איך לבחור מגשר גירושין מומלץ | מדריך גישור גירושין ועלויות ההליך מעודכן 2025

תהליך הגירושין עבר בשנים האחרונות שינויים רבים מבחינה משפטית, רגשית וחברתית. בין אם מדובר בזוג שהחליט להיפרד לאחר שנים של נישואין, או בני זוג צעירים שהגיעו למבוי סתום במהירות – הליך פרידה וגירושין לעולם אינו פשוט. זאת משום שההליך נוגע לכל היבטי החיים: רגשות, כלכלה, הורות משותפת, רכוש, זכויות וחובות משותפים. אחד הפתרונות הנפוצים והמבוססים כיום הוא הליך הגישור, שמטרתו לסייע לבני הזוג להיפרד בדרכי שלום ובהסכם המסדיר את החיים שאחרי הנישואין.

במסגרת חיפוש אחר מגשר גירושין מומלץ, עולים שמות רבים. עם זאת, השם של מגשרת גירושין עורכת דין מאיה רוטנברג בולט במיוחד בתחומי דיני המשפחה והגירושין, בין היתר בזכות הישגיה המשפטיים והמקצועיים, וכן בזכות ליווי זוגות בתיקים מורכבים שהגיעו עד לבית המשפט העליון. ההישגים הידועים קשורים לתיק תקדימיים בעליון, שם עורכת דין רוטנברג ייצגה והביאה להחלטה המשפיעה על נושאי מזונות ומשמורת בישראל וסמכויות שיפוט בתי הדין הרבניים.

מגשר גירושין הוא אדם המוסמך לתווך בין בני זוג בהליך פירוק הזוגיות והנישואין, ולסייע להם להגיע להסכמות בכל הנושאים העומדים על הפרק. בניגוד להליך משפטי בבית דין רבני או בבית המשפט לענייני משפחה, שבו לרוב שולטת גישה אדוורסרית (“אני נגדך, ואתה נגדי”), בהליך גישור המגשר דואג לייצר אווירה משתפת ושקטה, מתוך כוונה להגיע לעמק השווה.

המגשר אינו “שופט” ואינו “בורר”, אלא גורם נייטרלי אשר תפקידו להנחות את הצדדים, להסביר להם את ההיבטים המשפטיים והאפשרויות השונות, לתווך ביניהם ולסייע במציאת פתרונות מקובלים על כל המעורבים. כך למשל, אם יש מחלוקת בנושא משמורת הילדים, חלוקת הרכוש או המזונות, המגשר יעלה פתרונות מגוונים המנסים לענות על צרכי שני הצדדים – וינסה להוביל את בני הזוג למציאת “נקודת איזון” במקום שבו שניהם מרגישים מרוצים.

למרות שמדובר בגורם “חיצוני” או “אמצעי”, לליווי של מגשר מקצועי משמעות אדירה. סמכותו של המגשר נובעת לא רק מהכשרתו המקצועית, אלא גם מהחוק. בחלק מן המקרים, החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) תשע"ה-2014 (שמכונה לעתים “חוק יישוב סכסוכים”), מחייב את בני הזוג לפנות תחילה ליחידות הסיוע לפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ולבדוק אם ניתן לנהל גישור לפני הגשת תביעות בבית משפט. הליך הגישור יכול להתקיים ביחידות הסיוע עצמן או אצל מגשרים פרטיים, דוגמת עו"ד מאיה רוטנברג המתמחה שנים רבות בתחום המשפחה.

בנוסף, מגשר יכול לרכוש סמכות מהצדדים עצמם: בני הזוג מסכימים מרצונם לפנות לגישור, מפקידים בידיו של המגשר את הסמכות לסייע להם לגבש הסכם גירושין, ומנחים אותו סביב נקודות המחלוקת המרכזיות. לאחר שנחתם הסכם גישור, ניתן להביאו לאישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ולקבל תוקף של פסק דין.

כמו בכל תחום טיפולי-תומך אחר, יש זוגות המעדיפים לגשת למגשר גבר, בעוד זוגות אחרים חשים בנוח יותר מול מגשרת אישה. עניין זה נובע משיקולים אישיים של אמון, תחושת ביטחון והזדהות. אחת ההמלצות לשנת 2025 היא לבחון את ההתאמה האישית והכימיה: חשוב שבני הזוג ירגישו נינוחים לדבר בפני המגשר, לשתף אותו בנושאים רגישים, ולסמוך עליו שינהל את ההליך בהגינות ולא “ייטה” לצד אחד.

• הליכים משפטיים: פנייה לבית משפט או בית דין רבני לעיתים יוצרת הסלמה במערכת היחסים בין הצדדים. במקום דיאלוג, נוצרת מלחמת “צודק-לא צודק”. לצד היתרונות כגון פסיקה מחייבת של שופט (או דיינים), הליך משפטי גוזל זמן וכסף, כרוך באגרות, בשכר טרחת עו"ד, בעדויות מומחים שונים, ומעמיד את בני הזוג בעימות אחד מול השני.

• הליך גישור: לעומת זאת, בהליך הגישור מושם דגש על שיתוף פעולה. כל צד מציג את צרכיו ותחושותיו, ויחד מנסים לבנות פתרונות יצירתיים. עלות הגישור נמוכה בהרבה מניהול תיק בבית משפט, ומשך התהליך לרוב קצר יותר. יתרון חשוב נוסף הוא הסודיות: מה שנאמר בחדר הגישור נשאר בגישור. אין כאן פרוטוקולים פומביים ופסקי דין פתוחים לעיון הציבור.

עורכת דין מאיה רוטנברג כבר שנים נחשבת לאחת הדמויות הבולטות בתחום דיני המשפחה בישראל. הניסיון הרב שצברה בתיקים סבוכים, הידע המשפטי המעמיק, והגישה הגישורית שהיא מקפידה ליישם בעבודתה – כל אלו מביאים זוגות רבים לבחור בה כמגשרת המלווה את תהליך הגירושין.

עו"ד רוטנברג ביססה את שמה כמי שמבינה לעומק את המשמעות הרגשית של פירוק המשפחה, אך בד בבד שולטת בהיבטים המשפטיים של הסוגיות הרבות הכרוכות בגירושין: מזונות, משמורת, חלוקת רכוש, ידועים בציבור, הסכמי ממון ועוד. באמצעות גישור מקצועי היא מייעצת לצדדים כיצד ניתן להגיע להסכם צודק ויעיל שחוסך זמן, כסף ועוגמת נפש.

אחד ההישגים המדוברים שלה נוגע לתיק 919/15 בבית המשפט העליון, שבו הוחלט לראשונה על מודל חדש של חלוקת הנטל במזונות ילדים. בזכות ייצוגה בתיק זה, זכתה להכרה נרחבת בקהילה המשפטית והציבורית.

