הליך גירושין הוא תמיד מורכב, רווי באמוציות, בהיבטים כלכליים ומשפטיים, ובמיוחד קורה לעיתים על רקע בגידה, חילוקי דעות קשים, או מחלוקות נרחבות על רכוש מסוגים שונים (מניות, אופציות, קריפטו, נכסים בחו"ל). למרות שהליך כזה יכול להתנהל בבית המשפט או בבית הדין הרבני, יותר ויותר זוגות בישראל מגלים את היתרונות שבגישור גירושין. גישור זה הליך וולונטרי שמאפשר לשני בני הזוג לדון בחילוקי הדעות שלהם באווירה פחות מלחיצה ובדרך כלל בעלות נמוכה יותר. משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, באמצעות חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) - הידוע כ"חוק גישור חובה" - מחייבים בפועל את הצדדים לנסות פתרון מחוץ לערכאות (הנקרא גם "ישיבות מהו"ת") לפני שקופצים להליך משפטי ארוך ויקר.
בסקירה זו נתווה שלבים מרכזיים שעוזרים להתכונן, לפנות למגשר גירושין איכותי, להגיע להסכם גירושין מוסדר שמקיף גם את שינוי הנסיבות העתידיות, ולדעת כיצד מתנהלים מבחינת חוקי המדינה, תביעות אפשריות בבית המשפט לענייני משפחה או ברבנות, העלויות והסדרים של מזונות ילדים, פירוק רכוש מורכב (אופציות, מניות, קריפטו, נכסי נדל"ן בארץ ובחו"ל), ואפילו מה עושים לאחר הגירושין עם צוואות, פרק ב', עדכוני ההסכם ועוד.
הבנה ראשונית של "למה גישור גירושין?"
גישור גירושין הוא מסגרת וולונטרית, לא כופה, שבה שני בני הזוג יושבים מול מגשר ניטרלי ומנסים להגיע להסכמות בכל נושא המצריך הסדרה: משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש, חלוקת חובות, ועוד.
בשונה מהליך בבית המשפט, המטרה איננה "מי מנצח", אלא הקשבה הדדית, מציאת פתרונות משותפים. ההליך חסוי: דבר שנאמר בגישור לא ניתן לשימוש בבית המשפט אם הגישור נכשל.
בישראל משנת 2016 נכנס לתוקף חוק יישוב סכסוכים (הוראת שעה), המחייב קודם כל הליך מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) לפני שתובעים זה את זו בבית המשפט. גישור גירושין משתלב היטב בתפיסה הזו, ומומלץ לרוב הזוגות שמעדיפים גישה שקטה ולא מתלהמת.
בדיקת התצורה המשפטית - פתיחת תיק גירושין, בית משפט או רבנות?
אם החלטתם להתגרש, יש שתי ערכאות עיקריות: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (לדוגמה, "פתיחת תיק גירושין ברבנות"). מי שפונה ראשון יכול להשפיע על הערכאה שתדון בסכסוך, אך במקרה של גישור, לרוב אין משמעות מכרעת לסוגייה הזו, שכן המטרה היא לא להגיע להכרעה שיפוטית אלא להסכם.
ישנה חובה בישראל להגיש בקשה ליישוב סכסוך (ולעבור את הליך המהו"ת) לפני שרצים להגשת תביעות גירושין מפורטות. במסגרת הליך זה, ביחידת הסיוע בבית המשפט או בבית הדין הרבני, תיפגשו עם עובדות סוציאליות ותיבדק האפשרות ליישב את הסכסוך מחוץ לבית המשפט. לעיתים החוויה הזו תכווין אתכם להליך גישור פרטי.
אם אחד מבני הזוג כבר פתח תיק גירושין חד צדדי, זה לא מונע גישור. עדיין אפשר להסכים לבטל את התביעות או להקפיא אותן ולפנות למגשר.
חשדות בגידה או משבר אחר - האם גישור עדיין רלוונטי?
יש מקרים שבהם הסיבה המיידית לרצון להתגרש היא בגידה (אישה בוגדת או גבר בוגד), אלימות רגשית, או משבר אמון קשה. דווקא במצבים אלו, גישור יכול להציל את הצדדים מלהגיע לקרב משפטי ארוך והרסני. בגידה כשלעצמה יכולה להשפיע בבתי הדין הרבניים (מבחינת כתובה וכד'), אך במישור הכלכלי וגידול הילדים, אין רווח "ענישה" משמעותי. כך שבעל שבגד או אישה שבגדה לאו דווקא יפסידו את רכושם בבית המשפט. עדיף אם כן לנסות הליך גישור כדי להגיע לפתרונות פרקטיים.
האווירה עלולה להיות טעונה בהתחלה, אבל המגשר המיומן יידע לאזן בין הצדדים, לתת ביטוי לכאב ולכעס, תוך הובלה להסדר ענייני שיאפשר לשניכם להמשיך הלאה.
התלבטות לגבי "האם יש סיכוי לשלום בית?"
יש זוגות שמגיעים לגישור "על סף פרידה" אך אחד הצדדים עדיין מהסס, חושב על טיפול זוגי או "שלום בית". במקרים כאלה, אפשר לבנות בהסכם הגישור מודל "שלום בית לחילופין גירושין" - קרי הסכמה שהצדדים ישקיעו בפרק זמן מסוים בטיפול זוגי, ואם לא יצלח, יופעל אוטומטית הסכם הגירושין.
בחלק מהגישורים, המגשר מציע לפנות לטיפול זוגי או לבחון פתרונות ביניים לפני שחותמים על הסכם סופי. אבל אם אין נכונות, הגישור יתמקד בפרטי הפרידה עצמה.
בחירת מגשר גירושין מומחה - איך לעשות זאת?
בישראל אין חוק שמסדיר רשמית מי יכול להיות מגשר. לכן רבים קוראים לעצמם "מגשרים" ללא הכשרה מספקת. מומלץ לבחור מגשר שהוא גם עו"ד לענייני משפחה, המבין היטב את ההשלכות המשפטיות (כמו מאיה רוטנברג, שלה מוניטין בתחום).
בדקו ניסיון מעשי בתחום הגירושין (להבדיל מ"גישור מסחרי" או גישור ליישוב סכסוכי עבודה), ובקשו חוות דעת מהיכרויות או פורומים רלוונטיים. קיום "כימיה" והרגשת ביטחון מצד שני הצדדים היא קריטית.
שאלו מראש על שיטת התמחור: שעתי? חבילת פגישות במחיר קבוע? האם ניסוח ההסכם כלול במחיר?
