקש, החל מזמן קצר לאחר גירושי הצדדים הקטין שוהה ממושכות בבית המבקש כך שזמני השהות לגבי הקטין לא מתקיימים; הקטין קשור יותר לאביו מאשר לאימו, עימה הוא מצוי בסכסוך וטובת הקטין מחייבת קביעת המשמורת אצל אביו.

6.           המשיבה התנגדה למבוקש בטענה כי בקשת האב היא בניגוד לטובת הקטינים והקטין בפרט, כי האב פועל להסתת הקטינים נגד האם וכי מדובר למעשה בתובענה להפחתת תשלום מזונות הקטינים, במסווה.

7.           למען השלמת התמונה יצוין כי ביום 8.7.21 התקיים דיון בנוכחות הצדדים ובאי כחם, אשר נקבע בדחיפות לבקשת המשיבה. לטענתה, המבקש "החליט באופן חד צדדי" לטוס עם הקטין לחו״ל שם יישאר הקטין ללא השגחת אביו למשך שבועיים, וישתתף בנהיגה על רכבי שטח ובתחרויות. ב״כ המבקש טען בדיון כי נהיגה על רכבי שטח זה תחביב ידוע ומוכר של הקטין וכי המשיבה הסכימה בעבר כי ייסע לחו״ל וישתתף בפעילויות שם; בסוף הדיון קבעה השופטת קמא כי לא מצאה כל עניין דחוף שיש להכריע בו מיידית, וטרם מתן החלטה בבקשה יש להמתין לתסקיר.

8.           ביום 18.7.21 הוגש לתיק קמא תסקיר משמורת וזמני שהות שנערך על ידי עו״ס לסדרי דין, הגב׳ מירי שפראו. במסגרת התסקיר הובא בהרחבה סיפור הרקע של הצדדים והקטינים. המלצות התסקיר היו:

א.          המשמורת תמשיך להיות במתכונות אחריות הורית משותפת של שני ההורים על ארבעת הקטינים;

ב.           הפניית ההורים לתיאום הורי במטרה לעבוד על תקשורת וקשיים.

ג.            המשיבה והקטין יופנו לטיפול דיאדי;

ד.           בחינת האפשרות להרחבת זמני השהות של הקטין בבית המבקש, כך שפעם בשבועיים הקטין ישהה בבית אביו גם ביום שלישי.

9.           בתגובתו מיום 5.8.21, התנגד המבקש להמלצות התסקיר ולקביעות העובדתיות המופיעות בו. כן טען כי התסקיר איננו ניטראלי ומושפע בעיקר מטענות האם. המבקש חזר על טענותיו כי לקטין בן ה-15 רצון ועמדה משלו ועל בית המשפט קמא להתחשב בהם, ולזמן את הקטין בפניו על מנת לשמוע את דעתו ורצונו באופן בלתי אמצעי. בסוף תגובתו העלה בקשה כי עד להכרעת בית המשפט קמא בסוגיית משמורת הקטין, יעכב בית המשפט את תשלום המזונות עבור הקטין.

10.        בתגובתה מיום 9.8.21, הסכימה המשיבה עם המלצות התסקיר וביקשה ליתן להם תוקף. כן ביקשה להורות למבקש לחדול מלהסית את הקטין נגדה.

11.        ביום 25.8.2021 נתן בית המשפט קמא את החלטתו קמא הראשונה, כדלקמן:

״לאור עמדת ב״כ התובע, אני קובעת לדיון לחקירת עו״ס ליום 9.1.22 בשעות 09:00-10:00.

אינני נעתרת לבקשה לעיכוב תשלום מזונות.

המזכירות תודיע לצדדים ולעו״ס".

בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

12.        ביום 26.8.21 ניתנה ההחלטה קמא השנייה, כדלקמן:

״בזיקה להחלטה מיום 25.8.2021, ולאחר עיון בהמלצות התסקיר מיום 18.7.2021, בתגובות הצדדים, ובטענותיהם אשר הועלו בדיון מיום 8.7.2021

- עד למועד דיון חקירת העו״ס הקבוע ליום 9.1.2022 - הנני מאמצת את המלצות התסקיר כדלקמן:

1.    זמני השהות הנוכחיים יעמדו על כנם, במתכונת של אחריות הורית משותפת על כל הקטינים. הרחבת זמני השהות של הבן ]הקטין] עם האב, תיבחן לאחר קיום הדיון הקבוע ליום 9.1.2022.

2.    שני ההורים יחלו במפגשי תיאום הורי בתיאום עם העו״ס לסדרי דין.

3.    האם והקטין ... יחלו בטיפול דיאדי בתיאום עם העו״ס לסדרי דין.

4.    עו״ס לסדרי דין תגיש דיווח אודות מפגשי התיאום ההורי והטיפול הדיאדי עד ליום 2.1.2022.

בשולי הדברים יצוין כי לאור טענות הצדדים בדיון באשר לטובת הקטין ..., עולה כי היה מקום לקיים דיון דחוף במהלך הפגרה ביום 8.7.2021. לאור האמור, אין מקום לפסוק הוצאות בשלב זה, כבקשת האב.

