השופט סגן הנשיא מרדכי (מוטי) לוי: פס"ד בתביעת אם ל"משמורת והסדרי ראיה" (תלה"מ 61525-10-20)

האם הביעה התנגדות לקיומם של הסדרי שהות של האב עם הבת "מחוץ לביתה ומחוץלהשגחתה וזאת לאור גילה הרך מאוד" האם הסכימה "...שהאב יכול להגיע לבקר את בתו מתי שיחפוץ ... בתוך בית האם אך בהיותו גשוי עם אגשים שאינם גמגים בין מעריציה של התובעת, קיים חשש ממשי כי התינוקת בסכנה ומוטלת על התובעת אחריות כבדת משקל להשגיח עליה עד לגיל שבו תהיה מסוגלת ללכת וגם לאחר מכן בהשגחת גורמים מוסמכים על מנת לבקר מחוץ לבית האם״.(הדגש בקו תחתי במקור-מ.ל).

עיקר טענות האב:

2.           האב דחה את מרבית טענות האם.

אין כל מתח בינו לבין אשתו. הם "...מנהלים זוגיות פתוחה, אשר במסגרתה הם יכולים להתראות עם בני זוג אחרים. הכל גלוי וידוע, באופן פתוח ומשוחרר מכל מוסכמות. התובעת ידעה זאת, התובעת הייתה חברה של הגב׳ XXX הן נהגו לנהל שיחות אחת עם השנייה ללא כל בעיה וקושי, התובעת הכירה את ילדיו של הנתבע. אם לא די באמור התובעת מעת לעת הייתה מצטרפת לטיולים משפחתיים שכללו לינה עם הזוג XXX (לא במשותף עם האישה( לאורך כל הדרך הובהר לתובעת כי הנתבע אוהב את רעייתו, אין לו כל כוונה לעזוב את ביתו , הנושא היה גלוי גם דרך חיי הזוג XXX. התובעת שכחה לציין שהיא "...אף הרתה מהנתבע פעמיים נוספות -אשר היא באופן אישי ניגשה לבצע הפסקת הריון, כאשר הנתבע ורעייתו התחננו בפניה שלא תעשה כן והבטיחו לה שיסייעו לה בגידול התינוקת"

האב קבל על המגבלות שהאם הטילה ומטילה על הסדרי שהות שלו עם הבת, על כך שהיא סוברת שיש לה "...בעלות בלעדית..." על הבת. הוא קווה ש"האובססיה" שלה אל הבת תדעך משך הזמן ועל כן עד לעת הזו הוא הסכים לכל גחמה שלה.

האב מתנגד לתנאים אותה הציבה האם להסדרי שהות רק בסלון ביתה. האב מתחנן לראות את הבת ואחיה למחצה מבקשים אף הם לראותה.

האם מסרבת להגיע לכל הסכמה הנוגעת להכרה בזכות האב להיות אב. "לשיטתה היא "כמריה" ואב הילדה זה "רוח הקודש". (הדגש בקו תחתי במקור-מ.ל)

האב עתר לקיום הורות משותפת, שהסדרי השהות בינו לבין הבת יהיו בביתו, בדיקת מסוגלות הורית, ובקשה לעריכת תסקיר של עו״ס לסדרי דין.

תסקיר האגף לשירותים חברתיים:

3.           ביום 18/5/2021 הוגש לבקשתי תסקיר של האגף לשירותים חברתיים באילת. התסקיר מגולל

את מערכת היחסים בין הצדדים. העו״ס לסדרי דין ביקשה מהאם להביא את הבת לבית האב על מנת לצפות בקשר שבין האב לבת כשהמפגש יתקיים בנוכחות העו״ס לסדרי דין. האם סירבה בכל תוקף להביא את הבת אל בית האב על מנת שניתן יהיה לצפות באינטראקציה בין האב לבת ולכן נערכה הפגישה בחדר הקשר שבאגף הרווחה. את המפגש תיארה העו״ס לסדרי דין בזו הלשון "הילדה הסכימה להישאר עם האב, וניכר כי היא מכירה אותו ומרגישה נינוחה במחיצתו. האב שיחק איתה, דיבר איתה, ונראה כי הוא קשוב לצרכיה ולרצתותיה. הילדה נראתה שמחה ונינוחה במחיצת אביה. התרשמנו כי האב דואג לילדה, שומר על בטחונה והיא נהנית במחיצתו וכי יש ביניהם קשר של חום וקירבה".

בבית האב נערך ביקור של העו״ס לסדרי דין. הבית תואר בתסקיר כבית נקי, מסודר ומרוהט שהאווירה בו הייתה נינוחה ונעימה. העו״ס לסדרי דין שוחחו עם הרעיה ש "הצהירה כי היא מקבלת את התינוקת, ורואה בה חלק בלתי נפרד מהמשפחה. לדבריה ניסתה להרגיע את האם וליצור עמה מערכת יחסים מכבדת אך האם התנגדה וניתקה קשר."

בפרק סיכום והמלצות הודגש שהאב מבקש לפגוש בבת פעמיים בשבוע למשך מספר שעות בביתו או מחוץ לבית. האם התנגדה נחרצות לבקשה זו. "האם מסרבת שהאב יהיה עם בתו ללא נוכחותה וחוששת שהאב יחשוף אותה לבני משפחתו, בעיקר לסבים שעלולים לפגוע בה."

עורכת התסקיר סברה שאינה רואה כל סיבה למנוע מהאב לשהות עם בתו באופן עצמאי וללא נוכחות האם. היא הדגישה את המובן מאליו שעל האב לדאוג לביטחונה ולשלומה של הבת. העו"ס לסדרי דין סברה שיש לשים בצד את הסכסוך והפגיעות האישיות ולפעול לטובתה של הילדה וקשר בין הילדה לאביה עולה כדי טובתה.

בשים לב לאמור הומלץ שהבת תשהה עם האב מדי יום שלישי בין השעות 18:00 ל- 20:00 ובימי שישי בין השעות 18:00 ל- 20:00, ללא נוכחות האם והאב יבלה עמה בכל מקום שיבחר לעשות כן בביתו, בפארק וכר.

כך הומלץ על "...תקשורת ראויה ומכבדת סביב צרכיה של הילדה

הדיון מיום 24/10/2021:

4.          רוב רובו של הדיון הוקדש בטיעוני הצדדים לשאלת המזונות והסתיים במתן פסק דין למזונות הבת. באשר לאחריות ההורית והסדרי השהייה טענה באת כוחה של האם (בשיחה בהיוועדות חזותית מקפריסין):

"המחלוקת היא לגבי מזונות, לגבי התיק השני, בתיק המשמורת אין מחלוקות.

אפשר לשחרר את העובדות הסוציאליות ולקבוע שהמשמורת אצל האם עד גיל 18 והסדרי השהיה כפי שנקבעו, עד גיל 3 הביקורים של האב יהיה בבית האם, בימי שלישי ושישי. אחרי גיל 3 האב יכול לקחת את הילדה לביתו בימים שלישי ושישי בין 18:00 - 20:00, אלה שעות שהוא קבע בשל עבודתו. הרציונאל למפגשים האלה בגלל שהילדה עוד לא הולכת ולא מדברת והאמא חוששת לשלומה מנסיבות שפורטו בכתב התביעה, לכן היא חושבת שבגיל 3 הילדה כבר תוכל להביע את עצמה, זה מה שהוסכם ולא הייתה התנגדות של הנתבע. ...