הכנת רשימת נכסים וחובות - הגדרת תמונת הרכוש
אחד הנושאים המרכזיים בגירושין הוא חלוקת הרכוש - דירות, חשבונות, חסכונות, מניות, אופציות, נכסי נדל"ן, קריפטו, חובות משכנתא, הלוואות פרטיות וכו'. לכן טרם תחילת הגישור, אספו מסמכים ומידע מדויק. שקיפות היא מילת מפתח; הסתרת נכסים עלולה לפוצץ את הגישור.
בגישור ניתן להראות למגשר פירוט חשבונות בנק, דוחות מעסיק על אופציות, הסכמים בנוגע להשקעות בקריפטו, חוזי רכישת נכסים בחו"ל, חשבונות PayPal או מקורות אחרים. כך הוא יוכל לסייע ברעיונות יצירתיים לחלוקה.
התמודדות עם רכוש מורכב (אופציות, מניות, קריפטו)
שלא כמו דירה או רכב שקל יחסית להעריך את שוויים, מניות בסטארט-אפ, אופציות של עובד הייטק ומטבעות קריפטו עשויים להיות בערך תנודתי. יש שאלת "מועד קרע" (היום שבו מפסיקים לצבור זכויות משותפות), וצריך לחשוב כיצד לחלק.
אפשר להסכים שחלק מהנכסים יישארו אצל צד אחד בתמורה למזומן, או לחלופין ליצור "מנגנון מפצה" שבמידה והאופציות ימומשו בעתיד בכסף רב, תהיה העברת אחוז מסוים לצד האחר. גישור עוזר להגיע לתוצאה גמישה, ולא נעולים על מכירת הנכס כעת בהכרח.
היערכות לפגישות גישור - מסמכים שחשוב להביא
רצוי להביא (או לשלוח למגשר מראש) מסמכים פיננסיים: תלושי משכורת, דוחות בנק, דוחות קרנות פנסיה/השתלמות/גמל, מידע על הלוואות, הסכמי ממון קיימים, תדפיסי מטבעות דיגיטליים וכו'.
הכינו תיעוד באשר לחובות משותפים (משכנתא, הלוואות רכב, חוב לעסק), או לכל סוגייה שרלוונטית לחלוקת החובות. ככל שתגיעו מוכנים, התהליך יהיה מהיר יותר ומדויק יותר.
אף התכתבות/מכתבים על בגידה, "הוכחות" לטענות, אינם בהכרח נדרשים - אך אם אחד הצדדים רואה חשיבות באזכור הנושא, ניתן להציג זאת, כל עוד זוכרים שבגישור לא מחפשים להעניש.
המפגש הראשון - בניית אמון והצגת עמדות ראשוניות
המגשר מציג את עצמו, מאשר את עקרונות הסודיות והוויתור על זכות להשתמש במידע בבית משפט אם הגישור ייכשל. הוא בודק אם שני הצדדים נמצאים שם מרצונם החופשי.
כל צד יכול בקצרה לשטוח את הנושאים שמעניינים אותו: מזונות, ילדים, רכוש. המגשר מזהה את נקודות המחלוקת המרכזיות. לפעמים יש חלוקה בין מפגש משותף לשני בני הזוג, ולאחר מכן מפגשי "פרידה" (caucus) נפרדים עם כל אחד, שבהם יכולים להיפתח ולדבר בחופשיות.
דיון בילדים - משמורת פיזית, אחריות הורית משותפת, זמני שהות
נושא הילדים הוא "הלב" של רוב הגישורים, ומערב המון רגש. זוגות לעיתים מתווכחים מי יקבל משמורת עיקרית או אם תהיה משמורת משותפת, איך מחלקים חגים, חופשות, שבתות. המגשר עוזר לבנות לוח זמנים ושגרה שתואמת את הצרכים של ההורים וילדיהם.
מזונות הילדים לפי הלכת בע"מ 919/15: אם יש משמורת משותפת והכנסות דומות, הצדדים יכולים להסכים שלא ישולמו מזונות ילדים או שישולמו מזונות מופחתים. אחרת, לפי גיל הילדים ופרמטרים אחרים, ניתן להגיע לסכום חודשי שיוסדר בהסכם. הגישור מאפשר גמישות: אפשר לקבוע מנגנון חלוקת הוצאות חריגות, "קופה משותפת" וכו'.
גישור בנושא מזונות אישה (או בני זוג מאותו מין)
בבית הדין הרבני לעיתים יש עניין במזונות אישה עד הגט. בגישור, ניתן להסכים על “מזונות משקמים” או לתקופת ביניים, אם יש פערי הכנסה משמעותיים או אם אחד הצדדים נותר בלי מקור פרנסה. זוגות חד-מיניים, לפי החוק האזרחי, לא כפופים לדין העברי, אבל יכולים להסכים בחוזה הגישור על תמיכה כלכלית לזמן מעבר, במטרה לתת ביטחון.
חשיבה על שאלת הבגידה - האם זה משנה בחלוקה?
בישראל, באופן כללי, בגידה אינה משפיעה דרמטית על חלוקת הרכוש, למעט מקרים מסוימים בהלכה הרבנית (לאישה שבגדה יכולה להיות בעיה בכתובה). אבל ברכוש או מזונות ילדים, אין עונש מיוחד. בגישור, מתמקדים בעיקר בצרכים ובעתיד. מי שנבגד חש אמוציות קשות, והמגשר יכול לנסות לעבד זאת רגשית, אבל אין סנקציה אוטומטית כלפי הצד הבוגד.
חלוקת נכסים פיזיים - בתים, מכוניות, עסק משפחתי
כשיש דירה משותפת או בית, בגישור אפשר להחליט אם למכור אותה ולחלק את התמורה, או שאחד הצדדים יקנה את מחציתו של האחר. ניתן גם לחלק זכויות לפי "שמאות" או “מחיר שוק”. עסק משותף ידרוש הערכת שווי (אקטואר או רואה חשבון). ביכולות גישוריות, מוצאים לעיתים פתרון של "אתה לוקח את החברה, אני לוקח את הדירה, ומשלימים הפרש." הגמישות גדולה בהרבה מהגבלת ביהמ"ש לפתרונות רגילים.
נכסים בחו"ל, השקעות מגוונות
יתכן שבני הזוג מחזיקים נכס באירופה או בארה"ב, או יש להם חשבון מט"ח. צריך לזהות אם הנכס מוגדר כמשותף, ואם נצבר במהלך הנישואין, מי נחשב הבעלים החוקיים על פי חוק המדינה הזרה. בגישור ניתן לנסח הסכם המתחשב בכללים מקומיים. לעיתים נדרש גם ייעוץ ממומחה משפט בינלאומי.
