דחיית עתירה של גבר לביטול מזונות או הפחתתם המשולמים לאישה עבור שני ילדיהם

נמצאים הילדים יותר זמן, מוציא עליהם יותר הוצאות. לפיכך, מה שמשליך על המזונות הוא זמני השהות של כל אחד מההורים עם ילדיו, ולא הגדרת המושג "משמורת". כך למשל, אם הורים מגדירים את המשמורת כמשותפת אולם זמני השהות הם 90% אצל האב ו-10% אצל האם, מה שמשליך על גובה המזונות הם זמני השהות בפועל ולא הגדרת המושג "משמורת".

7.    במקרה הנוכחי, כפי שקבעתי בתיק המשמורת, התובע הקטין את זמני השהות שהילדים איתו, לעומת מה שנקבע בהסכם. לפיכך, שינוי הנסיבות בפועל הוא כזה שמשליך על הגדלת המזונות, בטח לא על הקטנתם.

8.    שינוי ההלכה, בע״מ 919/15- התובע מפנה להלכה החדשה שנקבעה בבית המשפט העליון, אולם הלכה זו אינה מהווה לכשעצמה עילה לדיון מחדש בגובה המזונות בפועל ונפסק שההלכה אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי בפני עצמה. ככל ובעל דין מוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק דיון מחדש בגובה המזונות, ביהמ"ש יקבע את המזונות בהתאם להלכה החדשה. במקרה הנוכחי, לא חל כל שינוי נסיבות מהותי ולכן שינוי ההלכה אינו רלוונטי.

9.    למעלה מן הצורך אוסיף כי במקרה הנוכחי המזונות שנקבעו אינם ברף הגבוה, 2,000 ₪ לילד כולל מדור ואחזקתו, כאשר הילדים שוהים עם אימם יותר מאשר עם אביהם. בקשר להכנסות הצדדים אתייחס להלן.

10. הכנסות הצדדים- התובע צירף לכתב התביעה אישור רו״ח (נספח ב׳) ממנו עולה כי הכנסתו במחצית הראשונה של שנת 2019 הייתה בממוצע 11,503 ₪ נטו לחודש ואילו אשתו הנוכחית מרוויחה 4,680 ₪ נטו לחודש, כך ששניהם יחד משתכרים 16,183 ₪ נטו לחודש.

לאחר מכן, במחצית השנייה של 2019, ירדה הכנסתו והיא עומדת על ממוצע של 9,370 ₪ לחודש. בשנת 2020, ירדה הכנסתו ל- 5,450 ₪, בזמן משבר הקורונה. אין התייחסות נוספת להכנסות אשתו הנוכחית.

11.  בסיכומיו טוען התובע כי הכנסתו כיום 7,000 ₪ לחודש.

12. האם יש בכך שינוי נסיבות מהותי? האם בזמן ההסכם הרוויח יותר ומאז הכנסתו ירדה? התובע אינו מפרט כמה הרוויח בזמן אישור ההסכם ובעדותו טען שאינו יודע, אולי 6, 7, 8, 9 אלף ₪, הוא אמן ואינו מרוויח הרבה.

מכך עולה שהתובע עצמו אינו יודע לומר (שלא לומר להוכיח), אם חל שינוי לרעה כלשהו (שלא לומר מהותי) בשכרו מאז אושר ההסכם עד היום.

13. הנתבעת טוענת ששכרה עומד כיום על 5,300 ₪ לחודש. נוסף לכך היא מקבלת שכר דירה מנכס שבבעלותה, בסך 6,100 ₪ לחודש. מנגד, עליה לשלם משכנתא בגין הנכס שבבעלותה בסך 3,439 ₪ לחודש, היא שוכרת דירה ומשלמת שכר דירה 5,700 ₪ לחודש והוצאות המדור עומדות על 1,100 ₪ לחודש.

לאור האמור, סך הכנסותיה מעבודה ושכר דירה 11,400 ₪, והוצאות המדור השוטפות 10,239 ₪ לחודש.

14. התובע טוען בסיכומיו שהכנסות הנתבעת כ- 20 אלף ₪ לחודש, אולם אינני מקבל את טענותיו. אני מאמין לנתבעת, בעוד התובע לא הוכיח טענותיו. יתירה מזאת, בעדותו טען התובע כי בזמן אישור ההסכם השתכרה הנתבעת בין 10 ל- 20 אלף ₪ בחודש, כך שעולה מדבריו שלכאורה לא חל שינוי נסיבות בשכרם של הצדדים.

15. עוד העיד התובע, כי בזמן שהיו נשואים, הוא נהג לשלם לנתבעת 4,500 ₪ לחודש, סכום שחדל לשלם לה אחרי הגט, כך שהכנסתה קטנה מאז ועד היום, לשיטתו.

16. ילדים נוספים- לטענת התובע הוא נישא מחדש ונולדו לו שני ילדים. בית המשפט העליון התייחס בעבר לנסיבה זו וההלכה שנפסקה היא כי הולדת ילד נוסף אינה מהווה שינוי נסיבות ואינה עילה להפחתת המזונות, מכיוון שמדובר בשינוי צפוי שמהווה בחירה מרצונו החופשי של התובע.

במקרה הנוכחי, התובע אישר בעדותו שהכיר את אשתו הנוכחית בשנת 2014, כאשר היה נשוי לנתבעת, וההסכם נחתם כאשר כבר היה מצוי ביחסים עם אשתו הנוכחית. כך גם העיד עו״ד x, מי שגישר בין הצדדים וערך להם את ההסכם.

17. מהאמור והמפורט לעיל עולה כי התובע לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי מאז חתימת ההסכם ועד היום, מה גם שהמזונות שנקבעו בהסכם אינם ברף הגבוה והם תואמים את נסיבות הצדדים, לרבות זמני השהות והשתכרות הצדדים.

18.   לאור האמור התביעה נמחקת והתובע מחויב בהוצאותיה בסך 15,000 ₪.

19.   המזכירות תסגור את התיק.

20.   פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתן היום, בי אייר תשפ״א, 14 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו
תלה״מ 14418-09-19 פלוני נ׳ אלמונית
בפני כבי השופט ליאור ברינגר
פלוני
התובע: 
נגד
הנתבעת: אלמונית