צור קשר דיני משפחה וגירושין צור קשר

צור קשר

checked
דיני משפחה דיני משפחה וגירושין דיני משפחה
תוכן מרכזי בעמוד דיני משפחה וגירושין תוכן מרכזי בעמוד

פס"ד במחלוקת איזון משאבים על פי חוות דעת (תלה"מ 42376-02-17)

15/12/2019

בית משפט לענייני משפחה בחיפה


תלה״מ 42376-02-17 ל ני ל


בפני כבוד השופטת הילה גורביץ שינפלד

 

מחלוקת האם איזון המשאבים במקרה דנן ייעשה במסלול תשלום במועד גמלת הזכויות, כעתירת האישה או שמא במסלול מהוון כעתירת האיש.

בהמשך לפסק הדין החלקי שניתן ביום 06.11.2019 , הגישו הצדדים טיעוניהם הקצרים לעניין החלופות לאופן ביצוע איזון משאבים.

הרקע:

1.   הצדדים, בני זוג לשעבר, אשר נשאו בנישואין אזרחיים בקפריסין ביום 05.12.2003 ולאחר שהנתבעת סיימה הליך גיור, נישאו כדמו״י ביום 24.02.2004.

2.   לצדדים שני ילדים משותפים, א.א. ילידת 10.07.2002 ו-י.ס. יליד 30.7.2004.

3.   התובע, שכיר מאז חודש יולי 2016 ומעביר שעורים פרטיים באנגלית.

4.   הנתבעת רופאה, העובדת כעצמאית וכרופאה משפחתית בקופת חולים XXX מאז יוני 2016.

5.   התובע הגיש תביעה שכותרתה "תביעה לפירוק שיתוף ברכוש הצדדים". בכתב התביעה נטען כי הקשר הזוגי החל ביום 31.12.2001 והרקע לקרע ביחסי הצדדים היא מערכת יחסים של הנתבעת עם אחר. התובע תיאר כי במהלך החיים המשותפים הצדדים נאלצו לעבור מספר רב


 

של דירות לצורך קידום הקריירה של הנתבעת, נטען כי עובר לנישואין הייתה בבעלות התובע דירה באנגליה ולאחר הנישואין התובע מכר את הדירה וכספי התמורה (כמיליון ₪) שימשו לכלכלת הבית המשותף. נטען כי התובע מימן את הוצאות הבית וגם רכישת כלי הרכב ואילו משכורת התובעת שימשה לחסכונה ולהוצאותיה האישיות. התובע טען כי שכרו הממוצע הוא בסך של כ- 5,000 ₪ ואין לו ידיעה אודות שכרה של הנתבעת. נטען כי בבעלות הצדדים חשבונות בנק, כל צד חשבון בנק על שמו וחסכונות על שמו, דירה שעליה רובצת משכנתא, תכולת דירה, זכויות סוציאליות, התחייבויות משותפות. נטען גם כי לצורך רכישת הדירה התובע שילם סך 63,580 ₪ מכספו, הנתבעת שילמה סך של 40,600 ₪ מכספה ויתרת התמורה בסך של 405,000 ₪ שולמה באמצעות הלוואה המובטחת במשכנתא אשר החזרה החודשי הוא 3,500 ₪ לחודש. בית המשפט התבקש להצהיר כי כל הרכוש שצברו הצדדים בתקופת החיים המשותפים, משותף, למנות שמאי ואקטואר, לקבוע כי התובע זכאי לפיצוי בגין הפרשי שכר ולהורות על פירוק השיתוף בעין או בכסף.

6.   הנתבעת טענה כי הצדדים חתמו על הסכם ממון הקובע כי ככול שהצדדים ייפרדו היא תהא זכאית ל2/3 מהזכויות בדירת הצדדים. הנתבעת אישרה כי הנתבע העביר את כספי תמורת דירתו מאנגליה לישראל וכי הכסף שימש להוצאות המחייה של הבית המשותף, אך טענה כי הצדדים חיו בהפרדה רכושית ועל כן המדובר בהשתתפות בחלקו של התובע בהוצאות הבית. נטען כי התובע לא הרוויח די על מנת לשלם את מחצית ההוצאות והן מומנו על ידה. נטען כי הצדדים שמרו על הפרדה רכושית ועל כן הנתבעת לא חשפה בפני התובע את שכרה והכנסותיה בפני וגם כי בשל ההפרדה הרכושית, יש להוציא את חשבונות הבנק ממסת הנכסים לאיזון. אשר לדירה המשותפת נטען כי התובע שילם לרכישתה, מכספו סך של 63,000 ₪ ואילו הנתבעת סך של כ-90,000 ₪ וסך נוסף של 100,000 ₪ על ידי נטילת הלוואה לטובת שיפוץ הדירה. נטען כי הוסכם שהנתבעת תשלם 2/3 מהתשלום החודשי בגין ההלוואה. אשר לתכולת הדירה, נטען כי הערכת שווי המיטלטלין מופרז.

7.   בהמשך עתרה הנתבעת בתביעה להחזר הוצאות -תלה״מ 21149-02-19, במסגרתה נטען כי במהלך התקופה שבין מועד הקרע ועד למועד הפרידה, היה על כל צד לשאת בהוצאות המגורים שלו. לטענת הנתבעת בפועל נשאה היא בהוצאותיו של התובע ועל כן עתרה במסגרת התביעה להשבת ההוצאות של התובע בהן נשאה הנתבעת.

8.   ביום 06.11.2019, ניתן פסק דין לפיו בהסכמת הצדדים (אליה הגיעו בהמלצת בית משפט), הנתבעת מוותרת על טענותיה בדבר חלוקה לא שיוונית של תמורת הדירה בה התגוררו הצדדים במשותף ועל תביעתה להחזר הוצאות בתלה״מ 21149-02-19 ואילו התובע מוותר על טענותיו לפיצוי בגין הפרשי השתכרות. עוד נפסק שם כי ייערך איזון משאבים על פי חוות דעת מומחה בית המשפט, שהוגשה ביום 13.08.2019.

9.   לאחר פסק הדין נפלה בין הצדדים מחלוקת בשאלה לפי איזו חלופה של חוות הדעת ייערך איזון המשאבים. חלופה א' - איזון על בסיס ערכם הנוכחי של הנכסים כבקשת התובע, או חלופה בי, על בסיס ערכם של הזכויות בעת מימושם בפועל של הזכויות - כבקשת הנתבעת.

טענות הצדדים:

10 .התובע עתר כי יקבע שאיזון המשאבים ייעשה על פי האופציה הראשונה קרי איזון על בסיס ערכם הנוכחי של הנכסים. משמעות הדברים היא כי לשם איזון המשאבים וסיומו על הנתבעת לשלם לתובע סך של 185,397 ₪. התובע טען כי שיטת תשלום זו עדיפה על החלופה השנייה מאחר והיא מסיימת את היחסים הכלכליים בין הצדדים והם לא יצטרכו לפנות לגופים המשלמים. התובע טען גם כי קיבל הוא את הצעת בית המשפט מתוך הסתמכות על כך שהוא יקבל את הסך של 185,397 ₪ באופן מידי. עוד נטען כי משיקולים של "זה נהנה וזה לא חסר" יש לקבל עמדתו, שכן לנתבעת לא עומדת כל בעיה לשלם לו את הסכום הנ״ל, שכן עומדים לרשותה כספים נזילים בקרן השתלמות (בהתאם לעמוד 9 בחוות דעת האקטואר) וקיימים פערי השתכרות גבוהים בין הצדדים. התובע טען כי אם יקבל את הסכום הנ"ל, יוכל לרכוש דירה עבורו ועבור הילדים, דבר שיטיב עימם, שכן כיום הוא מתגורר בשכירות ואין לו יציבות בחיים.

נוסף על טענותיו, הציע התובע הצעת פשרה. נכתב כי מאחר ועל פי החלופה הראשונה, הנתבעת משלמת לתובע, סך של 185,397 ₪ ואילו על פי החלופה השנייה - סך של 75,225 ₪ ובגיל פרישה (62) סך של 3,398 ₪ וגם מחצית מ- 2 קופות גמל לתגמולים וקצבה, הרי שההפרש בין 2 החלופות הוא בסך של 110,172 ₪. לאור נתונים אלו התובע הציע כי לסיום איזון המשאבים הנתבעת תשלם לתובע את הסך הקובע החלופה השנייה (סך של 75,225 ₪) תוך 90 יום וההפרש, בסך של 110,172 ₪ ישולם לתובע ב- 22 תשלומים חודשיים שווים ועוקבים בסך של 5,000 ₪ כל אחד, החל מהחודש הראשון לאחר התשלום של הסכום הנזיל.

11 .הנתבעת עתרה כי איזון המשאבים יעשה על פי החלופה השנייה, קרי איזון על בסיס שווי הזכויות בעת מימושן. נכתב כי מבוקש שהסך הקבוע בחלופה השנייה (75,225 ₪) ישולם תוך 90 יום מיום מתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים והתשלומים החודשיים ישולמו על בסיס חודשי החל מ- 90 יום לאחר קבלת פסק הדין. לטענת הנתבעת, אין זה צודק לחייבה בתשלום כלשהו על חשבון כספי הפנסיה, כאשר טרם התגבשה זכאותה למשיכת הכסף של הפנסיה. (לא הגיעה עוד לגיל פרישה). לטענת הנתבעת, המנגנון שבחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע״ד - 2014 מפריד בין כספי בני הזוג בהתאם לפסק הדין בגבולות התקופה המשותפים והסכומים מצטברים ומושקעים עד למועד ההבשלה וזאת מבלי הצורך באינטראקציה בין בני הזוג. לטענת הנתבעת, הטעם של בחירת החלופה הראשונה כטעם להפרדה סופית בין בני הזוג אינו רלוונטי לענייננו שעה שהמדובר בצדדים להם ילדים קטינים החולקים משמורת משותפת עליהם. עוד נטען כי על האדם המשלם - במקרה דנן הנתבעת לדעת מהם המקורות לתשלום, במקום החלופה הבלתי נמנעת של חיוב האדם במימוש מהיר של נכסיו, שלא תמיד ישנם. הנתבעת לא השיבה להצעת הפשרה שהוצעה על ידי התובע.

דיון והכרעה:

12.סעיף 6 (ג) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג - 1973 (להלן: " חוק יחסי ממון") קובע כי:

"באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזה דרך יבוצע האיזון יחליט בית המשפט או בית הדין, לפי הנסיבות ורשאי הוא לקבוע מועד הביצוע..."

13 .איזון המשאבים נעשה בדרך כלל בחלופה השנייה - איזון במועד הגמילה. איזון הזכויות בחלופה הראשונה (איזון על פי היוון) נעשה לרוב כאשר ישנה הסכמה בין הצדדים. ראו לעניין זה עמדתו של השופט י. גייפמן במאמרו י. גייפמן, ״זכויות פנסיה ונכסי פרישה אחרים - כנכסים בני חלוקה״, הפרקליט מא(א-ב), עמי 124-125.


 

בית משפט לענייני משפחה בחיפה

תלה״מ 42376-02-17 ל ני ל

14  .יחד עם זאת, בחירת החלופה הנכונה והראויה לאיזון המשאבים תעשה בכל מקרה בהתאם

לנסיבותיו של אותו מקרה ספציפי, וללא קביעה חד משמעית מהי החלופה שהיא בבחינת הכלל ומהי החלופה שהיא בבחינת החריג. ראו השופט אלון גביזון בתמ״ש (ב״ש) 3288-03-14 פלונית ני פלוני מיום 07.07.2015.

