En

צור קשר

checked

פס"ד בעניין חוסר סמכות עניינית לביהמ"ש למשפחה לדון בתביעה בעניין משמורת, כאשר ניתן צו הוצאה ממשמורת בתיק נזקקות

27/08/2021

 

 

1.    האם הגישה תביעה להשבת משמורת הקטין אליה.

2.    האב טען בכתב הגנה לחוסר סמכות עניינית, מאחר ועניינו של הקטין נדון בבית המשפט לנוער בתנ״ז 34502-10-17 (׳תיק הנוער׳). תיק הנוער אינו פתוח לעיוני.

3.    לאחר שקראתי את כתבי הטענות כאן, התבקשה והוגשה תגובת האפוטרופסה לדין, שמונתה לקטין בתיק הנוער, ולה צורפו כל ההחלטות בתיק הנוער. האפוטרופסה לדין תומכת בדעה לפיה בית המשפט לנוער הוא המוסמך לדון במשמורת הקטין כפי שעשה, והפנתה לפסיקה.

4.    ניתנה גם לצדדים זכות להשלמת הטיעון, והם ניצלו אותה.

5.    ההחלטות העדכניות מתיק הנוער לא צורפו על ידי התובעת (הפרוטוקול האחרון שהוגש חלקית הינו מיום 1/2/21, הוגשה החלטה מיום 11/4/21 לפני דיון שהיה קבוע ליום 20/5/21 וההחלטה מיום 7/1/21, שצורפה לתגובה). האב אמנם צירף את מלוא הפרוטוקול מתיק הנוער מיום 1/2/21, ושני הצדדים הגישו מסמכים מתיק הנוער ואחרים. ההחלטות המחייבות הוגשו בשלמותן, כאמור, על ידי האפוטרופסה לדין, מהן עולה התמונה הבאה:

5.1. ביום 3/12/17 הושם הקטין תחת צו השגחה של עו״ס לחוק הנוער, והמשמורת הזמנית ניתנה לאביו;



 

5.2. ביום 1/2/21, כאשר האב עדיין ההורה המשמורן, נקבע אמנם על ידי כב׳ השופטת בן לוי כי הסדרת הקשר עם המשיבה ואמה, סבתו של הקטין, הינו עניין שבסמכות בית המשפט לענייני משפחה, אולם באותה החלטה ניתן צו למשך 60 יום לאיסור הגעה לבית הספר, הגבלת שיחת טלפון לקטין לפעם ביום, והכנת תכנית מפגשים, שתאפשר קשר ומוגנות ע״י עו״ס לחוק הנוער.

5.3. ביום 20/5/21 התקיים הדיון, שאיש מן הצדדים לא הגיש לבית המשפט את הפרוטוקול שלו, למרות שכתבי בי הדין הוגשו לאחר קיומו, ובו נקבע:

"לאחר שמיעת כל הצדדים נראה כי הצורך לשוב ולהוציא את [הקטין] למסגרת חוץ ביתית הוא צורך ממשי וזאת על מנת שניתן יהיה לסייע [לקטין].

יחד עם זאת, נכון להיום אין מסגרת חוץ ביתית מתאימה שיכולה לקלוט אותו.

...

בשלב זה מורה על הארכת צו ההשגחה וזאת על מתן החלטה אחרת".

5.4. בתום הפרוטוקול הוספה הערה לפיה האם התנגדה להוצאת הקטין למסגרת, אף איימה כי תתבע את האפוטרופסה לדין ואת עו״ס לחוק הנוער;

5.5.   ביום 26/5/21 ניתנה החלטת כבי השופט בן לוי בתיק הנוער, הקובעת:

״1. לבקשת עוח״נ מורה כי הקטין יובא לועדת קבלה בהוסטל ״---״ מועד שנקבע. מאחר והקטין גר כיום עם אמו, אני מורה לאם- המשיבה להביא את הקטין לועדה בהוסטל...

...

3. מאשרת שימוש בכח סביר אם למרבה הצער יהיה צורך בכך...

5.   ככל שהקטין ימצא מתאים להקלט במסגרת, גם בהנחה שאמו תתנגד לכך בכל האמצעים, מורה כי הקטין ייקלט באופן מידי בהוסטל ״—". במקרה זה מורה כי צו ההשגחה ישונה לצו משמורת כשתוקף הצו לשנה.

6.   עוח״נ תגיש עדכון עד 10.6.21 לכל המאוחר...".