לפני שבוע הגיעה אמא של הנתבע לסופר בו עובדת מרשתי והתחילה לתקוף אותה ליד כולם בזמן העבודה, זו לא תקרית ראשונה. הוגשה תלונה במשטרה. זו משפחה מאוד אלימה, אני לא אקח את הסיכון הזה שמשהו יקרה מחר לילדה הזאת. בגיל 3 האמא אמרה שהיא תוכל להביע את עצמה. האבא לא מסוכן, המשפחה של האב, ההורים שלו הם אנשים מאוד אגרסיביים וכל פעם שהם פוגשים אותה הם תוקפים אותה.

אלה היו ההסכמות ועכשיו חברתי התהפכה לגמרי, זה גם לא הוגן. יש לי את ההסכמות כתובות וזה לא הוגן להגיד שזה לא נכון פתאום. ...

התובעת לא מסכימה, היא עומדת על שלה וזה לשיקולו של בית המשפט. "

5.          באת כוחו של האב טענה ביחס להסכמות שהציגה באת כוח האם ש "זה לא הוסכם

שהמפגשים יהיו בבית האם." הוסיפה וטענה "לגבי הסדרי הראייה, זה ממש לא מה שסיכמנו. אני מבקשת כרגע כולל לינה, אבל בגלל שאנו מבינים את הקושי שיש לאמא ובאמת בלב תמים ושלם על מנת לא להסלים את המחלוקת, זו אמא עם תינוקת אחת ואנו מבינים שיש בעיה של שחרור, אז אנו מבקשים פעמיים בשבוע אחר הצהריים ואחרי גיל שלוש פעמיים בשבוע כולל לינה, וכל סוף שבוע שני לסירוגין, כולל חגים וחופשות שגם יתחלקו באופן שווה, כמקובל."

6.           העו״ס לסדרי דין הביעה עמדתה בזו הלשון: "לטעמנו אין בעיה שהוא יפגוש את הילדה בבית שלו ולא בבית האם. ... אני מבינה מאוד את הקושי של XXX עם האב וגם עם מערכת היחסים הלא פשוטה עם האב. יש פה סיפור מורכב ואפשר להבין את הכאב שלה, אבל אני חושבת שהאב ביקש לראות את הילדה שעתיים באמצע שבוע ושעתיים ביום שישי, האישה שלו הביעה נכונות לקבל את התינוקת, האב נראה שהוא יטפל בתינוקת, ראיתי אותו מטפל בה, וזה כן נכון לתת לו לפגוש את הילדה ללא נוכחות האב״ (צ״ל האם - מ.ל)

דיון והכרעה:

7.           אין לפני כל הסבר ממשי מה טעם לא יוכל האב, אב ל-3 ילדים נוספים, לשהות עם הבת שלא בבית האם, וקביעה שהסדרי השהות של האב עם הבת יתקיימו בבית האם שהוא כשלעצמו מתכון לצרות. הדברים מקל וחומר שעה שהאם עצמה לא סוברת שהאב מסוכן לבת. הפחד הקמאי של האם מפני משפחת האב מניחה חידלון של האב וחוסר יכולת של האב להגן על הבת שהוא אוהב. אדגיש שככל והיה ממש בדברי האם, לפחות על פי המוצג לי, עולה תהייה מהותית לו היה האב חי עמה לא הייתה לדעתה סכנה לבת, לכאורה, ממשפחתו? האם לדעת האם האב היה מנתק כל קשריו עם משפחתו ודר בסלון ביתו כל חייו? ברור שלא.

עם כל האמפטיה לתחושות הקשות של האם, כאבה ואכזבתה מהאב והתנהלותו כלפיה, לפחות כפי שנחזה הדבר בעיניה, הכאב מובן וליבי אינו גס בו, אך אין בו כשלעצמו להוות שיקול כדי למנוע מהאב להיות אב ככל האבות.

כך, על פי גישתי הדוחה את פחדיה של האם ממשפחתו המורחבת של האב ביני לביני אני סובר שאין ממש בטענה זו כדי למנוע מהאב הסדרי שהות כמו אב שכן מי לידנו יתקע שאם יש ממש בטענת האם (הגם שלא בוססה כלל) בגיל 3 יעלם הסיכון הנטען והנדחה כאמור?

לא מצאתי להרחיב במושכלות יסוד בדבר חשיבות אב בהליך הגדילה של הילדים (לצד האם), החשיבות העצומה בהיותו נוכח ונוטל חלק מהותי בחיי הבת והתרומה המשמעותית להתפתחות רגשית שלה כאחד הילדים.

אחריתדבר:

8.           לאחר ששמעתי את הצדדים לרבות העו״ס לסדרי דין וכשכל החומר לנגד עיניי אני קובע כדלקמן:

א.          האחריות ההורית של הבת תהא לאמה עד הגיעה לגיל 18.

ב.           עד הגיע הבת לגיל 3 תשהה הבת עם אביה כמומלץ בתסקיר בכל יום שלישי ושישי מהשעה 18:00 עד 19:30. האב ייקח את הבת מבית האם וישיבה לבית האם. האב רשאי לשהות עם הבת בביתו, בגינה, בפארק או בכל מקום אחר שהתנאים מתאימים לשהיית הבת. (מזג אוויר וכוי).

ג.            בהגיע הבת לגיל 3 האב ייקח את הבת בימים ראשון ורביעי החל מהמסגרת החינוכית וישיבה לבית האם בשעה 20:00. בכל סוף שבוע שני ייקח האב את הבת ביום שישי מהמסגרת החינוכית וישיבה לבית האם בשעה 20:00 וביום שבת, למחרת, ייקח אותה בשעה 10:00 וישיבה לבית האם במוצאי השבת בשעה 20:00. האב ישיב הבת לאחר מקלחת וארוחת ערב.

ד.           בהגיע הבת לגיל 4 יהא רשאי האב להלין את הבת בביתו בסופי שבוע באופן שהוא ייקח אותה ביום שישי מהמסגרת החינוכית וישיבה לבית האם במוצאי שבת עד השעה 20:00. האב ישיב הבת לאחר מקלחת וארוחת ערב.

ה.           בהגיע הבת לגיל 6 יהא רשאי האב להלין את הבת גם בימי השהות שלה עמו באמצע השבוע.

ו.            הצדדים יחלקו החל מגיל 3 במחצית החגים והחופשות (לרבות חופשת הקיץ) על פי המתכונת האמורה כאשר החגים (ראש השנה , יום כיפור, חג סוכות ראשון, חג סוכות שני, ליל הסדר, ערב פסח שני, שבועות) מהווים כשבת לצורך הסדרי השהות. בהגיע הבת לגיל 6 יחלקו הצדדים את החגים והחופשות והבת תהא רשאית ללון אצל האב בערבי חג משל היו יום שישי.

ז.           הקדמה בשעת החזרת הבת תעשה בתיאום מראש עם האם.

ח.           הצדדים מתבקשים לתאם ביניהם את הנושאים הקשורים בבת והסדרי השהות במסרונים כתובים בלשון מכבדת ומכובדת.

ט.          האב יהא אחראי לשלומה של הבת ולביטחונה וישהה עמה בכל פרקי הזמן שהיא בחזקתו.

9.        בזאת תם הדיון בתיק זה.

10.     אין צו להוצאות.

11.     מתיר פרסום פסק הדין בהשמטת פרטים מזהים.

12.     תואיל המזכירות לשלוח פסק הדין לצדדים ולסגור התיק.

ניתן היום, ט' כסלו תשפ"ב, 13 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.

מרדכי (מוטי) לוי, שופט, סגן הנשיא

בית משפט לענייני משפחה באילת
תלה״מ 61525-10-20 פלונית נ׳ אלמוני
לפני כבי סגן הנשיא, השופט מרדכי (מוטי) לוי
פלונית
תובעת 
נגד
נתבע אלמוני

פסק דין