דחיית תביעת אב לבטל את חיובו במזונות הילדים לאור המשמורת המשותפת | עמש 31745-02-17

בנושא המזונות טען האב כי לא החסיר ולא יחסיר מאומה מהילדים, אולם אלו אינם  אמורים לשמש כמקור הכנסה נוסף לאם. כך גם טען כי האם לא הוכיחה ולא המציאה ראיות  לתמוך את תביעתה, לרבות בהתייחס לסכומים השונים שדרשה. בנוסף, הפנה המערער להתפתחות  בנושא השוויון גם בפסיקת מזונות ובמיוחד בעת שמדובר במשמורת משותפת, גם אם זמני השהות  לא בהכרח שווים, אך ההכנסות של הצדדים שוות או כאשר לאם הכנסה גבוהה משל האב, תוך  הפניה לגישות השונות בפסיקה. כך גם השיג על הוספת הסך של , ₪ דמי השכירות כחלק  מהכנסותיו כאשר מתוכם אביו זכאי לשליש.  לבסוף השיג על קביעת דמי המדור, מקום בו האם לא תידרש לשאת במדור בפועל ולאור יכולתה  הכלכלית לרכישת דירה בתמורה שתיוותר בידה לאחר מכירת דירת המגורים.

לעניין המזונות טענה האם, כי לא בכדי לא התייחס המערער ליכולתו הכלכלית כאשר מצבת נכסיו עומדת על סכום של למעלה מ- 15מיליון ₪, כאשר בבעלותו דירות במספר מקומות, וכי  הוא משתכר סכומים רבים וכשמנגד האם רו"ח המרוויחה 15,000₪ נטו בחודש, ללא כל בונוסים  או תוספות, וכשהמערער הוא זה שמנע ממנה לעבור לירושלים ולהוזיל את עלות מחייתה.  מדובר במזונות מינימליים ופחותים מהמקובל ברמות הכנסה וממון כשל המערער, כשהיא נאלצת  לחסוך "שקל לשקל" על מנת לא לפגוע ברמת החיים של הילדים, וכי אך ורק לאור היותה מותשת,  בחרה שלא לערער לרבות בנושא המזונות.  לבסוף ציינה כי המערער גר בדירה שבבעלותו ללא משכנתא ואילו היא נדרשת עתה לרכוש דירה עם  תשלומי משכנתא רבים או לשכור דירה בשכר דירה גבוה כדי להותיר את הילדים על יד אביהם,  וכאשר כל רכושה מסתכם בכספי מחצית הדירה לאחר שנגזלו מחלקה 350,000₪ על ידי הוריו של  המערער.

הנה כי כן, דין הערעור להידחות על כל רכיביו.  בכל הקשור לשאלת ההוצאות, בהתחשב במכלול הנסיבות לרבות ההליכים בפני בית המשפט קמא,  הייתי מציע לחייב את המערער לשלם למשיבה שכ"ט.