אופציות ומניות - פירוט התמודדות בגישור
בתיקי גירושין רבים ב-2025, אחד מבני הזוג עובד בהיי-טק או בסטרטאפ ומחזיק אופציות (RSU, PSU) שעוד לא הבשילו. בגישור דנים מי יקבל חלק מזכויות אלו אם יבשילו בעתיד. ייתכן שמסכימים להותיר את כל האופציות ביד העובד, אך ליצור מנגנון "תשלום" לצד האחר אם האופציות ימומשו בסכום מסוים. לחלופין, אפשר להסכים למכור את ההחזקה (אם זה אפשרי) או להמתין עד הבשלה ולחלק.
התייחסות למטבעות קריפטו (Ethereum, Bitcoin וכו')
המגשר יכול להמליץ על דרך לאמוד את שווי התיק הקריפטוגרפי, למשל באמצעות ממוצע מחיר בשוק X ביום הקרע. לעיתים אחד הצדדים יטען שקשה לעקוב אחרי זה, או שהוא “נעלמו” עקב סיסמה אבודה וכו'. בגישור יש יותר סיכוי לשתף פעולה בגילוי מלא, ולהגיע להסכם "אם ערך התיק יעלה מעל Y, אזי…" וכדומה.
דיון בחובות משותפים וסוגיות מס
במקרים רבים יש משכנתא משותפת, הלוואות פרטיות (אולי למימון רכב, אולי עסק משפחתי), חוב מס הכנסה או מע"מ, חובות בכרטיסי אשראי ועוד. חשוב להשלים תמונה ברורה, ואז בגישור ניתן לקבוע מנגנון מפורש: מי אחראי על אילו הלוואות, איך לשנות רישום במשכנתא (לדוגמה, אם אחד קונה את חלקו של השני). לעיתים מוסיף צד “תמורה” בעד נשיאת חוב גדול יותר.
בחינת אפשרויות הפחתת מס ושימוש בסעיפי החוק
קיימות הקלות בחוק מיסוי מקרקעין בסעיף "חזקת התא המשפחתי" לגבי מכירת/העברת זכויות בדירה מגורים בין בני זוג גרושים. בגישור אפשר לשקול איך לנצל זאת, למנוע מס רכישה כפל, או להפוך מכירה משותפת לפטורה בחלקה ממס שבח. ללא הסכמה הדדית עשויים הצדדים להחמיץ הטבות מס כאלה. מגשר שמבין בחוקי המס יכול להפנות אתכם לרו"ח שיביא תועלת.
משמורת ומשמעות הלכת בע"מ 919/15 במזונות ילדים
בע"מ 919/15 שינתה בצורה דרמטית את כללי מזונות הילדים מעל גיל 6, מה שמביא להסדרים מתקדמים יותר של "אחריות הורית משותפת" והתחלקות בהוצאות בהתאם ליחס ההכנסות של שני ההורים. בגישור גירושין ניתן לנסח הסכמים המשקפים את הרוח הזו, במקום להשתמש בברירות המשפטיות שהיו בעבר (האב משלם מזונות בכל מקרה).
תזכרו: עד גיל 6, האב מחויב יותר לפי ההלכה, אך גם פה בגישור ניתן למצוא קונצנזוס, במיוחד אם לאחד הצדדים הכנסה גבוהה או נמוכה משמעותית.
עו"ד מגשרת מומלצת - מאיה רוטנברג
במהלך השנים האחרונות, עורכת הדין מאיה רוטנברג ביססה מוניטין כמומחית גירושין ומשפט משפחה, וגם כמגשרת מובילה בתחום זה. אם מחפשים את השילוב בין ידע משפטי מעמיק, ניסיון בגישורים, והבנה רגשית של התהליך, אפשר לשקול לפנות למגשר עם פרופיל דומה. אין הכרח לבחור בדיוק את השם שהוזכר, אך חשוב להבהיר איך הביוגרפיה וההתמחות של המגשר משפיעות לטובה על מהלך הגישור.
הילד כמרכז ההליך - שמירה על טובת הילדים
גישור מצליח להגן על הילדים ממאבקים מכוערים. המגשר ידריך את ההורים לייצר מנגנוני קבלת החלטות עתידיות (כמו מעבר בית ספר, טיפולים רפואיים, פעילויות חוגים, וכד'). בגישור ניתן להגיע להסכמים על תקשורת: הורים יכולים לקבוע WhatsApp משותף נפרד לדיונים על הילד, בלי לערב עניינים רגשיים.
היבטי המשך ההורות וההוצאות החינוכיות, בריאותיות, מגורים ועוד
נושא חשוב הוא היכן יתגוררו הילדים - האם נשארים בעיר, או שיש כוונה לאחד הצדדים לעבור לאזור אחר (אולי עקב עבודה חדשה, מגורי המשפחה, בגידה וכו'). בגישור אפשר לדון בהסכמה מראש על מה קורה אם "הורה X" ירצה לעבור מרחק של 50 ק"מ. האם ההורה השני מאשר? מה קורה עם זמני השהות?
במקביל, ישנן הוצאות מיוחדות כמו חינוך מיוחד, טיפולים פסיכולוגיים, ניתוחים, בר מצווה / בת מצווה, לימודים אקדמיים, הכשרה מקצועית של הילדים. אפשר להכניס סעיפים ברורים להסכם הגירושין כדי לצמצם ויכוחים בעתיד.
גישור מול הליך משפטי - עלויות ותועלות
ניהול מלחמה בערכאות יכול לעלות לכל צד עשרות אלפי שקלים, ואף מאות אלפים, אם נגררים לתביעות רכוש מורכבות, פריסת דיונים, עיכובים וכו'. לעומת זאת, גישור לרוב מתומחר שעתי או בחבילה: יכול לנוע בין 5,000 ל-20,000 ש"ח לכל התהליך, כולל ניסוח ההסכם. יש גם מגשרים שגובים 400-800 ש"ח לשעה לזוג. התהליך קצר משמעותית: כמה מפגשים במקום שנה-שנתיים בבית משפט.
כך, בנוסף לחסכון כלכלי, נחסך גם המתח והזמן היקר. זוג שיש לו רכוש כמו מניות, אופציות, קריפטו מורכב - במשפט ייתכן שיהיה צורך במומחים, אקטוארים, הערכות שמאי, וזה מוסיף הוצאות. בגישור ניתן לעיתים להימנע מכך אם מגיעים לפתרונות משביעי רצון.
ניהול הגישור עצמו - מבנה המפגשים
ברוב המקרים, גישור כולל מספר פגישות: פגישה ראשונית היכרות, פגישה נוספת לדיון במחלוקות העיקריות, ואולי עוד פגישה או שתיים לסגירת פרטים, ולבסוף פגישה לסיכומים וניסוח הסכם. ייתכן שמשולבות "פגישות נפרדות" (caucuses) עם כל צד. כל זוג שונה, וחלקם דורשים 3-4 מפגשים בלבד, חלקם 7-8.
בכל מפגש, המגשר מוודא שכל אחד מבני הזוג יכול לשטוח את עמדותיו, להציע פתרונות, לדון בהן. כשהתהליך מתקדם, המגשר מסייע להעלות הצעות פשרה ופתרונות יצירתיים, עד שמגיעים להסכמה. לעיתים צריך עצירות ביניים לבירור מול איש מקצוע, כגון רואה חשבון, אקטואר, או פסיכולוג ילדים.
סיכום ההסכמות וניסוח "טיוטת הסכם גירושין"
כשהזוג והמגשר רואים שהכול מוסדר, מכינים טיוטה בכתב. הטיוטה תכלול פרקים שונים: "הסדרי ההורות" (זמני שהות, חגים, חופשות, חינוך, מנגנוני החלטות), "מזונות ילדים" (סכומים או חישובים), "חלוקת רכוש" (כסף, דירה, קריפטו, חובות, רכב, מניות, קרנות השתלמות, פנסיה), "התחייבויות נוספות" (למשל אי-הכפשות, מניעת פרסום וכו').
מומלץ לבחון את הטיוטה בעין משפטית. המגשר יכול לספק רק "ניסוח", אבל אין בעיה שכל צד ילך לעורך דין חיצוני שיבדוק שלא מכניסים סעיפים שפוגעים באופן חד צדדי. העיקרון: בל נשכח שזה הסכם מרצון, אי אפשר לכפות. אם צד מרגיש מקופח, הוא יכול להעלות התנגדות.
חתימה ואישור בבית המשפט לענייני משפחה (או בית הדין הרבני)
לאחר שנחתם ההסכם, יש להגישו לאישור רשמי. בני הזוג מופיעים מול שופט בבית המשפט לענייני משפחה או מול בית הדין הרבני (כאשר רלוונטי). השופט בודק: "האם הבנתם את תוכן ההסכם? האם הוא מבחירה חופשית?", ורק אז הוא מחתים ונותן תוקף פסק דין להסכם.
מרגע שזה אושר, אפשר לבצע הליך סידור הגט ברבנות (במקרה של זוג הטרוסקסואלי יהודי). בגישור מוסדר, קל להוציא "גט בהסכמה" בלי הליך מורכב נוסף.
חשוב לדעת: ברגע שבית המשפט אישר את ההסכם, קשה לבטל אותו בעתיד בטענה של "לא הבנתי". הנימוק להפרת ההסכם צריך להיות חזק מאוד (הטעיה חמורה, פגמים קשים). לכן, לעיתים הדיוק בניסוח חיוני.
"אחרי הגט" - התחלה חדשה, אך יש עניינים נוספים
הצדדים לרוב עוברים מגורים נפרדים, משנים את הסידורים עם הילדים, פותחים חשבונות בנק נפרדים, ומשלימים העברת כספים בין חשבונות לפי ההסכם (תשלום מזונות, איזון משאבים), ומפרידים כרטיסי אשראי משותפים. החוויה הזו דורשת כישורי ניהול משברים מינימליים. אבל מתוך גישור מתקדם ואווירה יותר חיובית, הביצוע פשוט יותר.
אם מתעוררת מחלוקת באכיפת סעיפים - למשל, אחד הצדדים לא משלם מזונות בזמן - אפשר לנסות לחזור לגישור נקודתי. אם נכשל, אפשר לפנות להוצאה לפועל או לבית המשפט לבקשת אכיפה. אבל לרוב, בהסכם מגובש היטב ובגישה חיובית, לא מגיעים לכך.
שינוי נסיבות עתידי - מזונות, משמורת, והסכמי עדכון
חוקית, ניתן לפתוח את שאלת המזונות ומשמורת אם חלה "הרעה מהותית בנסיבות" או שינוי חד (כגון שינוי משמעותי בהכנסות, מחלה, מעבר). בגישור מקדימים תרופה למכה: כותבים סעיפים לצפייה בשינויים העתידיים. למשל, מנגנון עדכון אוטומטי לפי מדד יוקר מחיה, או אפשרות להתרת שינוי משמורת בהסכמה.
כך לא צריך כל פעם לרוץ לבית משפט ולפתוח תיק גירושין מקוון מחדש. בגישור מתאימים את המציאות המשתנה של ההורים. סעיף יצירתי כזה מאפשר לכם לחסוך ריבים עתידיים.
"פרק ב'" - התמודדות עם בני זוג חדשים, צוואות, ירושה
בגישור אפשר להכניס התייחסות לשלב בו כל אחד מבני הזוג ימצא זוגיות אחרת או יתחתן בשנית. מה המשמעות? כיצד מציגים את בן/בת הזוג החדש לילדים, האם יש "חוקי התנהגות" שהורים רוצים לקבוע? ניתן לשלב מנגנוני תקשורת למניעת עימותים.
בנוגע לצוואה: מומלץ לעדכן, כדי שבן הזוג לשעבר לא יישאר מוטב אוטומטי. מעבר לכך, יש חשיבות להסדיר ענייני ירושה של הילדים. בהסכם ניתן להצהיר שכל צד יערוך צוואה המבטיחה קיום הוראות מסוימות. (הערה: אין חובה חוקית, אבל זה מומלץ כדי למנוע אי-הבנות).
סיכום - גישור גירושין כדרך המלך ב-2025
באקלים הישראלי, עם חובה ראשונית לפנות ליחידת הסיוע לפני הגשת תביעות משפחה, ובגלל עלויות ההליך המשפטי, גישור הופך להיות פופולרי. בתי המשפט עצמם מדגישים שאין להעמיס על המערכת. כך זוגות שמעדיפים לשמור על ילדיהם וממונם, מוצאים בגישור פתרון איכותי.
בין אם מדובר בחשדות בגידה, רכוש מורכב, סוגיות מס, ילדים קטנים או מתבגרים, בזכות גישור תוכלו להגיע להסכם יציב, מהיר, חסכוני, ולשמור על יחס נאות ביניכם גם אחרי הפרידה. וזו המתנה הכי טובה שתוכלו להעניק לעצמכם ולילדיכם.
דיון מורחב: פירוט 10 נושאים נוספים הקריטיים לגישור גירושין
מלבד השלבים והנושאים שהזכרנו, קיימים עוד עשרה תחומים שכדאי לא להזניח אותם במהלך הגישור:
1. גישור בגירושין בין ידועים בציבור: לא כל זוג בישראל הוא זוג נשוי. יש רבים שחיו יחד כידועים בציבור וצברו נכסים משותפים, ואף הביאו ילדים משותפים. בגישור אפשר להחליט איך לחלק את הנכסים גם ללא מסגרת חוק יחסי ממון, וכיצד להסדיר את המשמורת בהסכם פרידה והסכם הורות משותפת. זה נוח מאוד במקום מאבק משפטי שיכריע אם בכלל הם ידועים בציבור.
2. תיאום הורי (Parenting Coordination): בתיקים עם מתיחות גבוהה וילדים צעירים, כדאי לשקול תיאום הורי: גורם מקצועי שעוזר להורים ליישם את ההסדר בפועל אחרי הגירושין. למשל, מתי הילד עובר בית, מי מטפל בחוגים, איך מחליטים על טיפולים פסיכולוגיים. בתהליך הגישור אפשר לכלול סעיף שממליץ או מחייב פנייה לתיאום הורי בהמשך.
3. עיגון מנגנון תקשורת בין ההורים: במקרים רבים מומלץ לקבוע "ערוץ תקשורת": אפשר קבוצת ווטסאפ ייעודית, אפליקציית co-parenting, או אימיילים מוסכמים. כך נמנעת הצפה רגשית. בגישור קולעים לצורך הזה ומכניסים זאת להסכם.
4. גישור מהיר מול גישור מעמיק: יש זוגות שמתקדמים בגישור מהר בגלל שבאמת הם כבר דיברו ביניהם, ונותרו פערים קטנים. אחרים צריכים יותר זמן - כעסים, חוסר תקשורת או רכוש סבוך. המגשר יידע להתאים את אורך התהליך לרמת המורכבות. אין טעם להאיץ, אבל גם אין צורך לגרור.
5. שמירה על הסכם סודי (בו הפרטים רגישים): בגישור, הצדדים רשאים להוסיף סעיף שמחייב "סודיות" סביב עניינים כמו בגידה או ערכים כספיים מפורטים. אפשר שבית המשפט יאשר את ההסכם, אך לא יפרסם את הנתונים הספציפיים. זה מונע חשיפת פרטים מכאיבים לעין הציבור.
6. נושאי פנסיה וחלוקת זכויות סוציאליות: מעבר לחלוקת קרנות השתלמות, לעיתים יש לבני הזוג קרן פנסיה ותיקה, או תקציבית, או ביטוח מנהלים עם פיצויים. בגישור, לעיתים ממנים "אקטואר גירושין" או רו"ח שיעריכו את שווי הזכויות. האקטואר ימליץ איך לחלק, או ליצור balancing sum. חשוב להבטיח שהצדדים יודעים מה הם מבקשים לפני שהם חותמים.
7. מחשבה על פרק ב' וזכויות הילדים החורגים: כאשר אחד הצדדים פותח פרק ב' ומתחתן בשנית או חי בזוגיות נוספת, יכולות לעלות שאלות הנוגעות להורות ולהיכרות הילדים עם בן/בת הזוג החדשים. במסגרת הגישור בגירושין הראשונים, אפשר לכלול מנגנונים שמכינים את הקרקע - למשל איסור על "הכנסת בן/בת זוג חדש/ה ללינה" למשך X חודשים. הכול לפי רצון הצדדים.
8. תיעוד והוכחות בגידה: מעשית, בגישור, אין חובה להמציא הוכחות פיזיות לבגידה (חוקר פרטי, צילומים וכו'). המגשר אינו שופט, כך שאין משמעות ראייתית. אבל אם צד מגיע טעון בהוכחות, המגשר יכול לשמוע בקצרה ולהבהיר שזה לא משנה מהבחינה המשפטית של חלוקת הרכוש או מזונות ילדים. חשוב לפרק את המטענים הרגשיים ולכוון לפתרון.
9. חוקי הרבנות והסמכות המקבילה: זוגות יהודים מחויבים בגט דרך בית הדין הרבני גם אם הם מסכימים על כל התנאים בגישור. לעיתים מחפשים דרך "להאיץ" את הגט. בהסכם אפשר לכלול סעיף על סידור הגט בהקדם ולו"ז מדויק, כדי שלא ייווצר מצב שצד אחד מסרב לתת גט (סרבנות גט). מנגד, זוגות לא-יהודים או זוגות חד-מיניים שאינם מוכרים בממסד הרבני, יכולים להסתפק באישור משפטי רגיל.
10. מי משלם על הגישור? נהוג שבני הזוג חולקים בעלות שווה, או כל חלוקה מוסכמת אחרת (למשל 60-40 לפי יכולות). חשוב להגדיר זאת מראש. בשלב הראשון, המגשר יכול לבקש מקדמה. יש גם מצבים של גישור ע"י יחידת הסיוע ללא עלות או במחיר מסובסד (אך זה לרוב לא מקיף כמו גישור פרטי).
ניתוח משפטי וכלכלי: כיצד משתמשים בחוקי הגישור החדשים וב"פתיחת תיק גירושין מקוון"?
בשנת 2016 החל החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, המטיל חובה על בני זוג להגיש תחילה "בקשה ליישוב סכסוך" לפני תביעת גירושין. אפשר להגיש בקשה זו אפילו באופן מקוון (טופס פתיחת תיק גירושין או טופס מקוון לבית המשפט לענייני משפחה/בית הדין הרבני). אז הם יופנו ל"יחידת הסיוע" ויתקיימו פגישות מהו"ת. לאחר מכן, אם לא מצליחים להגיע להסכמה, אפשר לחזור לגישור פרטי או להגיש תביעות משפטיות מלאות.
פתיחת תיק גירושין חד צדדי - לעיתים צד אחד ממהר לעשות זאת כדי לתפוס סמכות בערכאה מסוימת (מרוץ הסמכויות). עם זאת, מהלך זה לא מונע גישור. אפשר לקיים גישור ובמידת ההצלחה, לעדכן את בית המשפט שהגענו להסכם, ובכך לעצור את ההליכים.
ב"פתיחת תיק גירושין ברבנות": לעיתים אנשים מניחים שהדבר ייטיב עם "הצד הדתי" או עם "הגבר", אך למעשה, היום אפילו בג"ץ דרש תיקוני חקיקה, ואין כאן פתרון פשוט. שוב, גישור עוקף את כל השאלות האלה. בסוף, גם בבית הדין הרבני, אם הזוג מביא הסכם חתום, הדיין רק מאשר את ההסכם, ובמספר קצר של פגישות קובעים מועד לסידור הגט.
עלויות גישור גירושין והיבטיהן
העלות תלויה במספר מפגשים ובניסוח ההסכם. אם מדובר בכמה פגישות (4-6), סך הכול יכול לעמוד על 5,000-20,000 ש"ח, תלוי במגשר ובמורכבות. תוסיפו שכר עו"ד חיצוני, אם רוצים לבדוק את ההסכם.
לעומת זאת, הליך משפטי בהובלת עורכי דין, עלול להאמיר לעשרות או מאות אלפי ש"ח, כולל אגרות, מומחים, פסיכולוגים וכו'.