5.6. לבסוף הוצג עדכון עו״ס לחוק הנוער בתיק הנוער, בו תואר כי האם לא שיתפה פעולה עם הבאת הקטין לועדת הקבלה, על כן ובתיאום כל הגורמים עם ההוסטל ומשטרת ישראל הוצא הקטין ביום 8/6/21 מבית הספר, לאחר תום הלימודים ולאחר הכנתו, ונקלט בהוסטל, לאחר ניסיון בריחה, וקושי בקבלה, נרגע, נמסרה הודעה להורים ומאוחר יותר בערב, האב הביא את הציוד של הקטין. על גבי דיווח זה ניתנה החלטת בית המשפט לנוער מיום 10/6/21 : "לשלוח לכל הצדדים לידיעתם".

6.    עולה מכל המקובץ כי הקטין כעת הוצא ממשמורת הוריו, והינו בצו משמורת רשות הסעד לפי סעיף 3)4) לחוק הנוער (טיפול להשגחה), תש״ך-1960 ("חוק הנוער׳), למשך שנה מיום 8/6/21.

7.    במצב דברים זה נדחית סמכותו הטבועה והכללית של בית המשפט לענייני משפחה לדון בענייני הקטין, וקביעת בית המשפט לנוער, במסגרת סמכותו, גוברת. המניעה הינה זמנית ומוגבלת לתקופת צו המשמורת, שניתן על ידי בית המשפט לנוער.

8.    לאחרונה דן בעניין דומה כב׳ השופט א׳ זגורי, וקבע בתמ״ש (נצרת) 34845-02-21פלוני נ׳ פלונית ואח׳ (11.5.2021, פורסם בנבו):

"אין לנהל הליכים בעניין הקטין בבית המשפט לענייני משפחה כאשר עומד ותלוי צו נזקקות והוצאה ממשמורת בבית המשפט לנוער [ההדגשה במקור, ג.ס.ב.].

9.    כב׳ השופט זגורי מבהיר את ההבדל בין סמכויות בית המשפט לנוער ובית המשפט לענייני משפחה, וקובע:

"על כך אוסיף ואדגיש כי כל עוד הסכסוך בעניין הילד נטוש בין ההורים, הרי מדובר בסכסוך שאמור להתנהל בבית משפט לענייני משפחה. עם זאת, מקום שבו נוקטתהעו״ס לחוק הנוער בהליכים לפי חוק הנוער, ועותרת להוצאת קטין ממשמורת הוריו והשגחתם, החלטה כזו של בית המשפט לנוער גוברת ומפקיעה, לפחות זמנית, את החלטת והסדרי המשמורת ו/או הקשר שנקבעו בבית המשפט לענייני משפחה בסכסוך בין ההורים.

ובאנלוגיה מקבילה הרי שכל עוד בית המשפט לנוער נדרש להתדיינויות בנושא קטין בין העו״ס לחוק הנוער לבין הוריו והוא מחליט על הוצאת הקטין ממשמורת ההורים וכן מסדיר הקשר בין הקטין לבין ההורים, על בית המשפט לענייני משפחה להימנע מלעסוק בעניינו של הקטין (למעט במקרים חריגים בענייני אפוטרופסות שבית המשפט לנוער לא נדרש להם ולא מוצו במסגרת החלטותיו)" [ההדגשה במקור, הקטע המסומן בקו תחתון - הדגשה שלי, ג.ס.ב].

ולבסוף -

"מכל אלה חייב להיות ברור ונהיר, כי כאשר מתנהלים בעניין קטין הליכי נזקקות ודרכי טיפול בבית המשפט לנוער, ברירת המחדל חייבת להיות שהמשך הטיפול המשפטי בעניינו של הקטין לרבות בבקשות הנוגעות להשבתו למשמורת ההורים או בעניין הקשר בין ההורים לבין הקטין ייערכו בבית המשפט לנוער שמראש היה זה שהכריז על הקטין כנזקק וקבע את דרכי הטיפול. עם זאת על בית המשפט לנוער לנהוג משנה זהירות עת נדרש לאשר מקום חסות בבית אחד ההורים כאשר ברגע [צ״ל ׳ברקע׳, הערה שלי, ג.ס.ב] סכסוך בין ההורים ביחס לילד. פניה לבית המשפט לענייני משפחה מהווה בזבוז משווע של משאבי מערכת, עלולה לגרום להכרעות מתנגשות ואולי אף סותרות וככזו פוגעת בטובת הילד ובאינטרס הציבורי כאחד. משום כך צריך להיות ברור להורה שמחליט לפנות לבית המשפט לענייני משפחה מקום שעניין ילדו הקטין מתנהל בבית המשפט לנוער, כי לכל הפחות עליו לצרף כל ההחלטות והמסמכים הרלבנטיים מבית המשפט לנוער ולהסביר כיצד זה הוא פונה לערכאה אחרת מזו שדנה בעניין ילדו הקטין".

10.  בענייננו לא התנהלה לפני כן תביעה בעניין הקטינים בבית המשפט לענייני משפחה, על כן אין להחיל על ענייננו את בע״מ 1195/20פלונית נ׳ פלונית ואח׳ (20.2.2020, פורסם בנבו). שם נקבע כי בית המשפט לענייני משפחה, בו נדונו ענייניהם של ההורים כולל תביעת משמורת, היה מוסמך לדון בבקשה דחופה לאישור אמצעי חירום לפי חוק הנוער.

11.  גם בג״צ 8906/04פלונית נ׳ פלוני (20.7.2005, פורסם בנבו), אליו הפנה ב״כ התובעת אינו מתאים ליישום על המקרה כאן. שם ניתן בבית המשפט לנוער צו להכרזת הקטינה כנזקקת. אין כך בענייננו נכון להיום, כאשר הקטין תחת צו הוצאה ממשמורת בתוקף.

12.  הציטוט, שהובא בתגובה מפסק הדין בבג״צ, מלמד על האבחנה שיש לעשות בין שני המצבים:

"בנסיבות העניין שבפנינו, אין מדובר בשתי ערכאות בעלות סמכות שיפוט מקבילה באותה הסוגיה. כפי שפורט לעיל, בתחילת שנת 2002 הגישו שירותי הרווחה בקשה בפני בית-המשפט לנוער להכרזת הקטינה כנזקקת. אין חולק כי עניין זה מצוי בסמכות שיפוטו של בית-המשפט לנוער (ראו: הוראות-סעיפים1 עד 3      הנוער

)טיפול והשגחה), תש״ך-1960 (להלן: חוק הנוער)). עם זאת, הכרזת הקטינה כנזקקתמהווה סוגיה שונה ונפרדת משאלת משמורתה. חוק הנוער אינו מסמיך את בית- המשפט לנוער לדון בסכסוכי משמורת ואפוטרופסות. יצוין כי הוראת-סעיף 3)4) לחוק הנוער מסמיכה את בית-המשפט לנוער להורות על הוצאתו של קטין נזקק ממשמורת האחראי עליו ומסירתו למשמורתה של רשות הסעד, והכל בנסיבות המנויות בסעיף האמור. עם זאת, אין בהוראת-סעיף 3)4)הנ״ל על-פי לשונה ותכליתה, כדי להסמיך את בית-משפט לנוער להכריע בסכסוכים על-פיחוקהכשרות המשפטית והאפוטרופסות.לפיכך, לא היה מוסמך בית-המשפט לנוערלהכריע במחלוקת שבין העותרת למשיבים בנוגע להחזקת הקטינה, וממילא לא היה אמור לפסוק בשאלה זו [הדגשות שלי, ג.ס.ב].

13.  החלטת בית המשפט לנוער הנכבד מיום 26/5/21, מכח סמכותו הספציפית בחוק הנוער, על הוצאה למשמורת רשויות הסעד, ניתנה בסמכות, עת לא היה תיק אחר תלוי ועומד, היא בתוקף לשנה, והגשת התביעה למשמורת לבית המשפט למשפחה בתוך תקופת תוקף הצו לפי חוק הנוער, אין בה אלא להוות נסיון לעקוף את ההחלטה, שניתנה כדין.

14.  יודגש עוד כי כל הנספחים, שצורפו לכתב התביעה כאן, הוגשו לבית המשפט לנוער, כנחזה מהם, ולמצער היו אמורים להיות מוגשים שם, שכן מועד הפקתם קודם לדיון האחרון במעמד הצדדים, מיום 20/5/21. הדבר מחזק את מסקנתי כי בשלב זה, וכל עוד הצו מיום 26/5/21 בתוקף, אין לבית משפט זה סמכות להיזקק לתביעה בעניין "משמורת הקטין".

15.    הסיכום הינו כי התביעה נמחקת.

16 . התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסכום מתון של 1,404 ₪.

המזכירות תדוור את פסק הדין לב״כ הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ט אלול תשפ"א, 27 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.

 בית משפט לענייני משפחה בקריות
י״ט אלול תשפ״א, 27 אוגוסט 2021

תלה״מ61083-05-21ס. נ׳ ס
בפני כבוד השופטת גילה ספרא-ברנע
תובעת
פלונית

נגד
נתבע
פלוני

בעניין הקטין
הקטין בן כ-15

פסק דין

דרג את הכתבהדירוג כתבה פס"ד בעניין חוסר סמכות עניינית לביהמ"ש למשפחה לדון בתביעה בעניין משמורת, כאשר ניתן צו הוצאה ממשמורת בתיק נזקקות: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד