צור קשר דיני משפחה וגירושין צור קשר

צור קשר

checked
גירושין דיני משפחה וגירושין גירושין
תוכן מרכזי בעמוד דיני משפחה וגירושין תוכן מרכזי בעמוד

פס"ד בבקשת רשות ערעור על מינוי כונס נכסים בהמשך לאישור הסכם ממון (רמ"ש 21085-07-20)

21/07/2020

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים


רמ״ש 21085-07-20 ר׳ נ׳ מ׳ ואח׳


לפני כבוד השופט נפתלי שילה

 

 

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 11.6.20 (כב׳ השופטת קרן גיל) שבמסגרתו התקבל ערעור המשיבה 1 על החלטת כב׳ רשמת ההוצאה לפועל ומונה כונס נכסים לצורך מכירת זכויות בנכס השייך למשיב 2.

א.      רקע עובדתי

1.                    המבקשת (להלן גם: ר׳) והמשיב 2 (להלן: י׳) הם בני זוג שנשאו בשנת 1997 ולהם שלושה ילדים.

2.                    בין המשיבה 1 (להלן: מ׳) לבין י' התקיים קשר זוגי במשך מספר שנים ואף נולד להם ילד משותף.

3.                    מ׳ פתחה בהליכים משפטיים נגד י' והגישה גם תביעה רכושית והם הגיעו להסכמות שאושרו וניתן להן תוקף של פסק דין ביום 14.7.16.

4.                    מספר ימים לאחר מכן, ביום 19.7.16, אושר הסכם ממון בין ר׳ לי׳ ובמסגרתו הוסכם כי נכסים מסוימים שפורטו בהסכם יהיו שייכים לשני הצדדים, גם אם הם רשומים ע״ש י׳ בלבד (להלן: ההסכם). בהסכם נקבע גם, שי׳ לא יוכל לעשות כל דיספוזיציה בנכסים הנ״ל מבלי לקבל את הסכמתה של ר׳.


 

5.                    לאחר שהיחסים בין מ׳ וי׳ נפסקו, מ׳ טענה שי׳ לא כיבד את ההסכם שהיא חתמה עמו והיא הגישה נגדו תביעה כספית. ביום 18.9.17 פסק ביהמ״ש לענייני משפחה שי׳ חייב לשלם למי סך של 750,000 ₪. י׳ ערער על פסק הדין (עמ״ש 26465-10-17) וערעורו נדחה.

6.                    ביום 1.11.17 פתחה מ׳ תיק הוצאה לפועל על מנת לגבות את הסכום שנפסק לטובתה בסך של 750,000 ₪ (להלן: החוב). במסגרת הליכי הביצוע, עוקל נכס מסחרי השייך לי׳ (להלן: הנכס) ומ׳ ביקשה שעורך דינה ימונה לכונס נכסים לצורך מכירת הנכס ופירעון החוב.

7.                    ר׳ פנתה ללשכת ההוצאה לפועל וביקשה למנוע את מימוש הנכס, מאחר שלטענתה יש לה זכויות במחצית הנכס מכוח ההסכם.

8.                    כב׳ ראש ההוצאה לפועל דחתה את בקשת מ׳ למינוי כונס נכסים על הנכס וקיבלה את בקשת ר׳ (להלן: ההחלטה). בהחלטה מיום 24.7.19 נקבע כי:

"...עסקינו בנכס "בעייתי", ולא הוכח כי ניתן להתיר הבעייתיות, באופן שמבסס תועלת בהליך... ככל והזוכה סבור שאין ממש בזכויות הנטענות על ידי צד ג׳ והן אינן מבססות כל הקנייה או דומה, כפי החלטתי - מוזמן כמובן לפנות לבית המשפט המוסמך בהשגה או בסעד הצהרתי. כפי התמונה העולה בפני ומן המסמכים שנבחנו, אני קובעת כי הזכויות עליהן מבוקש למנות כונס נכסים, הן זכויות הדורשות ליבון, ועד שלא ייעשה כן, אין מקום למנות כונס נכסים".

9.                    מ׳ לא השלימה עם ההחלטה והגישה ערעור. ביום 11.6.20 התקבל הערעור ונפסק שהחלטה מבוטלת וב״כ של מ׳ ימונה לכונס נכסים לצורך מכירת הזכויות בנכס (להלן: פסה״ד). בין היתר נקבע בפסה״ד כי:

"אין מחלוקת שהזכויות בנכס רשומות במלואן ע״ש י׳. די בכך כדי לקבוע שיש הצדקה ותועלת במינוי כונס נכסים על זכויותיו בנכס, שהוא כאמור נכס מסחרי, בפרט בהתחשב בגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל ובעובדה שההליכים ננקטו בניסיון לגבותו למעלה משנתיים, לא הועילו. מעת שהזכויות בנכס רשומות ע״ש י׳ בלבד, הרי שטענות ר׳ שמחצית הזכויות בנכס הן בבעלותה מכוח הסכם ממון שנחתם ביניהם, צריכות להתברר בערכאה המוסמכת טרם חלוקת כספי התמורה לאחר מכירת הנכס ולא כתנאי למינוי כונס נכסים. אין בטענות ר׳ לזכויות בנכס כדי להפוך את הנכס ל״נכס בעייתי" באופן ששולל את התועלת בהליך הכינוס... גם אם הזכויות בנכס "דרושות ליבון", אין בכך להצדיק דחיית הבקשה למינוי כונס נכסים... מעת שהזכויות בנכס רשומות ע״ש י׳ במלואן, שומה על מי שטוען אחרת לפנות בהליך מתאים בעניין זה ולא היה מקום להטיל על מ׳ לפנות לערכאה המוסמכת בסעד הצהרתי בעניין חלקה הנטען של ר׳ בנכס... יובהר שהליך זה לא נועד לשם קביעת זכויותיה של ר׳ בנכס. בבוא העת, לאחר מכירת הנכס וטרם חלוקת תמורתן, ר׳ תהא רשאית, במידת הצורך, לעתור בהליך מתאים ביחס למחצית מתמורת המכר".

10.                ר׳ לא השלימה עם פסה״ד והגישה בקשת רשות ערעור.

ב.       תמצית טענות המבקשת

1.                    במקרה דנן "עולה שאלה עקרונית וכללית המשליכה על כלל הציבור וייגרם למבקשת עיוות דין חמור, אם לא יתערב ביהמ״ש זה בפסק הדין". השאלה העקרונית היא מה מעמדה של המבקשת כבעלת זכות מעין קניינית בנכס מכוח ההסכם, אל מול זכות הנושה שהיא מעקלת מאוחרת יותר. זכויותיה מכוח ההסכם "נרמסו" בפסה״ד, שעה שביהמ״ש קמא התעלם מהן.

2.                    על פי ההסכם, לי׳ אין אפשרות לבצע דיספוזיציה בנכס מבלי לקבל את הסכמתה ומאחר שיש לה זכות מעין קניינית בנכס וזכות קניין שביושר, לא ניתן לפגוע בזכותה לממש את הנכס. זכויותיה המעיין קנייניות של בת הזוג הלא רשומה, גוברת על זכויותיו של נושה מעקל מאוחר.

3.                    מימוש הנכס בהליך כינוס נכסים "משמעותו נזק כלכלי אסטרונומי למבקשת וגרירתה להוצאות ניכרות וגבוהות עד כדי פגיעה כלכלית כבדה במבקשת".

4.                    זכותה בנכס התגבשה כבר ביום אישור ההסכם ובתוך כך זכותה למנוע כל דיספוזיציה בנכס, שכן י׳ מחויב לקבל את הסכמתה אודות כל עסקת מכר.

5.                    היא וי׳, בעריכת הסכם הממון, התנו על חוק יחסי ממון בבין בני זוג, תשל"ג - 1973 (להלן: חוק יחסי ממון) ובחרו להחיל משטר שונה. לכן, זכויותיה בנכס לא מתבססות על הזכות האובליגטורית הדחויה לעת התרת הנישואין אלא מדובר בזכות מעין קניינית.

ג.       דיון והכרעה

1.                    לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, יש לדחות אותה אף מבלי קבלת תשובה, בהתאםלתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ״ד - 1984.

2.                    בעניינינו, "מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, בו נדונו טענות המבקשים בערעור על החלטת רשמת ההוצל״פ. במצב דברים זה, תחול אמת מידה מחמירה יותר למתן רשות ערעור. אמת מידה זו דורשת, ככלל, שהעניין יעורר שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינים של הצדדים הישירים למחלוקת, שנפל בהחלטת הערכאות דלמטה פגם דיוני היורד לשורש העניין, או שייגרם למבקש עיוות דין אם לא תינתן רשות ערעור״ (רמ״ש 14987-10-15 י.י. נ׳ נ.ש. (10.5.16) כןרמ״ש 34024-01-13 ר׳ ל׳ נ׳ ע׳ ל׳ (17.4.14) שניהם מפי כבי השופט (כתוארו אז) שאול שוחט).

3.                    אכן, כפי שנקבע ברע״א 8476/12 עזבון המנוחה כהן עדינה ז״ל נ׳ בנק הפועלים בע״מ

(29.1.13)  :

"כיום, לאחר הפרדת מערכת ההוצאה לפועל ממערכת בתי המשפט, אפשר שראוי לקבוע רף מקל יותר לקבלת בקשות רשות ערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל... זאת, שכן בשונה מבעבר, אין מדובר בערכאה שיפוטית רגילה, כי אם בגוף "מעין שיפוטי" בלבד".

ראו גם:רע״א 411/13 מפעלי מתכת ש. כהן בע״מ נ׳ מנורה מבטחים ביטוח בע״מ ואח׳

(20.5.13)  .

4.                    ברם במקרה דנן, אף בחינה מרוככת יותר של הבקשה, לא תצדיק מתן רשות ערעור.

5.                    בדין ובצדק קבע ביהמ״ש קמא, שאין למבקשת זכות קניינית בנכס וכל שיש לה היא זכות לשיתוף אובליגטורי דחוי לעת התרת הנישואין או פקיעתם וזאת, על דרך איזון השווי של כלל הרכוש ואין לה זכות קניינית בנכס עצמו.

6.                    כפי שקבע כבי סגן הנשיא השופט שוחט בבקשת רשות ערעור אחרת שהגישה ר׳ (רמ״ש 39006-05-20 מיום 7.6.20):

"פסה״ד שהוגש לביצוע ע״י המשיבה ניתן נגד המשיב בלבד. הרכוש כלפיו הגישה בקשת זוכה למינוי כונס נכסים ולמימושו הוא רכוש הרשום בבעלות המשיב בלבד במרשם המקרקעין. ככל שטענת המבקשת היא כי יש לה חלק באותו רכוש חרף הרישום המלא על שם המשיב, הרי שהיא זו שלמעשה מנסה "לנגוס" ברכוש שכלפי כולי עלמא אין לה חלק בו - ולא ההפך".

7.                    גם המבקשת מודה שלי' מגיע מחצית מהנכס בעת האיזון. היא גם לא חולקת על חובו של י' למ׳. לפיכך, מימוש הנכס לא יפגע בה כלל. כפי שאף ציין ביהמ״ש קמא, בבוא העת, לאחר שהנכס יימכר, תוכל המבקשת לנקוט בכל הליך לצורך קבלת תמורת מחצית הנכס. העובדה שלהליך כינוס הנכסים יש עלויות, לא צריכה לפגוע בה, מאחר שהנכס נמכר עקב חובו של י׳ בלבד ולא עקב חוב שלה.

8.                    חוק יחסי ממון לא יוצר שיתוף קנייני בין בני הזוג ואף בהסכם לא נקבע שלר׳ יש זכויות קנייניות בנכס כבר כיום. נאמר כי פירטי הרכוש "יהיו" שייכים לצדדים בחלקים שווים ומדובר בלשון עתיד ולא בלשון הווה. בהסכם נקבע גם, שי׳ יחתום על ייפוי כוח לצורך העברת הנכסים על שמה של ר׳ ואולם, ייפוי הכוח יישאר בנאמנות אצל עורך דינה. אם כוונת הצדדים להסכם היתה להעברה מידית של הזכויות בנכסים ע״ש ר׳, מדוע נשאר ייפוי הכוח בנאמנות? ברור אם כן שכוונת הצדדים היתה שכאשר יהיה קרע ביניהם יבוצע איזון המשאבים ואולם עד אז, לא הוקנתה לר׳ כל זכות קניינית בנכסים.

9.                    כמו כן, הסכם הממון כוחו יפה כלפי הצדדים לו ואין הוא מחייב צדדים שלישיים כגון מ׳. כפי שציין השופט בר אופיר בספרו הוצאה לפועל הליכים והלכות (עמ׳ 308) ביחס למשמעותו של אישור הסכם ממון:

"האישור איננו בגדר פסק דין, ואיננו משמש תחליף לפסק דין הצהרתי בדבר זכויותיהם של בני הזוג בנכסים. בוודאי שאין הוא יוצר, כשלעצמו, זכויות כלפי צד שלישי".

10.                גם ההוראה בהסכם לפיה י׳ לא יוכל לבצע כל דיספוזיציה ברכוש ללא הסכמת ר׳, לא יכולה למנוע מצד ג׳ - מ׳ - שי׳ חייב לה חוב כספי חלוט, מלממש את אחד מנכסיו של י׳ לצורך פירעון החוב.

11.                מ׳ ממתינה כבר כשלוש שנים לגביית החוב שי' חב לה ושעומד על מעל מיליון ₪. אין שום הצדקה לעיכוב המכירה רק מאחר שלמבקשת טענות ביחס למחצית תמורת הנכס. מדובר בנכס מסחרי ולא בדירת מגורים שהמבקשת מתגוררת בו. המשיבים לא טענו ולא הוכחו שמכירת הנכס לא תניב סכום כסף שיהיה בו בכדי לפרוע את החוב למי. שום עוול לא ייגרם למבקשת מביצועו של פסק הדין. אדרבא, אי ביצוע פסק הדין יגרום למי עוול ויעכב עוד את קבלת הכספים שיי חייב לה ושהיא טרם הצליחה לגבות לאור התנהלותם של המשיבים.

12.                בהליך אחר שהתנהל בין הצדדים בבית משפט השלום (ת״א 1019-11-17) ציין כבי השופט אילן צור בהחלטתו מיום 11.4.19 ביחס להתנהלות המבקשת, כי היא ובעלה י׳ פועלים בצוותא חדא ועושים שימוש לרעה בזכויות משפטיות "תוך רדיפה בלתי פוסקת של מי" וכי הם נוהגים כנגדה ״באלימות משפטית״ (סעיף 95 להחלטה).

13.                סיכומו של דבר: הבקשה נדחית.

14.                מאחר שהמשיבה 1 הגישה תגובה מפורטת ומנומקת לבקשה לעיכוב ביצוע, המבקשת תשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ ולפיכך הערובה שהפקידה המבקשת, תועבר למשיבה באמצעות ב״כ.

15.                פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת פרטים מזהים.

ניתן היום, כ״ט תמוז תש״פ, 21 יולי 2020, בהעדר הצדדים.

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה פס"ד בבקשת רשות ערעור על מינוי כונס נכסים בהמשך לאישור הסכם ממון (רמ"ש 21085-07-20): 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
צור קשר דיני משפחה וגירושין צור קשר

צור קשר

checked
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד