לפני

הרכב כבוד השופטים:

אספרנצה אלון [אב"ד]

עפרה ורבנר

אריהנאמן

 

המערער:

 

פלוני
ע"י ב"כ עו"ד דורית ענברסברדליק ואח'

 

נגד

 

המשיבה:

פלונית
ע"י ב"כ עו"ד עמוס צדיקה ואח'

 

 

 

פסק דין

 

 

השופט א' נאמן:

 

לפנינו ערעור האב על פסק דין למזונות קטינים של בימ"ש קמא מיום 23.2.22 (כב' השופט טל פפרני) בתיק תלה"מ 52288-05-20 במסגרתו חוייב במזונות 3 ילדיו הקטינים על סמך פוטנציאל השתכרותו וחלוקת זמן הורי שווה.

[הערה: ההדגשות בציטוטים שיובאו בפסה"ד להלן, אינן במקור ונועדו לשם ההדגשה בלבד]

 

פסק הדין קמא

 

1.           הסכמה דיונית על ויתור הליך שמיעת ראיות: כפי שציין בימ"ש קמא בסעיף 4 לפסה"ד, הצדדים הגיעו להסכמה דיונית בדיון בבימ"ש קמא (17.6.21), לפיה הינם מוותרים על הליך/דיון שמיעת ראיות ותחת זאת "יוגשו סיכומים בצירוף מסמכים ויינתן פסק דין על סמך החומר שבתיק". (עמ' 12 לפרו' בימ"ש קמא 17.6.21 ש' 1-3).

 

ואכן שני הצדדים הגישו סיכומים בכתב ופסה"ד ניתן בהתבסס על כלל החומר בתיק ללא שמיעת ראיות - להלן קביעותיו העובדתיות הרלוונטיות של בימ"ש קמא, הן בהתבסס על החומר שבתיק ולחילופין בהתאם לאומדנא במקום שהנתונים העובדתיים לא הוכחו, בכלל או כדבעי:

 

2.           האם: הינה שכירה בXXX והכנסתה החודשית הינה כ-5,100 ₪ נטו.

הוצאות מדורה עומדים על סך כולל של כ-5,000 ₪ לחודש, המורכבים משכירות בסך 4,200 ₪ והוצאות אחזקת הבית (מוערכות) בסך 800 ₪.

3.           האב: כיום כבן 44, מהנדס תוכנה בוגר XXX, כאשר מיום 1.1.18 ועד ליום 11.9.20 - למעלה משנתיים וחצי - עבד בחברת XXX והשתכר לפחות בתקופה האחרונה לעבודתו כ-35,000 ₪ ברוטו=כ-19,000 ₪ נטו; מאז 11.9.20 ועד היום (כמעט שנתיים!) האב אינו עובד כלל. בפסה"ד לא צויין האם האב פוטר מעבודתו או התפטר ביוזמתו שכן האב כלל טרח לגלות את אוזניו של בימ"ש קמא בדבר נסיבות הפסקת עבודתו ו/או להמציא אסמכתא רלוונטית, אף לא בסיכומיו שהוגשו בחודש 11/21 – כשנה לאחר הפסקת עבודתו; התייחסותו היחידה של האב לנסיבות הפסקת עבודתו הייתה בסעיף 6.2 לסיכומיו שם ציין כי "נאלץ לסיים תפקידו":

 

6.2.       נכון להיום, בעקבות קיצוצים נרחבים שנעשו בשל פרוץ מגיפת הקורונה החל מינואר 2020, משבר בחברת "XXX" שצץ ברבעון השני של 2020 והתלות הגוברת של ילדי הנתבע בזמינות המוחלטת שלו לטובת טיפולים רפואיים בעבורם (אשר מספרם רק הולך וגדל)- קוצצה משכורתו, הוצא לחל"ת ובהמשך נאלץ לסיים את תפקידו.הנתבע נוסף למעגל מאות אלפי המובטלים, החל מאוקטובר 2020".

 

האב לא צירף לסיכומיו ולטענתו לעיל כל ראייה/אסמכתא, ורק לאחר הדיון בערעור, ומשהסבנו את תשומת ליבו של המערער לכך, הגיש המערער לתיק הערעור באופן חד-צדדי ומבלי שביקש את רשות ביהמ"ש, את מכתב סיום העסקה מיום 8.9.20 המאשר כי המערער "פוטר מ-XXX", ללא כל פירוט מעבר לכך – ראייה שכאמור הייתה בידו בעת הגשת סיכומיו לבימ"ש קמא והייתה אמורה להיות מוצגת לפני בימ"ש קמא.

