זיוף צוואה - טענת זיוף צוואה ת"ע 3895-05 פלוני ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

מעשה זיוף צוואה ו/או תביעה על פי צוואה מזויפת האם הרשעה פלילית היא תנאי הכרחי לצורך פסילת יורש?

 השאלה בפס"ד זה היא שאלת פרשנותו של סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה – האם ההרשעה במשפט פלילי בגין מעשה זיוף צוואה ו/או תביעה על פי צוואה מזויפת הינה תנאי בלעדיו אין לצורך פסילת יורש, כפי שטוענים המנוחה וא' או אין צורך בהרשעה במעשה זיוף צוואה,  ודי להסתפק בכך שא' והמנוחה הודו בזיוף הצוואה (אם הודו) ואף תבעו על פי צוואה מזויפת כדי לפסול אותם מלרשת, כפי שטוענים י', ש' והנכדים.

זיוף צוואה, פסלות לרשת - מהו סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה ?

הטענה לפיה יש להדיר יורש מלרשת את עיזבון מנוח נסמכת על סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965 הקובע:
"5.    (א)  אלה פסולים לרשת את המוריש   (2)  מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או    שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת."

האם בפסיקה נקבע האם יש צורך בהרשאה פלילית בזיוף צוואה לפסילת יורש?

עיון בפסיקת בתי המשפט מלמד כי אין בנמצא הלכה ברורה ומפורשת של בית המשפט העליון בסוגיה זו וכי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבש"א (מחוזי נצ') 2342/08 נוייסר נ' רחמון  אשר אוזכר ע"י הצדדים, לא סויגה הדרישה להרשעה פלילית אך ורק לשתי החלופות של "מי שהעלים או השמיד צוואה", כפי שטוענים י' ויתר הצדדים המבקשים את פסלותם של המנוחה וא' מלרשת את המנוח.

ביהמ"ש המחוזי בחיפה קבע בבש"א (מחוזי חי') 8383/03 עיזבון המנוח אגברייה ז"ל נ' אגברייה  כי "לפי החלופה הראשונה יפסל לרשת את המוריש רק מי שהורשע בכך שפעל כדי לשבש את רצון המנוח בין בדרך של השמדה או העלמת הצוואה ובין בדרך של זיוף צוואה. החלופה השניה אינה מחייבת הרשעה אלא די בכך שאדם תבע - ביקש צו קיום."

ספרות משפטית - פסלות לרשת

פרופ' שילה בספרו קובע כי התנאי "הרשעה פלילית" הינו תנאי הכרחי לקיומם של כל ארבע האפשרויות הלא כשרות, הפוסלות את עושיהן מלרשת, לרבות החלופות הרלוונטיות בנסיבות המקרה דנא היינו החלופה השלישית "מי שזייף צוואה" והחלופה הרביעית "מי שתבע על פי צוואה מזויפת" .

פרשנות סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה

גם המלומדים שוחט, פינברג ופלומין טוענים בספרם דיני ירושה ועיזבון, כי "בת"ע (ת"א) 1850/98 בטאן נ' בטאן (לא פורסם)), דחה בית המשפט לענייני משפחה את הטענה כי יש לתת פרשנות אחרת, מזו שניתנה לסע' 5(א)(1), לדרישה המוקדמת להרשעה בפלילים העומדת בבסיס סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה.

בית המשפט קבע כי העובדה שהמחוקק השתמש בלשון זהה גם במקרה החמור פחות לכאורה מבחינת חומרת המעשים המיוחסים לזוכה, דווקא מלמדת שגם במקרה הזה לא סבר המחוקק שמקדם הביטחון הראוי למניעת העוול העומד ביסוד הוראת סעיף זו יישמר גם בהליך אזרחי, וזאת ברף הוכחה נמוך מזה הדרוש בהליך פלילי".

פסילת יורש לרשת את המוריש מחייבת הרשאה פלילית

המסקנה, תנאי בלעדיו אין לפסילת יורש לרשת את המוריש על פי סעיף 5(א)(2) וזאת לגבי כל אחת מ – 4 החלופות של הסעיף, הינו הרשעה בפלילים. יחד עם זאת, בנסיבות שבפניי, אינני נדרשת להכריע בכך לנוכח העובדה כי  גם יתר היסודות של סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה אינם מתקיימים בנסיבות המקרה דנן ואסביר.
 

האם המנוחה וא' זייפו את צוואת המנוח?

אין חולק בין הצדדים כי לא המנוחה ולא א' הורשעו בגין עבירת זיוף הצוואה. כך גם, לא הוגש כנגד מי מהם כתב אישום, התלונה שנפתחה כנגד א' במשטרה נסגרה, וגם הערר שהוגש לגביה, לא הביא לשינוי ההחלטה בדבר סגירת התלונה (אלא אך ורק לגבי הנימוק לסגירת התלונה) כאשר לטענת א' והמנוחה, טענה שלא הוכחשה, האחרונה אף לא נחקרה כלל במשטרה.

הוכחת טענת זיוף צוואה היא באמצעות מינוי מומחה להשוואת כתבי יד

לא הוכח כי א' והמנוחה זייפו את צוואת המנוח. דרך המלך להוכחת טענת זיוף היא באמצעות מינוי מומחה להשוואת כתבי יד שיש לו את הטכנולוגיה והידע המקצועיים לבדיקה שכזו (רמ"ש (מחוזי ב"ש) 17188-06-10 נ.א. נ' ר.א.

זיוף צוואה- בקשה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש.
אף לא אחד מהטוענים בפניי למעשה הזיוף, הגיש בקשה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש.
בנוסף, קראתי בעיון את תצהיריהם של א' והמנוחה וכן את עדותם בבית המשפט ולא מצאתי בהם הודאה לעניין זיוף הצוואה אלא הודאה בכך שהיו מעורבים "מכף רגל ועד ראש" ב"הפקת" אירוע עריכת הצוואה.

כעולה מתיאוריהם, אין ספק כי יש די בהתנהלותם של המנוחה וא' בכדי לפסול את הצוואה ועל כן, לא ניתן צו לקיומה אך אין באמור בכדי לבסס את טענת הזיוף, שמצריכה הוכחה חד משמעית.

הדבר מקבל משנה תוקף לנוכח קביעתו של בית משפט זה, (כב' השופטת קיציס) בפסק דינו מיום 14.4.11, לפיה לא הוכחה בפניו טענתו של י' כי היה זה א' אשר חתם על ייפוי הכוח במקומו ובשמו של המנוח (סעיף 8 בעמוד 4 לפסק הדין). כזכור, ייפוי הכוח והצוואה נערכו ונחתמו באותו מעמד וא' העיד כי בדיוק כפי שחתם המנוח בעזרתו על ייפוי הכוח, כך חתם על הצוואה.
 

האם המנוחה וא' תבעו על פי צוואה מזויפת?
כמו כן, דוחה אני את הטענה כאילו יש לראות במנוחה ובא' "כמי שתבעו על פי צוואה מזויפת".
מי שהגיש את הבקשה למתן צו קיום צוואה היה י' ולא המנוחה וא'. גם אם נכונה טענתו של י' כי צוואת המנוח נמסרה לו על ידי המנוחה וא', עצם מסירת הצוואה לידיו איננה שקולה להגשתה כבקשה לצו קיום. בשום שלב, לא טען י' ולא הוכח על ידו כי היה שלוחם של המנוחה וא' ו/או כי הגיש את הבקשה עבורם או בשמם.

לאחר שהובאו לידיעתו נשל י' נסיבות עריכת הצוואה ומעורבותם של המנוחה וא' בעריכתה, לא חזר בו מבקשתו למתן צו קיום לצוואת המנוח אלא המשיך והתעקש כי הצוואה תקוים וניהל הליך הוכחות בעניין זה, כאשר לכל אורך ההליך, עתר לקיומה של הצוואה היות ושירתה את האינטרסים שלו – הדירה את הנכדים, יורשיו של אחיו המנוח ש' ז"ל, ובכך הגדילה את חלקו בעיזבון.

רק לאחר שמיעת הראיות ורק לאחר שהבין כי ביהמ"ש לא יקבל את בקשתו למתן צו לקיום צוואה, נתן י' את הסכמתו לכך שהבקשה תימחק ובמקביל, הגיש את התנגדותו לבקשה למתן צו ירושה ועתר הפעם לפסילתם של המנוחה וא' מלרשת – עתירה, שככל שתתקבל, תגדיל משמעותית את חלקו בעיזבון המנוח.

מכאן, שי' עצמו פעל בשביל להגדיל את חלקו בעיזבון, על חשבון היורשים האחרים, ולא היסס להמשיך ולתבוע את קיומה של צוואה, שידע לגביה כי "הינה מזויפת", וזאת בלשונו, לשם כך.

גם לגבי ההליך שהתנהל בבית משפט שלום בירושלים, כאשר המנוח היה אחד מהנתבעים, ספק רב אם ניתן לראות בא' (המנוחה לא הייתה חלק מהליך זה) כ"מי שתבע על פי צוואה", וגם לגבי הליך זה - הן א' והן י' – הציגו את הצוואה וטענו כי הינם היורשים על פי הצוואה.

הבקשה למתן צו ירושה תתקבל למרות טענה ל"צוואה מזויפת"

על כן, וככל שהייתי קובעת כי א' והמנוחה "תבעו על פי צוואה מזויפת", יש גם לראות את י' כמי שעשה כן.

כל אחד מהצדדים שבפניי בחר לפרש את המציאות המשפטית בדרך המביאה להגדלת חלקו בעיזבון, תוך שהוא נושא את שמם של אינטרסים חברתיים, שיקולי מדיניות וטוהר המידות לשווא.

כך י', אשר ביקש קיום צוואה שידע שהיא פסולה מאחר והדבר הגדיל את חלקו בעיזבון, כך ש' והנכדים אשר הצטרפו לפרשנות של סעיף 5 לחוק, ללא התחשבות במשמעות קביעות אלה לגבי האם המנוחה, וכך גם א' – אשר היה שותף לעריכת צוואה כשאביו לא היה כשיר לחתום על כל מסמך משפטי, ולאחר מכן – לאור משמעות קיום הצוואה לגבי חלקו בעיזבון בא וביקש להצהיר כי הצוואה פסולה, צוואה שהיה חלק בעריכתה.

לאור כל האמור לעיל, באתי לכדי מסקנה כי דין הבקשה למתן צו ירושה להתקבל ודינה של ההתנגדות והבקשה לפסול את המנוחה ואת א' מלרשת את עיזבון המנוח -להידחות.
לאור קביעתי זו תגיש מנהלת העיזבון פסיקתא מתאימה לצו ירושה אחר המנוח כ' ר' ז"ל.