פעילותה הענפה של עורכת דין רוטנברג בתחום הגישור מתרחבת וכעת המשרד משמש כמרכז המציע שירותי גישור לזוגות, ייעוץ משפטי בנושאי משפחה, ואף מציע למגשרים מתחילים ועורכי דין, השתלמויות והכשרות בגישור. המטרה היא לא רק לסייע לבני זוג בהליך הגירושין, אלא גם להרחיב את מעגל המומחים שיכולים לספק מענה מקצועי.

• זוגות צעירים ללא ילדים – התהליכים בגילאים אלה יכולים להיות מהירים יחסית, אך עדיין נדרשת הסדרת פרידה נקייה, שמבטיחה צמצום קונפליקטים עתידיים.

• זוגות עם ילדים קטנים – הדגש בגישור הוא על הסכמות בענייני משמורת, זמני שהות, חינוך, בריאות ומזונות, תוך יצירת רצף תפקודי לילדים גם לאחר הגירושין.

• זוגות עם ילדים בוגרים – לעיתים נדרשים פתרונות מורכבים בתחום הרכוש, כמו גם התמודדות עם שינוי דינמיקה משפחתית.

• זוגות בפרק ב’ – לעיתים במשפחה יש ילדים מנישואין קודמים, מה שמצריך יצירתיות מוגברת מצד המגשר בפתרונות לחלוקת נכסים, משמורת מורכבת וכיוצא באלו.

•זוגות עם גירושים מורכבים– זוגות המתמודדים עם גירושים מורכבים כוללים לעיתים קרובות בעלי נכסים רבים ומגוונים, כמו נדל"ן, השקעות, חברות פרטיות וציבוריות. במקרים אלו, חלוקת ההון מצריכה הבנה מעמיקה של מנגנוני שווי, מניות ואופציות, ולעיתים גם התמודדות עם זכויות נלוות כמו אופציות שאינן בשלות. הסיטואציה הזו דורשת יעוץ משפטי וכלכלי מקיף כדי להבטיח חלוקה הוגנת ומדויקת, תוך מזעור קונפליקטים

תהליכי הכשרה והשתלמות בגישור התפתחו מאוד בישראל בשנים האחרונות. כדי להבין את הערך המוסף של מגשר מקצועי, חשוב לדעת כיצד הוא מוכשר לתפקיד זה:

1. קורס בסיסי בגישור – לרוב כולל עשרות שעות לימוד פרונטליות, התנסות בתרגילים מעשיים, למידת טכניקות לניהול מו"מ ויישוב סכסוכים.

2. קורס התמחות בגישור משפחתי – קורס שבו רוכשים כלים ייעודיים ליישוב סכסוכים בתוך המשפחה, בתחומי גירושין, ירושה, משמורת וכו'. מדובר בנושאים מורכבים רגשית ומשפטית.

3. השתלמויות עומק – מגשרים מנוסים ממשיכים להעשיר את הידע שלהם בהשתלמויות, כנסים וסדנאות מקצועיות. כך הם שומרים על עדכניות לגבי שינויים בחקיקה ובפסיקה.

4. פרקטיקום בגישור – חלק בלתי נפרד מהכשרת מגשרים הוא תרגול מעשי של הליך גישור במצבים אמיתיים או סמי-אמיתיים. כאן נרכשת היכולת להקשיב, לתווך ולהציע פתרונות יצירתיים.

5. עמידה בתקנות משרד המשפטים – בישראל יש חקיקה ונהלים המסדירים את העיסוק בגישור, במיוחד במסגרת בתי המשפט או יחידות הסיוע. מגשר מוסמך אמור לעמוד בסטנדרטים מקצועיים ואתיים נוקשים.

מכאן אפשר להבין מדוע הבחירה במגשר שהוסמך כדין ומחזיק בהשתלמות ממוקדת בתחום המשפחה חיונית להצלחת התהליך.

בעוד בתי המשפט והחוק קובעים שיש לפנות לפגישות מהו"ת ביחידות הסיוע (כאשר מתחיל סכסוך משפחתי), גם בהליך גישור עצמאי אצל מגשר פרטי, נהוג להיצמד למבנה בסיסי של שישה שלבים. להלן תיאור כללי:

1. היכרות ופתיחה

הצדדים והמגשר נפגשים לראשונה. המגשר מציג את עצמו, מסביר על עקרונות הגישור: סודיות, נייטרליות, חוסר משוא פנים. בני הזוג מתבקשים לשתף בסיבת הפנייה ובתקוות שלהם לגבי התהליך. זהו שלב קריטי ליצירת אמון.

2. הצגת הסוגיות והמסמכים

כל צד מציג את הבעיות, הצרכים והאינטרסים שלו. כאן גם מעלים נושאים כמו: רצון להמשיך לגור בדירה משותפת, דרישות לראיית הילדים, תביעות ממוניות ועוד. לעיתים, אם דרוש מידע נוסף (כמו נתונים על הכנסות, חשבונות בנק, ערך נכסים וכו’), המגשר מנחה את הצדדים לאסוף ולשתף במסמכים.

3. זיהוי אינטרסים וגישות פתרון

המגשר מזהה לא רק את העמדות הגלויות של הצדדים, אלא מנסה להבחין באינטרסים העמוקים המניעים אותם (למשל, חרדה כלכלית, רצון להגן על הילדים רגשית, שאיפה להישאר בקירבה גיאוגרפית להורים וכד’). לאחר ההבנה העמוקה, מתחילים להעלות פתרונות פוטנציאליים.

4. פגישות נפרדות עם כל צד (Caucus)

לעיתים, כאשר יש נושאים רגישים או צורך לפתח אמון במגשר, מתקיימות פגישות אישיות. בהן המגשר שומע מידע פרטי שהצד לא מעוניין לשתף עם הצד השני כרגע. זה מסייע למגשר להבין את מלוא התמונה ולפתח רעיונות יצירתיים.

5. הידברות ישירה, משא ומתן ובניית ההסכם

הצדדים חוזרים לשולחן הגישור ומשווים בין האפשרויות, מצמצמים פערים, מחדדים נקודות מחלוקת ומנסים להגיע להסכמות קונקרטיות בכל נושא: רכוש, מזונות, משמורת ילדים, חינוך, וכד’. תוצר של שלב זה הוא טיוטת הסכם גירושין.

6. חתימה ואישור בבית המשפט

לאחר שנוסח הסכם גישור המוסכם על שני הצדדים, המגשר מסייע לבני הזוג לחתום עליו. ההסכם מובא לאישור בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני הרלוונטי, וכך הוא מקבל תוקף של פסק דין. בשלב זה מסתיים הגישור, והצדדים רשאים להתגרש רשמית בהתאם להסדר שסוכם.