 

מכל מקום ובהעדר הכנסות לאב מזה תקופה כה ארוכה ובהעדר כל הסבר לבימ"ש קמא המניח את הדעת מדוע מאז ועד היום ובמשך למעלה משנתיים הוא איננו עובד כלל למרות גילו הצעיר (כבן 44), ולמרות מקצועו המבוקש כמהנדס תוכנה (ראה גם קורות חיים שצורפו לתגובת המשיבה לערעור) וניסיונו התעסוקתי בחברת ההייטק 'XXX', לא היה מנוס לביהמ"ש כי אם להתבסס על כושר השתכרותו של האב אותו אמד והעמיד על כ-17,000 ₪ נטו. (למרות שהכנסותיו בתקופת עבודתו האחרונה בשנת 2020 היו כ-19,000 ₪ נטו).

הוצאות מדורו עומדים על סך כולל של כ-5,900 ₪ לחודש, המורכבים משכירות בסך 5,100 ₪ והוצאות אחזקת הבית (מוערכות) בסך 800 ₪.

 

4.           קיצבת נכות של הקטין: בנוסף להכנסות לעיל קיימת הכנסה נוספת המתקבלת מקיצבת נכות של הקטין הגדול בסך כ-2,600 ₪ לחודש.

 

5.           גיל הקטינים במועד פסה"ד: 10.5, 8.5 ו-5.5 כאשר בחודש 9/22 יגיע הקטין לגיל 6.

 

6.           צרכי הקטינים: ביהמ"ש אמד את צרכיו ההכרחיים של כל קטין והעמידם על סך של 1,600 ₪ לחודש, בתוספת הוצאות שאינן תלויות שהות בסך של 400 ₪ לחודש, קרי 2,000 ₪ לכל קטין; לכך הוסיף ביהמ"ש את חלקם של הקטינים בהוצאות המדור תוך שגזר אותם מנתוני הוצאות המדור של הצדדים (ראה לעיל) והעמידם על סך כולל של 5,450 ₪ לחודש עבור 3 הקטינים גם יחד.

על סמך הנתונים לעיל חישב בימ"ש קמא את סך כל צרכי הקטינים כולל מדור והעמידם על סך כולל של 11,450 ₪ בגין 3 הקטנים= כ-3,816 ₪ בגין כל קטין.

 

7.           זמני השהות: במקביל לתביעת המזונות מתנהלת תביעת משמורת וחלוקת זמני שהייה, כאשר על סמך החומר שבתיק (המורכב בין היתר מ-5 תסקירים שניתנו בתיק עד כה) קבע בימ"ש קמא כי חלוקת הזמן ההורי נכון לעת הזו הינה שווה. עם זאת יש לציין בעניין זה כי תיק המשמורת טרם הסתיים והוא קבוע להוכחות ליום 27.10.22.

 

8.           חיוב המזונות: בהתבסס על כלל הנתונים לעיל, ערך בימ"ש קמא חישוב בהתאם להנחיות בע"מ 919/15, תוך שהביא בחשבון את היחס בין הכנסות הצדדים (80% לעומת 20% במעוגל) ואת חלוקת הזמן ההורי השווה, לנוסחה הוסיף בימ"ש קמא את שיקול דעתו כפי שפירט בפסה"ד, ובסופו של דבר הגיע בימ"ש קמא למסקנה כי יש לחייב את האב בתשלום מזונות לאם בסך 1,500 ₪ לחודש לכל קטין מהשניים הגדולים, ובאשר לקטין השלישי שכיום הינו מתחת לגיל שש קבע בימ"ש קמא כי חיוב המזונות בגינו יעמוד על 2,200 ₪ לחודש עד הגיעו לגיל שש (9/22) שאז המזונות יופחתו ל-1,500 ₪ לחודש כמו אצל הקטינים האחרים. סך כל חיוב המזונות החודשי בגין 3 הקטינים החל מחודש 9/22 (עוד כחודשיים) יעמוד איפוא על 4,500 ₪ לחודש.

 

בנוסף קבע בימ"ש קמא שבהוצאות הרפואיות והחינוכיות כפי שפורטו בסעיף 29 לפסה"ד יישא האב ב-60%, תוך קביעה כי האם תהיה "הורה מרכז".