אם אחד הצדדים מתמהמה, אפשר להתייעץ עם המגשר לגבי אופן התשלום והשתת העלויות. לעיתים, כחלק מההסכם, אחד הצדדים יכול לשאת ביותר מהעלות מתוך פשרה כוללת ברכוש.
השוואה קצרה: גישור בישראל לעומת "גישור חובה" או בוררות
ב"גישור חובה" או "ישיבות מהו"ת" ביחידת הסיוע, המפגשים קצרים והם חלק ממנגנון בית המשפט. זה לא ממש גישור מלא, אלא היכרות ראשונית עם הכלים. אם בני הזוג רציניים לגבי גישור, עדיף לפנות למגשר מקצועי באופן פרטי שמלווה אותם עד סוף.
בוררות בגירושין היא מסלול נפרד: הבורר פוסק פסק בוררות מחייב. זה הפוך במהותו מגישור שבו הצדדים מחליטים ולא המגשר. בקיצור, גישור נותן לכם שליטה מלאה בתוצאה.
הקשיים שיכולים לצוץ בגישור (וכיצד המגשר מתמודד איתם)
פערי מידע: אם אחד הצדדים מסתיר נכס פיננסי או קריפטו, המגשר עשוי להיתקל בקושי לבנות אמון. הוא יסביר את החשיבות של גילוי מלא, ואולי יבקש מסמכים המוכיחים היקף רכוש. עדיין, אין לו סמכות להכריח, אך הצד שמסתיר מסתכן בחריטת אמון ומעבר למשפט.
פערי כוח: אם צד אחד חזק יותר כלכלית או רגשית, הוא עלול ללחוץ את הצד השני להסכים לתנאים גרועים. המגשר המיומן מתערב כדי לוודא שאין כפייה וששני הצדדים מבינים את ההשלכות. אם הפער גדול מדי, ייתכן שהגישור לא יתאים.
כעס בלתי נשלט: אם רגשי הכעס והבגידה כה עמוקים, המגשר ינסה לעבד את זה בפגישות אישיות או להמליץ על טיפול נלווה. המגשר לעיתים עוצר את הפגישה המשותפת אם הכעסים הופכים לצעקות חסרות תוחלת.
חשיבה לטווח ארוך: איך גישור מונע "סכסוכים חוזרים"
הרבה פעמים זוגות שהתגרשו בהליך ליטיגציה מוצאים עצמם שוב ושוב ב"סיבוב שני" של תביעות (למשל תביעת שינוי מזונות, בקשת צו ריחוק). בגישור, על ידי בניית מנגנון הסכמות ארוך טווח ושימור מערכת תקשורת כלשהי, מורידים משמעותית את ההסתברות לסכסוכים חוזרים.
במקרה של בעיות עתידיות, אפשר לציין בהסכם סעיף "בכל מחלוקת הנוגעת לילדים או לשינוי נסיבות, נפנה לגישור חוזר טרם פנייה לבית המשפט". כך הם חוסכים התכתשות משפטית.
פרספקטיבה על בגידה - מה זה נחשב בגידה בכלל?
במסורת היהודית, בגידת האישה נחשבת חמורה יותר מגידת בעל, אבל בחוק הישראלי אין הבדל. גישור מתמקד בעתיד, ולא קובע "אשמה" או "פיצוי בגין בגידה". כמובן שלפעמים צד אחד מבקש כתובה או תביעת נזיקין, אבל בגישור בדרך כלל לא יושבים ומתחשבנים אלא מחפשים "פתרון כולל" שרלוונטי לילדים ולרכוש.
אם בגידה שברה לחלוטין את אמון הצד השני, לפעמים יש רצון לעונש - אך המגשר יכווין להבנה שזה לא יביא תועלת אמיתית, במיוחד אם רוצים המשך שיתוף פעולה בגידול ילדים.
מזונות לאחר גיל 18 ושינוי נסיבות בהקשר לתיק 919/15
בע"מ 919/15 מחדד שגם בגילאי 6-15, יש חלוקת מזונות בהתאם ליחס ההכנסות. אך מה לגבי גיל 18? נהוג לקבוע שבשירות חובה בצה"ל יש מזונות מופחתים (⅓). בגישור ניתן לחשוב רחוק יותר, למשל על לימודים אוניברסיטאיים: מי יממן שכר לימוד, ספרים, דירה או מעונות? אפשר להכניס זאת בהסכם, כדי שלא תהיה מחלוקת בעוד כמה שנים.
סוגיית הגט: הליך הסכמי לשם קבלת הגט ברבנות
לזוגות יהודים הטרוסקסואלים, גם אם יגיעו להסכם בגישור, עדיין חייבים לעבור "סידור גט" בבית הדין הרבני. אפשר להסכים בגישור כי "הצדדים מתחייבים להתייצב למתן גט תוך 30 ימים מאישור ההסכם בבית המשפט". כך נמנע מצב של סרבנות גט.
במקרים שהאישה בגדה והדבר "חשוב" בבית הדין הרבני, ייתכן השתקפויות בהיבט כתובה וכו'. אבל ההסכם בגישור יכול לכסות זאת בצורה שמייתרת את הדיון ההלכתי (למשל ויתור על כתובה במפורש).
מה לגבי הסכמי ממון קודמים?
אם יש הסכם ממון טרום נישואין או תוך כדי הנישואין, הוא גובר על ברירת המחדל החוקית (חוק יחסי ממון), ולכן בגישור נתחשב בו. עם זאת, אפשר לסטות ממנו בהסכמה מפורשת. לדוגמה, ההסכם אומר שהדירה של הבעל לא תחולק, אך הוא מחליט לפצות את האישה בסכום כדי להגיע להסכם רך יותר. בגישור זה אפשרי.
צוואות, ירושות ומסמכים משלימים
בני זוג שצברו רכוש ומעוניינים לעגן שינויים בצוואות לאחר הגירושין - טוב שיעשו זאת בסמוך לסיום הגישור. חלק מההסכמים כוללים סעיף שמחייב כל אחד לערוך צוואה תוך X חודשים ולציין שאין זכויות של הגרוש/ה בעיזבון, למעט מה שסוכם לילדים. נושאים כאלה מונעים תביעות ירושה בהמשך.
באופן דומה, זוגות שהיו רשומים כמוטבים ב"ביטוח מנהלים", "ביטוח חיים" או "קרן פנסיה" צריכים לעדכן את הטפסים. בגישור אפשר להסכים שאחד הצדדים נשאר מוטב זמני אם יש ילדים קטנים (למשל עד סיום השירות הצבאי), כדי להבטיח ביטחונם.