המזכירות תמציא לעו״ס לסדרי דין ולצדדים".

אף בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

טענות המבקש בבקשת רשות הערעור

13.         להלן תמצית טענות המבקש בבקשת רשות הערעור:

א.          טעה בית המשפט קמא עת אימץ את המלצות התסקיר למרות שזמני השהות הקיימים בהסכם הגירושין לא מתקיימים מאז גירושי הצדדים. מדובר בתסקיר חד צדדי שבא לעולם מטעמים זרים, כאשר עובדי מחלקת הרווחה שהכינה התסקיר הם מכרי המשיבה. כן התעלם התסקיר מטענות המבקש ודברי הקטין ורצונותיו.

ב.           הקטין מבלה את עיקר זמנו, ימיו ולילותיו אצל המבקש והורי המבקש, ממעט לבקר אצל המשיבה והמבקש מטפל בכלל ענייניו, צרכיו ורצונותיו של הקטין ומממן אותו. לפיכך, המבקש לא צריך להמשיך ולשלם את מזונות הקטין לידי המשיבה.

ג.            הקטין עומד על רצונו לשהות ולהיות במשמורת אביו המבקש. הקטין ממעט להיות בקשר עם המשיבה ומסרב לדבר או להיות בקשר עם מי מבני משפחתה.

ד.           יש להורות כי בית המשפט קמא ייפגש עם הקטין וישמע ממנו את רצונותיו ודעתו, בהתאם לאמנה לזכויות הילד, תוך קביעת דיון דחוף לחקירת עורכת התסקיר על תסקירה.

דיון והכרעה

14.         לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע״ט-2018 (להלן: "התקנות").

להלן אנמק החלטתי.

15.         נזכיר כי עסקינן בהחלטה זמנית לענין משמורת קטינים, בה ברגיל ערכאת הערעור נמנעת מלהתערב.

ראה לענין זה:

רמ״ש (ת״א) 11294-08-13ד.מ. נ׳ מ.מ ואח׳ (22.10.13);

רמ״ש (חיי) 27511-11-13א.א. נ׳ ב.ב. (17.11.13);

רמ״ש (חיי) 43639-07-17פלונית נ׳ פלוני (9.8.17).

16.        כמו כן, שתי ההחלטות קמא הן החלטות דיוניות של הערכאה קמא. בהחלטות דיוניות, הנוגעות לדרך ניהול ההליך קמא, ממעטת ערכאת הערעור להתערב, והתערבות בהחלטות מעין אלו שמורה למקרים חריגים בלבד.

ראו לענין זה:

רע״א 1377/21סיאט כרמל סחר יבוא ויצוא בע״מ נ׳ אורית פלד (10.6.21);

רע״א 1396/18פלוני נ׳ בנק דיסקונט להשקעות (13.3.18);

בע״מ 7275/18פלוני נ׳ פלונית (26.11.2018).

לא מצאתי כי נפלו בהחלטות קמא, שהן במהותן דיוניות, טעות שתצדיק, באופן חריג, את התערבות ערכאת הערעור.

נזכיר - ההחלטה קמא הראשונה עסקה בקביעת מועד דיון לחקירת העו״ס לסדרי דין עורכת התסקיר ודחיית בקשת המבקש לעיכוב תשלום המזונות; ההחלטה קמא השנייה אימצה את המלצות התסקיר. אין לטעמי להתערב בהחלטות קמא, אשר ניתנו בהתאם לשיקול דעתה הרחב של השופטת קמא בניהול הדיון, לאחר ששקלה את עמדות הצדדים ושניתנה לאחר בחינת מצב הדברים ונסיבות המקרה דנן.

17.        בכל הקשור להחלטה קמא הראשונה, בדבר אי עיכוב תשלום המזונות עבור הקטין לידי המשיבה, נזכיר כי החלטת מזונות היא כספית במהותה, וככזו היא הפיכה. ככל שיתברר במהלך הישיבות הקרובות ו/או לאחר שמיעת ראיות כי נפלה טעות בקביעת המזונות עבור הקטין, ניתן יהיה לתקן זאת על ידי קיזוזם ממזונות עתידיים.

18.        ההחלטה קמא השנייה, אשר קבעה זמני שהות של הקטינים (לרבות הקטין) אצל הצדדים, ניתנה לאחר קבלת התסקיר. השופטת קמא אימצה את המלצות התסקיר לאחר שמצאה כי הן לטובת הקטינים. אין מקום לטעמי להתערב אף בנקודה זו.

נזכיר, כי מעמדו של תסקיר עו״ס הוכר בפסיקה כשווה ערך לחוות דעת מומחה. כן נקבע זה מכבר, כי בית המשפט ייטה לאמץ את ממצאי חוות דעת מומחה (או תסקיר) ומסקנותיה, וזאת בהיעדר ראיות כבדות משקל לסתירת האמור בהן.

ראו לעניין זה: רמש (חי׳) 16708-05-20פלוני נ׳ פלונית (18.5.2020), פס׳ 24 והפסיקה המובאת שם.

כן יש לזכור כי ההחלטה קמא השנייה היא זמנית, ולפיכך נתונה לשינויים. ככל שיתברר במהלך הישיבות הקרובות ו/או לאחר שמיעת ראיות כי יש מקום לשינויים בזמני השהות אצל מי מההורים, ניתן יהיה להורות כך בהחלטת בית המשפט קמא.

בית המשפט קמא עמד על כך בהחלטתו, עת ציין כי ״הרחבת זמני השהות של הבן ... עם האב, תיבחן לאחר קיום הדיון הקבוע ליום 9.1.2022״ ; אין לי אלא להסכים.

אף לעניין בקשת המבקש להורות לבית המשפט קמא להיפגש עם הקטין ולשמוע ממנו את רצונותיו ודעתו, אין בכוונתי להיעתר, בהיותה החלטה דיונית מובהקת הנתונה לשיקול דעתה של הערכאה המבררת, שאף יכול כי תורה כן בהמשך ההליך.

19.        לתשומת לב המבקש - כפי שצוין בהחלטה קמא הראשונה, הדיון הקרוב נקבע נוכח עמדת המבקש בתיק קמא, ונועד לחקירת העו״ס שערכה את התסקיר. או אז יוכל ב״כ המבקש לעמת את העו״ס עם כל טענותיו לגבי רלוונטיות התסקיר, אמינותו, קשרי המשיבה עם עובדי הרווחה ושאר טענותיו שעלו הן בכתבי הטענות קמא והן בבקשת רשות הערעור דנן.

20.        מעבר לכך נימוק נוסף לדחיית בקשת רשות הערעור הוא, כי מלשונו של סעיף 52)ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ״ד - 1984, עולה כי ככלל לא יידונו השגות הצדדים על "החלטות אחרות" (החלטות ביניים) של הערכאה הדיונית במסגרת הערעור על פסק הדין, אלא אם עלה בידי מבקש רשות הערעור, להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

21.        תקנה 150 לתקנות קובעת כי אף אם צד להליך לא ערער על החלטה אחרת עם נתינתה, פתוחה בפניו הדרך להשיג עליה בזכות עם סיום ההליך, במסגרת ערעורו על פסק הדין.

22.        בהלכה הפסוקה יושמה הוראת סעיף 41)ב) לחוק בתי המשפט (שעוסקת ברשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי המוגשת בפני בית המשפט העליון, אך זהה במתכונתה בכל הנוגע לתנאים הקבועים בהוראות סעיף 52)ב) לחוק, בהם צריך מבקש רשות הערעור לעמוד) באופן שנקבע כי יהיה מקום ליתן רשות ערעור על "החלטה אחרת" רק כאשר בכוחו של המבקש להראות כי הדיון בערעור עליה נחוץ, על אף שההליך העיקרי טרם הגיע לסיומו.

23.        מבין הנסיבות אותן ניתן למנות לעניין נחיצות הדיון הן: הדירותה של ההחלטה, היינו, האם ההחלטה עשויה להשפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים; ההכרעה עשויה לייתר הליך משפטי ארוך ומורכב במיוחד; ההכרעה תמנע קיומו של הליך שגוי; מקרים נדירים בהם ניתן לומר מיד כי הערכאה המבררת טעתה טעות ברורה, באופן שנפתח את שערי ערכאת הערעור עוד בטרם ניתן פסק הדין.

ראו לעניין זה:

רע"א 6523/19פלוני נ׳ מגדל חברה לביטוח בע״מ, פסקה 14 (3.2.20) - (אמנם החלטה זאת מתייחסת לסעיף 41)ב) לחוק בתי המשפט, אך ניתן להשליך ממנה על סעיף 52)ב) לחוק בתי המשפט, ועמדנו לעיל על דמיון הוראות שני הסעיפים הנ״ל).

רמ״ש (ת״א) 14272-05-17י.ש נ׳ כ.ש (החלטתו של כבי השופט שוחט מיום 29/6/17, ובה מסוכמת ההלכה בנדון עם אסמכתאות נוספות).

רמ״ש (חיי) 59194-10-18פלונית נ׳ אלמוני (21.11.2018).

24.         בנסיבות המקרה הנדון לא מצאתי כי בהחלטת בית משפט קמא, במסגרתה קבע זמני שהות זמניים מאוזנים יחסית בין ההורים, במתכונת של אחריות הורית משותפת על כל הקטינים, יש טעות המחייבת כבר בשלב זה את התערבות ערכאת הערעור.

כן לא מצאתי כי נגרם למבקש עיוות דין כתוצאה מקבלת ההחלטה קמא.

סוף דבר

25.         לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

26.         משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

החלטה זאת מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

ניתנה היום, כ״ח תשרי תשפ״ב, 04 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.

 

 

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ״ש 45241-09-21פלוני נ׳ אלמונית
בפני כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקש פלוני
נגד
משיבה אלמונית

בעניין הקטין יליד 2006

החלטה