כמו כן קבע בימ"ש קמא כי קצבת הנכות של הקטין תופקד לחשבון בנק נפרד (אשר זכות העיון בו נתונה לשני הצדדים) ותשמש עבור הוצאותיו החינוכיות והרפואיות המיוחדות הנובעות מצרכיו המיוחדים וכן הוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות, ורק ביתרה ככל שתהיה יישא האב ב-60%.

בכל הוצאה אחרת לה יסכימו ההורים יישאו שני הצדדים בחלקים שווים.יצויין כי פסה"ד מפורט ומנומק.

 

עיקר טענות האב בערעורו

 

9.           המערער איננו תוקף את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסה"ד לעניין צרכי הקטינים, הכנסות האם, הכנסותיו בעבר עובר לפיטוריו, והוצאות המדור של שני הצדדים, ועיקר ערעורו מתמקד בשלושה נושאים:

(א)   אומדן הכנסותיו על בסיס פוטנציאל השתכרות;

(ב)    חלוקת הזמן ההורי;

(ג)    קביעת האם כהורה מרכז;

להלן אדון בכל אחת מטענותיו לעיל של האב :

 

10.         אומדן הכנסות האב על בסיס פוטנציאל השתכרות: לטענת האב הוא איננו עובד ועל כן היה על בימ"ש קמא לקבוע את חיוב המזונות על בסיס העובדה שאין לו הכנסות כלל או לחילופין לאמוד את כושר השתכרותו על שכר מינימום בלבד.

אני דוחה את טענת המערער מכל וכל, הן בהיבט המשפטי והן בהיבט העובדתי, כדלקמן:

 

11.         בהיבט המשפטי: הלכה פסוקה מקדמא דנא, כי יכולתו של הורה לשלם מזונות ילדיו הקטינים אינה נקבעת רק על פי הכנסתו בפועל מעבודתו אלא הינה נגזרת גם מכושר  השתכרותו, בהתאם למקצועו ולכישוריו – כך קבעה הלכ' עמיצור ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור (1986):

 

"יכולתו של הבעל לשאת במזונות אלה אינה נקבעת רק על-פי הכנסתו, המוגבלת ומצומצמת בנסיבות מסוימות או מטעמים מסוימים, אלא על-פי יכולתו למצות את כישוריו ולהגדיל את הכנסתו..."

             

למען הסר ספק, הלכ' עמיצור שרירה וקיימת, חיה ובועטת ואף אוזכרה בהלכ' בע"מ 919/15:

 

"יובהר כי "ההכנסה הפנויה" הרלוונטית לצורך קביעת חיובו של הורה במזונות נקבעת תוך הערכת יכולתו הכלכלית הכוללת ב"ראיה רחבה", כך שלא רק משכורת ה"נטו" מובאת בחשבון, אלא סך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות.(בע"ם 3432/09 פלוני נ' פלונית, פסקה יח (23.6.2009) [פורסם בנבו] ; ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור פ"ד מ(1) 147, 154-152 (1986);ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(1) 721, 727-725 (1984))."

 

כך גם ההלכה מקדמא דנא הקובעת כי על האב חלה חובה להתאמץ עד קצה גבול יכולתו ולעשות כל שביכולתו לשם קיום חובותיו כלפי משפחתו [ע"א 378/80יצהר נ' יצהרעמ"ש 34733-03-15 ר.א.ק. נ' ד.ו.].

 

12.         בהיבט העובדתי:  המערער הינו צעיר כבן 44, בריא, מהנדס תוכנה בוגר הXXX, בעל ניסיון תעסוקתי אחרון בחברת ההייטק XXX מעל שנתיים וחצי, טרם לכך עבד כשנה וחצי בXXX באגף XXX [XXX] (ראה בקורות חייו כפי שצרפה המשיבה לתגובתה בערעור), השתכר לפחות בתקופת עבודתו האחרונה כ-35,000 ₪ ברוטו=כ-19,000 ₪ נטו – וכיום איננו עובד כלל. לו היה המערער מחפש עבודה ומוצא עבודה חלופית במשכורת פחותה יותר, ניחא; אלא שהמערער כלל לא טען, לא לבימ"ש קמא ואף לא בפנינו, כי הינו מחפש עבודה ו/או לא הביא כל ראייה באשר לכך. המערער אינו טורח למצות את כושר השתכרותו ויכולתו המקצועית או אפילו לעבוד בכל עבודה שהיא!

 

כאמור הוא איננו טוען שחיפש עבודה ולא מצא, הוא איננו טוען למניעות תעסוקתית, לא במקצועו ולא בכלל, ילדיו אינם 'תינוקות' (הילד הכי קטן הינו כבן 6 והשניים האחרים בני 9 ו-11), גם בימים שהילדים אצלו הלא לכולם ישנן מסגרות חינוכיות המאפשרות עבודה במשרה מלאה, כמו כל אב אחר שהינו מהנדס תוכנה ועובד בהייטק[1]. ובאין הסבר ו/או הצדקה לאי מיצוי כושר השתכרותו של המערער, חלה הלכ' דרהם עוד משנות ה-60 של המאה הקודמת שלא נס ליחה עד היום (ע"א 206/60 דרהם נ' דרהם (1960)):

 

"אין בית­ ־המשפט חייב להיזקק לראיות בדבר יכולתו הכספית אלא רשאי הוא להתחשב "במה שבאפשרותו להרוויח, ולא במה שהוא מרוויח למעשה" (כלשון שרשבסקי, דיני משפחה, ע' 119) ".

 

13.         אין חולק כי לאור כישוריו המקצועיים של המערער – מהנדס תוכנה בוגר הXXX, בעל ניסיון מקצועי בתחום ההייטק ועבר תעסוקתי של מעל שנתיים וחצי בחב' ההייטק 'XXX' (ראה קורות חייו שחיבר המערער עצמו ואשר צורפו לתגובת המשיבה) – קיים למערער כושר השתכרות גבוה; לצורך אומדן כושר השתכרותו של המערער, ובהעדר שמיעת ראיות בתיק לאור הסכמת הצדדים, צדק בימ"ש קמא משבחן את הכנסותיו בחברת 'XXX' עובר להפסקת עבודתו בחודש 9/20 בסך כ-19,000 ₪ נטו, ולמרות הפרסומים כי הביקוש לעובדים במקצועות ההייטק גדל בשנתיים האחרונות באופן ניכר מה שהביא מטבע הדברים לגידול בהכנסות עובדי ההייטק בשיעור גבוה[2], בחר בימ"ש קמא להעמיד את פוטנציאל השתכרותו של המערער על סך 17,000 ₪ נטו בלבד (ולא על הכנסותיו שהיו בפועל  19,000 ₪ נטו).

 

הערכתו של בימ"ש קמא את כושר ופוטנציאל השתכרותו של המערער בשים לב לכל הנ"ל, הייתה זהירה, סבירה, ולא שוכנעתי כי בקביעת פוטנציאל ההשתכרות התעלם ביהמ"ש מנתון  רלוונטי או לקח בחשבון נתון שאיננו רלוונטי.

 

14.         זאת ועוד: המערער טוען לאפס הכנסות מאז הפסקת עבודתו בחודש 9/20. אלא שאת סיכומיו לבימ"ש קמא הגיש בחודש 11/21 – לאחר למעלה משנה שבה כבר איננו עובד לטענתו – ושם בסעיף 3 הינו טוען להוצאות חודשיות עבורו ועבור הילדים כשהם עימו "נכון להיום" (=קרי נכון לחודש 11/21 שנה שהוא כבר איננו עובד כלל!) בסך של 19,650 ₪!  - כמפורט בס' 3.1 לסיכומיו להלן:

 

יושם אל לב שפירוט ההוצאות הנ"ל כולל רכב שכור תמורת 7,000 ₪!

 

15.         אינני מוצא כל שגגה שנפלה בהערכתו של בימ"ש קמא את כושר השתכרותו של המערער, שיתכן ואף נעשה על הצד הנמוך לאור האמור לעיל.

 

16.         חלוקת הזמן ההורי: לטענת האב חלוקת הזמן ההורי בפועל איננה שווה; אלא שהצדדים ויתרו כאמור על הליך שמיעת ראיות ואין לו לבימ"ש קמא אלא מה שעיניו רואות בתיק המשמורת, ועל סמך החומר שם בתיק קבע בימ"ש קמא כממצא עובדתי כי נכון לעת הזו חלוקת הזמן ההורי הינה שווה. ואכן עיון בתסקיר המשלים שהוגש לבימ"ש קמא בתיק המשמורת אך לאחרונה ביום 31.5.22 (חודשיים לאחר מתן פסה"ד) מעלה כי "זמני קשר מצב נוכחי" הינם שווים לחלוטין.