15  .במקרה דנן, לאחר שעיינתי בחוות דעת האקטואר, בטענות הצדדים ובמסמכים שהוגשו, אני

מקבלת את עמדת הנתבע - הינו יש להעדיף את החלופה הראשונה שבחוות הדעת. איזון משאבים על דרך חלופת היוון הזכויות. ואלו טעמי:

16  .יתרונה של חלופת היוון הזכויות היא, שהוא מקל על הפירוד של הצדדים ומאפשר ניתוק כלכלי

מוחלט בין הצדדים ורצף שיקומי. ראו תמ״ש (י-ם) 21382/01 ב׳ ד׳ נ. ב׳ ר׳, מיום 3.8.09.

17  . חלופת היוון הזכויות תואמת גם את טענות הנתבעת כי הצדדים חיו בהפרדה רכושית. אמנם טענה

זו בסופו של יום לא הוכרעה וספק אם לאור הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג-1973 ניתן היה לקבלה בנסיבות כאן, אך איני סבורה כי לנתבעת עומדת אפשרות לטעון טענה זו מחד ולדרוש איזון משאבים על בסיס מועד הבשלת הזכויות מאידך.

18  .נוסף על כך, מצב בו קיים פער בין זכויות הצדדים ופער זה אינו זניח, חיוב הצד בעל הזכויות

העודפות בתשלום חד פעמי, יהווה למעשה השוואת מצבם של הצדדים לאלתר - וזאת בהתייחס לכך שעל פי חוות דעת המומחה כושר השתכרותה הוא בסך של כ-26,000 ₪ ברוטו, לעומת כושר השתכרותו של הנתבע אשר הוערך בחוות דעת המומחה בסך של כ-8,000 ₪ ברוטו, כך שאין כל מחלוקת כי המדובר בפערי שכר גבוהים.

19  .זאת ועוד, תשלום זה אנו מטיל על הנתבעת נטל כלכלי כבד בשים לב שעל פי חוות דעת המומחה

לזכות הנתבעת קרן השתלמות נזילה ובה סך של כ-133,015 ₪, נכון למועד חוות הדעת - 13.08.18. טענת הנתבעת כי אין ברשותה סכום כסף לצורך ביצוע תשלומי האיזון לתובע מאחר ורכשה את חלקו של התובע בדירת בני הזוג אינה מתיישבת עם הנתונים והמסמכים שבתיק.

20.בבחירת החלופה הראשונה כדי לסיים את הפרק הזה בחייהם של הצדדים ולהתחיל פרק חדש תוך ניתוק כלכלי הדדי.

5 מתוך 6


 

21. אמנם, השתרש נוהג לפיו הצד המשלם הוא הצד הבוחר את החלופה, אך בנסיבות כאן לאור פערי השכר, גיל הקטינים, העובדה כי החלופה הראשונה מביאה לניתוק כלכלי מידי, והשוואה חלקית של מצבם הכלכלי של הצדדים, וכאשר המדובר בתשלום מתוך כספים נזילים ולא במימוש נכסים, מועד הגשת התביעה ומועד הקרע (28.6.2016) והנסיבות המיוחדות כאן, אני מקבלת את עמדת התובע.

22.   נפסק, איזון המשאבים יעשה על פי החלופה הראשונה של חוות דעת המומחה מיום 13.08.18.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות

מותר בפירסום בהשמטת פרטים מזהים ותיקוני הגהה ועריכה המזכירות תמציא לצדדים ותסגור התיק שבכותרת.

ניתן היום, י״ז כסלו תש״פ, 15 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה פס"ד במחלוקת איזון משאבים על פי חוות דעת (תלה"מ 42376-02-17): 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
צור קשר דיני משפחה וגירושין צור קשר

צור קשר

checked
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד