עורך דין גירושין ת"א
רחוב ראול ולנברג 18, מתחם CU (שוק צפון) מגדל C קומה 2, רמת החייל, תל-אביב.
מיקוד: 6971915 | טלפון: 03-6161535 | פקס: 03-6161913 | נייד: 0544-705733 | מייל: office@rotenberglaw.co.il
הנימוק היחידי לצורך בשינוי פסק הדין למזונות הינו ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 ללא שינוי בנסיבות | תלה"מ 38034-09-17
בקשתו של האב פשוטה: ייקח בית המשפט את פסק דינו החלוט על כל ממצאיו העובדתיים וייתן בהתאם לבע"מ919/15 פסק דין חדש.
התובע מפנה לשני פסקי דין שניתנו בבית המשפט המחוזי וטוען כי פרשנות נכונה שלהם הינה ביטול פסק הדין למזונות אך ורק בשל מתן בע"מ 919/15. אין בידי לקבל פרשנות זו. בעמ"ש 33549-04-16 פלוני נ' פלונית הוחזר הדיון לבית משפט קמא על מנת שיידרש לבחינת הפרמטרים כפי שנקבעו בבע"מ 919/15.
מדובר היה בערעור תלוי ועומד שהוגש טרם הוכרע בע"מ 919/15, ובית המשפט המחוזי הורה על החזרת התיק לדיון על פי ההלכה החדשה.
בעמ"ש 14612-10-16 פלוני נ' פלונית נקבע מפורשות: "שראוי להחיל את הילכת בע"מ 919/15 רטרואקטיבית על תיקים תלויים ועומדים בערכאות השיפוט".
פרשנות נכונה לטעמי של שני פסקי דין אלה שמדובר בהחלה רטרואקטיבית המתייחסת לתיקים תלויים ועומדים בפני ערכאות השיפוט ולא על תיקים ששמיעתם הסתיימה והם חלוטים.
בענייני משפחה קיימת התפתחות פסיקתית עניפה והדברים בפרט בנושא קטינים אינם סופיים. עם זאת גם כאשר יש הלכה חדשה למשל בענייני רכוש בין בני זוג אין משמעותה בטלות של פסקי הדין החלוטים שניתנו טרם הלכה זו. היעלה על הדעת כי פסקי הדין בענין שיתוף בדירות מגורים שניתנו טרם ההלכה שנקבעה והם חלוטים יבוטלו ובתי המשפט למשפחה ישובו וידונו בהם מלכתחילה?
יש משמעות מבחינת מדיניות משפטית ציבורית וגם מבחינת סופיות הדיון של המתדיין הבודד, כי יינתן משקל מכריע לעיקרון סופיות הדיון על היבטיו השונים גם בענייני משפחה. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שבענייני קטינים ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט, אך אין די רק בהלכה החדשה שנקבעה לשם מימוש זכות הגישה לערכאות ונדרש לשם כך "דבר מה נוסף".
יודגש - העתרות לבקשתו של האב כאשר לא חל גם לא לשיטתו כל שינוי נסיבות – מהותי ולא מהותי – משמעה כי כל פסקי הדין למזונות שניתנו בטלים. לכך גם מבחינת מדיניות משפטית לא ניתן להעתר.
בכך מבקש האב לבטל את עיקרון סופיות הדיון וכן את דיני ההתיישנות. לא ראיתי לכך נימוק משכנע דיו בטיעוניו.
ויודגש – פסקי דין במזונות (הסכם או פסק דין) אכן נתונים לבחינה מחודשת ושינוי אולם רק בסייגים ובמגבלות שנקבעו בפסיקה העוסקים בשינוי נסיבות מהותי.
בעניינו אין טענה כלל לשינוי נסיבות מהותי עובדתי כלשהו. האב לא התייחס היכן יעבור הגבול לטענה משפטית זו – האם על פסקי דין שניתנו בחודשים האחרונים, בשנה האחרונה, בשנים האחרונות? האם פסקי דין שניתנו עד לגבול ההתיישנות כולם בטלים רק בשל ההלכה הנ"ל? לא מצאתי בנימוקיו התייחסות מספקת להיבטים הייחודיים לדיני המשפחה ולדיני מזונות ילדים בפרט בהקשר זה.
נקודת המוצא בפרט בנושא מזונות ילדים כי החיים דינמיים ובמקרים המתאימים ניתן לדון מחדש בפסיקת מזונות. עם זאת יש לשים לב כי בע"מ 919/15 לא שינה את ההלכה הקיימת לגבי הדרישה לשינוי נסיבות מהותי בתביעה נוספת למזונות.