 

מדובר בממצא עובדתי, והתערבות ערכאת הערעור בקביעות עובדתיות תיעשה בהתקיים נסיבות מיוחדות וחריגות בלבד, בהן מתגלה שגיאה בולטת על פני החלטתו של בימ"ש קמא. כך למשל כאשר ממצאי העובדה אינם מעוגנים כלל בחומר הראיות, או מקום שבו הגרסה העובדתית שאותה אימץ בית משפט קמא אינה מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם מבחנים של היגיון ושכל ישר (ע"א 10225/02פרץ נ' פרץ בוני הנגב (15.1.2004); ע"א 826/21הימנותא בע"מ נ' יוסף שדאד (3.3.2021)).

 

במקרה דנן ובהעדר הליך שמיעת ראיות בהתאם להסכמת הצדדים, התבסס בימ"ש קמא על החומר בתיק המשמורת; עיון בתסקיר המשלים שהוגש לאחרונה  מאשש כאמור את הקביעה העובדתית ועל כן אין כל מקום להתערבות ערכאת הערעור.

 

עם זאת מוצא אני לנכון להדגיש כי פסה"ד נשען על העובדה שחלוקת הזמן ההורי הינה שווה, בעוד שתיק המשמורת טרם הסתיים והינו קבוע לשמיעת ראיות לחודש 10/22; על כן ככל וסופו של הליך המשמורת יסתיים במתן החלטה שיפוטית על סטייה מהותית מחלוקת זמן הורי שווה, אציע לחבריי להסמיך את בימ"ש קמא כבר עתה לשנות את חיוב המזונות בהתאם ועפ"י שיקול דעתו ככל וימצא לנכון, ללא צורך בהגשת תביעה נוספת מצד מי מהצדדים, כאשר כלל הנתונים העובדתיים שנקבעו ע"י בימ"ש קמא בפסק המזונות נושא ערעור זה יוותרו על כנם ולא ייבדקו מחדש. ככל שמי מהצדדים יהיה חפץ לטעון לשינוי נסיבות בעובדות, יהיה עליו להגיש תביעה כדין.

 

17.         קביעת האם כהורה מרכז: גם כאן אציע לחבריי לא להתערב בקביעתו של בימ"ש קמא, שכן בימ"ש קמא קבע את קביעתו שהאם תהיה "הורה מרכז" על סמך התרשמותו מהאם ומיכולתה לשמש "כהורה מרכז באופן מיטבי והיא אף שימשה כזו עובר לפרידה, כאשר הנתבע הקדיש את עיקר זמנו למקום עבודתו" (סעיף 27 סיפא לפסה"ד).

אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהתרשמותו של בימ"ש קמא.

 

18.         על בסיס כל הנתונים לעיל, התוצאה הסופית אליה הגיע בימ"ש קמא, שהאב ישלם לאם למזונות 3 הקטינים (החל מעוד חודשיים-9/22) סך של 4,500 ₪ לחודש בתוספת 60% מההוצאות הרפואיות והחינוכיות (בקיזוז קצבת הנכות לגבי הקטין כפי שפירט וקבע בימ"ש קמא), כשאומדן הכנסותיו הפוטנציאליות של האב עומד על כ-17,000 ₪, הינה תוצאה סבירה שאיננה מצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור.

 

"קביעת שיעור המזונות והתערבות בהסדרי ראייה תלויים בעובדות ובנסיבות המקרה הקונקרטי, ומסיבה זו, ככלל, לא יהיה מקום להתערב בקביעות הערכאה הדיונית" [בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית (2009)]

 

הלכה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בקביעת המזונות; בשים לב למכלול הנתונים כפי שפירט בימ"ש קמא בפסק דינו המפורט והמנומק, שוכנעתי כי בימ"ש קמא השתמש בשיקול דעתו באופן סביר ועל כן אציע לחבריי שלא להתערב בגובה המזונות.

 

19.         סוף דבר אציע לחבריי, להותיר על כנו את פסה"ד, תוך קביעה שככל וסופו של הליך המשמורת יסתיים במתן החלטה שיפוטית הקובעת זמן הורי השונה באופן מהותי מהחלוקה השווה עליה התבסס בימ"ש קמא בפסק המזונות, יהיה מוסמך בימ"ש קמא לשנות את חיוב המזונות בהתאם ועפ"י שיקול דעתו ככל וימצא לנכון, ללא צורך בהגשת תביעה נוספת מצד מי מהצדדים, כאשר כלל הנתונים העובדתיים שנקבעו ע"י בימ"ש קמא בפסק המזונות (ואשר אושרו בפסק דיננו זה) יוותרו על כנם ולא ייבדקו מחדש; אלא אם מי מהצדדים יבחר להגיש תביעה לשינוי חיוב המזונות בהתבסס על טענה לשינוי נסיבות מהותי שאז תביעתו תידון בהתאם לדין.

 

20.         אציע לחברותיי להרכב כי המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך של 10,000 ₪.

 

השופטת א' אלון [אב"ד]:

אני מסכימה.

 

השופטת ע' ורבנר:

אני מסכימה.

סוף דבר

 

הוחלט לדחות את הערעור בכפוף לאמור בסעיף 19 לפסק הדין.

 

המערער מחויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 10,000 ₪ אשר ישולמו למשיבה באמצעות עורך דינה מכספי הפיקדון שהפקיד המערער.

 

יתרת כספי הפיקדון תושב למערער באמצעות עורך דינו.

 

בטרם נעילה נציין, כי על פניו נפלה טעות סופר בפסק דינו של בית משפט קמא באשר למדד הבסיס לחישוב ההצמדה עת נכתב בסעיף 33 בפסק הדין קמא כי המועד הוא 15/10/2017, שעה שהתביעה הוגשה במאי 2020. ניתנת בזאת רשות למי מהצדדים להגיש בקשה מתאימה לבית משפט קמא לתיקון טעות סופר, וזאת תוך 30 יום מהיום.

 

פסק הדין יותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

 

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

 

ניתן היום, ט"ו תמוז תשפ"ב, 14 יולי 2022, בהעדר הצדדים.

 



[1]נכון להיום ממש, קיימים עשרות רבות של משרות עדכניות בתחום מקצועו של החייב – ראה למשל באתרים הבאים, כאשר צימצמתי את החיפוש לאזור חיפה בלבד, והגבלתי את שנות הניסיון לשנתיים בלבד:

·       אתר 'אלג'ובס' – 187 משרות עדכניות שפורסמו ממש ביום החיפוש באזור 'חיפה' בלבד (קישור: דרושים תוכנה משרה מלאה | הצעות עבודה - משרות בתחום תוכנה משרה מלאה | AllJobs)

·       אתר 'דיאלוג' – 110 משרות באזור 'חיפה והצפון' בלבד, טווח שכר 30,000-50,000 ₪ ברוטו (קישור: https://www.dialog.co.il/high-tech/jobs/software/?fieldId=24406&professions=&regions=6&skills=&salary=10000,50000&industry=&companySize=0&nearTrain=false

·       אתר 'דרושים' - 24 משרות עדכניות שפורסמו גם הם ביום החיפוש באזור 'חיפה' בלבד (קישור: דרושים חיפה | משרות בקטגוריית הייטק-תוכנה בחיפה | דרושים IL (drushim.co.il)

·       אתר 'ג'וב מסטר'  - 10 משרות עדכניות שפורסמו גם הם ביום החיפוש באזור 'חיפה והכרמל' בלבד (קישור: דרושים הייטק, מחשבים ותוכנה, משרה מלאה בחיפה והכרמל יולי 2022 | jobMaster

 

[2]לפי הלמ"ס, סמוך למועד פסה"ד קמא, בחודש 1/22 היה ביקוש לכ-18,000 מהנדסים מתוכם כ-14,000 מפתחי תוכנה! (קישור: הביקוש להייטקיסטים: חסרים 14 אלף מפתחים בישראל | כלכליסט (calcalist.co.il)); מאז ועד היום הביקוש רק הולך וגובר – רק לאחרונה, בחודש 6/22 פרסמה הלמ"ס נתונים חדשים מהם עולה כי מפתחי תוכנה הם עדיין המבוקשים ביותר בשוק העבודה והמחסור בהם נמשך! 13,794 משרות מוצעות בתום זה! מקצועו של המערער הוכתר כ"מקצוע שבו חסרות רוב הידיים העובדות בתחום ההייטק". (קישור:155 אלף משרות פנויות. מהו המקצוע הנדרש ביותר? - וואלה! כסף (walla.co.il))

ונכון להיום ממש, להלן ציטוט מתוך אתר הלמ"ס – הודעה לתקשורת מיום 13.7.22: "הביקוש הגדול ביותר בקרב בעלי משלח יד אקדמי היה לבעלי משלח יד בענפי טכנולוגיות המידע(ICT)  והיווה כ-56% מהביקוש לבעלי משלח יד אקדמי. מתוך בעלי משלח יד בענפי טכנולוגיות המידע (ICT) עיקר הביקוש היה למפתחי תוכנה"היצע וביקוש בשוק העבודה בישראל בחודשים ינואר-מרץ 2022 (cbs.gov.il)