ב-2016 נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, שכונה לעיתים בציבור “חוק גישור חובה” או “חוק יישוב סכסוכים”. החוק מחייב בני זוג עם סכסוכים משפחתיים להגיע תחילה ליחידות הסיוע ולפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), לפני שמגישים תביעה משפטית. מטרת החוק היא להפחית את העומס על בתי המשפט, ולתת לצדדים אפשרות לפתור את המחלוקות בדרך של הידברות ופשרה.

• יחידות הסיוע: גוף ציבורי המפעיל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, לעיתים עורכי דין ומגשרים מטעם המדינה. תפקידן לסייע לזוג ולבדוק אפשרות לניהול גישור או הליך אחר של יישוב סכסוך.

• פגישות מהו"ת: לרוב מתקיימות עד 4 פגישות, שבהן מנסים לברר אם ניתן לגשר. אם בני הזוג בוחרים שלא להמשיך בהליך גישור, באפשרותם לפנות לערכאות ולהגיש תביעות משפטיות.

• מימון המדינה: הפגישות הללו אינן עולות כסף לצדדים. יחד עם זאת, לעיתים משך הפגישות הקצר והגבלת המשאבים אינם מספיקים לפתרון כל הסוגיות העולות ביחסי בני הזוג, ולכן רבים בוחרים לאחר מכן במגשר פרטי שיוכל להשקיע יותר זמן.

אחד הנושאים העולים במסגרת החוק ליישוב סכסוכים הוא – מה ההבדל בין גישור ביחידות הסיוע, או גישור ציבורי מטעם המדינה, לבין גישור פרטי אצל מגשר גירושין מומלץ או מגשרת גירושין מומלצת כמו עו"ד מאיה רוטנברג?

• זמינות וזמן מוקצה: בעוד יחידות הסיוע מטפלות בכמות גדולה של תיקים בו-זמנית, גישור פרטי מאפשר למגשר להתמקד יותר בזוג אחד, להשקיע פגישות מעמיקות ואף ארוכות יותר בהתאם לצורך.

• היקף השירות: ביחידות הסיוע מקבלים לרוב ייעוץ בסיסי בלבד, ובודקים אם יש נכונות להליך גישור. בגישור פרטי מקבלים ליווי מלא עד לחתימת הסכם גירושין.

• מימון ועלויות: גישור ציבורי/ראשוני במסגרת יחידות הסיוע הוא בחינם, בעוד גישור פרטי מצריך תשלום שכר טרחה למגשר. עם זאת, ברוב המקרים הליך גישור פרטי עדיין זול משמעותית מניהול הליך משפטי עד הסוף.

• ניטרליות מקצועית: המגשרים ביחידות הסיוע כפופים לתקנות המדינה, בעוד מגשר פרטי עובד לפי התנאים שהוגדרו בהסכם ההתקשרות עמו. שניהם אמורים להיות ניטרליים וסודיים, אך במסגרת פרטית, למגשר לעיתים יש חופש גמיש יותר להתאים את התהליך לזוג.

עבור זוגות העומדים לפני גירושין, שאלת התקציב והכסף עשויה להיות מכריעה. כמה זה עולה? האם זה משתלם? מצד אחד, גישור אינו חינמי (למעט פגישות מהו"ת ביחידות הסיוע). מצד שני, העלויות נמוכות בהרבה ביחס לייצוג המשפטי המלא בכל שלבי התביעה, מה גם שהליך גישור יכול להתקדם מהר יותר.

• שכר טרחת מגשר: השכר משתנה מאוד בין מגשר למגשר, ויכול להיות משולם לפי פגישה או לפי חבילה כוללת של התהליך. מגשרים מנוסים ובעלי שם עשויים לדרוש סכומים גבוהים יותר.

• משך הגישור: בהליך משפטי, עלויות הייצוג עשויות לעלות ככל שההליך מתארך. בגישור, לעיתים ניתן לסיים תוך מספר מצומצם של פגישות. מי שמנהל את ההליך ביעילות חוסך בהוצאות.

• עלות אישור ההסכם: לאחר החתימה על הסכם הגישור, יש להגישו לאישור בבית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני (תלוי בנסיבות). עלות האגרה לא גבוהה במיוחד, וכך נחתמת באופן רשמי הפרידה בין הצדדים.

• יתרון לטווח ארוך: הסכם גירושין שהושג בהידברות מפחית משמעותית את הסיכוי לדיונים נוספים בעתיד. הסכסוך נפתר בצורה מושכלת, מה שחוסך עלויות כספיות ונפשיות בעימותים חוזרים.

שנת 2025 מאופיינת בפתרונות דיגיטליים מתקדמים: מגיפת הקורונה והאצת הטכנולוגיה הכשירו את הקרקע לכך שרבים מעדיפים לקיים פגישות באופן מקוון. גם בגישור גירושין נפתח אפיק של “גישור אונליין”:

• נוחות: אין צורך לנסוע למשרד המגשר, לתאם לוחות זמנים מורכבים או לבזבז זמן בנסיעות. פגישה מקוונת מאפשרת זמינות מידית.

• חיסכון: עלויות מוזלות ביחס לגישור פרונטלי, בעיקר כשמדובר בבני זוג שגרים רחוק אחד מהשני או אפילו בחו”ל.

• רגשות: לעיתים, כשהצדדים טעונים רגשית, פגישה פנים אל פנים מקשה עליהם להישאר ענייניים. גישור וידאו עשוי להפחית מעט את המתח ולאפשר הקשבה נינוחה יותר.

• יעילות: ניתן לשתף מסמכים אונליין, לחתום אלקטרונית, ולנהל את כל התהליך בצורה דיגיטלית. בסוף, עדיין יש לגשת לאישור ההסכם בבית המשפט או באמצעות עו”ד, בהתאם לדרישות החוק.

עם זאת, יש מי שחשים שמהלך רגיש כמו גישור גירושין דורש נוכחות פיזית בחדר אחד, כדי לתקשר טוב יותר. הבחירה תלויה בהעדפות בני הזוג.

מאחר שהנושא שלנו הוא “מגשר גירושין מומלץ 2025”, מעניין להבין את ההבחנה בין גישור זוגי לבין גישור משפחתי:

• גישור זוגי מתמקד בבני הזוג בלבד, בדרך כלל סביב מחלוקות הנוגעות לזוגיות עצמה. לעיתים זו שיטה שבה אפשר אפילו למנוע גירושין אם מתברר ששורש הסכסוך פתיר.

• גישור משפחתי מרחיב את המעטפת כך שכולל עניינים הנוגעים גם לילדים או לבני משפחה נוספים (הורים, אחים). לעיתים עולה צורך בגישור משפחתי כאשר בני זוג גרושים מתקשים להגיע להסכמה על ענייני חינוך או נושאים כלכליים הנוגעים לילדים משותפים.

• גישור גירושין הוא למעשה סוג ספציפי של גישור משפחתי, אבל מתמקד בהליך פרידה רשמי: פירוק הנישואין, חלוקת רכוש, קביעת מזונות, משמורת ועוד.

מעבר להיבטים המשפטיים, תהליך גירושין טומן בחובו השלכות רגשיות:

• פרידה רגשית: חלק מהזוגות חווים תחושת אבל ואבדן, כעס, תסכול ואפילו תחושת כישלון. מגשר מיומן יאפשר לבטא זאת.

• טובת הילדים: גישור שם דגש על הילדים. איך ניתן לצמצם את הפגיעה בהם ולהבטיח הסכמות שמתחשבות בצרכיהם הרגשיים והכלכליים?

• תקשורת עתידית: חשוב לזכור שהחיים נמשכים אחרי הגט או פסק הדין. הסכם גירושין טוב מגביר את הסיכוי לשיתוף פעולה בריא בעתיד (במיוחד כשההורים נדרשים לטפל יחד בילדים).

נשאלת השאלה: האם בני הזוג זקוקים בכל זאת לעורכי דין המייצגים אותם בהליך גישור? והתשובה אינה חד-משמעית. ישנם יתרונות לכך שכל צד מחזיק עו”ד מלווה, במיוחד אם יש חשש לחוסר איזון בכוחות, או מורכבות משפטית-כלכלית גבוהה.

• ייצוג בגישור: ייתכן שבמהלך הגישור העו”ד של כל צד יתדרך את הלקוח מה כדאי לדרוש או להציע, אך הפגישות עצמן יכולות להתנהל גם בלעדיו כדי לשמור על אופי דיאלוגי ולא משפטני-מתעמת.

• עריכת הסכם: לעיתים עוה”ד מסייעים בניסוח ההסכם הסופי. אפשר גם לבקש מהמגשר לערוך טיוטה ראשונית (אם הוא או היא עורכי דין בהכשרתם), ואז להעביר אותה לבחינת עוה”ד הפרטיים של הצדדים.

• עו”ד מאיה רוטנברג כמגשרת ועורכת דין: כאשר מגשרת הגירושין היא בעצמה עורכת דין מנוסה בתחום המשפחה, הדבר מקצר תהליכים, כיוון שהיא יכולה להצביע על נקודות משפטיות קריטיות ולוודא שההסכם לא נוגד חוקים או פסקי דין רלוונטיים.

מושגים שכדאי להבחין ביניהם:

• הסכם גישור: מסמך שנחתם בתום הליך הגישור, ובו מפורטות ההסכמות בין הצדדים. הוא עשוי לכלול גם סעיפים הקשורים להסדרי ראייה, מזונות, חלוקת רכוש ועוד.

• הסכם גירושין: הסכם המובא לאישור רשמי בבית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני, ומקבל תוקף של פסק דין. במקרה שבו הגישור הוא ההליך המוביל, נהוג שכבר בכתיבת “הסכם הגישור” חושבים קדימה ומנסחים אותו כך שיהיה מוסכם כ”הסכם גירושין” מוכן לאישור.

• סטטוס משפטי: כל עוד ההסכם לא אושר בבית המשפט (או בית הדין), בני הזוג לא מוגדרים כגרושים “רשמית”. לכן חשוב להשלים את הצעדים הפרוצדורליים כדי שאף צד לא יחזור בו מההסכמות או יעלה טענות שלא נכללו בחדר הגישור.

יש לא מעט מגשרים בשוק, אך לא כולם מגיעים מרקע משפטי בדיני משפחה. מה היתרון של בחירה בעורכת דין המתמחה בגירושין המשמשת גם כמגשרת?

• ידע משפטי מעמיק: עו”ד בתחום דיני המשפחה מכירה את הפסיקה העדכנית ותקדימים הלכתיים, את החוק להסדר התדיינויות, ואת הדקויות של חישוב מזונות. כך הייעוץ הניתן במהלך הגישור מבוסס היטב על החוק הקיים.

• סמכות מקצועית: בני הזוג מרגישים בטוחים יותר כאשר המגשר מבין היטב את ההיבטים המשפטיים. הדבר מונע מצב שבו מנסחים הסכם רשלני.

• הבנה אמיתית של הצרכים המשפחתיים: עו”ד גירושין מצליחה נחשפת לשורה ארוכה של תיקים ומצבים מורכבים, ולכן יכולה להציע פתרונות מותאמים גם במקרים לא שגרתיים.

• חיסכון בזמן: במקום לשכור עו”ד רק לצורך ניסוח ההסכם בנפרד, אפשר למזג את התהליך: המגשרת-עו”ד גם מנהלת את הגישור וגם מוודאת שההסכם כתוב בצורה חוקית ומקיפה.

מרבית הזוגות פונים לבית הדין הרבני לצורך הגט הרשמי, אך מבחינה משפטית ניתן לעגן את הסכמי הגירושין גם בבית המשפט לענייני משפחה. יחד עם זאת, בחלק מהמקרים, במיוחד כששני הצדדים יהודים שומרי מסורת או אם יש דרישה ספציפית מטעם הצדדים, הם מבקשים לאשר את ההסכם בבית הדין הרבני. כיום גם בבתי הדין הרבניים יש פתיחות הולכת וגוברת לגישור, בין אם בגישור פנימי (באמצעות מגשרים מטעם בית הדין) או גישור חיצוני (מגשר פרטי), כל עוד הדבר תואם את ההלכה היהודית.

התיק בע"מ 919/15, למרות שהתנהל בבית המשפט העליון, השפיע גם על בתי הדין הרבניים בנוגע לסוגיות של מזונות ומשמורת משותפת, כך שהיום יש יותר אפשרויות להגיע לפתרונות מאוזנים גם במסגרת הדין הדתי.

כפי שהוסבר בקצרה קודם, יחידות הסיוע הן יחידות מקצועיות המסופחות לבתי המשפט או לבתי הדין הרבניים, ותפקידן להציע שירותי גישור או לפחות לבחון את אפשרות הגישור בתחילת סכסוך גירושין. פגישות מהו"ת מקנות לבני הזוג הזדמנות להיחשף לקונספט של הידברות וגישור מבלי להתחייב להליך משפטי מיד.

• אופי הפגישות: לרוב כוללות שיחה משותפת עם עובדת סוציאלית או מגשר מטעם היחידה, שמבררת את מהות הסכסוך ומציעה אפיקי פתרון לא-משפטיים.

• נושאים שעולים: רצון הצדדים להתגרש ומה דחיפות הנושא, אפשרות למשמורת משותפת או בלעדית, שאלת מזונות מיידית והסדרת המצב הכלכלי בעת הפרידה.

• תוצאות אפשריות: אם בני הזוג בוחרים בגישור, הם מופנים למגשר חיצוני או נשארים ביחידה עצמה (במידת האפשר). אם הם בוחרים להתדיין בבית המשפט, ניתן אישור לכך וההליך המשפטי מתחיל.

