השופט מרדכי (מוטי) לוי: פסק דין בנושא אחריות הורית (תלה"מ 60762-11-20)

הילדים ילונו אצל האב והוא ישיבם ביום שלמחרת למסגרת החינוכית. הילדים ישהו עם האב בכל סוף שבוע שני מתום המסגרת החינוכית ועד למוצאי שבת.

בהסדרי השהייה צוינו גם הסכמות לעניין מחצית חופשות וחגים, נסיעות לאירועים משפחתיים והתנהלות ההורים כאשר ילד חולה. לא מצאתי להרחיב בהסכמות שמעבר לחיי השגרה היומיומית שכן אלו, כפי שיובהר להלן אינם שנויים במחלוקת.

עוד הומלץ להפנות את ההורים ליחידה לתיאום הורי לקיום פגישות עם שני ההורים שיערכו אחת לשבועיים באגף הרווחה וכרוכות בתשלום מצד שני ההורים.

3.           התסקיר על המלצותיו הועברו לעיון ועמדת הצדדים.

4.           האב, ברך על המלצת התסקיר להורות משותפת אולם חלק על הסדרי השהות המומלצים שכן אלו אינם מבטאים את ההסכמות מצד אחד ופחותים מאלו שנקבעו על ידי בית המשפט בהחלטה מיום 10/5/2021מצד שני.

האב עתר להרחבת הסדרי השהייה באופן שהילדים ילונו אצלו גם במוצאי שבת בסוף שבוע בו הם שוהים עמו וכן להוסיף שני ימי חמישי כולל לינה.

5.           האם הבהירה בתגובה מטעמה ש"היא מקבלת את המלצות התסקיר שנקבעו על סמך ההבנות וההסכמות אליהן הגיעו ההורים באמצעות אגף הרווחה". האם הביעה את מורת רוחה ממה שנחזה על ידה כ""משחקים" ותעלולים" וביקשה לאמץ את המלצות התסקיר כלשונן.

עוד סברה האם שאם האב מבקש לשנות את ההסכמות ראוי לזמן לדיון את העו"ס לסדרי דין. כך טענה האם שהאב "מסרב להניח ל "סכסוך הפוגע ברווחת הקטינים""

הדיון בעקבות התסקיר:

6.           ביום 7/7/21התקיים דיון.

במסגרת הדיון חלקו הצדדים על מהות ההסכמה הנטענת לפני שירותי הרווחה כפי שעשו בתגובתם הכתובה: האם סברה שההמלצות שעלו בתסקיר הן המשקפות את ההסכמות ויש לכבדן כלשונן שכן "ההסכם ברווחה נתן ביטוי להסכם בין ההורים ברווחה, הוא הודיע שהוא לא מסכים למה שהסכים. אם זה לא מוסכם, מה שפקידת הסעד קבע שמוסכם,אז בבקשה שפקידת הסעד תמשיך את החקירה...אנו מסכימים להמלצות מי שמתווכח עם עצמו זה האדון".

דיון והכרעה:

7.          לגופה של המחלוקת מה לי להרחיב הבדיקה על ידי העו"ס לסדרי דין או לזמנה לדיון בבית המשפט? משעה שההסכמה של ההורים לאחריות הורית משותפת אוגדת בתוכה את ההסכמה ההדדית שלהם בדבר הכישורים ההוריים הנדרשים לגידול ילדיהם שלהם. אם כן, המחלוקת היא לא מחלוקת והיא נסבה על הרחבת הסדרי השהות של הילדים עם אביהם. האם ביקשה להשאיר את ההסכמות על כנן והאב כפי שציין בתגובתו ביקש להרחיב את הסדרי השהות.

8.          לא נעלם מעיני שייתכן והמחלוקת על 'הסדרי השהות' אינה המחלוקת האמיתית והיא צופה

פני דיון בשאלת המזונות כאשר שני ההורים יבקשו, ככל הנראה, למנף הפער או מניעתו לאותו דיון. אלא שטובת הילדים היא שלנגד עיני ואין מחלוקת בדבר חשיבות שני הורים בחייהם של הילדים, ומשעה שכאשר בחרו ההורים להביא במשותף את הילדים לעולם לא סברו להדיר האחד את השני מעולמם מחשבה אפשרית זו אינה שיקול בעיני לצורך החלטתי. גם אם אלו השיקולים הרי שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה והילדים ירוויחו.

9.          ויתמה השואל מה טעם נאמרו הדברים. הדברים לא נאמרו בכדי. יופנה השואל לדברי באת כוחו של התובע בפרוטוקול הדיון:

"...תלויה ועומדת החלטת בית המשפט למזונות זמניים ששינתה רק את רכיב המדור, זאת בלי ליתן שום משקל ליחס של היקף זמני השהות. שעה שניתנה ההחלטה לא היו הסדרי שהות והיום מתקיימים הסדרי שהות בהיקף של 45%אצל האב ו – 55%אצל האם. אי אפשר להותיר את ההחלטה על כנה ולו בשל הרחבת הסדרי השהייה..."

עוד טענה "... ולהפנות אותו, ואעשה זאת כעת, לשני פסקי דין חדשים שניתנו אך לפני שבוע על ידי כב' השופט שמואל בר יוסף במסגרת תלה"מ 50833-10-19, ופסק דינו של כב' השופט ארז שני במסגרת תלה"מ 392-10-19, שניהם בבית משפט שלום משפחה תל אביב כמובן, ולכן אומר בפסקי הדין האלה, הראשון עשה חישוב זהה למה שתכף אעשה בהכרעת המזונות, אותן עובדות בדיוק, שלושה גילאים, אותם גילאים, אותן הכנסות, והגיעה לתוצאה הפשוטה שאגיע אליה כבר, ואילו כב' השופט ארז שני הגדיל ועשה וקבע שברגע שיש היקף של הסדרי שהות של 45/ 55עם משמורת משותפת כפי המלצות התסקיר אליהן הסכימה הגב', הרי שלא קיימים מזונות בכלל, גם לקטין מתחת לגיל 6, שיש לנו אחת כזו במקרה שלנו, ואף זה לא מובן מאליו שהאם תהיה ההורה המרכז, צריך להיות מי יותר פעיל עבור הילדים, כך ממש קבע כב' השופט ארז שני."

סיכומם של הדברים מפי באת כוח התובע "שלא חלילה ישתמע שהאב מרכז חייהם של החיים, ההפך, הוא רוצה להיות שוויוני לה.

הפועל היוצא של בית המשפט בשבתו בתיק משמורת הוא בראש ובראשונה טובת הילדים. גם אם אב או אם מעוניינים בהרחבת זמני שהות מאינטרס כלכלי כלשהו, עצם העובדה שהילדים נהנים משני ההורים שלהם בעקבות אינטרס זה או אחר, די בכך כדי לקדם את העניין, כי בסופו של יום בין אם ישלם מזונות או לא, הילדים יהיו אצלו חצי מהזמן, ומי נהנה מזה? הילדים והצדדים שניהם יחד".

הדברים מעידים על עצמם.

10.        יוער שתובנה זו מקבלת ביטוי גם בתסקיר בו נכתב "בין ההורים קיימת מחלוקת סביב נושאים כלכליים, נראה כי המניע הכלכלי מהווה גורם המשפיע על עמדותיהם ..."

11.        מנגד לא מצאתי הסבר של האם מה טעם לא לאפשר לאב את רצונו, שיעמוד כמובן למבחן הזמן, ולהרחיב את הסדרי השהות שלו בחלקה של הבקשה.

בהקשר זה טענה באת כוחה של האם מפיה :

"ניתן תסקיר שכל כולו על סמך הסכמות הצדדים, כך כותבת פקידת הסעד, בראשית התסקיר, לאור הסכמת ההורים לא נדרשה להליך חקירה. בסך הכל נפגשו עם ההורים אחרי 5חודשים שלא ראה בכלל את הילדים, שני הצדדים הסכימו, ניתן תסקיר עם המלצות על פי הסכמת הצדדים, לא דיברו על משמורת משותפת, כן הסכימו לסוג של אחריות משותפת וסיכמו בניהם על הסדרי ראייה בדיוק כפי שנרשם. הגב' אמרה שבית המשפט הפנה לקבלת עמדה של הצדדים, אני כך הסכמתי ולכך אני מוכנה. מה עושה האדון? הוא פתאום לא הסכים, פקידת הסעד שקרנית, זו עמדתו, הוא לא הסכים למה שנרשם בתסקיר. שוב, הסדרי השהייה כותבת פקידת הסעד לעניין זמני השהות הסכמות שבהתאם ניתנו המלצות, והוא אומר לא הסכמתי, הסכמתי רק לחלק הזה, ז"א פקידת הסעד משקרת. בשום מקום פקידת הסעד לא רשמה אם יש פגם או אין פגם בהורות, דיברה איתם, הציגו ללה הסכמות והיא הגישה. נעשה פה שעטנז בין המלצות פקידת הסעד והחלטת בית המשפט, ואחר כך לעשות מקצה שיפורים כי הוא מתנגד פתאום למה שהסכים. האדון הזה כבר עושה את זה פעם אחר פעם, היה הסכם בניהם בכתב על הסדרי ראייה, הם קיימו את זה – הוא חזר בו, היה הסכם ברווחה, הם קיימו אותו, הוא חזר בו. ההסכם ברווחה נתן ביטוי להסכם בין ההורים ברווחה, הוא הודיע שהוא לא מסכים למה שהסכים. אם זה לא מוסכם, מה שפקידת הסעד קבע שמוסכם, אז בבקשה שפקידת הסעד תמשיך את החקירה. אני רוצה לדבר לגופו של עניין, הוא מתנהל לפי עצות של עורכי דין ולא לפי מה שהוא רוצה וזה בא לידי ביטוי גם בהתנהלות שלו מול הילדים. הוא אמר שהוא לא ראה את הילדים בעצת עו"ד, זה כתוב גם בתסקיר. אם ניתנה הסכמה אצל פקידת הסעד יכבדו אותה שני הצדדים, זו הייתה גם עמדתנו בכתב. אנו הבהרנו בכתבנו בכתב מראש, אנו מסכימים להמלצות. מי שמתווכח עם עצמו זה האדון."

12.         אלא שלבד מהפניית בית המשפט לעבר, דרך התנהלותו של האב בעבר, עליה חלקה באת כוחו, אין הסבר מהותי מה ייגרע מחלקם של הילדים אם ישהו עם אביהם עוד שניים שלושה ערבים בחודש. זו מהות השאלה, זו מהות התהייה ועל כך לא ניתן מפי האם כל נימוק משכנע שיש בו כדי להעיד שטובתם של הקטינים שלא לשהות עוד עם אביהם מעבר למוסכם. הסכמת ההורים הנטענת לעניין הסדרי השהות בשירותי הרווחה אינה חזות הכול. מקל וחומר משעה שאין סיבה נכונה, ראויה או נטענת למנוע שוויון בהסדרי השהות של הילדים עם כל אחד מההורים.

13.         כך, בתסקיר מובא מפי ההורים "בשיחות עמם הביעו את הבנתם לכך שהסכסוך ביניהם פוגע בילדים ואת רצונם לסיים המאבק". תובנה זו צריכה לצאת מהכוח אל הפועל.

אחרית דבר:

14.         כהסכמת ההורים אני קובע אחריות הורית משותפת של ההורים על ילדיהם.

15.         לאחר ששקלתי את שאלת הסדרי השהות באתי כדי מסקנה שיש לאפשר לילדים ללון אצל האב פעם בשבועיים, בימי חמישי הסמוכים לסוף שבוע בו אינם שוהים עמו וכן במוצאי שבת אחת לשבועיים.

16.         בשאר ההסכמות שקיבלו ביטוי בתסקיר לא יבוא שינוי.

17.         ההורים מופנים ליחידה לתיאום הורי בשירותי הרווחה בעירית אילת ויישאו בעליות בחלקים שווים.

19.        מתיר פרסום פסק הדין בהסתרת פרטים מזהים.

20.        תואיל המזכירות לסרוק פסק הדין גם ב- תלה"מ 47803-04-21לשלוח את פסק הדין לצדדים ולסגור את תלה"מ 60762-11-21ו- תלה"מ 47803-04-21.

ניתן היום, ט' כסלו תשפ"ב, 13נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.

בית משפט לענייני משפחה באילת
תלה"מ 60762-11-20מ. נ' מ.
לפני כב' סגן הנשיא, השופט מרדכי (מוטי( לוי
תובעת א. מ.

נגד
נתבע י.ש. מ

פסק דין