השופטת רבקה מקייס: פס"ד בהעברת האחריות ההורית על הקטינה לידי האב ועוד (תלה"מ 40122-08-18)

7.        סמוך להגשת הבקשה הוגש תסקיר מטעם שירותי הרווחה אשר בו הובעה דאגה ממהלכיה של האם והשפעתם על הקטינה. בד בבד הוגשה הודעת האפוטרופוסית לדין של הקטינה בדבר הפסקת הטיפול של הקטינה אצל הגב׳ א' לאור הודעתה של האם כי אינה מוכנה יותר לשלם את חלקה בעלות הטיפול למרות החלטת בית המשפט כי הצדדים ימשיכו ויישאו שווה בשווה בעלות טיפול זה בהתאם להמלצות גורמי הטיפול.

דיון

8.           מחד גיסא, הורות ואחריות הורית איננה "כחליפה" שניתן להסיר ברגע ולהודיע כי אין רצון להמשיך ולשאת בנטל. מאידך גיסא, יש מקרים שבהם המשך ההליך המשפטי אכן מחמיר את המצב ואינו מקדם את מטרת כל הצדדים לשיפור במצב הקטין המעורב בסכסוך.

9.           במקרה שלפניי סבורני כי הצעתה של האם כפי שהוגשה אינה יכולה להתקבל, ואולם יש מקום להיעתר לבקשה לסיום ההליכים בתנאים שייקבעו להלן ואפרט.

10.         אכן, וכפי שאף גורמי הטיפול הצביעו בתסקיר האחרון:

"האב כיום מעוניין ליתן מענים למכלול צרכיה ההתפתחותיים של הקטינה, מסוגל ומתפקד."

11.         לפיכך, המסקנה המתבקשת היא כי יש להיעתר להצעת האם להענקת האחריות ההורית על הקטינה לידי האב.

12.         ואולם, אין מקום לשחרר את האם מחלק מחובותיה ההוריות אף מעבר לאלה שביקשה לשמור לעצמה )החלטות חינוכיות ורפואיות מהותיות).

13.         אין מקום לאשר את כוונת האם "לנהל קשר של חברות עם הקטינה" שהיא כאמור כבת 14, כלשון הבקשה, ויש חשיבות קרדינלית להמשך קיומם של זמני השהות בין האם לבין הקטינה כפי שמתקיימים כיום.

14.         האם עצמה ציינה בסעיף 5 ב׳ לבקשתה בזו הלשון:

"הקטינה הזו מעורערת מבחינה רגשית וזקוקה לסדר יום ברור ומובנה,..."

15.         סדר יום שכזה נדרש במיוחד בנושא הקרדינאלי של הקשר בין הקטינה לבין אמה.

16.         לפיכך, מקובלת עליי טענת האב כי הטלת האחריות לקשר בין הקטינה לבין האם עליו )היינו, על האב) והסרת אחריות מהאם באופן מוחלט רק תזיק לקטינה ולקשר עם אימה.

17.         על-כן יש להורות על קיומם של זמני השהות כפי שנקבעו בהחלטות קודמות: בימים ב׳ וד׳ בין השעות 19:00-16:00.

18.         לאור האמור לעיל וכפי שיפורט להלן, תועבר האחריות ההורית על הקטינה לידי האב אולם האם תמשיך ותקיים את זמני השהות כפי שהתקיימו עד כה ככתבם וכלשונם.

הנשיאה בנטל עלות הטיפול בקטינה

19.         למרות שאין לפני בית המשפט כל הליך בנוגע להוצאותיה של הקטינה - השוטפות והמיוחדות - סוגיית הנשיאה בנטל ההוצאות היא כמעין "פיל בחדר" מאז תחילת ההליכים.

20.         על-פי פסק דין שניתן על ידי בית משפט זה ביום 27.3.11 חויב האב במזונות הקטינה בסך של 2,000 ₪ לחודש צמוד למדד, בתוספת מחצית הוצאות חינוך ורפואה.

21.         במשך תקופה ארוכה שילם האב לבדו את הטיפול אצל הגב׳ א' עד להחלטתי המפורשת מיום 2.2.20 שבה קבעתי כי האם תישא במחצית עלות הטיפול. כמו-כן נקבע חיוב רטרואקטיבי של שלושה חודשים בלבד.

22.         ביום 25.3.21 אושרה הודעתם המוסכמת של ב״כ הצדדים שלפיה חיוב המזונות של האב יוקפא וכי בהוצאותיה החריגות של הקטינה יישאו הצדדים שווה בשווה.

התשלום בגין הטיפול בקטינה אצל הגב׳ א׳

23.         לטענת האם, למרות שהקטינה שוהה אצל אביה - היא זו שנשאה ונושאת במירב הוצאותיה המיוחדות של הקטינה. לטענת האב הוא זה הנושא בהוצאות אלה.

24.         כמו כן מציינת האם בסעיף 5(יב) לבקשתה כי הודיעה למטפלת כי היא מבקשת להפסיק לשלם עבור הטיפול בקטינה ומצבה הכלכלי אינו מאפשר לה להמשיך לעשות כן.

25.         ואולם, אין האם יכולה בהודעתה לבטל החלטות של בית המשפט שלפיהן נקבע כי הצדדים יישאו שווה בשווה בעלויות הטיפול, קל וחומר לאור הסכמת הצדדים כי הוצאותיה החריגות של הקטינה ישולמו שווה בשווה על-ידי הצדדים.

26.         אין ספק כי טובתה של הקטינה מחייבת את המשך הטיפול, ועל כך יעיד התסקיר האחרון שהוגש ביום 11.8.21 שבו נכתב על-ידי העו״ס לחוק הנוער כך:

"ככל שניתן להניח, הקטינה חשופה במידה, כזו או אחרת, לכל המהלכים המתנהלים בין הוריה, מושפעת מכך ומצויה במצוקה. לאור זאת, נברך על הוראת ביהמ״ש על חזרתה המידית למפגשים הטיפוליים עם הפסיכולוגית, המטפלת באמצעות, הגב׳ א׳. אין ספק כי מדובר בטיפול ממושך, המטיב עם הקטינה ומסייע לה בהתמודדות עם מציאות חייה."

27.         בשלב זה ועל מנת להבטיח את המשך הטיפול החיוני לקטינה, האב ישלם לידי את המטפלת את מלוא עלות הטיפול ויגבה מהאם מחצית מעלות זו וזאת למשך החודשיים הקרובים.

28.         במהלך תקופה זו ולאור טענות האם כי שילמה ביתר בגין חלקה בהוצאותיה של הקטינה, אני מורה כי באי כוח הצדדים ינסו להגיע להסכמות ביניהם על הסכומים המגיעים לכל אחד מהצדדים לרבות על-פי החלטה זו וזאת על-בסיס הסכמותיהם לשאת בחלקים שווים בהוצאות החינוך והרפואה של הקטינה.

29.         בהיעדר הסכמות, פתוחה הדרך בפני כל אחד מהצדדים לנקוט בהליך חדש מתאים לפני הערכאה המוסמכת.

סיכום

30.         האחריות ההורית על הקטינה תופקד בידי האב.

31.         זמני השהות של הקטינה עם אמה ימשיכו ויתקיימו פעמיים בשבוע בימים בי וד׳ במשך שלוש שעות, כפי שהורחבו על פי המלצת שירותי הרווחה בחודש 3/21.

32.         הצדדים יישאו שווה בשווה בהוצאותיה החריגות של הקטינות - לרבות הטיפול אצל הגב׳ א׳ - ועל מנת למנוע פגיעה בטיפול, ישלם האב ישירות לידי הגורם המטפל והאם תשיב לידי האב מחצית מעלות טיפול זה לרבות במסגרת ההתחשבנות הכוללת בין הצדדים.

33.         בכך יסתיימו ההליכים לפני בית משפט זה.

34.         פסק-הדין מותר לפרסום בהסרת פרטים מזהים.

ניתנה היום, י״ד אלול תשפ״א, 22 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.

ניתן היום, י״ד אלול תשפ״א, 22 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.

חתימה



רבקה מקייס, שופטת בכירה