אחת הסיבות העיקריות לכך שבני זוג מעדיפים הליך גישור היא העובדה שכל הנאמר בחדר הגישור חסוי ולא יכול לשמש כראיה בבית משפט, אלא אם הגיעו להסכמה מפורשת אחרת או שישנן נסיבות חריגות של פגיעה פוטנציאלית באחרים. כך ניתן לשתף מידע רגיש, רגשות, חששות, ו"לנסות" פתרונות שונים מבלי לחשוש שמא זה יבוא לרעת צד מסוים בבית המשפט.

• החריג לחיסיון: אם בגישור מתגלה שאחד הצדדים עובר עבירה פלילית חמורה, או שיש חשש לפגיעה בילדים, המגשר עשוי להיות מחויב מבחינה אתית או חוקית לדווח לרשויות. אך בגדול, כל נושא המחלוקת הכלכלית או הרגשית נשאר בחדר הגישור.

• תנאי בסיסי להצלחת גישור: בני הזוג מרגישים נוח להיחשף ולומר את האמת, בידיעה שהמגשר לא ידליף את המידע ולא ישתמש בו לצרכים אחרים.

איך בוחרים מגשר גירושין שיענה על הצרכים של בני הזוג? הנה כמה פרמטרים:

• ניסיון והכשרה: בדקו האם המגשר עבר הכשרות רשמיות, האם יש לו התמחות בגישור משפחתי, כמה שנים הוא פעיל בתחום, והאם יש לו ידע משפטי רלוונטי לדיני המשפחה.

• גישור או בוררות?: ודאו שמציעים לכם גישור אמיתי, שבו ההחלטה הסופית היא של בני הזוג. ישנם מגשרים שמשמשים גם כבוררים, ובמקרה זה ההכרעה יכולה להיות שלהם – דבר שהוא שונה במהותו מגישור.

• חיבור אישי: פגישה ראשונית או שיחה בטלפון תעזור להבין אם יש כימיה עם המגשר, כי האמון הוא בסיס קריטי. אם בני הזוג מרגישים שהמגשר "לא מקשיב" או "נוטה לטובת הצד השני", הסיכויים להצלחה פוחתים.

• זמינות ולוח זמנים: הליך גישור יכול להיות קצר בהרבה מהליך משפטי, אבל חשוב לברר כמה זמן יכול המגשר להקדיש, האם אפשר לקבוע מפגשים בשעות נוחות (ערב, סופי שבוע) או גישור אונליין.

• עלות: מומלץ לשאול מראש לגבי מבנה התשלום. לעיתים משלמים לפי פגישה, לעיתים בחבילת פגישות "מקסימום". יכול להיות שיש תעריף נפרד להכנת הסכם גירושין סופי.

גישור גירושין מתאים לרוב המכריע של הזוגות, אך יש מצבים שבהם סכסוך עמוק, אלימות במשפחה או חוסר רצון קיצוני לשתף פעולה עלולים להקשות על הצלחת הגישור. במקרי קיצון אלו, לעיתים נדרשת הגשת בקשות לצווי הגנה או פנייה מיידית לערכאה משפטית כדי למנוע פגיעה בצד החלש.

עם זאת, גם בזוגות שהגיעו לקונפליקט חריף, נוכחנו לדעת שבהנחיה מקצועית של מגשר מנוסה ובעל רגישות, ניתן לפעמים לפרק את המתחים ולהגיע להסכם סביר. הכל תלוי במוטיבציה לפתור את הסכסוך בדרכי שלום.

מה הופך הסכם גירושין שהושג בגישור להסכם מוצלח?

• כלליות ומקיפות: ההסכם צריך לכלול התייחסות לכל הנושאים המהותיים – מזונות ילדים, משמורת, זמני שהות, חלוקת רכוש, חינוך, חובות, הסדרת חשבונות בנק, ועוד.

• גמישות ופתרון סכסוכים עתידיים: רבים מכניסים להסכם מנגנון ליישוב מחלוקות עתידיות. למשל, מה יקרה אם בעוד שנה או שנתיים יהיה שינוי במצב התעסוקתי או הבריאותי של אחד הצדדים?

• בהירות והגדרות ברורות: יש להימנע מניסוחים עמומים. לדוגמה, במקום “האב יראה את הילדים לפי הצורך”, עדיף פירוט: “האב יקבל את הילדים בימי שני וחמישי משעה 16:00 ועד 20:00, ובסופי שבוע לסירוגין”.

• השתייכות לערכאה מתאימה: בהסכם מפורט באיזו ערכאה מאשרים אותו ובאיזה אופן פונים אליה אם נדרשים תיקונים.

הגירושין הופכים בשנים האחרונות ליותר ויותר מורכבים מבחינה משפטית וחברתית, אך הליך הגישור מציע אלטרנטיבה מצוינת עבור רוב הזוגות. בחירה במגשר או מגשרת גירושין מנוסים, ובפרט בעורכת דין המשלבת הבנה משפטית מעמיקה, עשויה לחסוך זמן רב, כסף ועוגמת נפש. עורכת דין מאיה רוטנברג, לדוגמה, הפכה למעין “מותג” בגישור גירושין בזכות הידע שצברה, ההצלחות בתיקים שעיצבו את הפסיקה בתיקי גירושין בישראל, ושירות ליווי מלא עד אישור ההסכם.

ישראל של 2025 מתקדמת לעבר מודל ידידותי יותר למשפחות המתפרקות, וזאת בזכות החוק להסדר התדיינויות (חוק יישוב סכסוכים), החובה לקיים פגישות מהו"ת, וההכרה ההולכת וגדלה ביעילות תהליכי הגישור. גם בתי הדין הרבניים נפתחים לגישה גישורית, והטכנולוגיה מייצרת אפשרות לגישור מרחוק (אונליין) למי שזה מתאים לו.

בבחירת מגשר גירושין כדאי להתייחס למספר שיקולים: רמת הניסיון בגישור משפחתי, הרקע המקצועי בדיני משפחה, הכימיה האישית עם המגשר, העלויות וזמן ההליך. התוצר המבוקש הוא הסכם גירושין מקיף שמעניק ודאות, מאפשר המשך הורות משותפת תקינה (אם יש ילדים) ומונע סכסוכי המשך.

להלן נפרט סעיפים אפשריים בהסכם הגירושין. כך נשלים תמונה מקיפה שתוכל לשמש בסיס מעשי לכל זוג השוקל גישור:

1. נכסים ורכוש

• דירה משפחתית: מתי ואיך תימכר? מי יגור בה עד המכירה?

• חשבונות בנק משותפים: צורת חלוקת הכספים, האחריות לכיסוי המינוס.

• כלי רכב: העברת הבעלות או רכישה של צד אחד את חלקו של האחר.

• השקעות ופנסיות: כיצד מחלקים אופציות, קופות גמל או קרנות השתלמות?

• ירושות ומתנות שהגיעו מצד ההורים של אחד הצדדים: האם נחשבות לרכוש משותף או לא?

2. הסדר משמורת ילדים וזמני שהות

• משמורת משותפת לעומת משמורת עיקרית אצל אחד הצדדים.

• חלוקת חגים וחופשות: לוודא שוויון והגדרות ברורות (לדוגמה, פסח וראש השנה לסירוגין, שבתות לסירוגין וכו’).

• אירועים מיוחדים: ימי הולדת, טקסים בבתי ספר, אירועי חוגים.

• גמישות והחלפות: מנגנון שבאמצעותו ניתן להחליף ימים בהודעה מוקדמת.

3. מזונות ילדים

• חישוב לפי הכנסות הצדדים, גיל הילדים ומודל המשמורת (בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק דין 919/15).

• מנגנון עדכון מזונות במקרה של שינוי נסיבות משמעותי (אבטלה, מחלה, שינוי גובה הכנסה).

• כיסוי הוצאות חריגות: טיפולים רפואיים יקרים, חוגים, קייטנות, צהרונים.

4. מזונות אישה (אם רלוונטי)

• במידה והאישה עדיין זכאית למזונות מהבעל עד מתן הגט, יש להגדיר זאת בהסכם. בחלק מהמקרים, למשל כשהאישה אינה עובדת או מוגבלת, נמשך הדיון בעניין זה גם לאחר הגט.

5. סוגיות חינוך ובריאות

• בחירת מסגרות חינוכיות (בתי ספר, גנים).

• הסכמה בנוגע לטיפולים רפואיים, טיפולים רגשיים, פסיכולוגיים.

• אם אחד הצדדים מבקש טיפול פסיכיאטרי לילד, כיצד מכריעים? האם נדרשת הסכמת שני הצדדים או רק אחד?

6. הוצאות משק הבית והדיור

• מי ישלם על שכר דירה אם אחד ההורים נשאר בבית עם הילדים?

• כיצד מתחלקים חשבונות שוטפים כגון חשמל, ארנונה, מים, אינטרנט כשיש זמני שהות שונים?

7. תקשורת ושיתוף מידע

• חובה לעדכן אחד את השני בנושאים הנוגעים לילדים (בעיות משמעת, עניינים רפואיים, נסיעות לחו"ל).

• אופן התקשורת: דוא”ל, ווטסאפ, שיחות שבועיות מתוזמנות. המטרה היא להפחית ויכוחים והאשמות הדדיות.

8. מנגנון יישוב סכסוכים עתידי

• סעיף הבוררויות או גישור חוזר: נקבע שבמקרה של מחלוקת חדשה בנושאי הילדים או הרכוש, הצדדים ישובו למגשר המקורי או לכל מגשר אחר כדי לנסות לפתור את הסוגיה.

• פנייה לערכאות: נקבע מתי מותר לפנות ישר לערכאות משפטיות – למשל במקרי חירום שבהם אחד ההורים מפר הסכם באופן בוטה או יש בעיה של רילוקיישן (מעבר פתאומי לעיר אחרת או למדינה אחרת).

9. חתימות ואישורים

• סעיף המאשר שהצדדים הבינו את ההסכם, ומאשרים שמדובר בהחלטה סופית מרצונם החופשי.

• חובה לציין שהצדדים יביאו את ההסכם לאישור בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני לצורך קבלת תוקף של פסק דין.

לצד סעיפים אלו, כל משפחה יכולה להכניס תתי-סעיפים ותנאים ספציפיים המותאמים לצרכיה.

תפקיד המגשר אינו רק "לשבת ולהקשיב". מגשר גירושין טוב מנהל את התהליך באופן אקטיבי:

• שאילת שאלות מכוונות: המגשר מברר עם כל צד מהם הצרכים האמיתיים שלו מתחת לעמדות הראשוניות. לעיתים בני הזוג חושבים שהם רבים על דבר אחד, בעוד בפועל השורש עמוק יותר (למשל, חוסר ביטחון כלכלי או רצון לשמור על מסגרת חינוכית מסוימת).

• גילוי מידע חסר: אם אחד הצדדים לא חשף מידע פיננסי מסוים או לא הבהיר נקודה חשובה, המגשר מתערב ומבקש הבהרות כדי למנוע תחושה של חוסר צדק.

• יצירתיות: הצעת פתרונות שאינם בהכרח "50-50", אלא מדויקים למצב המשפחה. לדוגמה, במקום שהאב ישלם לאם מזונות גבוהים, ייתכן שישקיע יותר בשעות שהות, או יכסה תשלומים ספציפיים (חוגים, רכב לילד בגיל ההתבגרות). כך מוצאים נקודות הסכמה המתאימות לשני הצדדים.

• כבוד הדדי: כאשר עולה מתח או כעס, המגשר מחזיר את השיח למסלול של שיתוף פעולה. הוא אינו שיפוטי, אך גם לא מאפשר שפה פוגענית.

בהתחשב בשינויים החברתיים והטכנולוגיים המתרחשים, ניתן לצפות שב-2025 נראה את התופעות הבאות:

1. יותר גישור אונליין: כבר דובר על גישור וידאו, אך כעת ייתכן שיתפתחו פלטפורמות מותאמות אישית, שיאפשרו העלאת מסמכים, מעקב אוטומטי אחרי התקדמות בפגישות, קביעת תאריכים ושעות בצורה גמישה ועוד.

2. שילוב בינה מלאכותית: אולי בעתיד הלא-רחוק, יהיו כלי עזר המבוססים על AI שיוכלו לספק למגשר אפשרויות חישוב אופטימליות של מזונות בהתאם לנתוני הצדדים, המלצות להסדרי ראייה, וכד’.

3. גישות חדשות בתחום המשמורת: לאור התפתחות משפטית בגירושין ומזונות ילדים, סביר שנראה חידודים נוספים לגבי משמורת משותפת והחזקת ילדים. מגשרים יצטרכו להתעדכן באופן שוטף.

4. התרחבות החוק והפסיקה: ייתכן שמחוקק ימשיך לחזק את חובת הגישור בסכסוכי משפחה ולהרחיב אותה לתחומים נוספים (למשל סכסוכי ירושה או דיני מזונות בין ידועים בציבור).

אחד הנושאים המרתקים הוא: עד כמה גישור מצליח לשמור על מערכת יחסים סבירה בין בני הזוג לשעבר. לעיתים, בני זוג מגיעים לגישור ברוח טובה יחסית ומגלים שבכוחם לשמור על הידברות גם לאחר הגירושין – במיוחד כשמעורבים ילדים משותפים.

הניסיון בשטח מראה שלמרות שהפרידה כואבת, אנשים שהגיעו להסכם הדדי ללא מאבקים משפטיים מיותרים, שומרים על תחושת "הוגנות" ומסוגלים לתקשר בצורה בונה גם לאחר הגט. זוהי תרומה גדולה לטובת הילדים, ולמעשה לטובת כלל בני המשפחה.

רבות נכתב על כך שהדרך הטובה ביותר למצוא מגשר מומלץ היא לשמוע חוות דעת של זוגות שעברו את התהליך. המלצות אלה מדגישות:

• את הגישה הרגישה והמרגיעה של המגשר.

• את היכולת להשיג הסכם שמתחשב בשני הצדדים.

• את הקיצור הדרמטי בזמן לעומת הליך משפטי.

• את ההסכמה שנבנתה סביב הנושאים הרגישים.

• את מהות השירות – והאם המגשר היה זמין, נגיש והסביר דברים בשפה פשוטה.

בפרט, על מגשרת גירושין עו"ד מאיה רוטנברג ניתן למצוא ביקורות חיוביות רבות המצביעות על המקצועיות, הדיוק המשפטי, ואווירת הביטחון שהיא משרה על בני הזוג, גם בתיקים מורכבים מאוד.

תהליך הגירושין מגלם בתוכו משבר ורגשות סוערים, אך בחירה בגישור ובמגשר איכותי עשויה להפוך את המשבר להזדמנות להסדיר את הדברים בצורה בונה ומאוזנת. גישור גירושין מאפשר לזוגות להיפרד במסלול שקט ומהיר יותר מאשר עמידה בבתי משפט, וחוסך עוגמת נפש עבור שני הצדדים ובעיקר עבור הילדים.

בשנת 2025, חשוב לשים לב במיוחד למגשרים שיש להם:

1. ניסיון והכשרה מגוונים – לרבות תחום המשפחה והגירושין.

2. רקע משפטי עדכני – ידע על הלכות ותקדימים.

3. גישה רגשית-אמפתית – המאפשרת הקשבה אמיתית לכל צד.

4. חדשנות ויצירתיות – כולל היכולת לשלב גישור אונליין למעוניינים בכך.

5. שקיפות לגבי עלויות – ותמחור הוגן של ההליך.

בנוסף, מומלץ לקרוא את חוק ההסדר להתדיינויות בסכסוכי משפחה ולהכיר את הזכויות והחובות הנובעות ממנו, כך שברור מהן האפשרויות לפני שמתחילים מאבק משפטי יקר.

אם אתם עומדים בפני גירושין, מוטב להתחיל לפחות בניסיון גישור. הדבר נכון לכל זוג: בין אם מדובר בזוג צעיר שאין לו ילדים או נכסים רבים, ובין אם מדובר בזוג ותיק, עם נכסים משמעותיים וילדים בוגרים. הגישור מעניק מסגרת גמישה ומכבדת למו"מ, עם אפשרות להגיע לתוצאה שתהיה מקובלת על שני הצדדים ותשמור על מערכת יחסים סבירה, בפרט כשמדובר בהורים שממשיכים לטפל בילדיהם גם אחרי הפרידה.

לבסוף, זכרו: מגשר גירושין מומלץ אינו רק “איש מקצוע” – הוא הגורם שעשוי להכריע אם התהליך יעבור בנתיב של פתרון או ייגרר למאבק ארוך. מגשרת גירושין עו”ד מאיה רוטנברג, על רקע הניסיון וההישגים המוכחים שלה, יכול מאוד להיות שזאת הבחירה הטובה ביותר עבור מי שמבקש לפשט את סיום הנישואין ולהתחיל את הפרק הבא בחיים בצורה חלקה ככל האפשר.

1. היסטוריית הגישור בסכסוכי משפחה בישראל

בישראל, תרבות הגישור חדרה בהדרגה החל משנות ה-90 של המאה ה-20, עם הקמת "מרכזי גישור" שונים ופיילוטים של גישור בבתי המשפט. תחילה התמקדו בגישור בסכסוכי עסקים ונזיקין, אך בהמשך גבר הצורך ביישוב סכסוכים בתוך המשפחה, נוכח העומס הגובר על מערכת המשפט והרצון לשמור על אווירה פחות קונפליקטואלית כאשר מעורבים ילדים.

עם השנים, משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט זיהו את ההצלחה של גישור משפחתי, והחליטו לעגן זאת גם בחקיקה – מה שהוביל לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה.

2. האתגרים העיקריים בגישור גירושין

א. פערי כוחות: לעיתים אחד הצדדים הוא זה שמפרנס את המשפחה באופן כמעט בלעדי, בעוד הצד השני חסר אמצעים או תלוי בו. במקרים כאלו, תפקיד המגשר הוא להבטיח הגינות.

ב. רכוש ומשכנתאות: כאשר יש משכנתא משותפת על דירה, איך מפרידים? האם מוכרים את הדירה ומחלקים את הסכום? מה אם אחד הצדדים רוצה לגור בה ולקחת על עצמו את המשכנתא?

ג. מעורבות רגשית: מרירות, בגידה או כעסים שמקורם בעבר עלולים לצוף בהליך הגישור. תפקיד המגשר הוא לא להיות פסיכולוג, אך לעיתים נדרשות מיומנויות גישור רגשי כדי להמשיך את התהליך.

3. גישור כשירות משקמת

היבט מעניין של גישור גירושין הוא שמלבד הגעה להסכם כתוב, התהליך עצמו עשוי לאפשר לצדדים להיפגש במקום בטוח ולהביע את הכאב והתסכול. זה יכול לשפר את התקשורת העתידית ביניהם, מה שמוריד את סיכויי החיכוכים לאחר הגט.

4. גישור גירושין כשמצבם הכלכלי של בני הזוג מורכב

לא כל זוג מגיע לנישואין עם חסכונות או רכוש. לעיתים זוגות צעירים נקלעים לחובות משותפים: הלוואות ללימודים, הלוואות לרכב, או חובות אחרים. במצב כזה, הגישור מסייע לתכנן אסטרטגיית פירעון משותפת, או פריסה מחודשת של חובות.

5. שילוב אנשי מקצוע נוספים בתהליך

אחד המודלים המקובלים כיום הוא “גישור בשיתוף פעולה” (Collaborative Divorce), שבו לצד המגשר, בני הזוג עשויים להיעזר באנשי מקצוע נוספים כגון יועץ זוגי, פסיכולוג ילדים, או יועץ פיננסי, כדי לקבל המלצות מקצועיות ולבנות הסכם מקיף המצמצם פערי מידע.

6. תיעוד ומעקב אחרי הסכם גירושין

לאחר שההסכם נחתם וקיבל תוקף משפטי, מומלץ לשמור עליו זמין ולבדוק אחת לתקופה שהכל מתנהל כמתוכנן. אם עולה צורך בשינוי (למשל אחד הצדדים קיבל עבודה חדשה בעיר רחוקה), אפשר לחזור למגשר לעדכון ההסכם או לגבש הסכם משלים.

