משמורת: העברת מגורי קטין | עמ"ש 44351-10-17 א' נגד א'

לצורך בירור תביעות המשמורת ומעבר הקטין, מינה בית משפט מומחה מטעמו, את מכון "התבוננות- מרכז קליני לאבחון וייעוץ לילד ולמשפחה. בית משפט הסמיך את המומחה לערוך חוות דעת בשאלת מסוגלותם ההורית של הצדדים ובדבר טובת הקטין לקיום מעבר מקום מגורים או באם טובתו להישארות בסביבת המגורים הנוכחית. המומחה התבקש לבחון מי הוא ההורה המשמורן הטוב יותר לקטין, ובהתאם לבחון את שאלת המעבר ואת השפעת המעבר לעניין הסדרי הביקור, במידת הצורך לשמוע את הקטין.

לצורך בירור תביעות המשמורת ומעבר הקטין, מינה בית משפט מומחה מטעמו, את מכון "התבוננות- מרכז קליני לאבחון וייעוץ לילד ולמשפחה. בית משפט הסמיך את המומחה לערוך חוות דעת בשאלת מסוגלותם ההורית של הצדדים ובדבר טובת הקטין לקיום מעבר מקום מגורים או באם טובתו להישארות בסביבת המגורים הנוכחית. המומחה התבקש לבחון מי הוא ההורה המשמורן הטוב יותר לקטין, ובהתאם לבחון את שאלת המעבר ואת השפעת המעבר לעניין הסדרי הביקור, במידת הצורך לשמוע את הקטין.

בהמשך לפניית בית המשפט לענייני משפחה בגין מתן חוות דעת לגבי טובת הקטין, בדבר מעבר מקום מגורים או המשך מגוריו בסביבתו הנוכחית, וכן המלצה להסדרי ראיה ובחינת מסוגלות שני ההורים, בוצעו בדיקות מסוגלות הורית לשני ההורים, כמו גם תצפיות "הורה –ילד " על האינטראקציה של כל אחד מההורים עם הילד.

מאחר ועלה הרושם לאורך הבדיקה ההורית ותצפיות הורה- ילד, כי הגב'  הילד ומר  הילד, הינם בעלי מסוגלות הורית ויכולות הוריות טובות, אנו סבורים כי שני ההורים מתאימים ויכולים לשמש כהורים משמורנים, זאת בהתאם להסכמה שיגיעו אליה במשותף, המלצות גורמי הרווחה והחלטת כבוד בית המשפט.

אנו ממליצים על הגעה מהירה ככל האפשר להסדרי משמורת וראייה, על מנת לבסס תחושת קביעות ורצף אצל הילד.

ראוי לציין, כי מתוך הממצאים עולה שהקשר של כל אחד מההורים הוא בעל תרומה ייחודית ומשמעותית להתפתחותו הרגשית, הבין אישית, החברתית והחינוכית של  הילד. במיוחד, בהתייחס לשלב ההתפתחותי ש הילד נמצא בו, חשיבות הקשר עם שני ההורים מכרעת.

אי לכך, במידה וטובת הקטין במרכז הדיון ראוי שלפחות עד הכניסה למסגרת בית הספר ההורים ישמרו על אזור מגורים קרוב.

לגבי סוגיית המעבר של האם למרכז הארץ, אנו מבינים את בקשתה של האם ומאמינים כי מעבר המגורים למרכז הארץ עשוי להקל ולסייע לה בגידול הבן. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון את המרחק הגיאוגרפי שייווצר בין שני ההורים ומשמעות מעבר זה על היכולת לשמור על קשר רציף, קבוע ואינטנסיבי מספיק של כל אחד מההורים עם  הילד.

המלצה – משמורת משותפת: הדיון בשאלת מעברה של האם יחד עם הבן ידחה בשנה נוספת ולקראת עלייתו של  הילד לכיתה א.

לטענת האב, האם לא הצביעה על פגיעה משמעותית כתוצאה מדחיית המעבר, וכן לא הצביעה על טובה כלשהי שתצמח לקטין מהמעבר המידי. לטענת האב, אין לגזור לענייננו גזרה שווה מהפסיקה אליה הפנתה האם וממנה מבקשת היא להקיש ל"גישת המעשה העשוי". בית משפט בצדק אימץ את חוות דעת המומחים, לפיהן המעבר, בשלב זה בחייו של הקטין, עלול לפגוע בו מאוד. דחיית המעבר תפחית במעט את הפגיעה בקטין.

לטענת האם, בית המשפט פסק בניגוד לטובת הקטין והתעלם מאיזון האינטרסים הראוי. בית משפט , יצר, יש מאין, נורמה משפטית חדשה בסכסוכי משמורת ו"הגירה". טעויות אלה יצרו כשל וסבך משפטי שהביא להנמקה משפטית שגויה. משנקבעה משמורת הקטין אצל האם, ומשיש להניח כי מעברה לאזור המרכז כבר בוצע, ברור כי התרת מעברו של הילד עמה עדיפה על פני העברתו למשמורת אביו, משכך היה על בית משפט לאשר את המעבר עם הקטין, גם בשל השפעתה המכרעת של "חזקת הגיל הרך" החלה בענייננו.

על פי הפסיקה, יש לבחון את טובת הקטין בשני מעגלים. במעגל הראשון יש לבחון את יכולת הקטין לעשות את המעבר ורק אם ייקבע שביכולתו לעשות כן, תיבחן במעגל השני השאלה, האם יש בקשר של הקטין עם מי מן ההורים, גורם המונע ניתוק מאותו הורה, או הישארות עמו ומה האפשרות הטובה ביותר עבורו, במצב שנוצר.

בענייננו, איש מהמומחים לא ראה קושי לכך שהקטין מסוגל לבצע את המעבר. הזרקור היה על בחינת המעגל השני וזו הצביעה על כך כי האפשרות הטובה ביותר עבור הקטין היא השהיית המעבר והתרתו רק בסמוך לעלייתו לכיתה א'.