מה ההבדל בין בוררות לגישור?

גם כשנדמה שעשית הכל נכון, לפעמים המחלוקות מתעוררות. יישוב מחלוקות בבתי משפט הוא בדרך כלל ארוך, מבולגן ויקר. שיטות לפתרון סכסוכים אלטרנטיביים, כמו גישור או בוררות, נחשבות לרוב לדרך קלה  יותר ופחות יקרה.

למעשה, נהוג לכלול "סעיף בוררות" בהסכמים כמנגנון מועדף ליישוב מחלוקות, כדי

בין אם מדובר על כוונה להתקשר בחוזה עם סעיף יישוב סכסוכים, או שאתה עומד בפני סכסוך ואתה מחפש אלטרנטיבות לפנות לבית משפט, הנה סקירה כללית על שתי שיטות יישוב סכסוכים אלטרנטיביות ומה בניהן.

מהו גישור?
גישור (באנגלית: mediation) הוא הווריאציה הרכה יותר של יישוב סכסוכים חלופי. האווירה במהלך הגישור היא נוחה, יותר טיפולית ופחות פורמאלית. המוטיב המרכזי בסוג זה של יישוב סכסוך אלטרנטיבי הוא המתווך בסכסוך, צד ג 'ניטרלי שנבחר על ידי שני הצדדים בהסכם הדדי או אפילו שנקבע מראש.

המגשר אינו נוקט עמדה או פוסק מי מהצדדים צודק, אלא מנהל משא ומתן עם שני הצדדים על מנת להגיע לפשרה שתספק את דרשותיהם של כל אחד מהם.

שיטת הגישור משתנה ממגשר למגשר, אך ממוקדת תמיד במציאת דרך האמצע שתשרת את שני הצדדים ותיישב סכסוך. בשונה מהליך בוררות, המגשר יכול להיפגש עם כל צד בנפרד וכמובן, עם כל הצדדים יחד.

הליך הגישור כולל פגישות עם הצדדים לפי הצורך, המגשר יכול להיפגש עם כל צד בנפרד ולאחר מכן לקיים פגישה משותפת, בהתאם לצורך.

מטרתו לקדם תקשורת בונה ומועילה בין שני צדדי הסכסוך, לסייע לכל צד להבין מה האינטרסים החיוניים שלו, כיצד הוא יכול להגן עליהם ועל מה הוא מוכן לוותר על מנת לסיים את הסכסוך.

מה זה בוררות?
בוֹררוּת (באנגלית: arbitration) היא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים המתקיימת בפני בורר שהוא צד שלישי אובייקטיבי אשר צדדים לסכסוך מסכימים להציג בפניו את טיעוניהם ויקבל הכרעה שאינה ניתנת לערעור (אלא אם נקבע אחרת בהסכם). לעומת גישור, מוסד הבוררות הוא מוסד עתיק, וידוע עוד מימי החוק הרומי. 

ההבדל בין מגשר לבורר

מגשר הינו איש מקצוע, מוסמך (אך  אינו חייב להיות משפטן) מקובל על שני הצדדים, המנהל ומוביל את הליך הגישור. תפקידו של המגשר ללוות את הצדדים תוך שיח הדדי ושיתוף פעולה לקבלת החלטות, שיקדמו אותם לפתרון הסכסוך. בהליך הגישור, המגשר אינו מחליט, אלא מוביל את הצדדים לקבלת החלטה משותפת. בסופו של הליך הגישור, המגשר ינסח הסכם משפטי אשר ישקף את ההסכמות אליהם הגיעו בני הזוג. הסכם זה יאושר על גורם שיפוטי, יחייב את הצדדים ויהיה בר אכיפה.

לעומת זאת,  כל אדם יכול להיות בורר - לא נדרשת הסמכה או הכשרה כדי לשמש כבורר בסכסוך משפטי.  הגם  שהוא מקובל על שני הצדדים,  מקיים הליך "מעין-שיפוטי" המחויב בכללים דיוניים. לאחר שהבורר שומע את הצדדים ובוחן את הראיות הוא יקבל החלטה אשר תחייב את שני הצדדים גם אם אינם מסכימים לפתרון הסכסוך. בהליך בוררות אין לצדדים יכולת החלטה עצמאית לגבי מה צודק ומה לא על פי דעתם, ההכרעה לגבי העובדות והראיות נעשית על פי דין ובהחלטתו של הבורר. בסופה של בוררות מתקבל תוצר שהוא החלטה בעלת תוקף שיפוטי, וניתן לערער עליה רק אם נקבע כך בהסכם.

לעומת המגשר המחויב להיות נייטרלי, כלומר חסר דיעה במקרה שמובא בפניו, הבורר אינו חייב להיות נייטרלי ומבחינת רקעו המקצועי אך הוא כן מחויב להיות אובייקטיבי ולקבוע דעתו ללא משוא פנים - מבלי להעדיף טובתו של מי מהצדדים.

הבורר אינו מפשר בין הצדדים, הוא מוסמך לקבל את עמדתו של צד אחד באופן חלקי או מלא, אך רשאי גם לדחות תביעה או את עמדתו של צד אחד לחלוטין.  לעומת המגשר שאינו רשאי לפסוק הכרעה בסכסוך אלא להביא את הצדדים להסכם, הבורר משמש כמעין  שופט המכריע לכאן ולכאן.

מה מסמיך בוררים ומגשרים ליישב סכסוכים?
אין כל דרישה כי מגשר או בורר יהיה איש מקצוע מיומן כחוק כמו עורך דין. עם זאת, אין זה אומר שבוררים ו / או מגשרים הם ללא הכשרה. לרוב מדובר במומחים מנוסים ומוסמכים מאוד בתחום בו הם מציעים את שירותיהם. לדוגמה, במחלוקות המתעוררות בין בעלי משכירים לדיירים, סוכן נדל"ן או מנהל נכסים עם ניסיון של שנים - אדם שיודע את היקפים והמצב של שוק הנדל"ן ואת המורכבויות של יחסי שוכר-בעל-בית - עשוי להיבחר לבוררות או לתווך במקרים כאלה.