7. כיצד מגשרים מתמודדים עם סכסוכים “בלתי נראים”

לפעמים הצדדים חווים כעס לא-מודע או השלכות של אירועי עבר (כגון בגידה, הסתרת נכסים). אם אין מוכנות אמיתית לחשוף את הכאבים הללו, יתכן שהזוג “יילך סחור סחור” סביב נושאים שוליים. מגשר מיומן יזהה את המנגנון הזה, יעלה אותו לדיון וינסה לבדוק אם ניתן ליצור אמון בסיסי שיאפשר לדבר על “הפיל שבחדר”.

8. התאמת הסכם הגירושין לתרבות או לדת

בישראל מתגוררים זוגות מדתות שונות: יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ועוד. לכל קבוצה ישנה התייחסות שונה לענייני גירושין, ואף מערכות משפט דתיות משלה. גישור מוצלח מאפשר להתחשב במנהגים או הלכות (למשל, בעדה המוסלמית), מבלי להיכנס למחלוקות הלכתיות מורכבות.

9. גישור כאשר אחד הצדדים מתגורר בחו”ל

במציאות הגלובלית, לעיתים צד אחד נמצא באירופה או בארה”ב, בעוד הצד השני חי בישראל. גישור אונליין מסייע לגשר על המרחק. בשיחת וידאו אפשר לנהל דיונים מקיפים, והמגשר עוזר לארגן את החתימה הסופית על ההסכם, גם אם היא כרוכה בביקור קצר בארץ או בשליחת המסמכים בדואר רשום ואימות חתימה.

10. גישור גם אחרי הגט

ישנם זוגות שחתמו על הסכם והוציאו גט, אבל כעבור זמן נוצרו מחלוקות חדשות – למשל, הילד מגיע לגיל ההתבגרות וצרכיו משתנים, או אחד הצדדים מתחתן בשנית ומעוניין לעבור למדינה אחרת. במקרים כאלה, אפשר לפתוח שוב בהליך גישור ולהגיע להסכם משלים (Addendum) או תיקון להסכם הגירושין המקורי.

11. השלמת התהליך: תביעת הגט בבית הדין הרבני

גם לאחר שההסכם מאושר בבית המשפט לענייני משפחה, אם הזוג יהודי, עדיין צריך לבצע את טקס הגט הרשמי. מבחינה הלכתית, רק בית הדין הרבני מוסמך להתרת הנישואין. לרוב, אם הצדדים מגיעים לבית הדין עם הסכם חתום ומאושר, הם יכולים לסיים את התהליך מהר יחסית.

12. הסבר קצר על ההלכה החדשה במזונות ילדים

פסק דין 919/15 דן בעיקר בשאלת חלוקת עלות גידול הילדים בגילאי 6-15 במצב של משמורת פיזית משותפת והכנסות דומות, וקבע לראשונה שלעיתים חובה לחלק את נטל המזונות באופן שוויוני יותר ולא בהכרח שהאב ישלם את רוב המזונות. השפעתו רחבה מאוד, והגמישות בגישור גדלה נוכח אפשרות לנסח הסדרים יצירתיים. עורכת דין מאיה רוטנברג, שייצגה את האב בתיק זה, קיבלה הכרה ומיתוג חזק כמומחית בתחום המזונות.

13. מגשרת גירושין מומלצת:למה עורכת הדין לענייני משפחה מאיה רוטנברג?

רבים שואלים מה בכל זאת מייחד את עורכת דין רוטנברג. מעבר להובלת פסיקה בתחום הגירושין, היא מציעה שילוב ייחודי של אמפתיה כלפי הצדדים, קבלה של מצבם הרגשי, יכולת ניהול משא ומתן נחרצת – לצד רזומה מרשים של הצלחה בתיקים מורכבים. המלצות אישיות מעידות על כך שהגישור בהנחייתה מאפשר לבני הזוג לחוש ביטחון שהם בידיים טובות.

14. סטטיסטיקות גישור גירושין בישראל

אמנם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא תמיד מנפיקים מידע ספציפי על הגישור, אך ידוע שמאז כניסת חוק הגישור חובה בסכסוכי משפחה, אחוז הולך וגדל של זוגות בוחרים בפועל להשלים את גירושיהם בהסכמה באמצעות גישור, ולא להגיע לפסק דין כופה בבית המשפט.

15. הצצה לעתיד: גישור קבוצתי?

יש המציעים מודל שבו בני משפחה נוספים (סבים, סבתות, דודים) יהיו נוכחים בגישור כדי לתרום לפתרונות העוסקים בילדים. מדובר בחידוש שעדיין לא רווח, אך מבטא מגמה להבין את המורכבות המשפחתית המלאה.

כפי שניתן להתרשם, הליך הגישור בגירושין איננו רק נוהל משפטי, אלא מסע רגשי, משפחתי וחברתי. העומק והמורכבות של התחום מצד אחד, והפוטנציאל לחסוך כאב וסבל מיותר מצד שני, מחייבים כתיבה והבנה מעמיקה. מאמר ארוך כמו זה מספק כלים ותובנות שהקורא יכול לקחת עמו לבחירת המסלול הנכון. גירושין אינם סוף פסוק בהכרח, אלא שינוי מצב משפחתי שמצריך הסדרה נכונה לטובת הצדדים והילדים.

1. היכרות עם תהליך הגישור על כל שלביו, יתרונותיו וחסרונותיו.

2. מידע על מגשרת גירושין מומלצת עורכת דין לענייני גירושים מאיה רוטנברג.

3. היבטים משפטיים של הגירושין, לרבות חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תקדימים אחרונים בדיני הגירושין, והצורך לאשר הסכם בבית משפט או בית דין.

4. חשיבות ההכשרה והניסיון של מגשרים, כולל השתלמויות בגישור, פרקטיקום ועוד.

5. סקירה מקיפה של נושאים כגון משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש, תקשורת בין הצדדים, וכלים למניעת קונפליקטים עתידיים.

6. גישור אונליין כפתרון רלוונטי לתקופתנו, המציג נוחות וחיסכון רב.

אם החלטתם לפנות לגישור גירושין, ודאו שאתם בוחרים במגשר (או מגשרת) מקצועי, אמין, קשוב ובעל הבנה משפטית בתחום דיני המשפחה. אל תתפשרו על כימיה ואמון – אלו אבני הדרך ליצירת הסכם בר-קיימא, שיאפשר לכם לצאת לדרך חדשה בצורה מכבדת וראויה.

שיהיה בהצלחה בתהליך, וזיכרו שיש אור בקצה המנהרה: אפשר להתגרש בהסכמה, בנועם, תוך שמירה על זכויות הילדים ושמירה על שפיות רגשית וכלכלית. גישור נכון עשוי להיות הכלי האפקטיבי ביותר כדי להשיג את המטרה הזו.