סוגיית ידועים בציבור החד-מיניים ומתן תוקף להסכמי גירושין
אצל זוגות גברים או נשים חד-מיניים שנרשמו כנשואים בחו"ל (נישואין אזרחיים בקנדה, למשל), בארץ יכירו בהם כזוג נשוי לצורכי רישום במרשם אוכלוסין, אך אם מתגרשים עליהם לבצע "גט אזרחי" דרך בית המשפט לענייני משפחה (במקרה ליהודים אולי גם ברבנות, תלוי בנסיבות). בגישור ניתן להסדיר את כל הסוגיות, כולל משמורת על ילדים מאם פונדקאית. בסיום, פשוט מאשרים הסכם הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה שמוסמך לכל ענייני להט"ב.
ההיבט הנפשי: איך להיות מוכנים ליום הגישור?
מומלץ ללכת לישון טוב, להגיע בראייה חיובית, אולי להביא בקבוק מים/כריך אם זה הולך לקחת כמה שעות. מוטב שתשבו בראש פתוח, תתמקדו בעתיד ולא בעבר. הביאו פתקים כתובים על מה חשוב לכם באמת, מה הקווים האדומים שלכם, אבל גם על מה אפשר להתפשר.
זכרו, קיים פיתוי "להתנקם" בבן/בת הזוג בשל בגידה או חילוקי דעות שהיו, אבל הגישור מתמקד בשאלה “איך מרימים את החיים מחדש?”
ניהול דיון משותף לעומת מפגשים פרטיים (caucus)
בחדר הגישור, בדרך כלל מתבצע הדיון יחד, אלא אם אחד הצדדים מרגיש שהנוכחות המשותפת קשה מדי או מפחד. המגשר יכול להציע מפגשים פרטיים עם כל צד כדי להבין את האינטרסים האישיים. מה שייאמר בפרטיות נשמר בסוד, אלא אם כן הצד מאשר חשיפה מול הצד השני.
כל צד יכול להבהיר למגשר מה חשוב לו להשיג, מבלי שהאחר מיד יזנק. לאחר מכן המגשר ינסה לבנות פשרות עם כל צד. זה כמו משא ומתן מתווך - פתרון טוב יותר בהשוואה לדיון עוין בבית משפט.
טקטיקות וכלים שנעשה בהם שימוש בגישור
סיעור מוחות: המגשר יכול להנחות את בני הזוג להעלות רעיונות, בלי לשפוט אותם מיד, ואז לסנן מה ריאלי. פתרונות קריאטיביים מאפשרים לעיתים גשר מעל מחלוקות קשות.
מציאת אינטרסים משותפים: לדוגמה, שניכם רוצים את טובת הילדים, שניכם רוצים ביטחון כלכלי. כאשר מתמקדים במשותף, קל יותר להתפשר. ככה, במקום "אני רוצה את הדירה, נקודה", חושבים "אני רוצה ביטחון למגורים" - ואז אפשר להגיע להסדר פריסת תשלומים.
WIN-WIN: המגשר מחפש הסדר שמיטיב עם שני הצדדים עד כמה שניתן, ולא מנציח נצחון צד אחד.
דיון בדוגמאות של בגידה ותגובותיה בגישור
נניח אישה בוגדת עם חבר לעבודה, הבעל פגוע קשות ומעוניין לעזוב את הבית. כיצד הגישור עוזר? המגשר מנחה אותם לדבר על נושא הילדים ועל עתידם הרכושי, במקום להתמקד בפרטים "איך" ומתי הבגידה התבצעה.
אם הבעל בוגד, האישה דורשת יותר רכוש כפיצוי מוסרי? בגישור, אפשר להגיע להסכם שמכיל "פיצוי" מדוד, אך לא בהכרח גדול. אין חוק שמחייב צד בוגד לשלם, אך לפעמים הסכמה כזו תאפשר לאישה להרגיש שגרמו לה רגיעה נפשית, והגישור יצליח.
מקרי קיצון: מתי גישור פחות מומלץ?
אם צד אחד מפחד פיזית מהצד השני (אלימות), או שהפערי כוחות עצומים ואין דרך לאזן, גישור עלול שלא לספק הגנה מספיק. אם הצד האלים לא מוכן בשום אופן לשיח הוגן, מוטב לפנות לבית משפט ולבקש צווי הגנה.
אם צד אחד נחוש למרר את חייו של השני, ואין נכונות מהותית להגיע להסכמות - הגישור ייכשל. אבל תמיד כדאי לנסות, כל עוד אין סיכון לטרור רגשי משמעותי בחדר הגישור.
סטטיסטיקה על הצלחת גישור בישראל
לפי מקורות לא רשמיים, בגישורי משפחה, שיעור ההצלחה עשוי להגיע ל-70%-80%. הצלחה מוגדרת כסגירת הסכם סופי. זהו נתון גבוה מאוד לעומת הליכים בבית המשפט, שם נדרשים לעיתים התערבויות כפויות והחלטות שופט.
הליך אימות ההסכם והשלב האחרון אחרי הגישור
לאחר גמר הגישור וחתימת "הסכם גירושין" (או "הסכם פרידה" אם זה ידועים בציבור), פונים לבית המשפט לענייני משפחה (או בית הדין הרבני) לאישור. הדיון קצר: השופט בודק שההורים מבינים את המשמעות, שאף אחד לא כופה עליהם. אז ההסכם מקבל תוקף של פסק דין.
לאחר מכן, זוגות נשואים יעשו "סידור גט" ברבנות - פעולה פרוצדורלית לרוב, אם שניהם מסכימים.
מנקודה זו, אתם למעשה גרושים. חשוב לבצע בזריזות את כל השינויים הנדרשים (ביטולים בבנקים, עדכון ביטוחים, החלפת כתובת וכדומה).
שאלת הילדים לאחר הגירושין - כיצד לשמור על שיתוף פעולה פרקטי
לעיתים רחוקות מסתיימים בגישור כל הקונפליקטים ב-100%. השאיפה היא שהורים יבנו ערוצי תקשורת: ווטסאפ קבוצתי, מעבר סדיר של עדכונים לגבי לימודים, בריאות, אירועי בית ספר וכו'.
תוכלו גם להסכים שכל חצי שנה תקיימו "פגישת עדכון" עם המגשר או בלי, כדי לעשות "Fine Tuning" להסכם, במיוחד אם הילדים צעירים ועתידים לגדול. הרבה דברים משתנים במרוצת השנים.
התייחסות למזונות שינוי נסיבות (תיק 919/15) - חידוד
בעיקרון, מזונות ילדים עד גיל 6 הם "על האב" (בד"כ) לפי הדין הדתי. מגיל 6 עד 15, לפי הלכת בע"מ 919/15, ההורים מתחלקים בנטל לפי יחס ההכנסות וזמני השהות בפועל (משמורת משותפת מורידה את שיעור המזונות). בגישור תוכלו לנצל את הגמישות ולקבוע כללים מותאמים. למשל, אם כל צד מרוויח דומה ויש חלוקת זמן של 50/50, אפשר שיימחקו המזונות או יקבע סכום סימלי.
אם בעתיד אחד ההורים מפסיק לעבוד או מרוויח הרבה יותר, יכולים להיות עילות לשינוי. טוב שההסכם יכיל סעיף שמאפשר דיון מחדש בגישור.
אופציות עתידיות של פרנסה והקלת תשלומים לבן הזוג - מזונות אישה או בן זוג
בגירושין בין גבר לאישה בהלכה הדתית, לעיתים לאישה זכות למזונות אישה (עד הגט) אם היא לא עובדת. בגישור יכול להיות הסדר תשלום חודשי למשך תקופה עד שתתייצב כלכלית. זוגות חד-מיניים, או זוגות ידועים בציבור, יכולים לקבוע מנגנון "מזונות משקמים" לתקופה מסוימת.
שאלות שלאחר הגט: הסכמי ממון חדשים, צוואה, ירושות
לאחר שהתגרשתם, אם אתם נכנסים לזוגיות חדשה, כדאי לחשוב על הסכם ממון חדש, כדי למנוע מריבות על רכוש שהגעתם איתו. לפעמים בסוף התהליך אנשים אומרים “נמאס לי מהסכמים”, אבל דווקא אז חשוב לצמצם חילוקי דעות עתידיים.
בנושא צוואה, יש לזכור כי החוק בישראל קובע שאם לא עושים צוואה, בן זוג נשוי יורש חלק. אבל אם התגרשתם, אין יותר זכויות ירושה אוטומטיות. אם לא מחקתם את בן הזוג מפוליסת ביטוח חיים, זה עלול לגרום להפתעות אם אתם הולכים לעולמכם בטרם עת.
עשרת הטעויות הגדולות שאנשים עושים כשהם לא פונים לגישור
1) פונים מיד לעורכי דין תוקפניים שגוררים להתדיינות ארוכה.
2) מוציאים עשרות אלפי ש"ח על הליכים מקדמיים ודיונים טרומיים בלי לנסות משא ומתן.
3) מערבים את הילדים באופן שמזיק פסיכולוגית.
4) מעלימים מידע על נכסים פיננסיים או חובות.
5) מתעקשים על "נקמה" ומוותרים על פתרונות שפויים.
6) מאפשרים לשופט/דיין לקבוע את גורל הילדים, במקום לתאם הורות משותפת וקשובה.
7) מפיצים בציבור פרטים אינטימיים, מה שמחריף את האווירה.
8) לא בודקים השלכות מס, משאירים את חלוקת הנכסים בצורה שגורמת לתשלומי מס שבח גבוהים.
9) לא כותבים מנגנון שינוי נסיבות, מה שגורם לביקורים תכופים בבית משפט.
10) חושבים שהסכם גירושין הוא סוף פסוק, ולא שומרים על תקשורת עם הצד השני לטובת הילדים.
חיי המשפחה בשני בתים, "פרק ב'" והסתגלות הילדים
שלא כמו הליך משפטי שנגמר בפסק דין, גישור גירושין לעיתים משאיר "טעם טוב" ומאפשר הורות משותפת יציבה. הילדים רואים שהוריהם מסוגלים לתקשר ולהתחשב בהם, במקום מלחמה.
במוקדם או במאוחר אחד ההורים (או שניהם) יכנס לזוגיות חדשה וייתכן שיאחד בתים, ילדים חורגים, אחים חורגים וכו'. הסכם גירושין שגובש בשיתוף פעולה, מפחית את הסיכוי לסכסוך מחודש. עדיף להסתכל קדימה, לשתף פעולה סביב הילדים והמשפחה המורחבת החדשה.
גישור גירושין חובה ומפגשי מהו"ת (חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה)
החל מיולי 2016, זוגות עם סכסוך משפחתי מחויבים להגיש "בקשה ליישוב סכסוך" ולגשת לכמה פגישות אצל יחידת הסיוע שליד בית המשפט למשפחה או בית הדין הרבני. רק אחרי זה הם רשאים להגיש תביעות מלאות.
המפגשים האלה נועדו לראות אם אפשר לפתור את הסכסוך באמצעות גישור או כל דרך חלופית. לאחר 4 פגישות (לעיתים פחות), בני הזוג מחליטים: ממשיכים לגישור פרטי/התדיינות? אם אין הסכמה, אפשר לפנות לערכאות.
מגשר גירושין פרטי הוא אופציה רחבה יותר מהיחידות הציבוריות, שמראש הן מוגבלות בזמן ובמשאבים. בחירה בפתרון פרטי משמעה יותר גמישות, זמינות, אפשרות לקבל שירות צמוד וסיוע גם בכתיבת הסכם מפורט.
עו"ד מגשרת מאיה רוטנברג: גישור גירושין ומשמעותו ב-2025
גישור גירושין אינו רק "טרנד", אלא הפתרון המועדף שבתי המשפט למשפחה וגורמי הרווחה מעודדים זוגות לנסות לפני צעד משפטי. הסיבות לכך מרובות: עלויות נמוכות, זמן קצר יותר, סודיות, שליטה בתוצאה, תהליך פחות פוגעני בילדים ובבני הזוג, והתאמה לחיי העתיד. במסגרת הגישור, ניתן לטפל בכל הסוגיות שעולות בגירושין: חשד בגידה, הסכמי ממון, קריפטו, מניות, מזונות ילדים לאור בע"מ 919/15, ידועים בציבור, כתובה, פרק ב' ועוד. המגשר יכול להיות גם עו"ד מנוסה שמבין את ההיבטים המשפטיים ויודע לנסח הסכם איכותי שיקבל תוקף של פסק דין.
הכנה רצינית לפני כניסה לגישור כוללת איסוף נתונים כלכליים, ידיעה ברורה על מטרותיכם, והגעה עם ראש פתוח למציאת פתרונות יצירתיים. בגישור לא מנצחים על חשבון האחר - שואפים להישגים שישרתו את שני הצדדים, תוך מתן דגש ענק לטובת הילדים וריצוי צרכי העתיד של המשפחה המתפרקת. כתוצאה מכך, יוצאים מההליך עם הסכם יציב, שפגיעתו (רגשית וכלכלית) בבני הזוג ובילדים קטנה יותר. הסכם הגישור, לאחר אישורו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, מקבל תוקף של פסק דין ומאפשר גם הליך גט ברבנות בצורה קצרה ויעילה. זהו סיום ראוי לפרק הזוגיות, ובו זמנית פתיחת דרך חדשה לשני הצדדים - דרך שיש בה פחות מטענים שליליים ויותר שיתוף פעולה, במיוחד בכל הנוגע להורות.
.jpg "מגשר גישור גירושין")
